יחזקאל
לח וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ: 2 ”בֶּן אָדָם, הַפְנֵה פָּנֶיךָ נֶגֶד גּוֹג מֵאֶרֶץ הַמָּגוֹג, הַנָּשִׂיא* הָרָאשִׁי שֶׁל מֶשֶׁךְ וְתֻבָל, וְהִנָּבֵא נֶגְדּוֹ. 3 אֱמֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי נֶגְדְּךָ, גּוֹג, הַנָּשִׂיא* הָרָאשִׁי שֶׁל מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. 4 אֲשִׁיבְךָ לְאָחוֹר וְאָשִׂים קְרָסִים בְּלִסְתוֹתֶיךָ וְאוֹצִיא אוֹתְךָ עִם כָּל צְבָאֲךָ, סוּסִים וּפָרָשִׁים, כֻּלָּם לְבוּשִׁים בִּגְדֵי פְּאֵר, קָהָל רַב עִם מָגִנִּים גְּדוֹלִים וּמָגִנִּים קְטַנִּים,* תּוֹפְסֵי חֲרָבוֹת כֻּלָּם; 5 פָּרָס, כּוּשׁ* וּפוּט אִתָּם, כֻּלָּם עִם מָגֵן קָטָן וְקַסְדָּה; 6 גֹּמֶר וְכָל חַיָּלֶיהָ, בֵּית תּוֹגַרְמָה מִן הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בַּצָּפוֹן, עִם כָּל חַיָּלָיו — עַמִּים רַבִּים אִתְּךָ.
7 ”’”הִכּוֹנוּ וְהִתְכּוֹנְנוּ, אַתָּה וְכָל צִבְאוֹתֶיךָ הַנִּקְהָלִים עִמְּךָ, וְאַתָּה תִּהְיֶה לָהֶם לִמְפַקֵּד.*
8 ”’”אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים תִּקָּרֵא.* בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תִּפְלֹשׁ אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲנָשֶׁיהָ הוּשְׁבוּ מִפִּגְעֵי הַחֶרֶב וְנִקְבְּצוּ מֵעַמִּים רַבִּים אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר זֶה זְמַן רַב הָיוּ חֲרֵבִים. תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּשְׁבוּ מִן הָעַמִּים, וְכֻלָּם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח. 9 כְּסוּפָה תָּבוֹא נֶגְדָּם, וְכַעֲנָנִים תְּכַסֶּה אֶת הָאָרֶץ, אַתָּה וְכָל חַיָּלֶיךָ וְעַמִּים רַבִּים אִתְּךָ”’.
10 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ מַחְשָׁבוֹת עַל לְבָבְךָ, וְתִרְקֹם מְזִמָּה מְרֻשַּׁעַת. 11 אַתָּה תֹּאמַר: ”אֶפְלֹשׁ לְאֶרֶץ פְּרָזוֹת.* אָבוֹא נֶגֶד הַיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח בְּאֵין מַפְרִיעַ, כֻּלָּם יוֹשְׁבִים בְּיִשּׁוּבִים אֲשֶׁר אֵינָם מוּגַנִּים בְּחוֹמוֹת, בִּבְרִיחִים וּבִשְׁעָרִים”. 12 יִהְיֶה זֶה כְּדֵי לָקַחַת שָׁלָל וּבִזָּה רַבִּים, לִתְקֹף אֶת הֶחֳרָבוֹת אֲשֶׁר כָּעֵת מְיֻשָּׁבוֹת וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר נֶאֱסַף מִן הָאֻמּוֹת, הַצּוֹבֵר עֹשֶׁר וְקִנְיָנִים, הַיּוֹשְׁבִים בְּטַבּוּר* הָאָרֶץ.
13 ”’שְׁבָא וּדְדָן וְסוֹחֲרֵי תַּרְשִׁישׁ וְכָל לוֹחֲמֶיהָ* יֹאמְרוּ לְךָ: ”הַאִם כְּדֵי לָקַחַת שָׁלָל וּבִזָּה רַבִּים אַתָּה פּוֹלֵשׁ? הַאִם הִקְהַלְתָּ אֶת צִבְאוֹתֶיךָ לָשֵׂאת כֶּסֶף וְזָהָב, לָקַחַת עֹשֶׁר וְקִנְיָנִים, לִתְפֹּס שָׁלָל גָּדוֹל מְאוֹד?”’
14 ”לָכֵן הִנָּבֵא, בֶּן אָדָם, וֶאֱמֹר לְגוֹג, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”בַּיּוֹם הַהוּא, בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, הַאִם לֹא תֵּדַע זֹאת? 15 אַתָּה תָּבוֹא מִמְּקוֹמְךָ, מִן הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בַּצָּפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתְּךָ, רוֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם, קָהָל גָּדוֹל, צָבָא עָצוּם. 16 כַּעֲנָנִים הַמְּכַסִּים אֶת הָאָרֶץ תַּעֲלֶה עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אֲבִיאֲךָ נֶגֶד אַרְצִי, לְמַעַן יַכִּירוּ אוֹתִי הָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר אֶתְקַדֵּשׁ בְּאֶמְצָעוּתְךָ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶן, גּוֹג”’.
17 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’הַאֵינְךָ זֶה אֲשֶׁר עָלָיו דִּבַּרְתִּי בִּימֵי קֶדֶם בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִבְּאוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁאַתָּה תּוּבָא עֲלֵיהֶם?’
18 ”’בַּיּוֹם הַהוּא, בַּיּוֹם שֶׁיִּפְלֹשׁ גּוֹג לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’תִּבְעַר חֲמָתִי הַגְּדוֹלָה. 19 בְּקִנְאָתִי, בְּאֵשׁ זַעֲמִי, אֲדַבֵּר; וּבַיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה רְעִידַת אֲדָמָה גְּדוֹלָה בְּאַדְמַת יִשְׂרָאֵל. 20 וְיִרְעֲדוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם, עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם, חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, כָּל הַזּוֹחֲלִים הָרוֹמְשִׂים עַל הָאֲדָמָה וְכָל אָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְיֵהָרְסוּ הֶהָרִים, וְיִפְּלוּ הַצּוּקִים, וְכָל חוֹמָה תִּפֹּל אַרְצָה’.
21 ”’אֶקְרָא לַחֶרֶב נֶגְדּוֹ עַל כָּל הָרַי’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה. ’חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. 22 אָבִיא עָלָיו אֶת מִשְׁפָּטִי* בְּמַגֵּפָה וּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים; וְאוֹרִיד גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי בָּרָד וְאֵשׁ וְגָפְרִית עָלָיו וְעַל חַיָּלָיו וְעַל הָעַמִּים הָרַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. 23 וְאֶתְגַּדֵּל וְאֶתְקַדֵּשׁ וְאִוָּדַע לְעֵינֵי אֻמּוֹת רַבּוֹת; וְיֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’.