דניאל
י בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס נִתְּנָה הִתְגַּלּוּת לְדָנִיֵּאל, אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר; וֶאֱמֶת הָיָה הַמֶּסֶר, וְהוּא הָיָה עַל אוֹדוֹת עִמּוּת גָּדוֹל. וְהוּא הֵבִין אֶת הַמֶּסֶר וְנִתְּנָה לוֹ הֲבָנָה בַּאֲשֶׁר לַדָּבָר שֶׁרָאָה.
2 בַּיָּמִים הָהֵם אֲנִי, דָּנִיֵּאל, הָיִיתִי מִתְאַבֵּל שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שְׁלֵמִים. 3 מַאֲכָלִים דְּשֵׁנִים לֹא אָכַלְתִּי, וּבָשָׂר וְיַיִן לֹא בָּאוּ אֶל פִּי, וְלֹא מָשַׁחְתִּי אֶת גּוּפִי בְּשֶׁמֶן שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שְׁלֵמִים. 4 בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בִּהְיוֹתִי עַל גְּדַת הַנָּהָר הַגָּדוֹל, הַחִדֶּקֶל, 5 נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי וְהִנֵּה אִישׁ לָבוּשׁ פִּשְׁתָּן, וּסְבִיב מָתְנָיו חֲגוֹרַת זָהָב מֵאוּפָז. 6 גּוּפוֹ הָיָה כְּתַרְשִׁישׁ, פָּנָיו נִרְאוּ כְּבָרָק, עֵינָיו הָיוּ כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, זְרוֹעוֹתָיו וְכַפּוֹת רַגְלָיו הָיוּ כְּעֵין נְחֹשֶׁת מְמֹרֶקֶת, וְקוֹל דְּבָרָיו הָיָה כְּקוֹל הָמוֹן. 7 רַק אֲנִי, דָּנִיֵּאל, רָאִיתִי אֶת הַמַּרְאֶה;* הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאֶה. אֲבָל רְעָדָה גְּדוֹלָה אָחֲזָה בָּהֶם, וְהֵם בָּרְחוּ וְהִסְתַּתְּרוּ.
8 וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, וְכַאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה, לֹא נִשְׁאַר בִּי כּוֹחַ, וְהוֹדִי* סָר מִמֶּנִּי וְאִבַּדְתִּי אֶת כָּל כּוֹחִי. 9 וְאָז שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דְּבָרָיו; אַךְ כְּשָׁמְעִי אוֹתוֹ מְדַבֵּר, נִרְדַּמְתִּי עַל פָּנַי אַרְצָה. 10 וְהִנֵּה יָד נָגְעָה בִּי וְהֵנִיעָה אוֹתִי לְהִתְרוֹמֵם עַל בִּרְכַּי וְכַפּוֹת יָדַי. 11 וְהוּא אָמַר לִי:
”דָּנִיֵּאל, אִישׁ יָקָר מְאוֹד,* שִׂים לֵב לַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי עוֹמֵד לוֹמַר לְךָ. כָּעֵת עֲמֹד בִּמְקוֹמְךָ, כִּי נִשְׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ”.
וְכַאֲשֶׁר אָמַר לִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, עָמַדְתִּי וְרָעַדְתִּי.
12 וְהוּא אָמַר לִי: ”אַל תִּירָא, דָּנִיֵּאל. דְּבָרֶיךָ נִשְׁמְעוּ מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִכָּנַע לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ, וַאֲנִי בָּאתִי בְּשֶׁל דְּבָרֶיךָ. 13 אַךְ שַׂר מַלְכוּת פָּרָס עָמַד נֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְאָז מִיכָאֵל,* אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשׁוֹנִים בְּמַעֲלָה,* בָּא לְעֶזְרָתִי; וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם לְיַד מַלְכֵי פָּרָס. 14 בָּאתִי לַעֲזֹר לְךָ לְהָבִין מָה יִקְרֶה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי זֶה חָזוֹן לַיָּמִים הָעֲתִידִים לָבוֹא”.
15 וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִפְנֵיתִי אֶת פָּנַי אַרְצָה וְנֶאֱלַמְתִּי דֹּם. 16 וְאֶחָד שֶׁנִּרְאָה כְּאָדָם נָגַע בִּשְׂפָתַי, וּפָתַחְתִּי אֶת פִּי וְאָמַרְתִּי לָעוֹמֵד מוּלִי: ”אֲדוֹנִי, אֲנִי רוֹעֵד בִּגְלַל הַמַּרְאֶה, וְאֵין בִּי כּוֹחַ. 17 לָכֵן כֵּיצַד יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי לְדַבֵּר עִם אֲדוֹנִי? כִּי כָּעֵת אֵין בִּי כּוֹחַ, וְלֹא נִשְׁאֲרָה בִּי נְשִׁימָה”.*
18 וְזֶה שֶׁנִּרְאָה כְּאָדָם נָגַע בִּי שׁוּב וְחִזֵּק אוֹתִי. 19 וְהוּא אָמַר: ”אַל תִּירָא, אִישׁ יָקָר מְאוֹד.* שָׁלוֹם יִהְיֶה עִמְּךָ. הֱיֵה חָזָק, כֵּן, הֱיֵה חָזָק”. וּכְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי וְאָמַרְתִּי: ”יְדַבֵּר אֲדוֹנִי, כִּי חִזַּקְתָּ אוֹתִי”.
20 וְהוּא אָמַר: ”הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה בָּאתִי אֵלֶיךָ? כָּעֵת אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס. וּבְצֵאתִי יָבוֹא שַׂר יָוָן. 21 אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בְּכִתְבֵי הָאֱמֶת. וְאֵין אֶחָד הַתּוֹמֵךְ בִּי בְּחָזְקָה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל, שַׂרְכֶם.