ירמיהו
אָז הָיִיתִי בּוֹכֶה יוֹמָם וָלַיְלָה
עַל חַלְלֵי עַמִּי.
2 מִי יִתֵּן וְהָיָה לִי בַּמִּדְבָּר מָקוֹם לָלוּן בּוֹ כְּעוֹבֵר אֹרַח!
אָז הָיִיתִי עוֹזֵב אֶת עַמִּי וְהוֹלֵךְ מֵהֶם,
כִּי כֻּלָּם מְנָאֲפִים,
חֲבוּרַת בּוֹגְדִים.
3 הֵם דּוֹרְכִים אֶת לְשׁוֹנָם כְּקֶשֶׁת;
שֶׁקֶר שׁוֹלֵט בָּאָרֶץ, וְלֹא נֶאֱמָנוּת.
”הֵם מִדַּרְדְּרִים מֵרֹעַ אֶל רֹעַ,
וְאֵלַי אֵינָם שָׂמִים לֵב”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
4 ”אִישׁ אִישׁ, הִשָּׁמְרוּ מֵרֵעֲכֶם,
וַאֲפִלּוּ בַּאֲחִיכֶם אַל תִּבְטְחוּ.
כִּי כָּל אָח בּוֹגֵד,
וְכָל רֵעַ מוֹצִיא דִּבָּה.
5 אִישׁ מְרַמֶּה אֶת רֵעֵהוּ,
וְאַף אֶחָד אֵינוֹ דּוֹבֵר אֱמֶת.
הֵם לִמְּדוּ אֶת לְשׁוֹנָם לְדַבֵּר שֶׁקֶר.
הֵם מְיַגְּעִים אֶת עַצְמָם בַּעֲשִׂיַּת הָרַע.
6 אַתָּה מִתְגּוֹרֵר בְּתוֹךְ מִרְמָה.
בְּמִרְמָתָם סֵרְבוּ הֵם לְהַכִּיר אוֹתִי”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
7 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת:
”אַתִּיךְ אוֹתָם וְאֶבְחַן אוֹתָם,
כִּי מָה עוֹד אוּכַל לַעֲשׂוֹת עִם בַּת עַמִּי?
8 לְשׁוֹנָם חֵץ קַטְלָנִי, דּוֹבֶרֶת מִרְמָה.
בְּפִיו מְדַבֵּר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ עַל שָׁלוֹם,
אַךְ בְּקִרְבּוֹ טוֹמֵן לוֹ מַאֲרָב”.
9 ”הַאִם עַל אֵלֶּה לֹא אֶדְרֹשׁ מֵהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן?” מַכְרִיז יְהֹוָה.
”הַאִם בְּאֻמָּה כָּזוֹ לֹא אֶתְנַקֵּם?*
10 עַל הֶהָרִים אֶבְכֶּה וְאֶתְאַבֵּל
וְאֶשָּׂא קִינָה עַל כָּרֵי הַמִּרְעֶה שֶׁבַּמִּדְבָּר,
כִּי נִשְׂרְפוּ וְאִישׁ אֵינוֹ עוֹבֵר בָּהֶם,
וְקוֹל הַמִּקְנֶה אֵינוֹ נִשְׁמָע.
עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְהַבְּהֵמוֹת נָסוּ; הֵם נֶעֶלְמוּ.
11 אֶהֱפֹךְ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְגַלֵּי אֲבָנִים, מְאוּרַת תַּנִּים,
וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶעֱשֶׂה שׁוֹמֵמוֹת, מִבְּלִי יוֹשֵׁב.
12 מִי חָכָם דַּיּוֹ לְהָבִין זֹאת?
אֶל מִי דִּבֵּר פִּי יְהֹוָה, לְמַעַן יַכְרִיז זֹאת?
מַדּוּעַ אָבְדָה הָאָרֶץ?
מַדּוּעַ חֲרוּכָה הִיא כַּמִּדְבָּר,
מִבְּלִי שֶׁעוֹבֵר בָּהּ אִישׁ?”
13 וִיהֹוָה הֵשִׁיב: ”מִכֵּיוָן שֶׁעָזְבוּ אֶת תּוֹרָתִי* אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם, וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָּהּ. 14 בִּמְקוֹם זֹאת, הֵם הָלְכוּ בְּעַקְשָׁנוּת אַחַר לִבָּם וְאַחֲרֵי צַלְמֵי הַבַּעַל, כְּפִי שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָם אֲבוֹתֵיהֶם. 15 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’הִנְנִי מַאֲכִיל אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה, וְאַשְׁקֶה אוֹתָם מַיִם מֻרְעָלִים. 16 אֲפִיצֵם בָּאֻמּוֹת אֲשֶׁר הֵם וַאֲבוֹתֵיהֶם לֹא הִכִּירוּ, וְאֶשְׁלַח חֶרֶב אַחֲרֵיהֶם עַד אֲשֶׁר אֲכַלֶּה אוֹתָם’.
17 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,
’נַהֲגוּ בִּתְבוּנָה.
קִרְאוּ לַמְּקוֹנְנוֹת,
וְשִׁלְחוּ לִקְרֹא לַנָּשִׁים הַמְּיֻמָּנוֹת לָבוֹא,
18 כְּדֵי שֶׁיְּמַהֲרוּ וְיִשְּׂאוּ קִינָה עֲבוּרֵנוּ,
וּדְמָעוֹת יֵרְדוּ מֵעֵינֵינוּ
וְעַפְעַפֵּינוּ יִטְּפוּ מַיִם.
19 כִּי קוֹל קִינָה נִשְׁמַע מִצִּיּוֹן:
”אֵיךְ נִשְׁמַדְנוּ!
מָה גְּדוֹלָה בּוּשָׁתֵנוּ!
כִּי עָזַבְנוּ אֶת הָאָרֶץ, וְאֶת בָּתֵּינוּ הֵם הִשְׁלִיכוּ”.
20 נָשִׁים, שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה.
תְּקַבֵּל נָא אָזְנְכֶן אֶת דְּבַר פִּיו.
לַמְּדוּ אֶת בְּנוֹתֵיכֶן אֶת דִּבְרֵי הָאֵבֶל הָאֵלֶּה,
וְלַמְּדוּ קִינָה זוֹ אִשָּׁה אֶת רְעוּתָהּ.
21 כִּי מָוֶת עָלָה בְּחַלּוֹנוֹתֵינוּ;
נִכְנַס אֶל מִגְדָּלֵינוּ הַמְּבֻצָּרִים
לְהַכְרִית אֶת הַיְּלָדִים מִן הַחוּצוֹת
וְאֶת הַבַּחוּרִים מִכִּכְּרוֹת הָעִיר’.
22 אֱמֹר, ’כָּךְ מַכְרִיז יְהֹוָה:
”פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים יִפְּלוּ כְּזֶבֶל* עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה,
כְּשׁוּרַת שִׁבּוֹלִים קְצוּרוֹת אַחֲרֵי הַקּוֹצֵר,
וְאִישׁ לֹא יַאַסְפֵם”’”.
23 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”אַל יִתְפָּאֵר הֶחָכָם בְּחָכְמָתוֹ;
אַל יִתְפָּאֵר הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ;
וְאַל יִתְפָּאֵר הֶעָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ”.
24 ”אַךְ בָּזֹאת יִתְפָּאֵר הַמִּתְפָּאֵר:
בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבָנָה וְיֶדַע עַל אוֹדוֹתַי,
שֶׁאֲנִי יְהֹוָה, הָעוֹשֶׂה חֶסֶד, מִשְׁפָּט* וּצְדָקָה בָּאָרֶץ,
כִּי בְּאֵלֶּה אֲנִי חָפֵץ”,* מַכְרִיז יְהֹוָה.
25 ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”וְאֶדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִכָּל נִמּוֹל אֲשֶׁר לְמַעֲשֶׂה עָרֵל הוּא, 26 מִמִּצְרַיִם וּמִיְּהוּדָה וּמֵאֱדוֹם וּמִבְּנֵי עַמּוֹן וּמִמּוֹאָב וּמִכָּל קְצוּצֵי הַפֵּאָה הַיּוֹשְׁבִים בַּמִּדְבָּר; כִּי כָּל הָאֻמּוֹת עֲרֵלוֹת, וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב”.