דברים
יח ”הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, וּלְמַעֲשֶׂה כָּל שֵׁבֶט לֵוִי, לֹא יְקַבְּלוּ חֵלֶק אוֹ נַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל. הֵם יֹאכְלוּ מִן הַקָּרְבָּנוֹת הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ לִיהֹוָה, אֲשֶׁר הֵם נַחֲלָתוֹ. 2 לֹא תִּהְיֶה לָהֶם נַחֲלָה בְּקֶרֶב אֲחֵיהֶם. יְהֹוָה הוּא נַחֲלָתָם, כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם.
3 ”וְזֶה יִהְיֶה מָה שֶׁהַכֹּהֲנִים זַכָּאִים לְקַבֵּל מֵאֵת הָעָם: כָּל הַזּוֹבֵחַ זֶבַח, אִם שׁוֹר וְאִם שֶׂה, יִתֵּן לַכֹּהֵן אֶת הַכָּתֵף,* אֶת הַלְּסָתוֹת וְאֶת הַקֵּבָה. 4 אֶת רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, יֵינְךָ הֶחָדָשׁ, שַׁמְנְךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ* תִּתֵּן לוֹ. 5 בּוֹ בָּחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהֹוָה, הוּא וּבָנָיו, כָּל הַיָּמִים.
6 ”אַךְ אִם אַחַד הַלְּוִיִּים יַעֲזֹב אֶת אַחַת מֵעָרֶיךָ בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּהּ הִתְגּוֹרֵר וְיִרְצֶה לָבוֹא* אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה,* 7 הוּא יוּכַל לְשָׁרֵת שָׁם בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְּוִיִּים הַנִּצָּבִים שָׁם לִפְנֵי יְהֹוָה. 8 הוּא יְקַבֵּל אִתָּם חֵלֶק שָׁוֶה מִן הַמָּזוֹן, בְּנוֹסָף לְמָה שֶׁיְּקַבֵּל מִמְּכִירַת נִכְסֵי אֲבוֹתָיו.
9 ”כַּאֲשֶׁר תִּכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ, לֹא תִּלְמַד לְחַקּוֹת אֶת תּוֹעֲבוֹת הָאֻמּוֹת הָהֵן. 10 לֹא יִמָּצֵא בְּךָ אִישׁ הַמַּעֲבִיר אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ, קוֹסֵם קְסָמִים,* מְעוֹנֵן,* מְנַחֵשׁ,* מְכַשֵּׁף, 11 אָדָם הַמֵּטִיל עַל אֲחֵרִים לְחָשִׁים,* אִישׁ הַנּוֹעָץ בְּבַעַל אוֹב אוֹ בְּמַגִּיד עֲתִידוֹת, אוֹ אָדָם הַשּׁוֹאֵל אֶת פִּי* הַמֵּתִים. 12 כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת אֵלֶּה מְתֹעָב בְּעֵינֵי יְהֹוָה, וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְגָרֵשׁ אוֹתָן מִפָּנֶיךָ. 13 הֱיֵה לְלֹא דֹּפִי לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.
14 ”כִּי הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה מְנַשֵּׁל שָׁמְעוּ אֶל מְכַשְּׁפִים* וְאֶל קוֹסְמִים,* אַךְ לְךָ לֹא הִתִּיר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. 15 נָבִיא יָקִים לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ כָּמוֹנִי. אֵלָיו תִּשְׁמְעוּ. 16 כָּךְ הוּא לְפִי מָה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִיְּהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל* כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, ’בַּל אוֹסִיף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהַי וְלִרְאוֹת אֶת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, פֶּן אָמוּת’. 17 וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי, ’טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמְרוּ. 18 נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ, וְאָשִׂים אֶת דְּבָרַי בְּפִיו, וְהוּא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עָלָיו. 19 וְהָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי, אֶדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
20 ”’אִם יִהְיֶה נָבִיא אֲשֶׁר בְּעַזּוּת מֵצַח יֹאמַר בִּשְׁמִי דָּבָר אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי עָלָיו לְדַבֵּר, אוֹ יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, יוּמַת הַנָּבִיא הַהוּא. 21 אַךְ אוּלַי תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ: ”כֵּיצַד נֵדַע שֶׁלֹּא יְהֹוָה אָמַר אֶת הַדָּבָר?” 22 כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהֹוָה וְלֹא יִתְקַיֵּם הַדָּבָר וְלֹא יִתְגַּשֵּׁם, יְהֹוָה לֹא אָמַר אֶת הַדָּבָר. הַנָּבִיא אָמַר אוֹתוֹ בְּעַזּוּת מֵצַח. לֹא תִּפְחַד מִמֶּנּוּ’.