שמואל ב׳
ה בַּחֲלוֹף זְמַן מָה בָּאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד בְּחֶבְרוֹן וְאָמְרוּ: ”הִנֵּה עַצְמְךָ* וּבְשָׂרְךָ אֲנַחְנוּ.* 2 בֶּעָבָר, כַּאֲשֶׁר שָׁאוּל הָיָה מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הָיִיתָ זֶה אֲשֶׁר הוֹבִיל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמַעַרְכוֹתָיו.* וִיהֹוָה אָמַר לְךָ: ’אַתָּה תִּרְעֶה אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה תִּהְיֶה לְמַנְהִיג עַל יִשְׂרָאֵל’”. 3 וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ בְּחֶבְרוֹן, וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד כָּרַת אִתָּם בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהֹוָה. וְהֵם מָשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.
4 דָּוִד הָיָה בֶּן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְהוּא מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה. 5 בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וּבִירוּשָׁלַיִם מָלַךְ שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. 6 וְהַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יָצְאוּ אֶל יְרוּשָׁלַיִם נֶגֶד הַיְּבוּסִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ. הֵם לָעֲגוּ לְדָוִד וְאָמְרוּ: ”לְעוֹלָם לֹא תִּכָּנֵס לְכָאן! אֲפִלּוּ הָעִוְּרִים וְהַפִּסְּחִים יְגָרְשׁוּ אוֹתְךָ”. הֵם חָשְׁבוּ לְעַצְמָם, ’דָּוִד לְעוֹלָם לֹא יִכָּנֵס לְכָאן’. 7 אֲבָל דָּוִד לָכַד אֶת מְצוּדַת צִיּוֹן, אֲשֶׁר כָּעֵת הִיא עִיר דָּוִד. 8 וְדָוִד אָמַר בַּיּוֹם הַהוּא: ”כָּל הַתּוֹקְפִים אֶת הַיְּבוּסִים יַעַבְרוּ דֶּרֶךְ תְּעָלַת הַמַּיִם כְּדֵי לְהַכּוֹת ’אֶת הַפִּסְּחִים וְאֶת הָעִוְּרִים’, שְׂנוּאֵי דָּוִד!”* לָכֵן אוֹמְרִים: ”הָעִוֵּר וְהַפִּסֵּחַ לְעוֹלָם לֹא יִכָּנְסוּ אֶל הַבַּיִת”. 9 אָז הִתְיַשֵּׁב דָּוִד בַּמְּצוּדָה, וְהִיא נִקְרְאָה* עִיר דָּוִד; וְדָוִד הֵחֵל לִבְנוֹת סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא* פְּנִימָה. 10 וְדָוִד הָלַךְ וְנַעֲשָׂה גָּדוֹל יוֹתֵר, וִיהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת הָיָה עִמּוֹ.
11 חִירָם מֶלֶךְ צוֹר שָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל דָּוִד, וְגַם עֲצֵי אֲרָזִים, חָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן לִבְנִיַּת קִירוֹת, וְהֵם הֵחֵלּוּ לִבְנוֹת בַּיִת* לְדָוִד. 12 וְדָוִד יָדַע שֶׁיְּהֹוָה בִּסֵּס אֶת מַעֲמָדוֹ כְּמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְרוֹמֵם אֶת מַמְלַכְתּוֹ לְמַעַן עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
13 דָּוִד לָקַח עוֹד פִּילַגְשִׁים וְנָשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם אַחֲרֵי בּוֹאוֹ מֵחֶבְרוֹן, וּלְדָוִד נוֹלְדוּ בָּנִים וּבָנוֹת נוֹסָפִים. 14 וְאֵלֶּה שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל מִי שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלַיִם: שַׁמּוּעַ, שׁוֹבָב, נָתָן, שְׁלֹמֹה, 15 יִבְחָר, אֱלִישׁוּעַ, נֶפֶג, יָפִיעַ, 16 אֱלִישָׁמָע, אֶלְיָדָע וֶאֱלִיפֶלֶט.
17 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁנִּמְשַׁח דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, עָלוּ כָּל הַפְּלִשְׁתִּים לְחַפֵּשׂ אֶת דָּוִד. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ דָּוִד, יָרַד אֶל הַמְּצוּדָה. 18 וְהַפְּלִשְׁתִּים בָּאוּ וְהִתְפָּרְסוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים. 19 שָׁאַל דָּוִד אֶת פִּי יְהֹוָה וְאָמַר: ”הַאִם עָלַי לַעֲלוֹת נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים? הַאִם תִּתֵּן אוֹתָם בְּיָדִי?” אָמַר יְהֹוָה אֶל דָּוִד: ”עֲלֵה, כִּי אָכֵן אֶתֵּן אֶת הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדְךָ”. 20 עַל כֵּן דָּוִד בָּא אֶל בַּעַל פְּרָצִים, וְדָוִד הִכָּה בָּהֶם שָׁם. וְהוּא אָמַר: ”פָּרַץ יְהֹוָה דֶּרֶךְ אוֹיְבַי לְפָנַי, כְּפִרְצָה הַנַּעֲשֵׂית עַל־יְדֵי מַיִם”. מִשּׁוּם כָּךְ הוּא קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים. 21 הַפְּלִשְׁתִּים נָטְשׁוּ שָׁם אֶת אֱלִילֵיהֶם, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו לָקְחוּ אוֹתָם מִשָּׁם.
22 מְאֻחָר יוֹתֵר עָלוּ שׁוּב הַפְּלִשְׁתִּים וְהִתְפָּרְסוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים. 23 דָּוִד שָׁאַל אֶת פִּי יְהֹוָה, אַךְ הוּא אָמַר: ”אַל תַּעֲלֶה יְשִׁירוֹת; לֵךְ מִסָּבִיב אֶל מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וּבוֹא נֶגְדָּם מוּל שִׂיחֵי הַבָּכָא. 24 וְכַאֲשֶׁר תִּשְׁמַע אֶת קוֹל הַצְּעִידָה בְּרָאשֵׁי שִׂיחֵי הַבָּכָא, פְּעַל נֶחְרָצוֹת, כִּי יָצָא יְהֹוָה לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בִּצְבָא הַפְּלִשְׁתִּים”. 25 וְדָוִד עָשָׂה כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו יְהֹוָה, וְהוּא הִכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים מִגֶּבַע וְעַד גֶּזֶר.