בראשית

לא כַּעֲבֹר זְמַן מָה שָׁמַע אֶת מָה שֶׁאָמְרוּ בְּנֵי לָבָן:‏ ”‏יַעֲקֹב לָקַח אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ,‏ וּמִמָּה שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לְאָבִינוּ צָבַר אֶת כָּל הָעֹשֶׁר הַזֶּה”‏.‏ 2 וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט יַעֲקֹב בִּפְנֵי לָבָן,‏ רָאָה שֶׁהוּא לֹא הִתְיַחֵס אֵלָיו כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.‏ 3 לְבַסּוֹף אָמַר יְהֹוָה אֶל יַעֲקֹב:‏ ”‏שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶל מוֹלַדְתְּךָ,‏* וְאַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת עִמְּךָ”‏.‏ 4 וְיַעֲקֹב שָׁלַח לִקְרֹא לְרָחֵל וּלְלֵאָה לָצֵאת לַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ,‏ 5 וְאָמַר לָהֶן:‏

‏”‏אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲבִיכֶן אֵינוֹ מִתְיַחֵס אֵלַי כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם,‏ אֲבָל אֱלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמִּי.‏ 6 וְאַתֶּן יוֹדְעוֹת הֵיטֵב שֶׁבְּכָל כּוֹחִי עָבַדְתִּי בִּשְׁבִיל אֲבִיכֶן.‏ 7 וַאֲבִיכֶן נִסָּה לְרַמּוֹת אוֹתִי וְשִׁנָּה אֶת שְׂכָרִי עֶשֶׂר פְּעָמִים;‏ אַךְ אֱלֹהִים לֹא נָתַן לוֹ לְהָרַע לִי.‏ 8 אִם אָמַר,‏ ’‏הַמְּנֻקָּדִים יִהְיוּ שְׂכָרְךָ’‏,‏ כָּל הַצֹּאן הִמְלִיטוּ מְנֻקָּדִים;‏ וְאִם אָמַר,‏ ’‏הַמְּפֻסְפָּסִים יִהְיוּ שְׂכָרְךָ’‏,‏ כָּל הַצֹּאן הִמְלִיטוּ מְפֻסְפָּסִים.‏ 9 לְפִיכָךְ אֱלֹהִים הוֹסִיף לָקַחַת אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם מִמֶּנּוּ וְלָתֵת אוֹתוֹ לִי.‏ 10 יוֹם אֶחָד,‏ כַּאֲשֶׁר הִתְיַחֲמוּ הַצֹּאן,‏ נָשָׂאתִי עֵינַי וְרָאִיתִי בַּחֲלוֹם שֶׁהַתְּיָשִׁים הַמִּזְדַּוְּגִים עִם הַצֹּאן הָיוּ מְפֻסְפָּסִים,‏ מְנֻקָּדִים וּמְנֻמָּרִים.‏ 11 וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים אָמַר לִי בַּחֲלוֹם,‏ ’‏יַעֲקֹב!‏’‏ וְאָמַרְתִּי לוֹ,‏ ’‏הִנְנִי’‏.‏ 12 וְהוּא הוֹסִיף וְאָמַר,‏ ’‏שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֶׁכָּל הַתְּיָשִׁים הַמִּזְדַּוְּגִים עִם הַצֹּאן מְפֻסְפָּסִים,‏ מְנֻקָּדִים וּמְנֻמָּרִים,‏ כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה לְךָ לָבָן.‏ 13 אָנוֹכִי הָאֵל* שֶׁל בֵּית אֵל,‏ אֲשֶׁר שָׁם מָשַׁחְתָּ מַצֵּבָה וְנָדַרְתָּ לִי נֶדֶר.‏ כָּעֵת קוּם,‏ צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ’‏”‏.‏

14 הֵשִׁיבוּ לוֹ רָחֵל וְלֵאָה וְאָמְרוּ:‏ ”‏הַאִם עוֹד נוֹתַר לָנוּ חֵלֶק לָרֶשֶׁת בְּבֵית אָבִינוּ?‏ 15 הַאֵין הוּא מַחְשִׁיב אוֹתָנוּ לְנָכְרִיּוֹת?‏ הֲרֵי הוּא מָכַר אוֹתָנוּ,‏ וְהוּא גַּם מְבַזְבֵּז אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִתַּן בַּעֲדֵנוּ!‏ 16 כָּל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר לָקַח אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ שַׁיָּךְ לָנוּ וְלִילָדֵינוּ.‏ אִם כֵּן,‏ עֲשֵׂה כְּכָל אֲשֶׁר אָמַר לְךָ אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת”‏.‏

17 וְיַעֲקֹב קָם וְהִרְכִּיב אֶת יְלָדָיו וְאֶת נְשׁוֹתָיו עַל הַגְּמַלִּים,‏ 18 וְהֵחֵל לְהוֹבִיל אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר צָבַר,‏ הַמִּקְנֶה אֲשֶׁר בִּרְשׁוּתוֹ וַאֲשֶׁר צָבַר בְּפַדַּן אֲרָם,‏ כְּדֵי לָלֶכֶת אֶל יִצְחָק אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.‏

19 וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ,‏ וְרָחֵל גָּנְבָה אֶת פִּסְלֵי הַתְּרָפִים* הַשַּׁיָּכִים לְאָבִיהָ.‏ 20 וְיַעֲקֹב הֶעֱרִים עַל לָבָן הָאֲרַמִּי,‏ שֶׁכֵּן לֹא סִפֵּר לוֹ שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ.‏ 21 וְהוּא בָּרַח וְעָבַר אֶת הַנָּהָר,‏* הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ.‏ אָז הִתְקַדֵּם לְעֵבֶר הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִּלְעָד.‏ 22 בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי דֻּוַּח לְלָבָן שֶׁיַּעֲקֹב בָּרַח.‏ 23 לָכֵן הוּא לָקַח אֶת אֶחָיו* עִמּוֹ וְרָדַף אַחֲרָיו מֶרְחָק שֶׁל שִׁבְעָה יָמִים וְהִדְבִּיק אוֹתוֹ בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִּלְעָד.‏ 24 אָז בָּא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם בַּלַּיְלָה וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הִשָּׁמֵר לְךָ בְּמָה שֶׁתֹּאמַר לְיַעֲקֹב,‏ אִם טוֹב וְאִם רַע”‏.‏*

25 וְלָבָן הִשִּׂיג אֶת יַעֲקֹב;‏ יַעֲקֹב הֵקִים אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר,‏ וְלָבָן חָנָה עִם אֶחָיו בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִּלְעָד.‏ 26 אָמַר לָבָן לְיַעֲקֹב:‏ ”‏מָה עָשִׂיתָ?‏ לָמָּה הֶעֱרַמְתָּ עָלַי וְלָקַחְתָּ אֶת בְּנוֹתַי כִּשְׁבוּיוֹת חֶרֶב?‏ 27 לָמָּה בָּרַחְתָּ בַּחֲשַׁאי וְהֶעֱרַמְתָּ עָלַי וְלֹא אָמַרְתָּ לִי דָּבָר?‏ אִלּוּ אָמַרְתָּ לִי,‏ הָיִיתִי מְשַׁלֵּחַ אוֹתְךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים,‏ בְּתֹף* וּבְנֵבֶל.‏ 28 אַךְ לֹא נָתַתָּ לִי הִזְדַּמְּנוּת לְנַשֵּׁק אֶת נְכָדַי* וְאֶת בְּנוֹתַי.‏ נָהַגְתָּ בְּסִכְלוּת.‏ 29 יֵשׁ בְּכוֹחִי לְהָרַע לָכֶם,‏ אֲבָל אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם דִּבֵּר אֵלַי אֶמֶשׁ וְאָמַר,‏ ’‏הִשָּׁמֵר לְךָ בְּמָה שֶׁתֹּאמַר לְיַעֲקֹב,‏ אִם טוֹב וְאִם רַע’‏.‏ 30 כָּעֵת הָלַכְתָּ כִּי נִכְסַפְתָּ לָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיךָ,‏ אַךְ לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהַי?‏”‏

31 הֵשִׁיב יַעֲקֹב וְאָמַר לְלָבָן:‏ ”‏כִּי פָּחַדְתִּי,‏ שֶׁכֵּן אָמַרְתִּי לְעַצְמִי,‏ ’‏אוּלַי תִּקַּח מִמֶּנִּי אֶת בְּנוֹתֶיךָ בְּכוֹחַ’‏.‏ 32 מִי שֶׁתִּמְצָא אֶצְלוֹ אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה.‏ לְנֶגֶד עֵינֵי אַחֵינוּ בְּדֹק מָה יֵשׁ אֶצְלִי וְקַח אֶת הַשַּׁיָּךְ לְךָ”‏.‏ אַךְ יַעֲקֹב לֹא יָדַע שֶׁרָחֵל גָּנְבָה אוֹתָם.‏ 33 לְפִיכָךְ לָבָן נִכְנַס אֶל אֹהֶל יַעֲקֹב וְאֶל אֹהֶל לֵאָה וְאֶל אֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת,‏ אַךְ לֹא מָצָא אוֹתָם.‏ אָז יָצָא מֵאֹהֶל לֵאָה וְנִכְנַס אֶל אֹהֶל רָחֵל.‏ 34 בֵּינְתַיִם לָקְחָה רָחֵל אֶת פִּסְלֵי הַתְּרָפִים וְשָׂמָה אוֹתָם בְּכַר הַגָּמָל* וְיָשְׁבָה עֲלֵיהֶם.‏ וְלָבָן חִפֵּשׂ בְּכָל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא אוֹתָם.‏ 35 וְהִיא אָמְרָה אֶל אָבִיהָ:‏ ”‏אַל תִּכְעַס,‏ אֲדוֹנִי,‏ כִּי אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לָקוּם מִפָּנֶיךָ,‏ כִּי דֶּרֶךְ נָשִׁים לִי”‏.‏ וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ הֵיטֵב אַךְ לֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.‏

36 בִּתְגוּבָה כָּעַס יַעֲקֹב וְהֵחֵל לִטְעֹן נֶגֶד לָבָן.‏ וְיַעֲקֹב אָמַר לְלָבָן:‏ ”‏מָה פִּשְׁעִי,‏ וּבְשֶׁל אֵיזֶה חֵטְא דָּלַקְתָּ אַחֲרַי?‏ 37 וְאַחֲרֵי שֶׁחִפַּשְׂתָּ בְּכָל רְכוּשִׁי,‏ מָה מָצָאתָ שֶׁשַּׁיָּךְ לְבֵיתְךָ?‏ שִׂים אוֹתוֹ כָּאן לְנֶגֶד עֵינֵי אַחַי וְאַחֶיךָ,‏ וְיִפְסְקוּ הֵם בֵּין שְׁנֵינוּ.‏ 38 בְּעֶשְׂרִים הַשָּׁנָה שֶׁהָיִיתִי עִמְּךָ,‏ רְחֵלֶיךָ* וְעִזֶּיךָ לֹא הִפִּילוּ אַף וָלָד,‏ וּמֵעוֹלָם לֹא אָכַלְתִּי אֶת אֵילֵי צֹאנְךָ.‏ 39 לֹא הֵבֵאתִי לְךָ חַיָּה שֶׁנִּטְרְפָה עַל־יְדֵי חַיּוֹת פֶּרֶא.‏ סָפַגְתִּי בְּעַצְמִי אֶת אָבְדָנָהּ.‏ אִם הַחַיָּה נִגְנְבָה בַּיּוֹם וְאִם נִגְנְבָה בַּלַּיְלָה,‏ דָּרַשְׁתָּ מִמֶּנִּי פִּצּוּי.‏ 40 בַּיּוֹם אָכַל אוֹתִי הַחֹם,‏ וּבַלַּיְלָה הַקֹּר,‏ וּשְׁנָתִי נָדְדָה מֵעֵינַי.‏ 41 זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲנִי בְּבֵיתְךָ.‏ עָבַדְתִּי אֶצְלְךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֲבוּר שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים עֲבוּר צֹאנְךָ,‏ וְשִׁנִּיתָ אֶת מַשְׂכָּרְתִּי עֶשֶׂר פְּעָמִים.‏ 42 לוּלֵא הָיָה לְצִדִּי אֱלֹהֵי אָבִי,‏ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְזֶה אֲשֶׁר אוֹתוֹ יָרֵא יִצְחָק,‏* הָיִיתָ שׁוֹלֵחַ אוֹתִי כָּעֵת בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.‏ אֱלֹהִים רָאָה אֶת סִבְלִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי,‏ וְלָכֵן הוֹכִיחַ אוֹתְךָ אֶמֶשׁ”‏.‏

43 הֵשִׁיב לָבָן לְיַעֲקֹב וְאָמַר:‏ ”‏הַבָּנוֹת הֵן בְּנוֹתַי וְהַיְּלָדִים יְלָדַי וְהַצֹּאן צֹאנִי,‏ וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה שֶׁלִּי הוּא וְשֶׁל בְּנוֹתַי.‏ מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם נֶגֶד אֵלֶּה אוֹ נֶגֶד יַלְדֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ?‏ 44 כָּעֵת בּוֹא וְנִכְרֹת בְּרִית,‏ אֲנִי וְאַתָּה,‏ וְהִיא תִּהְיֶה עֵדָה בֵּינִי וּבֵינְךָ”‏.‏ 45 וְיַעֲקֹב לָקַח אֶבֶן וְהִצִּיב אוֹתָהּ כְּמַצֵּבָה.‏ 46 וְיַעֲקֹב אָמַר לְאֶחָיו:‏ ”‏אִסְפוּ אֲבָנִים!‏”‏ וְהֵם לָקְחוּ אֲבָנִים וְהֵקִימוּ גַּל.‏ לְאַחַר מִכֵּן הֵם אָכְלוּ שָׁם עַל גַּל הָאֲבָנִים.‏ 47 וְלָבָן הֵחֵל לִקְרֹא לוֹ יְגַר שָׂהֲדוּתָא,‏* אַךְ יַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד.‏

48 אָמַר לָבָן:‏ ”‏גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה הוּא עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם”‏.‏ מִשּׁוּם כָּךְ קָרָא אֶת שְׁמוֹ גַּלְעֵד 49 וְהַמִּצְפֶּה,‏ כִּי אָמַר:‏ ”‏יִצְפֶּה* יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינְךָ כַּאֲשֶׁר נִסָּתֵר אִישׁ מֵעֵינֵי רֵעֵהוּ.‏ 50 אִם תְּעַנֶּה אֶת* בְּנוֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים בְּנוֹסָף לִבְנוֹתַי,‏ אַף כִּי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ,‏ זְכֹר כִּי אֱלֹהִים יִהְיֶה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ”‏.‏ 51 וְלָבָן הוֹסִיף וְאָמַר לְיַעֲקֹב:‏ ”‏הִנֵּה גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה,‏ וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר הֵקַמְתִּי בֵּינִי וּבֵינְךָ.‏ 52 גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה הוּא עֵד,‏ וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה,‏ שֶׁאֲנִי לֹא אֶעֱבֹר אֶת גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה כְּדֵי לְהָרַע לְךָ וְשֶׁאַתָּה לֹא תַּעֲבֹר אֶת גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת כְּדֵי לְהָרַע לִי.‏ 53 אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֶאֱלֹהֵי נָחוֹר,‏ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם,‏ יִשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ”‏.‏ וְיַעֲקֹב נִשְׁבַּע בַּזֶּה אֲשֶׁר אוֹתוֹ יָרֵא אָבִיו יִצְחָק.‏*

54 אַחֲרֵי כֵן זָבַח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וְהִזְמִין אֶת אֶחָיו לֶאֱכֹל לֶחֶם.‏ וְהֵם אָכְלוּ וְלָנוּ בָּהָר.‏ 55 אוּלָם לָבָן הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְנִשֵּׁק אֶת נְכָדָיו* וְאֶת בְּנוֹתָיו וּבֵרֵךְ אוֹתָם.‏ וְלָבָן הָלַךְ וְשָׁב לְבֵיתוֹ.‏