שמואל ב׳‏

א אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל,‏ כַּאֲשֶׁר חָזַר דָּוִד לְאַחַר שֶׁהֵבִיס* אֶת הָעֲמָלֵקִים,‏ נִשְׁאַר דָּוִד יוֹמַיִם בְּצִקְלַג.‏ 2 בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא אִישׁ מִמַּחֲנֵה שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרוּעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ.‏ כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֶל דָּוִד,‏ נָפַל אַרְצָה וְהִשְׁתַּחֲוָה.‏

3 שָׁאַל אוֹתוֹ דָּוִד:‏ ”‏מֵהֵיכָן אַתָּה בָּא?‏”‏ וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”‏מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל נִמְלַטְתִּי”‏.‏ 4 וְדָוִד שָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”‏מָה אֵרַע?‏ אָנָּא סַפֵּר לִי”‏.‏ וְהוּא אָמַר:‏ ”‏הָעָם נָס מִן הַקְּרָב וְרַבִּים נָפְלוּ וּמֵתוּ.‏ גַּם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ”‏.‏ 5 שָׁאַל דָּוִד אֶת הַבָּחוּר שֶׁסִּפֵּר לוֹ אֶת הַחֲדָשׁוֹת:‏ ”‏אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמֵּתוּ שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ?‏”‏ 6 הֵשִׁיב הַבָּחוּר:‏ ”‏בְּמִקְרֶה הָיִיתִי בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,‏ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל חֲנִיתוֹ,‏ וְהַמֶּרְכָּבוֹת וְהַפָּרָשִׁים הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ.‏ 7 כַּאֲשֶׁר הִסְתּוֹבֵב וְרָאָה אוֹתִי,‏ קָרָא לִי וַאֲנִי אָמַרְתִּי,‏ ’‏הִנְנִי!‏’‏ 8 הוּא שָׁאַל אוֹתִי,‏ ‏’‏מִי אַתָּה?‏’‏ וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ,‏ ’‏עֲמָלֵקִי אֲנִי’‏.‏ 9 וְהוּא אָמַר,‏ ’‏עֲמֹד נָא מֵעָלַי וְהָמֵת אוֹתִי,‏ כִּי אֲנִי מִתְיַסֵּר עַד מְאוֹד,‏ אַךְ עוֹדֶנִּי חַי’‏.‏*‏ 10 לָכֵן נֶעֱמַדְתִּי מֵעָלָיו וְהֵמַתִּי אוֹתוֹ,‏ כִּי יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא יוּכַל לִחְיוֹת אַחֲרֵי שֶׁנָּפַל פָּצוּעַ.‏ וְאָז לָקַחְתִּי אֶת הַכֶּתֶר* אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶת הַצָּמִיד אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹ,‏ וְהֵבֵאתִי אוֹתָם הֵנָּה אֶל אֲדוֹנִי”‏.‏

11 בִּתְגוּבָה אָחַז דָּוִד בִּבְגָדָיו וְקָרַע אוֹתָם,‏ וְכָךְ עָשׂוּ כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ.‏ 12 וְהֵם קוֹנְנוּ וּבָכוּ וְצָמוּ עַד הָעֶרֶב עַל שָׁאוּל,‏ עַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ,‏ עַל עַם יְהֹוָה וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי נָפְלוּ בַּחֶרֶב.‏

13 שָׁאַל דָּוִד אֶת הַבָּחוּר שֶׁסִּפֵּר לוֹ אֶת הַחֲדָשׁוֹת:‏ ”‏מֵהֵיכָן אַתָּה?‏”‏ וְהוּא אָמַר:‏ ”‏אֲנִי בֵּן שֶׁל תּוֹשָׁב זָר,‏ עֲמָלֵקִי”‏.‏ 14 אָמַר לוֹ דָּוִד:‏ ”‏אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדְךָ לַהֲרֹג אֶת מְשִׁיחַ יְהֹוָה?‏”‏ 15 קָרָא דָּוִד לְאַחַד הַבַּחוּרִים וְאָמַר:‏ ”‏גַּשׁ וּפְגַע בּוֹ”‏.‏ וְהוּא הִכָּה אוֹתוֹ וְהוּא מֵת.‏ 16 אָמַר אֵלָיו דָּוִד:‏ ”‏דָּמְךָ בְּרֹאשְׁךָ,‏ כִּי פִּיךָ הֵעִיד נֶגְדְּךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ,‏ ’‏אֲנִי הֵמַתִּי אֶת מְשִׁיחַ יְהֹוָה’‏”‏.‏

17 אָז קוֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ 18 וְאָמַר כִּי יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יְהוּדָה אֶת הַקִּינָה הַקְּרוּיָה ”‏הַקֶּשֶׁת”‏,‏ אֲשֶׁר כְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר:‏

19 ‏”‏הַפְּאֵר,‏* יִשְׂרָאֵל,‏ מוּטָל כְּחָלָל עַל בָּמוֹתֶיךָ.‏

אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים!‏

25 אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים בַּקְּרָב!‏

יְהוֹנָתָן מוּטָל כְּחָלָל עַל בָּמוֹתֶיךָ!‏

נִפְלָאָה הָיְתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים.‏