שמואל א׳
יט מְאֻחָר יוֹתֵר דִּבֵּר שָׁאוּל אֶל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְאֶל כָּל עֲבָדָיו עַל רְצוֹנוֹ לְהָמִית אֶת דָּוִד. 2 הוֹאִיל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ שֶׁל שָׁאוּל אָהַב מְאוֹד אֶת דָּוִד, אָמַר יְהוֹנָתָן לְדָוִד: ”שָׁאוּל אָבִי רוֹצֶה לְהָמִית אוֹתְךָ. עֲמֹד נָא עַל הַמִּשְׁמָר בַּבֹּקֶר, וְלֵךְ אֶל מְקוֹם מִסְתּוֹר וְהִתְחַבֵּא שָׁם. 3 וַאֲנִי אֵצֵא וְאֶעֱמֹד לְיַד אָבִי בַּשָּׂדֶה שֶׁבּוֹ אַתָּה תִּהְיֶה. אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל אָבִי, וְאִם יִוָּדַע לִי דְּבַר מָה, אֶדְאַג לְסַפֵּר לְךָ”.
4 לְפִיכָךְ יְהוֹנָתָן דִּבֵּר טוֹבוֹת עַל דָּוִד בְּאָזְנֵי שָׁאוּל אָבִיו. הוּא אָמַר לוֹ: ”אַל יֶחְטָא הַמֶּלֶךְ נֶגֶד עַבְדּוֹ דָּוִד, כִּי לֹא חָטָא לְךָ וּמָה שֶׁעָשָׂה לְמַעַנְךָ הָיָה לְתוֹעַלְתְּךָ. 5 הוּא שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ* כְּדֵי לַהֲרֹג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וּבְעִקְבוֹת זֹאת הִנְחִיל יְהֹוָה נִצָּחוֹן גָּדוֹל* לְכָל יִשְׂרָאֵל. רָאִיתָ זֹאת וְשָׂמַחְתָּ עַד מְאוֹד. אִם כֵּן, לָמָּה תֶּחְטָא נֶגֶד דָּם נָקִי בַּהֲמִיתְךָ אֶת דָּוִד לְלֹא סִבָּה?” 6 שָׁאוּל שָׁמַע בְּקוֹל יְהוֹנָתָן, וְשָׁאוּל נִשְׁבַּע: ”חַי יְהֹוָה, הוּא לֹא יוּמַת”. 7 אַחֲרֵי כֵן קָרָא יְהוֹנָתָן לְדָוִד וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וִיהוֹנָתָן הֵבִיא אֶת דָּוִד אֶל שָׁאוּל, וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְשָׁרְתוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
8 עִם הַזְּמַן פָּרְצָה שׁוּב מִלְחָמָה, וְדָוִד יָצָא וְנִלְחַם בַּפְּלִשְׁתִּים וְהִכָּה בָּהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה, וְהֵם נָסוּ מִפָּנָיו.
9 וְרוּחַ רָעָה מֵאֵת יְהֹוָה בָּאָה עַל שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר יָשַׁב בְּבֵיתוֹ וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגֵּן דָּוִד בַּנֵּבֶל. 10 שָׁאוּל נִסָּה לִנְעֹץ אֶת דָּוִד בַּקִּיר בְּאֶמְצָעוּת הַחֲנִית, אַךְ הוּא חָמַק מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְהַחֲנִית נִנְעֲצָה בַּקִּיר. וְדָוִד נָס וְנִמְלַט בַּלַּיְלָה הַהוּא. 11 לְאַחַר מִכֵּן שָׁלַח שָׁאוּל שְׁלִיחִים אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל דָּוִד כְּדֵי לִשְׁמֹר עָלָיו* וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר, אַךְ מִיכַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל דָּוִד אָמְרָה לוֹ: ”אִם לֹא תִּמָּלֵט* הַלַּיְלָה, מָחָר אַתָּה מֵת”. 12 מִיָּד הוֹרִידָה מִיכַל אֶת דָּוִד בְּעַד הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִבְרֹחַ וּלְהִמָּלֵט. 13 מִיכַל לָקְחָה אֶת פֶּסֶל הַתְּרָפִים* וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ עַל הַמִּטָּה, וְהִיא שָׂמָה בִּמְרַאֲשׁוֹתָיו רֶשֶׁת מִשְּׂעַר עִזִּים וְכִסְּתָה אוֹתוֹ בְּבֶגֶד.
14 וְשָׁאוּל שָׁלַח שְׁלִיחִים לָקַחַת אֶת דָּוִד, אַךְ הִיא אָמְרָה: ”הוּא חוֹלֶה”. 15 לָכֵן שָׁאוּל שָׁלַח אֶת הַשְּׁלִיחִים לִרְאוֹת אֶת דָּוִד וְאָמַר לָהֶם: ”הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי בְּמִטָּתוֹ כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ”. 16 כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ הַשְּׁלִיחִים, הָיָה פֶּסֶל הַתְּרָפִים* עַל הַמִּטָּה וְרֶשֶׁת שְׂעַר הָעִזִּים הָיְתָה בִּמְרַאֲשׁוֹתָיו. 17 אָמַר שָׁאוּל לְמִיכַל: ”לָמָּה רִמִּית אוֹתִי כָּכָה וְשִׁלַּחְתְּ אֶת אוֹיְבִי כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִמָּלֵט?” וּמִיכַל הֵשִׁיבָה לְשָׁאוּל: ”הוּא אָמַר לִי, ’שַׁלְּחִי אוֹתִי, אוֹ שֶׁאֶהֱרֹג אוֹתָךְ!’”
18 וְדָוִד בָּרַח וְנִמְלַט, וְהוּא בָּא אֶל שְׁמוּאֵל בְּרָמָה. הוּא סִפֵּר לוֹ אֶת כָּל מָה שֶׁעָשָׂה לוֹ שָׁאוּל. לְאַחַר מִכֵּן הָלְכוּ הוּא וּשְׁמוּאֵל, וְהֵם נִשְׁאֲרוּ בְּנָיוֹת. 19 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה דֻּוַּח לְשָׁאוּל: ”הִנֵּה דָּוִד בְּנָיוֹת בְּרָמָה”. 20 מִיָּד שָׁלַח שָׁאוּל שְׁלִיחִים לִתְפֹּס אֶת דָּוִד. כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַזְּקֵנִים מִקֶּרֶב הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים וְאֶת שְׁמוּאֵל נִצָּב וְעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, בָּאָה עַל שְׁלִיחֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וְגַם הֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְנַהֵג כִּנְבִיאִים.
21 כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ זֹאת לְשָׁאוּל, מִיָּד שָׁלַח שְׁלִיחִים אֲחֵרִים וְגַם הֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְנַהֵג כִּנְבִיאִים. לְפִיכָךְ שָׁאוּל שָׁלַח שׁוּב שְׁלִיחִים, קְבוּצָה שְׁלִישִׁית, וְגַם הֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְנַהֵג כִּנְבִיאִים. 22 לְבַסּוֹף הָלַךְ גַּם הוּא אֶל רָמָה. בְּהַגִּיעוֹ לְבוֹר הַמַּיִם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּשֶׂכוּ, שָׁאַל: ”אֵיפֹה שְׁמוּאֵל וְדָוִד?” וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: ”שָׁם, בְּנָיוֹת בְּרָמָה”. 23 בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה שָׁאוּל בְּדַרְכּוֹ מִשָּׁם אֶל נָיוֹת בְּרָמָה, בָּאָה גַּם עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים, וְהוּא הָלַךְ לוֹ בְּעוֹדוֹ מִתְנַהֵג כְּנָבִיא עַד הַגִּיעוֹ אֶל נָיוֹת בְּרָמָה. 24 וְגַם הוּא פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו, וְגַם הוּא הִתְנַהֵג כְּנָבִיא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וְהוּא שָׁכַב שָׁם עֵירֹם* כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. מִשּׁוּם כָּךְ אוֹמְרִים: ”הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?”