ירמיהו
יט כָּךְ אָמַר יְהֹוָה: ”לֵךְ וּקְנֵה בַּקְבּוּק חֶרֶס מִקַּדָּר. קַח כַּמָּה מִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים 2 וְצֵא אֶל גֵּיא בֶּן הִנֹּם, בְּפֶתַח שַׁעַר הַחַרְסִית. וְהַכְרֵז שָׁם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ. 3 אַתָּה תֹּאמַר, ’שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה, מַלְכֵי יְהוּדָה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם. כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
”’”הִנְנִי מֵבִיא אָסוֹן עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר כָּל שׁוֹמְעוֹ תְּצִלֶּינָה* אָזְנָיו.* 4 כָּךְ הוּא מִפְּנֵי שֶׁעָזְבוּ אוֹתִי וְשִׁנּוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לִבְלִי הַכֵּר. הֵם מַקְטִירִים בּוֹ לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר הֵם וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה לֹא הִכִּירוּ, וּמִלְּאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּדַם חַפִּים מִפֶּשַׁע. 5 הֵם בָּנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל כְּדֵי לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ כְּעוֹלוֹת לַבַּעַל, דָּבָר אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִּבַּרְתִּי עָלָיו וְאַף לֹא עָלָה עַל לִבִּי”’.*
6 ”’”לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד הַמָּקוֹם הַזֶּה תֹּפֶת אוֹ גֵּיא בֶּן הִנֹּם אֶלָּא גֵּיא הַהֲרֵגָה. 7 אֲסַכֵּל אֶת תָּכְנִיּוֹת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאַפִּילֵם בַּחֶרֶב לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְּשֵׁי נַפְשָׁם.* וְאֶתֵּן אֶת פִּגְרֵיהֶם לְמַאֲכָל לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְבַהֲמוֹת הָאָרֶץ. 8 וְאֶהֱפֹךְ אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְדָבָר מַזְוִיעַ וּלְמָקוֹם שֶׁיִּשְׁרְקוּ לְעֶבְרוֹ. כָּל מִי שֶׁיַּחְלֹף עַל פָּנֶיהָ יַבִּיט בְּזַעֲזוּעַ וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכּוֹתֶיהָ. 9 וְאַאֲכִילֵם אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּשַׂר בְּנוֹתֵיהֶם, וְהֵם יֹאכְלוּ אִישׁ אֶת בְּשַׂר רֵעֵהוּ, בִּגְלַל הַמָּצוֹר וְהַיֵּאוּשׁ כַּאֲשֶׁר יַקִּיפוּ אוֹתָם אוֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְּשֵׁי נַפְשָׁם”’.*
10 ”וְאָז שְׁבֹר אֶת הַבַּקְבּוּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים אִתְּךָ 11 וֶאֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת: ”כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת הָעָם הַזֶּה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת, כְּאִישׁ הַשּׁוֹבֵר אֶת כְּלִי הַקַּדָּר כָּךְ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ; וּבְתֹפֶת יִקְבְּרוּ אֶת הַמֵּתִים עַד אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה מָקוֹם לִקְבֹּר אוֹתָם”’.
12 ”’כָּךְ אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’וּלְיוֹשְׁבָיו, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הָעִיר הַזֹּאת כְּתֹפֶת. 13 וּבָתֵּי יְרוּשָׁלַיִם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה יִהְיוּ טְמֵאִים כַּמָּקוֹם הַזֶּה, תֹּפֶת, כֵּן, כָּל הַבָּתִּים אֲשֶׁר עַל גַּגּוֹתֵיהֶם הִקְטִירוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנָסְכוּ נְסָכִים לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים’”.
14 כַּאֲשֶׁר חָזַר יִרְמְיָהוּ מִתֹּפֶת, אֲשֶׁר לְשָׁם שָׁלַח אוֹתוֹ יְהֹוָה לְהִתְנַבֵּא, עָמַד בַּחֲצַר בֵּית יְהֹוָה וְאָמַר אֶל כָּל הָעָם: 15 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’הִנְנִי מֵבִיא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל כָּל עֲיָרוֹתֶיהָ אֶת כָּל הָאָסוֹן אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי נֶגְדָּהּ, כִּי הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם* וְלֹא צִיְּתוּ לִדְבָרַי’”.