בראשית

לב וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ,‏ וּפָגְשׁוּ אוֹתוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.‏ 2 מִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם,‏ אָמַר יַעֲקֹב:‏ ”‏זֶהוּ מַחֲנֵה אֱלֹהִים!‏”‏ לָכֵן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנַיִם.‏*

3 וְיַעֲקֹב שָׁלַח שְׁלִיחִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר,‏ שֶׁטַח* אֱדוֹם,‏ 4 וְצִוָּה עֲלֵיהֶם:‏ ”‏כָּךְ תֹּאמְרוּ לַאֲדוֹנִי,‏ לְעֵשָׂו,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב:‏ ”‏הִתְגּוֹרַרְתִּי* עִם לָבָן זְמַן רַב עַד עַתָּה.‏ 5 וְרָכַשְׁתִּי שְׁוָרִים,‏ חֲמוֹרִים,‏ צֹאן וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת,‏ וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ לְהוֹדִיעַ זֹאת לַאֲדוֹנִי,‏ כְּדֵי שֶׁאֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ”‏’‏”‏.‏

6 לְבַסּוֹף חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יַעֲקֹב וְאָמְרוּ:‏ ”‏פָּגַשְׁנוּ אֶת אָחִיךָ עֵשָׂו,‏ וְהוּא כָּעֵת הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ,‏ וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ”‏.‏ 7 וְיַעֲקֹב פָּחַד מְאוֹד וְנַעֲשָׂה מֻטְרָד.‏ עַל כֵּן הוּא חִלֵּק אֶת הָעָם אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ,‏ וְכֵן אֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְאֶת הַגְּמַלִּים,‏ לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.‏ 8 הוּא אָמַר:‏ ”‏אִם יִתְקֹף עֵשָׂו אֶת הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד,‏ יוּכַל הַמַּחֲנֶה הָאַחֵר לְהִמָּלֵט”‏.‏

9 אַחֲרֵי כֵן אָמַר יַעֲקֹב:‏ ”‏אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֶאֱלֹהֵי אָבִי יִצְחָק,‏ יְהֹוָה,‏ הָאוֹמֵר אֵלַי,‏ ’‏שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ,‏* וְאֵיטִיב עִמְּךָ’‏,‏ 10 קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הַנֶּאֱמָנוּת אֲשֶׁר גִּלִּיתָ כְּלַפֵּי עַבְדְּךָ,‏ כִּי רַק עִם מַקְּלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְכָעֵת הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.‏ 11 הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי,‏ מִיַּד עֵשָׂו,‏ כִּי אֲנִי פּוֹחֵד מִמֶּנּוּ שֶׁמָּא יָבוֹא וְיִתְקֹף אוֹתִי וְאֶת הָאִמָּהוֹת וְיַלְדֵיהֶן.‏ 12 וְאַתָּה אָמַרְתָּ:‏ ’‏לָבֶטַח אֵיטִיב עִמְּךָ וְאֶעֱשֶׂה אֶת זַרְעֲךָ* כְּגַרְגִּירֵי חוֹל הַיָּם,‏ אֲשֶׁר הֵם רַבִּים מִסְּפֹר’‏”‏.‏

13 וְהוּא לָן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא.‏ אָז לָקַח חֵלֶק מֵרְכוּשׁוֹ כְּמַתָּנָה לְעֵשָׂו אָחִיו:‏ 14 מָאתַיִם עִזִּים,‏ עֶשְׂרִים תְּיָשִׁים,‏ מָאתַיִם רְחֵלִים,‏* עֶשְׂרִים אֵילִים,‏ 15 שְׁלוֹשִׁים נָאקוֹת מֵינִיקוֹת וּבִכְרֵיהֶן,‏ אַרְבָּעִים פָּרוֹת,‏ עֲשָׂרָה פָּרִים,‏ עֶשְׂרִים אֲתוֹנוֹת וַעֲשָׂרָה עֲיָרִים.‏

16 הוּא נָתַן אוֹתָם לַעֲבָדָיו,‏ עֵדֶר אַחַר עֵדֶר,‏ וְאָמַר לַעֲבָדָיו:‏ ”‏עִבְרוּ לְפָנַי וְשִׂימוּ מִרְוָח בֵּין עֵדֶר אֶחָד לַבָּא אַחֲרָיו”‏.‏ 17 הוּא גַּם צִוָּה עַל הָרִאשׁוֹן:‏ ”‏אִם יִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ עֵשָׂו אָחִי וְיִשְׁאַל,‏ ’‏לְמִי אַתָּה שַׁיָּךְ,‏ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וּלְמִי שַׁיָּכִים אֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ?‏’‏ 18 אֱמֹר,‏ ’‏לְעַבְדְּךָ יַעֲקֹב.‏ זוֹ מַתָּנָה אֲשֶׁר נִשְׁלְחָה לַאֲדוֹנִי,‏ לְעֵשָׂו,‏ וְהִנֵּה גַּם הוּא מֵאֲחוֹרֵינוּ’‏”‏.‏ 19 וְהוּא צִוָּה גַּם עַל הַשֵּׁנִי,‏ עַל הַשְּׁלִישִׁי וְעַל כָּל הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים:‏ ”‏כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּ אֶל עֵשָׂו כַּאֲשֶׁר תִּפְגְּשׁוּ אוֹתוֹ.‏ 20 וְגַם אִמְרוּ,‏ ’‏הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב מֵאֲחוֹרֵינוּ’‏”‏.‏ כִּי אָמַר לְעַצְמוֹ:‏ ’‏אִם אֲפַיֵּס אוֹתוֹ בְּשָׁלְחִי אֵלָיו מַתָּנָה לְפָנַי,‏ אוּלַי יְקַבֵּל אֶת פָּנַי בִּבְרָכָה כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה אוֹתוֹ אַחֲרֵי כֵן’‏.‏ 21 לְפִיכָךְ הַמַּתָּנָה עָבְרָה לְפָנָיו,‏ אַךְ הוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה.‏

22 מְאֻחָר יוֹתֵר בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה קָם וְלָקַח אֶת שְׁתֵּי נְשׁוֹתָיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחוֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר בָּנָיו וְעָבַר אֶת מַעֲבַר* יַבֹּק.‏ 23 הוּא לָקַח אוֹתָם וְהֶעֱבִיר אוֹתָם אֶת הַנַּחַל,‏ וְהֶעֱבִיר גַּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.‏

24 לְבַסּוֹף נוֹתַר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ,‏ וְאִישׁ הֵחֵל לְהֵאָבֵק עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר.‏ 25 כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁלֹּא גָּבַר עָלָיו,‏ נָגַע בְּכַף יְרֵכוֹ;‏ וְיֶרֶךְ יַעֲקֹב נִנְקְעָה בְּעֵת שֶׁנֶּאֱבַק עִמּוֹ.‏ 26 לְאַחַר מִכֵּן אָמַר:‏ ”‏תֵּן לִי לָלֶכֶת,‏ כִּי עוֹלֶה הַשַּׁחַר”‏.‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏לֹא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת אֶלָּא אִם כֵּן תְּבָרְכֵנִי”‏.‏ 27 אָמַר לוֹ:‏ ”‏מָה שִׁמְךָ?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏יַעֲקֹב”‏.‏ 28 אָמַר לוֹ:‏ ”‏שִׁמְךָ לֹא יִהְיֶה עוֹד יַעֲקֹב אֶלָּא יִשְׂרָאֵל,‏* כִּי שָׂרִיתָ* עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וְיָצָאתָ מְנַצֵּחַ”‏.‏ 29 וְיַעֲקֹב בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ:‏ ”‏אֱמֹר נָא לִי אֶת שִׁמְךָ”‏.‏ אַךְ הוּא אָמַר לוֹ:‏ ”‏לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל לִשְׁמִי?‏”‏ וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ שָׁם.‏ 30 וְיַעֲקֹב קָרָא לַמָּקוֹם פְּנִיאֵל,‏ כִּי אָמַר,‏ ”‏רָאִיתִי אֶת אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים,‏ אַךְ חַיַּי נִצְּלוּ”‏.‏*

31 וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עָלָיו מִיָּד כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל,‏* אַךְ הוּא צָלַע בִּגְלַל יְרֵכוֹ.‏ 32 מִשּׁוּם כָּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל אֶת גִּיד הַיָּרֵךְ,‏* אֲשֶׁר עַל כַּף מִפְרַק הַיָּרֵךְ,‏ כִּי הוּא נָגַע בְּכַף מִפְרַק יְרֵכוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְיַד גִּיד הַיָּרֵךְ.‏