ירמיהו
יד זֶה דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ בַּאֲשֶׁר לַבַּצָּרוֹת:+
2 יְהוּדָה מִתְאַבֶּלֶת,+ וּשְׁעָרֶיהָ נָמוֹגוּ.
הֵם צוֹנְחִים אַרְצָה בְּקַדְרוּת,
וּצְוָחָה עוֹלָה מִיְּרוּשָׁלַיִם.
3 וַאֲדוֹנֵיהֶם שׁוֹלְחִים אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם* לְהָבִיא מַיִם.
הֵם הוֹלְכִים אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם* וְאֵינָם מוֹצְאִים מַיִם.
הֵם שָׁבִים וּכְלֵיהֶם רֵיקִים.
הֵם מְבֻיָּשִׁים וּמְאֻכְזָבִים,
וְאֶת רֹאשָׁם מְכַסִּים.
4 מִכֵּיוָן שֶׁהָאֲדָמָה סְדוּקָה,
כִּי אֵין גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ,+
הָאִכָּרִים חֲרֵדִים וּמְכַסִּים אֶת רֹאשָׁם.
5 אֲפִלּוּ הָאַיָּלָה בַּשָּׂדֶה עוֹזֶבֶת אֶת וַלְדוֹתֶיהָ
כִּי אֵין דֶּשֶׁא.
6 הַפְּרָאִים* עוֹמְדִים עַל הַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת.
הֵם מִתְנַשְּׁפִים וְשׁוֹאֲפִים אֲוִיר כְּתַנִּים;
עֵינֵיהֶם עָיְפוּ כִּי אֵין צִמְחִיָּה.+
כִּי רַבּוּ בְּגִידוֹתֵינוּ,+
וּלְךָ חָטָאנוּ.
8 תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ+ בְּעִתּוֹת צָרָה,
לָמָּה הִנְּךָ כְּזָר בָּאָרֶץ,
כְּעוֹבֵר אֹרַח שֶׁעוֹצֵר רַק לָלוּן?
9 לָמָּה אַתָּה כְּאִישׁ נִדְהָם,
כְּגִבּוֹר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ?
אַל תִּזְנָחֵנוּ.
10 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל הָעָם הַזֶּה: ”הֵם אוֹהֲבִים לְשׁוֹטֵט לָהֶם;+ אֶת רַגְלֵיהֶם לֹא רִסְּנוּ.+ לָכֵן יְהֹוָה אֵינוֹ שְׂבַע רָצוֹן מֵהֶם.+ כָּעֵת הוּא יִזְכֹּר אֶת עֲווֹנָם וְיִדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל חֲטָאֵיהֶם”.+
11 וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי: ”אַל תִּתְפַּלֵּל שֶׁתָּבוֹא עַל הָעָם הַזֶּה טוֹבָה.+ 12 כַּאֲשֶׁר הֵם צָמִים, אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ לִתְחִנּוֹתֵיהֶם,+ וּבְהַעֲלוֹתָם עוֹלוֹת וּמְנָחוֹת, אֵינֶנִּי שְׂבַע רָצוֹן מֵהֶם,+ כִּי בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה* אֲכַלֶּה אוֹתָם”.+
13 בִּתְגוּבָה אָמַרְתִּי: ”אֲבוֹי, אֲדֹנָי יְהֹוָה! הִנֵּה הַנְּבִיאִים אוֹמְרִים לָהֶם, ’לֹא תִּרְאוּ חֶרֶב, וְרָעָב לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם, כִּי אִם שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה’”.+
14 וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי: ”הַנְּבִיאִים מְנַבְּאִים שְׁקָרִים בִּשְׁמִי.+ לֹא שָׁלַחְתִּי אוֹתָם וְלֹא צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם וְלֹא דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם.+ חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם* חֲסַר עֵרֶךְ וְאֶת תַּרְמִית לִבָּם הֵם מְנַבְּאִים לָכֶם.+ 15 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל הַנְּבִיאִים הַמְּנַבְּאִים בִּשְׁמִי, אַף כִּי לֹא שָׁלַחְתִּי אוֹתָם, וְהָאוֹמְרִים שֶׁחֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת: ’בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יֹאבְדוּ הַנְּבִיאִים הָהֵם.+ 16 וְהָעָם אֲשֶׁר הֵם מְנַבְּאִים לָהֶם יִהְיוּ מֻשְׁלָכִים בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם בְּשֶׁל הָרָעָב וְהַחֶרֶב, וְאִישׁ לֹא יִקְבֹּר אוֹתָם+ — הֵם, נְשֵׁיהֶם, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם — כִּי אֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם אֶת הָאָסוֹן הָרָאוּי לָהֶם’.+
17 ”דַּבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה,
’יֵרְדוּ נָא דְּמָעוֹת מֵעֵינַי לַיְלָה וָיוֹם, וְאַל יֶחְדְּלוּ,+
כִּי בְּתוּלַת בַּת עַמִּי נִמְחֲצָה וְנִשְׁבְּרָה כָּלִיל,+
וּפִצְעָהּ חָמוּר עַד מְאוֹד.
וְאִם אֲנִי נִכְנָס אֶל הָעִיר,
אֲנִי רוֹאֶה אֶת תַּחְלוּאֵי הָרָעָב!+
כִּי גַּם הַנָּבִיא וְגַם הַכֹּהֵן סָבְבוּ לָהֶם בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר אֵין הֵם מַכִּירִים’”.+
19 הַאִם מָאַסְתָּ לַחֲלוּטִין בִּיהוּדָה, אוֹ הַאִם תִּעַבְתָּ* אֶת צִיּוֹן?+
מַדּוּעַ הִכֵּיתָ אוֹתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא?+
הָיְתָה תִּקְוָה לְשָׁלוֹם, אַךְ שׁוּם דָּבָר טוֹב לֹא בָּא;
לְעֵת מַרְפֵּא, וְהִנֵּה בְּעָתָה!+
זְכֹר, וְאַל תָּפֵר אֶת בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ.+
22 הֲיֵשׁ בֶּאֱלִילֵי הַהֶבֶל שֶׁל הָאֻמּוֹת מִי שֶׁיְּכוֹלִים לָתֵת גֶּשֶׁם,
אוֹ הַאִם אֲפִלּוּ הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לִשְׁלֹחַ מִמְטָרִים מֵאֲלֵיהֶם?
הַאֵינְךָ הַיָּחִיד, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ?+
וְאָנוּ מְקַוִּים לְךָ,
כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה.