רות
א וּבַיָּמִים שֶׁבָּהֶם שָׁפְטוּ הַשּׁוֹפְטִים+ הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ; וְאִישׁ אֶחָד מִבֵּית לֶחֶם+ שֶׁבִּיהוּדָה הָלַךְ לָגוּר כְּתוֹשָׁב זָר בִּשְׂדוֹת* מוֹאָב,+ הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָּנָיו. 2 שֵׁם הָאִישׁ הָיָה אֱלִימֶלֶךְ,* שֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי,* וּשְׁמוֹת שְׁנֵי בָּנָיו מַחְלוֹן* וְכִלְיוֹן.* הֵם הָיוּ אֶפְרָתִים* מִבֵּית לֶחֶם שֶׁבִּיהוּדָה. וְהֵם בָּאוּ אֶל שְׂדוֹת מוֹאָב וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם.
3 כַּעֲבֹר זְמַן מָה מֵת אֱלִימֶלֶךְ, בַּעֲלָהּ שֶׁל נָעֳמִי, וְהִיא נִשְׁאֲרָה עִם שְׁנֵי בָּנֶיהָ. 4 מְאֻחָר יוֹתֵר הֵם נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאָבִיּוֹת; שְׁמָהּ שֶׁל הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה רוּת.+ וְהֵם נִשְׁאֲרוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. 5 וְאָז מֵתוּ גַּם שְׁנֵי הַבָּנִים, מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, וְהָאִשָּׁה נִשְׁאֲרָה בְּלִי שְׁנֵי יְלָדֶיהָ וּבַעֲלָהּ. 6 לָכֵן הִיא יָצְאָה לַדֶּרֶךְ עִם כַּלּוֹתֶיהָ כְּדֵי לָשׁוּב מִשְּׂדוֹת מוֹאָב, כִּי שָׁמְעָה בְּמוֹאָב שֶׁיְּהֹוָה זָכַר אֶת עַמּוֹ בְּתִתּוֹ לָהֶם מָזוֹן.*
7 הִיא עָזְבָה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ גָּרָה, הִיא וּשְׁתֵּי כַּלּוֹתֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, 8 אָמְרָה נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַּלּוֹתֶיהָ: ”לְכוּ, שׁוּבוּ, כָּל אַחַת מִכֶּן לְבֵית אִמָּהּ. יַעֲשֶׂה עִמָּכֶן יְהֹוָה חֶסֶד,+ כְּפִי שֶׁעֲשִׂיתֶן אַתֶּן עִם הַגְּבָרִים שֶׁמֵּתוּ וְעִמִּי. 9 יִתֵּן יְהֹוָה* וְכָל אַחַת מִכֶּן תִּמְצָא בִּטָּחוֹן* בְּבֵית בַּעֲלָהּ”.+ אָז נָשְׁקָה לָהֶן, וְהֵן נָשְׂאוּ קוֹלָן וּבָכוּ. 10 הֵן הוֹסִיפוּ לוֹמַר לָהּ: ”לֹא; נֵלֵךְ אִתָּךְ אֶל עַמֵּךְ”. 11 אַךְ נָעֳמִי אָמְרָה: ”שׁוּבוּ, בְּנוֹתַי. לָמָּה תֵּלְכוּ עִמִּי? הַאוּכַל עוֹד לָלֶדֶת בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לָכֶן לִבְעָלִים?+ 12 שׁוּבוּ, בְּנוֹתַי. לְכוּ, כִּי זָקַנְתִּי מִכְּדֵי לְהִנָּשֵׂא. גַּם אִלּוּ הָיְתָה לִי תִּקְוָה לִמְצֹא הַלַּיְלָה בַּעַל וְגַם אִלּוּ יָכֹלְתִּי לָלֶדֶת בָּנִים, 13 הַאִם תְּחַכּוּ לָהֶם עַד אֲשֶׁר יִגְדְּלוּ? הַאִם לְמַעֲנָם תִּמָּנְעוּ מִלְּהִנָּשֵׂא? לֹא, בְּנוֹתַי, מַר לִי מְאוֹד עֲלֵיכֶן, כִּי יַד יְהֹוָה פָּנְתָה נֶגְדִּי”.+
14 הֵן שׁוּב נָשְׂאוּ קוֹלָן וּבָכוּ, וּלְאַחַר מִכֵּן נָשְׁקָה עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְעָזְבָה. אוּלָם רוּת דָּבְקָה בָּהּ. 15 עַל כֵּן נָעֳמִי אָמְרָה: ”הִנֵּה גִּיסָתֵךְ הָאַלְמָנָה שָׁבָה אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ. שׁוּבִי עִם גִּיסָתֵךְ”.
16 אֲבָל רוּת אָמְרָה: ”אַל תַּפְצִירִי בִּי לְעָזְבֵךְ, לָשׁוּב לְאָחוֹר וְלַחְדֹּל לְהִתְלַוּוֹת אֵלַיִךְ; כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלוּנִי אָלוּן. עַמֵּךְ יִהְיֶה עַמִּי, וֶאֱלֹהַיִךְ אֱלֹהַי.+ 17 בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר. אֶת זֹאת יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לִי וְלָזֹאת יוֹסִיף אִם דָּבָר מִלְּבַד הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ”.
18 כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה נָעֳמִי שֶׁרוּת מִתְעַקֶּשֶׁת לָלֶכֶת אִתָּהּ, חָדְלָה לְנַסּוֹת לְשַׁכְנְעָהּ. 19 וּשְׁתֵּיהֶן הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּן עַד בּוֹאָן לְבֵית לֶחֶם.+ מִיָּד בְּהַגִּיעָן לְבֵית לֶחֶם רָגְשָׁה כָּל הָעִיר בִּגְלָלָן, וְהַנָּשִׁים אָמְרוּ: ”הַאִם זֹאת נָעֳמִי?” 20 אָמְרָה לָהֶן: ”אַל תִּקְרְאוּ לִי נָעֳמִי.* קִרְאוּ לִי מָרָא,* כִּי הַכֹּל יָכוֹל מֵרֵר אֶת חַיַּי עַד מְאוֹד.+ 21 הָיִיתִי מְלֵאָה כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי, אַךְ יְהֹוָה הֵשִׁיב אוֹתִי בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. לָמָּה תִּקְרְאוּ לִי נָעֳמִי? הֲרֵי יְהֹוָה פָּעַל נֶגְדִּי וְהַכֹּל יָכוֹל הֵמִיט עָלַי אָסוֹן!”+
22 כָּךְ שָׁבָה נָעֳמִי מִשְּׂדוֹת מוֹאָב,+ יַחַד עִם כַּלָּתָהּ הַמּוֹאָבִיָּה רוּת. הֵן בָּאוּ אֶל בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים.+