יונה
ד אַךְ הַדָּבָר הָיָה רַע מְאוֹד בְּעֵינֵי יוֹנָה, וְכַעֲסוֹ בָּעַר. 2 וְהוּא הִתְפַּלֵּל לִיהֹוָה וְאָמַר: ”הוֹי, יְהֹוָה, הַאִם לֹא כָּךְ חָשַׁבְתִּי בִּהְיוֹתִי עַל אַדְמָתִי? עַל כֵּן נִסִּיתִי מִלְּכַתְּחִלָּה לִבְרֹחַ אֶל תַּרְשִׁישׁ;+ כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אֵל חַנּוּן* וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם* וְרַב חֶסֶד,+ הַמֵּצֵר עַל אָסוֹן. 3 וְכָעֵת, יְהֹוָה, קַח נָא אֶת חַיַּי* מִמֶּנִּי, כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי”.+
4 וִיהֹוָה שָׁאַל: ”הַאִם בְּצֶדֶק בּוֹעֵר כַּעַסְךָ?”
5 וְיוֹנָה יָצָא מִן הָעִיר וְיָשַׁב מִזְרָחִית לָעִיר. הוּא עָשָׂה לוֹ שָׁם סֻכָּה וְיָשַׁב בְּצִלָּהּ כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה לָעִיר.+ 6 וִיהֹוָה אֱלֹהִים סִפֵּק קִיקָיוֹן* שֶׁצָּמַח מֵעַל יוֹנָה, לָתֵת צֵל לְרֹאשׁוֹ וּלְהָקֵל עָלָיו אֶת סִבְלוֹ. וְיוֹנָה שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל הַקִּיקָיוֹן.
7 אַךְ הָאֱלֹהִים שָׁלַח תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לְמָחֳרָת, וְהִיא תָּקְפָה אֶת הַקִּיקָיוֹן וְהוּא הִתְיַבֵּשׁ. 8 וְכִזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ שָׁלַח אֱלֹהִים גַּם רוּחַ מִזְרָחִית צוֹרֶבֶת, וְהַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל רֹאשׁ יוֹנָה, וְהוּא עָמַד לְהִתְעַלֵּף. וְהוּא בִּקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת* וְאָמַר שׁוּב וָשׁוּב, ”טוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי”.+
9 שָׁאַל אֱלֹהִים אֶת יוֹנָה: ”הַאִם בְּצֶדֶק בּוֹעֵר כַּעַסְךָ עַל הַקִּיקָיוֹן?”+
וְהוּא הֵשִׁיב: ”בְּצֶדֶק בּוֹעֵר כַּעֲסִי, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לָמוּת”. 10 אַךְ יְהֹוָה אָמַר: ”אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ עֲבוּרוֹ וְלֹא גִּדַּלְתָּ אוֹתוֹ; בִּן לַיְלָה צָמַח וּבִן לַיְלָה אָבַד. 11 וְהַאִם אֲנִי לֹא צָרִיךְ לָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה,+ אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִמֵּאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ אֲשֶׁר אֵינָם מַבְחִינִים בֵּין טוֹב לְרַע* בְּנוֹסָף לִבְהֵמוֹת רַבּוֹת?”+