ירמיהו
יט כָּךְ אָמַר יְהֹוָה: ”לֵךְ וּקְנֵה בַּקְבּוּק חֶרֶס מִקַּדָּר.+ קַח כַּמָּה מִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים 2 וְצֵא אֶל גֵּיא בֶּן הִנֹּם,+ בְּפֶתַח שַׁעַר הַחַרְסִית. וְהַכְרֵז שָׁם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ. 3 אַתָּה תֹּאמַר, ’שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה, מַלְכֵי יְהוּדָה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם. כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
”’”הִנְנִי מֵבִיא אָסוֹן עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר כָּל שׁוֹמְעוֹ תְּצִלֶּינָה* אָזְנָיו.* 4 כָּךְ הוּא מִפְּנֵי שֶׁעָזְבוּ אוֹתִי+ וְשִׁנּוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לִבְלִי הַכֵּר.+ הֵם מַקְטִירִים בּוֹ לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר הֵם וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה לֹא הִכִּירוּ, וּמִלְּאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּדַם חַפִּים מִפֶּשַׁע.+ 5 הֵם בָּנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל כְּדֵי לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ כְּעוֹלוֹת לַבַּעַל,+ דָּבָר אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִּבַּרְתִּי עָלָיו וְאַף לֹא עָלָה עַל לִבִּי”’.*+
6 ”’”לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד הַמָּקוֹם הַזֶּה תֹּפֶת אוֹ גֵּיא בֶּן הִנֹּם אֶלָּא גֵּיא הַהֲרֵגָה.+ 7 אֲסַכֵּל אֶת תָּכְנִיּוֹת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאַפִּילֵם בַּחֶרֶב לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְּשֵׁי נַפְשָׁם.* וְאֶתֵּן אֶת פִּגְרֵיהֶם לְמַאֲכָל לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְבַהֲמוֹת הָאָרֶץ.+ 8 וְאֶהֱפֹךְ אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְדָבָר מַזְוִיעַ וּלְמָקוֹם שֶׁיִּשְׁרְקוּ לְעֶבְרוֹ. כָּל מִי שֶׁיַּחְלֹף עַל פָּנֶיהָ יַבִּיט בְּזַעֲזוּעַ וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכּוֹתֶיהָ.+ 9 וְאַאֲכִילֵם אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּשַׂר בְּנוֹתֵיהֶם, וְהֵם יֹאכְלוּ אִישׁ אֶת בְּשַׂר רֵעֵהוּ, בִּגְלַל הַמָּצוֹר וְהַיֵּאוּשׁ כַּאֲשֶׁר יַקִּיפוּ אוֹתָם אוֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְּשֵׁי נַפְשָׁם”’.*+
10 ”וְאָז שְׁבֹר אֶת הַבַּקְבּוּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים אִתְּךָ 11 וֶאֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת: ”כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת הָעָם הַזֶּה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת, כְּאִישׁ הַשּׁוֹבֵר אֶת כְּלִי הַקַּדָּר כָּךְ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ; וּבְתֹפֶת יִקְבְּרוּ אֶת הַמֵּתִים עַד אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה מָקוֹם לִקְבֹּר אוֹתָם”’.+
12 ”’כָּךְ אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’וּלְיוֹשְׁבָיו, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הָעִיר הַזֹּאת כְּתֹפֶת. 13 וּבָתֵּי יְרוּשָׁלַיִם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה יִהְיוּ טְמֵאִים כַּמָּקוֹם הַזֶּה, תֹּפֶת,+ כֵּן, כָּל הַבָּתִּים אֲשֶׁר עַל גַּגּוֹתֵיהֶם הִקְטִירוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם+ וְנָסְכוּ נְסָכִים לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים’”.+
14 כַּאֲשֶׁר חָזַר יִרְמְיָהוּ מִתֹּפֶת, אֲשֶׁר לְשָׁם שָׁלַח אוֹתוֹ יְהֹוָה לְהִתְנַבֵּא, עָמַד בַּחֲצַר בֵּית יְהֹוָה וְאָמַר אֶל כָּל הָעָם: 15 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’הִנְנִי מֵבִיא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל כָּל עֲיָרוֹתֶיהָ אֶת כָּל הָאָסוֹן אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי נֶגְדָּהּ, כִּי הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם* וְלֹא צִיְּתוּ לִדְבָרַי’”.+