זכריה
ט הַכְרָזָה:
”דְּבַר יְהֹוָה נֶגֶד אֶרֶץ חַדְרָךְ,
וְדַמֶּשֶׂק הִיא מַטְּרָתוֹ*+
— כִּי עֵין יְהֹוָה הִיא עַל בְּנֵי הָאָדָם+
וְעַל כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל —
3 צוֹר בָּנְתָה לָהּ מָצוֹר.*
צָבְרָה כֶּסֶף כְּעָפָר
וְזָהָב כְּבֹץ בָּרְחוֹבוֹת.+
4 הִנֵּה יִקַּח יְהֹוָה אֶת נְכָסֶיהָ,
וְיַכֶּה אֶל תּוֹךְ הַיָּם* אֶת צְבָאָהּ;+
וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל.+
5 אַשְׁקְלוֹן תִּרְאֶה זֹאת וְתִירָא;
עַזָּה תִּתְיַסֵּר עַד מְאוֹד,
וְגַם עֶקְרוֹן, כִּי הֻכְלְמָה תִּקְוָתָהּ.
מֶלֶךְ יֹאבַד מֵעַזָּה,
וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תְּיֻשַּׁב.+
7 אָסִיר אֶת דָּמָיו מִפִּיו
וְאֶת שִׁקּוּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו,
וְהוּא יִשָּׁאֵר לֶאֱלֹהֵינוּ;
וְיִהְיֶה כְּאַלּוּף* בִּיהוּדָה,+
וְעֶקְרוֹן תִּהְיֶה כִּיבוּסִי.+
8 אֶחֱנֶה כְּמֻצָּב* לְמַעַן בֵּיתִי,+
כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יָשׁוּב;
וְלֹא יַעֲבֹר עוֹד נוֹגֵשׂ,*+
כִּי כָּעֵת רָאִיתִי זֹאת* בְּעֵינַי.
9 גִּילִי מְאוֹד, בַּת צִיּוֹן.
הָרִיעִי בְּשִׂמְחַת נִצָּחוֹן, בַּת יְרוּשָׁלַיִם.
הִנֵּה מַלְכֵּךְ בָּא אֵלַיִךְ.+
10 אַכְרִית אֶת מֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה מֵאֶפְרַיִם
וְאֶת הַסּוּס מִיְּרוּשָׁלַיִם.
קֶשֶׁת הַמִּלְחָמָה תִּכָּרֵת.
וְהוּא יַכְרִיז שָׁלוֹם לָאֻמּוֹת;+
שִׁלְטוֹנוֹ יִהְיֶה מִיָּם עַד יָם
12 שׁוּבוּ אֶל הַמִּבְצָר, אֲסִירִים בַּעֲלֵי תִּקְוָה.+
הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֵר לָךְ,
’אֲשַׁלֵּם לָךְ חֵלֶק כָּפוּל.+
13 כִּי אֶדְרֹךְ לִי אֶת יְהוּדָה כְּקֶשֶׁת.
וְאֶת הַקֶּשֶׁת אֶמָּלֵא בְּאֶפְרַיִם,*
וַאֲעוֹרֵר אֶת בָּנַיִךְ, צִיּוֹן,
נֶגֶד בָּנַיִךְ, יָוָן,
וְאֶעֱשֵׂךְ כְּחַרְבּוֹ שֶׁל לוֹחֵם’.
14 יְהֹוָה יֵרָאֶה מֵעֲלֵיהֶם,
וְיֵצֵא חִצּוֹ כְּבָרָק.
וַאֲדֹנָי יְהֹוָה בַּשּׁוֹפָר יִתְקַע,+
וְיִצְעַד עִם סַעֲרוֹת הַדָּרוֹם.