במדבר
יז וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה: 2 ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵהֶם מַטֶּה אֶחָד לְכָל בֵּית אָב, מֵאֵת נְשִׂיאֵי כָּל בֵּית אָב,+ שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת בְּסַךְ הַכֹּל. וְאֶת שְׁמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם כְּתֹב עַל מַטֵּהוּ. 3 אֶת שֵׁם אַהֲרֹן כְּתֹב עַל מַטֵּה לֵוִי, כִּי יֵשׁ מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ כָּל בֵּית אָב. 4 הַנִּיחוּ אֶת הַמַּטּוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת,+ אֲשֶׁר שָׁם אֲנִי נִרְאֶה לִפְנֵיכֶם.+ 5 וּמַטֵּהוּ שֶׁל הָאִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ אֶבְחַר+ יִפְרַח, וְאָשִׂים קֵץ לִתְלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָלַי,+ אֲשֶׁר הֵם מַפְנִים גַּם נֶגְדְּכֶם”.+
6 וּמֹשֶׁה דִּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָל נְשִׂיאֵיהֶם נָתְנוּ לוֹ מַטּוֹת — מַטֶּה לְכָל נְשִׂיא בֵּית אָב, שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת — וּמַטֵּה אַהֲרֹן הָיָה בֵּין מַטּוֹתֵיהֶם. 7 וּמֹשֶׁה הִנִּיחַ אֶת הַמַּטּוֹת לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאֹהֶל הָעֵדוּת.
8 לְמָחֳרָת נִכְנַס מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וְהוֹצִיא נִצָּנִים וּפְרָחִים מְלַבְלְבִים וְהֵנִיב שְׁקֵדִים בְּשֵׁלִים. 9 וּמֹשֶׁה הוֹצִיא אֶת כָּל הַמַּטּוֹת מִלִּפְנֵי יְהֹוָה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הֵם הִתְבּוֹנְנוּ בָּהֶם, וְאִישׁ אִישׁ לָקַח אֶת מַטֵּהוּ.
10 וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן+ לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת, לְאוֹת+ לִבְנֵי הַמֶּרִי,+ כְּדֵי שֶׁיִּפָּסְקוּ תְּלוּנוֹתֵיהֶם עָלַי וּכְדֵי שֶׁלֹּא יָמוּתוּ”. 11 מִיָּד עָשָׂה מֹשֶׁה כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו יְהֹוָה. הוּא עָשָׂה בְּדִיּוּק כָּךְ.
12 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: ”כָּעֵת נִגְוַע, לָבֶטַח נֹאבַד, כֻּלָּנוּ נֹאבַד! 13 כָּל אִישׁ שֶׁאֲפִלּוּ יִקְרַב אֶל מִשְׁכַּן יְהֹוָה יָמוּת!+ הַאִם נִגְזַר עָלֵינוּ לִגְוֹעַ כָּךְ?”+