שיר השירים
א שִׁיר הַשִּׁירִים,* אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה:+
שִׁמְךָ הוּא כְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם הַנּוֹצָק.+
עַל כֵּן הָעֲלָמוֹת אוֹהֲבוֹת אוֹתְךָ.
4 קָחֵנִי אִתְּךָ;* נָרוּצָה.
הַמֶּלֶךְ הֱבִיאַנִי אֶל חֲדָרָיו הַפְּנִימִיִּים!
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בְּךָ.
נְשַׁבֵּחַ אֶת* דּוֹדֶיךָ* יוֹתֵר מִיַּיִן.
בְּצֶדֶק אוֹהֲבוֹת הֵן* אוֹתְךָ.
6 אַל תִּנְעֲצוּ בִּי מַבָּטִים כִּי שְׁחַרְחֹרֶת אֲנִי,
כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִבִּיטָה בִּי.
בְּנֵי אִמִּי כָּעֲסוּ עָלַי;
מִנּוּ אוֹתִי לְשׁוֹמֶרֶת הַכְּרָמִים,
אַךְ עַל כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא שָׁמַרְתִּי.
7 הַגֵּד לִי, אַתָּה אֲשֶׁר אוֹהֶבֶת נַפְשִׁי,*
הֵיכָן אַתָּה רוֹעֶה אֶת עֶדְרְךָ,+
לְאָן אַתָּה מְבִיאָם לִרְבֹּץ בַּצָּהֳרַיִם.
לָמָּה אֶהְיֶה כְּאִשָּׁה הָעוֹטָה צָעִיף*
בֵּין עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ?”
8 ”אִם אֵינֵךְ יוֹדַעַת, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,
צְאִי לָךְ בְּעִקְבוֹת הַצֹּאן
וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ לְיַד אָהֳלֵי הָרוֹעִים”.
9 ”מַשְׁוֶה אֲנִי אוֹתָךְ, אֲהוּבָתִי, לְסוּסָה* בְּמֶרְכְּבוֹת פַּרְעֹה.+
15 ”הִנָּךְ יָפָה, אֲהוּבָתִי.
הִנָּךְ יָפָה. עֵינַיִךְ עֵינֵי יוֹנִים”.+
16 ”הִנְּךָ יָפֶה, יַקִּירִי, וְנָעִים.+
מִטָּתֵנוּ בֵּין הֶעָלִים.