תהלים
לַמְּנַצֵּחַ. לְפִי הַמִּזְמוֹר* ”אַל תַּשְׁחִית”. מֵאֵת אָסָף.+ שִׁיר.
עה מוֹדִים אָנוּ לְךָ, אֱלֹהִים, מוֹדִים אָנוּ לְךָ;
שִׁמְךָ קָרוֹב,+
וַאֲנָשִׁים מַכְרִיזִים עַל נִפְלְאוֹתֶיךָ.
2 אַתָּה אוֹמֵר: ”כַּאֲשֶׁר אֲנִי קוֹבֵעַ מוֹעֵד,
אֲנִי שׁוֹפֵט בְּיֹשֶׁר.
3 כַּאֲשֶׁר נָמוֹגוּ הָאָרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ,
אֲנִי יִצַּבְתִּי אֶת עַמּוּדֶיהָ”. (סֶלָה)
4 אוֹמֵר אֲנִי לָרַבְרְבָנִים, ”אַל תִּתְרַבְרְבוּ”,
וְלָרְשָׁעִים, ”אַל תְּרוֹמְמוּ אֶת כּוֹחֲכֶם.*
6 כִּי לֹא מִמִּזְרָח אוֹ מִמַּעֲרָב אוֹ מִדָּרוֹם
בָּא הַכָּבוֹד.
7 כִּי אֱלֹהִים הוּא הַשּׁוֹפֵט.+
אֶת זֶה מַשְׁפִּיל וְאֶת זֶה מְרוֹמֵם.+
הוּא אָכֵן יִמְזֹג אוֹתוֹ,
וְיִשְׁתּוּ אוֹתוֹ כָּל רִשְׁעֵי הָאָרֶץ, עִם הַשְּׁמָרִים”.+