נחום
ב עָלָה נֶגְדֵּךְ* הַמֵּפִיץ.+
שִׁמְרוּ עַל הַבִּצּוּרִים.
צְפוּ עַל הַדֶּרֶךְ.
הִכּוֹנוּ* וְאַמְּצוּ אֶת כָּל כּוֹחֲכֶם.
2 כִּי יְשַׁקֵּם יְהֹוָה אֶת גַּאֲוַת יַעֲקֹב,
עִם גַּאֲוַת יִשְׂרָאֵל,
כִּי הֶחְרִיבוּם הַמַּחְרִיבִים;+
וְאֶת זְמוֹרוֹתֵיהֶם הִשְׁחִיתוּ.
אֲבִיזְרֵי הַבַּרְזֶל שֶׁל מֶרְכְּבוֹת מִלְחַמְתּוֹ מַבְהִיקִים כָּאֵשׁ
בַּיּוֹם שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לַקְּרָב,
וְהַחֲנִיתוֹת מֵעֲצֵי הָעַרְעָר מוּנָפוֹת.
4 בַּחוּצוֹת דּוֹהֲרוֹת בִּפְרָאוּת מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה.
הֵן מִתְרוֹצְצוֹת בְּכִכְּרוֹת הָעִיר.
הֵן בּוֹרְקוֹת כְּלַפִּידִים בּוֹעֲרִים וּבוֹהֲקוֹת כִּבְרָקִים.
5 הוּא יִקְרָא לְשָׂרָיו.
הֵם יִכָּשְׁלוּ בְּלֶכְתָּם.
אֶל חוֹמָתָהּ הֵם מְמַהֲרִים;
מְקִימִים אֶת הַמִּתְרָס.
7 הַדָּבָר נִקְבַּע: הִיא חֲשׂוּפָה,
הִיא נִלְקַחַת, וְאַמְהוֹתֶיהָ נֶאֱנָחוֹת;
כְּיוֹנִים הֵן נִשְׁמָעוֹת בְּעוֹדָן טוֹפְחוֹת עַל לְבָבָן.
”עִמְדוּ! עִמְדוּ!”
אַךְ אִישׁ אֵינוֹ פּוֹנֶה לְאָחוֹר.+
9 בִּזְזוּ כֶּסֶף, בִּזְזוּ זָהָב!
אֵין קֵץ לָאוֹצָרוֹת.
עֲמוּסָה הִיא בְּכָל מִינֵי כְּלֵי חֶמְדָּה.
10 הָעִיר רֵיקָה, שׁוֹמֵמָה, חֲרֵבָה!+
לִבָּם נָמֵס מִפַּחַד, פָּקוּ בִּרְכֵּיהֶם, מָתְנֵיהֶם רוֹעֲדוֹת;
כָּל פְּנֵיהֶם סְמוּקוֹת.
11 הֵיכָן מְאוּרַת הָאֲרָיוֹת,+ שֶׁבָּהּ נִזּוֹנִים הַכְּפִירִים,*
וְשֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצֵא הָאַרְיֵה וּמוֹבִיל אֶת גּוּרָיו,
וְאֵין מִי שֶׁיַּחְרִידֵם?
12 הָאַרְיֵה קָרַע לִגְזָרִים דֵּי טֶרֶף לְגוּרָיו
וְחָנַק עֲבוּר לְבִיאוֹתָיו.
הוּא מִלֵּא אֶת מְעָרוֹתָיו בְּטֶרֶף,
וְאֶת מְאוּרוֹתָיו בְּחַיּוֹת שֶׁנִּקְרְעוּ לִגְזָרִים.
13 ”הִנְנִי נֶגְדֵּךְ”, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת,+
”וְאַבְעִיר בֶּעָשָׁן אֶת מֶרְכְּבוֹת מִלְחַמְתָּהּ,+
וְאֶת כְּפִירַיִךְ* תֹּאכַל הַחֶרֶב.
אַכְרִית מִן הָאָרֶץ אֶת טַרְפֵּךְ,
וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל שְׁלִיחַיִךְ”.+