יחזקאל
כט בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, בַּיּוֹם הַשְּׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ: 2 ”בֶּן אָדָם, הַפְנֵה פָּנֶיךָ אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְהִנָּבֵא נֶגְדּוֹ וְנֶגֶד מִצְרַיִם כֻּלָּהּ.+ 3 דַּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:
”הִנְנִי נֶגְדְּךָ, פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם,+
הַתַּנִּין הַגָּדוֹל* הָרוֹבֵץ בְּתוֹךְ נַחֲלֵי יְאוֹרוֹ,*+
אֲשֶׁר אָמַר, ’יְאוֹרִי שַׁיָּךְ לִי.
לְמַעֲנִי עָשִׂיתִי אוֹתוֹ’.+
4 אַךְ אֲנִי אָשִׂים קְרָסִים בְּלִסְתוֹתֶיךָ וְאַדְבִּיק אֶת דְּגַת יְאוֹרְךָ לְקַשְׂקַשֶּׂיךָ.
אַעֲלֶה אוֹתְךָ מִתּוֹךְ יְאוֹרְךָ יַחַד עִם כָּל דְּגַת הַיְּאוֹר הַדְּבֵקָה בְּקַשְׂקַשֶּׂיךָ.
5 אֶנְטֹשׁ אוֹתְךָ בַּמִּדְבָּר, אוֹתְךָ וְאֶת כָּל דְּגַת יְאוֹרְךָ.
עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ תִּפֹּל, וְלֹא תֵּאָסֵף וְלֹא תְּקֻבַּץ.+
לְחַיּוֹת הָאָרֶץ וּלְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם אֶתֵּן אוֹתְךָ לְמַאֲכָל.+
6 וְאָז יֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהֹוָה,
7 כַּאֲשֶׁר אָחֲזוּ הֵם בְּיָדְךָ, נִמְחַצְתָּ,
וּפָצַעְתָּ אֶת כְּתֵפָם.
8 ”’לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ חֶרֶב,+ וְאַכְרִית מִמְּךָ אָדָם וּבְהֵמָה. 9 אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּהְיֶה לִשְׁמָמָה וּלְחָרְבָּה;+ וְיֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה, כִּי אָמַרְתָּ,* ’הַיְּאוֹר שַׁיָּךְ לִי; אֲנִי עָשִׂיתִי אוֹתוֹ’.+ 10 לָכֵן הִנְנִי נֶגְדְּךָ וְנֶגֶד יְאוֹרְךָ, וְאֶעֱשֶׂה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה, שְׁמָמָה חֲרֵבָה,+ מִמִּגְדּוֹל+ עַד סְוֵנֵה+ וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ.* 11 לֹא תַּעֲבֹר בָּהּ רֶגֶל אָדָם אוֹ רֶגֶל בְּהֵמָה,+ וְהִיא לֹא תְּיֻשַּׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה. 12 אֶהֱפֹךְ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְשׁוֹמֵמָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וְאֶת עָרֶיהָ לְשׁוֹמֵמוֹת מִכָּל הֶעָרִים לְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה;+ וְאָפִיץ אֶת הַמִּצְרִים בָּאֻמּוֹת וְאֶזְרֶה אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת”.+
13 ”’כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת הַמִּצְרִים מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם נָפוֹצוּ;+ 14 אָשִׁיב אֶת הַשְּׁבוּיִים הַמִּצְרִים אֶל אֶרֶץ פַּתְרוֹס,+ אֶל אֶרֶץ מְקוֹרָם, וְשָׁם יִהְיוּ מַמְלָכָה זְנִיחָה. 15 מִצְרַיִם תִּהְיֶה שְׁפָלָה מִשְּׁאַר הַמַּמְלָכוֹת וְלֹא תִּשְׁלֹט עוֹד בְּיֶתֶר הָאֻמּוֹת,+ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָם כֹּה קְטַנִּים עַד כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהַכְנִיעַ אֻמּוֹת אֲחֵרוֹת.+ 16 הִיא לֹא תִּהְיֶה עוֹד מְקוֹר בִּטָּחוֹן לְבֵית יִשְׂרָאֵל,+ אֶלָּא רַק תַּזְכִּיר לָהֶם אֶת עֲווֹנָם בִּפְנוֹתָם אֶל הַמִּצְרִים לְעֶזְרָה. וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהֹוָה”’”.
17 וּבַשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ: 18 ”בֶּן אָדָם, נְבוּכַדְנֶאצַּר*+ מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת צְבָאוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה בְּמִתְקַפְתּוֹ נֶגֶד צוֹר.+ כָּל רֹאשׁ נַעֲשָׂה קֵרֵחַ, וְכָל כָּתֵף נִשְׂרְטָה. אַךְ שָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וְלִצְבָאוֹ עַל הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר עָבַד בְּמִתְקַפְתּוֹ נֶגֶד צוֹר.
19 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’הִנְנִי נוֹתֵן לִנְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם,+ וְהוּא יִשָּׂא אֶת הוֹנָהּ וְיִקַּח מִמֶּנָּה שָׁלָל וּבִזָּה רַבִּים; וְזֶה יִהְיֶה הַשָּׂכָר לִצְבָאוֹ’.
20 ”’כְּפִצּוּי עַל עֲמָלוֹ בְּמִתְקַפְתּוֹ נֶגְדָּהּ,* אֶתֵּן לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי הֵם פָּעֲלוּ עֲבוּרִי’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
21 ”בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל,*+ וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה* בְּקִרְבָּם; וְיֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”.