כ הַיַּיִן לַעֲגָן,+ הַשֵּׁכָר מְשֻׁלַּח רֶסֶן;+
כָּל הַסּוֹטֶה בִּגְלָלָם מִן הַדֶּרֶךְ אֵינוֹ חָכָם.+
2 אֵימַת מֶלֶךְ הִיא כְּנַהֲמַת אַרְיֵה;+
הַמְּעוֹרֵר אֶת כַּעֲסוֹ מְסַכֵּן אֶת חַיָּיו.+
3 כָּבוֹד הוּא לְאִישׁ לְהִמָּנַע מֵרִיב,+
אַךְ כָּל אֱוִיל יִסְתַּבֵּךְ בּוֹ.+
4 הֶעָצֵל אֵינוֹ חוֹרֵשׁ בַּחֹרֶף,
וְלָכֵן יִתְחַנֵּן בַּקָּצִיר כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דָּבָר.+
5 מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם הֵן כְּמַיִם עֲמֻקִּים,
אַךְ אִישׁ תְּבוּנָה דּוֹלֶה אוֹתָן.
6 אֲנָשִׁים רַבִּים מַכְרִיזִים עַל חַסְדָּם,
אַךְ מִי יָכוֹל לִמְצֹא אִישׁ נֶאֱמָן?
7 הַצַּדִּיק מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמָּתוֹ.+
אַשְׁרֵי יְלָדָיו הַבָּאִים אַחֲרָיו.+
8 כַּאֲשֶׁר יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה לִשְׁפֹּט,+
הוּא זוֹרֶה בְּעֶזְרַת עֵינָיו כָּל רַע.+
9 מִי יָכוֹל לוֹמַר: ”זִכִּיתִי אֶת לִבִּי;+
טָהוֹר אֲנִי מֵחֶטְאִי”?+
10 מִשְׁקוֹלוֹת מִרְמָה וּמִדּוֹת מְזֻיָּפוֹת
— שְׁתֵּיהֶן מְתֹעָבוֹת בְּעֵינֵי יְהֹוָה.+
11 אֲפִלּוּ יֶלֶד נִכָּר לְפִי מַעֲשָׂיו,
אִם הִתְנַהֲגוּתוֹ טְהוֹרָה וִישָׁרָה.+
12 אֹזֶן שׁוֹמַעַת וְעַיִן רוֹאָה
— יְהֹוָה עָשָׂה אֶת שְׁתֵּיהֶן.+
13 אַל תֹּאהַב שֵׁנָה, פֶּן תֵּעָשֶׂה עָנִי.+
פְּקַח עֵינֶיךָ, וְתִשְׂבַּע מִלֶּחֶם.+
14 ”זֶה לֹא טוֹב! זֶה לֹא טוֹב!” אוֹמֵר הַקּוֹנֶה;
וְאָז הוֹלֵךְ וּמִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ.+
15 יֵשׁ זָהָב, וְאַלְמֻגִּים רַבִּים,
אַךְ שִׂפְתֵי יֶדַע הֵן דָּבָר יָקָר.+
16 קַח אֶת בִּגְדּוֹ שֶׁל הָאָדָם אִם נָתַן עַרְבוּת לְזָר;+
תְּפֹס אֶת מַשְׁכּוֹנוֹ אִם נַעֲשָׂה עָרֵב לְאִשָּׁה נָכְרִיָּה.+
17 לֶחֶם שֶׁהֻשַּׂג בְּמִרְמָה טָעִים לָאָדָם,
אַךְ לְאַחַר מִכֵּן יִמָּלֵא פִּיו חָצָץ.+
18 בִּזְכוּת הִתְיַעֲצוּת יַצְלִיחוּ תָּכְנִיּוֹת,+
וּבְהַדְרָכָה נְבוֹנָה הִלָּחֵם מִלְחַמְתְּךָ.+
19 הַמַּשְׁמִיץ מִתְהַלֵּךְ וּמְגַלֶּה סוֹד;+
עִם הָאוֹהֵב לְהָפִיץ רְכִילוּת אַל תִּתְרוֹעֵעַ.
20 מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ,
תִּדְעַךְ מְנוֹרָתוֹ בְּבוֹא הַחֹשֶׁךְ.+
21 נַחֲלָה שֶׁהֻשְּׂגָה בְּחַמְדָנוּת בָּרִאשׁוֹנָה
לֹא תִּהְיֶה בְּרָכָה בְּאַחֲרִיתָהּ.+
22 אַל תֹּאמַר: ”אֲנִי אֲשַׁלֵּם רַע!”+
קַוֵּה לִיהֹוָה,+ וְהוּא יוֹשִׁיעֲךָ.+
23 מִשְׁקוֹלוֹת מִרְמָה מְתֹעָבוֹת בְּעֵינֵי יְהֹוָה,
וּמֹאזְנֵי שֶׁקֶר אֵינָם טוֹבִים.
24 יְהֹוָה מְכַוֵּן אֶת צַעֲדֵי הַגֶּבֶר;+
כֵּיצַד יָכוֹל אָדָם לְהָבִין אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁלּוֹ?
25 זוֹ מַלְכֹּדֶת לָאָדָם לְהַכְרִיז בִּפְזִיזוּת, ”קָדוֹשׁ!”+
וְרַק אַחֲרֵי כֵן לַחְשֹׁב עַל מָה שֶׁנָּדַר.+
26 מֶלֶךְ חָכָם זוֹרֶה אֶת הָרְשָׁעִים+
וּמְסוֹבֵב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹפַן הַדַּיִשׁ.+
27 נְשִׁימַת הָאָדָם הִיא מְנוֹרַת יְהֹוָה,
הַבּוֹחֶנֶת אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ.
28 חֶסֶד וְנֶאֱמָנוּת נוֹצְרִים אֶת הַמֶּלֶךְ;+
עַל־יְדֵי חֶסֶד מְכַלְכֵּל הוּא אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.+
29 תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים הִיא כּוֹחָם,+
וַהֲדַר זְקֵנִים הוּא שֵׂיבָתָם.+
30 חַבּוּרוֹת וּפְצָעִים מְמָרְקִים וּמְסִירִים רֹעַ,+
וּמַכּוֹת מְטַהֲרוֹת אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הָאָדָם.