בראשית

מ אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ שַׂר הַמַּשְׁקִים+ שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְשַׂר הָאוֹפִים לַאֲדוֹנָם,‏ לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם.‏ 2 לָכֵן פַּרְעֹה זָעַם עַל שְׁנֵי שָׂרֵי חֲצֵרוֹ,‏ עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים,‏+ 3 וְשָׂם אוֹתָם בְּכֶלֶא בֵּיתוֹ שֶׁל שַׂר הַמִּשְׁמָר,‏+ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף הָיָה אָסוּר בּוֹ.‏+ 4 וְשַׂר הַמִּשְׁמָר מִנָּה אֶת יוֹסֵף לִהְיוֹת אִתָּם וְלִדְאֹג לָהֶם,‏+ וְהֵם נִשְׁאֲרוּ בַּכֶּלֶא זְמַן מָה.‏*

5 שַׂר הַמַּשְׁקִים וְהָאוֹפֶה שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם,‏ אֲשֶׁר הָיוּ אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר,‏ חָלְמוּ שְׁנֵיהֶם חֲלוֹם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה,‏ וּלְכָל חֲלוֹם הָיָה פִּתְרוֹן מִשֶּׁלּוֹ.‏ 6 בַּבֹּקֶר,‏ כַּאֲשֶׁר נִכְנַס יוֹסֵף וְרָאָה אוֹתָם,‏ הֵם נִרְאוּ מְדֻכָּאִים.‏ 7 לְפִיכָךְ הוּא שָׁאַל אֶת שָׂרֵי חֲצֵרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בְּמַעֲצָר בְּבֵית אֲדוֹנוֹ:‏ ”‏מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם קוֹדְרוֹת הַיּוֹם?‏”‏ 8 הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”‏כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חָלַם חֲלוֹם,‏ אַךְ אֵין עִמָּנוּ פּוֹתֵר”‏.‏ אָמַר לָהֶם יוֹסֵף:‏ ”‏הֲלֹא לֶאֱלֹהִים פִּתְרוֹנִים?‏+ סַפְּרוּ נָא לִי”‏.‏

9 לָכֵן שַׂר הַמַּשְׁקִים סִפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏בַּחֲלוֹמִי הָיְתָה גֶּפֶן לְפָנַי.‏ 10 וּבַגֶּפֶן הָיוּ שְׁלוֹשָׁה שָׂרִיגִים,‏ וּבְשָׁעָה שֶׁהִצְמִיחָה נְצָרִים,‏ פָּרְחָה,‏ וְאֶשְׁכּוֹלוֹתֶיהָ הִבְשִׁילוּ לַעֲנָבִים.‏ 11 וְכוֹס פַּרְעֹה הָיְתָה בְּיָדִי,‏ וְלָקַחְתִּי אֶת הָעֲנָבִים וְסָחַטְתִּי אוֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה.‏ אַחַר כָּךְ שַׂמְתִּי אֶת הַכּוֹס בְּיַד פַּרְעֹה”‏.‏ 12 אָמַר לוֹ יוֹסֵף:‏ ”‏זֶה פִּתְרוֹנוֹ:‏ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים הֵם שְׁלוֹשָׁה יָמִים.‏ 13 בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים יוֹצִיא אוֹתְךָ פַּרְעֹה* וְיָשִׁיב אוֹתְךָ לְמִשְׂרָתְךָ,‏+ וְתָשִׂים אֶת כּוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתָ קֹדֶם לָכֵן כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ שַׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁלּוֹ.‏+ 14 אוּלָם זְכֹר אוֹתִי כַּאֲשֶׁר יִיטַב לְךָ.‏ עֲשֵׂה נָא עִמִּי חֶסֶד וְהַזְכֵּר אוֹתִי לְפַרְעֹה,‏ כְּדֵי שֶׁאֵצֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.‏ 15 לְמַעֲשֶׂה,‏ נֶחְטַפְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים,‏+ וְלֹא עָשִׂיתִי פֹּה דָּבָר שֶׁבִּגְלָלוֹ הָיוּ צְרִיכִים לָשִׂים אוֹתִי בְּבֵית הַסֹּהַר”‏.‏*‏+

16 כַּאֲשֶׁר רָאָה שַׂר הָאוֹפִים שֶׁהַפִּתְרוֹן שֶׁפָּתַר יוֹסֵף הָיָה טוֹב,‏ אָמַר לוֹ:‏ ”‏גַּם אֲנִי הָיִיתִי בַּחֲלוֹמִי,‏ וְהָיוּ שְׁלוֹשָׁה סַלֵּי לֶחֶם לָבָן עַל רֹאשִׁי,‏ 17 וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן הָיוּ כָּל מִינֵי מַאֲפִים עֲבוּר פַּרְעֹה,‏ וְצִפּוֹרִים אָכְלוּ אוֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי”‏.‏ 18 הֵשִׁיב יוֹסֵף:‏ ”‏זֶה פִּתְרוֹנוֹ:‏ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים הֵם שְׁלוֹשָׁה יָמִים.‏ 19 בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים יִכְרֹת פַּרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ* וְיִתְלֶה אוֹתְךָ עַל עַמּוּד עֵץ,‏ וְהַצִּפּוֹרִים יֹאכְלוּ אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ”‏.‏+

20 וְהַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיָה יוֹם הֻלַּדְתּוֹ+ שֶׁל פַּרְעֹה,‏ וְהוּא עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו וְהוֹצִיא אֶת* שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת שַׂר הָאוֹפִים בְּנוֹכְחוּת עֲבָדָיו.‏ 21 וְהוּא הֵשִׁיב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים לְמִשְׂרָתוֹ כְּשַׂר הַמַּשְׁקִים;‏ וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְהַגִּישׁ אֶת הַכּוֹס לְפַרְעֹה.‏ 22 אַךְ אֶת שַׂר הָאוֹפִים תָּלָה,‏ כְּפִי שֶׁפָּתַר לָהֶם יוֹסֵף.‏+ 23 עִם זֹאת,‏ שַׂר הַמַּשְׁקִים לֹא זָכַר אֶת יוֹסֵף;‏ הוּא שָׁכַח אוֹתוֹ.‏+