מודאגים מדם נגוע
דימיטריו פּסואה, ביוכימאי מבוליביה, הובהל למרפאה לאחר שסבל מסיבוכים לאחר ניתוח. הוא קיבל שם עירוי דם ומצבו התייצב. אולם תוך זמן קצר פיתח הביוכימאי חום גבוה. הרופאים בדקו אותו ובפיהם היתה בשורה רעה: לגופו של מר פּסואה הוערה דם נגוע בטפיל טְרִיפַּנוֹסוֹמָה קְרוּזִי. כתוצאה מכך נדבק במחלת צַ’גַס.
המקרה של מר פּסואה אינו יוצא דופן בבוליביה, מציינת סוכנות הידיעות פַּנוֹס שמרכזה בלונדון. מחקר רפואי שנמשך זמן רב בתריסר מדינות באמריקה הלטינית העלה, שבאיזור זה בעולם מחלות מידבקות שנגרמות מדם נגוע הן דבר שבשגרה. באחת המדינות באמריקה הלטינית מכל 000,10 חולים שמקבלים עירוי דם, נדבקים 220 במחלה מידבקת. פירושו של דבר ש־1 מכל 45 איש שמקבלים עירוי דם נופל קורבן למחלה!
מסתבר שמחלת צַ’גַס אינה הסכנה היחידה. המחקר שלעיל הראה שכמה מדינות באמריקה הלטינית לא עורכות בדיקת נגיף הפאטיטיס C בדם שנתרם, ויש מדינות שבהן סורקים את הדם למציאת עגבת רק מדי פעם. זאת ועוד, במספר מדינות חסר ציוד שבעזרתו ניתן לגלות את נגיף האיידס בדם. שר הבריאות בבוליביה טונצ׳י מרינקוביץ’ אמר על דם נגוע: ”שאלוהים יעזור לנו במקרה חירום, משום שאנו עלולים להגיע למשבר רפואי של עגבת, דלקת הכבד, מחלת צַ’גַס או איידס”.
שלא במתכוון, הצביע השר על הדרך הנכונה לעצור את המשבר הרפואי המאיים לפרוץ. מאמר בז׳ורנל נוטיסיאס בוליביינס בנושא הסיכונים שבערויי דם ציין לפני מספר שנים: ”מומלץ להימנע מדם כפי שציווה המקרא”. הצו המקראי שאותו הזכיר הז׳ורנל בבוליביה מופיע במעשי השליחים ט״ו:29. שם נאמר: ”להימנע מזבחי אלילים ומדם, מבשר הנחנק ומן הזנות. אם תישמרו מאלה תיטיבו לעשות”. (ראה גם בראשית ט׳:4; ויקרא ג׳:17.)