עתיד בטוח סוף סוף!
”נחה, שקטה כל הארץ. פצחו רינה” (ישעיהו י״ד:7).
”זהו עולם של ענקים בתורת האטום וננסים בערכי־המוסר. אנו יודעים על מלחמה יותר משיודעים אנו על שלום, יותר על הרג מאשר על קיום”. מילותיו אלה של גנרל אמריקני ב־1948 מזכירות את ההצהרה המקראית: ”עת אשר שלט האדם באדם לרע לו” (קהלת ח׳:9). כאשר האדם חמוש בנשק גרעיני הוא עלול לא רק לגרום רע לרעהו, אלא להורגו!
רבים יסכימו שהחזקת נשק גרעיני ושימוש בו פסולים מוסרית. ג׳ורג׳ לי בטלר, גנרל בדימוס בחיל האוויר האמריקני, אמר: ”עצם קיום הנשק הגרעיני במאגרי הנשק ממשיך לשדר את המסר, והוא: נוכל לדמיין לעצמנו נסיבות שבהן... נתרץ איכשהו את בעלותנו על נשק מסוג זה. הדבר פסול מיסודו”.
אף־על־פי־כן מציין מרטין ווּלקט, בעל טור בעיתונות הבריטית: ”עדיין יש ביקוש לנשק הגרעיני, למרות כל מה שאומרים עליו התיאורטיקנים ומטיפי המוסר, שהוא חסר תועלת ואכזרי. הממשלות סבורות שהן זקוקות לו מטעמים ביטחוניים הגיוניים. הן דבקות בנשק הגרעיני גם מפני שיש בו ללא ספק מעין מגְיה שחורה שפוליטיקאים וחיילים מודעים לה וחפצים בבעלות עליה”.
ביובל השנים האחרונות האדם אומנם הצליח איכשהו למנוע מלחמה גרעינית. אולם במשך אותה תקופה, הוא טבח בנשק קונבנציונאלי אלפים רבים מספור. בהתייחס למאזן פעולותיו של האדם, אין זה אלא הגיוני להניח שבמוקדם או במאוחר ייעשה שימוש בנשק הגרעיני המחריד הזה.
הסיבות שמתחת לפני השטח
האם ניתן לרסן את נטיותיו התוקפניות של האדם? יש טוענים שמלחמות הן תוצאה של טפשות, אנוכיות ופורקן מוטעה לדחפים תוקפניים. ”אם אלו הסיבות העיקריות למלחמות”, אומר הלמדן קנת וולץ, ”אזי היוזמים את קִצן צריכים להיות אנשים מתקדמים ונאורים”.
ויש אומרים שהסיבות למלחמות נעוצות במבנה הפוליטי הבינלאומי. כל מדינה ריבונית חותרת להשיג את האינטרסים הלאומיים שלה, ולכן עימותים אינם מן הנמנע. מאחר שאין דרך מתאימה ואמינה ליישוב חילוקי דעות, פורצת מלחמה. ויליאם א. בַּרוס ורוברט וינדרם כתבו בספרם מסה קריטית: ”החלק הקשה הוא ההיבט הפוליטי. משטר בקרה יעיל הינו בלתי אפשרי ללא החלטה פוליטית בסיסית לעצור את הפצתו של נשק־העל ואף לצמצם את הכמות הקיימת”.
תן דעתך למשא ומתן המתמשך ליישום האמנה לאיסור מוחלט על הניסויים הגרעיניים. גרדיאן וויקלי תיאר זאת כ”ישיבות שבהן מתקיים מיקוח לוהט בין המעצמות הגרעיניות לבין מדינות שרכשו בחשאי נשק גרעיני או שברשותן טכנולוגיה שמאפשרת לייצרו במהירות”. המאמר מוסיף ומציין: ”לאיש [מהצדדים] אין כוונה לוותר על הנשק שלו, על יכולתו הגרעינית או על אפשרויות הפיתוח שעומדות לפניו”.
יש כמובן צורך בשיתוף פעולה בינלאומי אם מתכוונים למגר את האיום הגרעיני על כל סוגיו. בספר מסה קריטית נאמר: ”לפיכך, בכל מקום בעולם אמון הדדי חייב לתפוס את מקומו של מאזן האימה... וָלא — אין מנוס משואה”. למרבה הצער, היחסים הבינלאומיים והדיונים המתקיימים כיום מזכירים לעתים את תיאורו של הנביא דניאל לפני 600,2 שנה: ”ועל שולחן אחד כזב ידברו” (דניאל י״א:27).
שיתוף פעולה עולמי בהנהגת ממשלה עולמית
המקרא מבטיחנו, לעומת זאת, שאלוהים קבע שתקום ממשלה עולמית יעילה ביותר ותנהיג שיתוף פעולה עולמי אמיתי. רבים אף מתפללים לבואה שלא ביודעין בצטטם את תפילת האדון: ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ” (מתי ו׳:10). המלכות היא ממשלה, ועומד בראשה שר השלום, ישוע המשיח. דבר־אלוהים מבטיחנו: ”למרבה המשרה [שלו] ולשלום אין קץ... קנאת יהוה צבאות תעשה זאת” (ישעיהו ט׳:5, 6). המקרא מבטיח ביחס לממשלה בראשותו של ישוע: ”היא תפורר את כל המלכויות האלה [שלטון האדם] ותשים להן קץ” (דניאל ב׳:44).
ממשלה עולמית זו תשכין שלום וביטחון אמיתיים — לא באמצעות הרתעה של נשק גרעיני או אמנוֹת לא מהימנות בנושא נשק. בתהלים מ״ו:10 מנובא שיהוה אלוהים ’ישבית מלחמות עד קצה הארץ. קשת ישבֵּר וקיצץ חנית, עגלות ישרוף באש’. פתרון חלקי אינו טוב מספיק. מלכות אלוהים שבראשות המשיח לא תסתפק בהפחתת כמות הנשק הגרעיני — היא תחסל אותו ואת שאר כלי המלחמה לחלוטין.
האיום הגרעיני יוסר משום שלא ייוותר כל זכר למעצמות העל, לאומות תוקפניות ולטרור. ישרור שלום אמת: ”וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד. כי פי יהוה צבאות דיבר”. מילים אלה שבהשראה מקורן באל שאינו מכזב (מיכה ד׳:4; טיטוס א׳:2).
ככתוב בתהלים ד׳:9, ניתן למצוא שלום וביטחון אמיתיים רק במסגרת שקבע יהוה אלוהים: ”בשלום יחדיו אשכבה ואישן, כי אתה יהוה לבדד, לבטח תושיבני”. כפי שהוכיחה ההיסטוריה רצופת המכאובים של האדם, כל הבטחה להשכין ”שלום וביטחון” שלא באמצעות מלכות יהוה הינה הבטחת שווא. (השווה תסלוניקים א׳. ה׳:3.)
”השקט ובטח”
אך מה באשר לאופיו התוקפני של האדם? ”צדק למדו יושבי תבל” (ישעיהו כ״ו:9). לימוד הצדק בדרך זו ישנה את טבע האדם ומצב העולם מן הקצה אל הקצה: ”והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה הַשְקט ובֶטח עד עולם” (ישעיהו ל״ב:17). את מקומם של הדחפים התוקפניים והיצרים האלימים יתפסו אהבת הרֵעַ ודאגה לטובת הכלל. יושבי כדור הארץ ’יכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה’ (ישעיהו ב׳:4).
ישעיהו חזה בלשון נבואית שאנשים בעלי נטיות חייתיות ישתנו. הוא דיבר על עת שבה ’תימלא הארץ דעה את יהוה’. ובעת ההיא, ’יגור זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ. ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטון נוהג בם... לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי’ (ישעיהו י״א:6–9).
האמונה בהבטחות הללו של אלוהים מעניקה לעדי־יהוה נקודת מבט אופטימית על החיים. בהביטנו אל העתיד, אין אנו מדמיינים לעצמנו כדור ארץ ששואה גרעינית זרעה בו חורבן. אנו רואים בעיני רוחנו את התגשמות ההבטחה המקראית: ”צדיקים יירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:29). יש שיאמרו שאמונה זו נאיבית ובלתי מציאותית. אך מי באמת נאיבי? מי ששם מבטחו בהבטחת אלוהים או הפתי שמאמין להבטחותיהם הנבובות של הפוליטיקאים? עבור אוהבי השלום התשובה ברורה כשמש.a
[הערת שוליים]
a עדי־יהוה סייעו למיליונים לאמץ את בשורת התקווה המקראית בעזרת שיעור מקרא ביתי. אם ברצונך שהם יבקרו אצלך, אתה מוזמן ליצור קשר עם המוציאים לאור של כתב־עת זה או לבקר באולם־המלכות המקומי של עדי־יהוה.
[קטע מוגדל בעמוד 11]
”לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה” (ישעיהו ב׳:4)
[תמונה בעמוד 9]
בעולם החדש שיכונן אלוהים משפחות ’ישבו לבטח’, ולא ייוותר זכר לנשק על כל צורותיו
[תמונה בעמוד 10]
תכונות תוקפניות ייעלמו כאשר בני האדם ילמדו ויישמו את דבר־אלוהים, המקרא