מחדשות העולם
נזקי הרעש
אוכלוסייתה של הודו מונה קרוב למיליארד נפש. ד״ר ס. ב. ס. מַן, פרופסור במוסד להשכלה גבוהה בצַ’נְדִיגר שבהודו, אומר שאחד מכל עשרה, כלומר קרוב למאה מיליון איש, סובל מבעיית שמיעה זו או אחרת. ד״ר מַן נשא דבריו בפתיחה של הכנס השנתי של רופאי אף־אוזן־גרון בהודו. הוא תלה את הקולר בזיהום־רעש שגורמים צופרי מכוניות, מנועים, מכונות ומטוסים, כגורם לבעיה רפואית קשה זו. לדבריו, עיקר הבעיה נעוץ בחזיזים הפופולריים כל כך בתקופת החגים. בחג דַסַרָה למשל, יוצרים ברחבי המדינה בובות ענק של דמויות מהמיתולוגיה ההינדית המסמלות את כוחות הרשע בחברה, ממלאים אותן במאות חזיזים ומדליקים אותן. התוצאה היא קולות נפץ אדירים. בעקבות אירוע זה נחוג החג דִיוַלי במשך חמישה ימים, ובמהלכו נשמעים קולות פיצוץ של מיליוני חזיזים.
יערות גשם מקוטעים
”ציִד, בירוא יערות ושריפות אינם הסכנות היחידות המאיימות על הישרדות החי והצומח”, מדווח מברזיל ז׳ורנל דו קומרסיוּ. מצב של יערות מקוטעים מעמיד מינים שונים בסכנת הכחדה. הקיטוע מתרחש כאשר חלקות יער קטנות שורדות מבירוא היערות. לדברי האגרונום הברזילאי מרסלו טברלי, שטחם של רבים ממקטעים אלה אינו עולה על 100 דונם. ”אזורים בגודל זה אינם מסוגלים לכלכל יונקים גדולים”, מציין טברלי. ראשית, הקיטוע ”פוגע בדפוסים של תפוצה ונדידה”. כתוצאה מכך חל ”צמצום בגודלן של אוכלוסיות [חי וצומח]”. תן דעתך לדוגמה לעופות יער כמו הטוּקַן. טברלי מציין: ”עדיין ניתן למצוא אותם, אך הסיכויים שישרדו קלושים ביותר”.
לאבות איכפתיים בנים מאושרים
אבות שמגלים עניין בבעיות, בשיעורי הבית ובחיי החברה של בניהם מגדלים ”צעירים נמרצים ואופטימיים, בעלי ביטחון עצמי רב ותקווה”, מוסר טיימס מלונדון. במסגרת פרויקט ’הגברים של המחר’ נערך סקר שכלל 500,1 נערים בגילאים 13 עד 19. ביותר מ־90 אחוז מהנשאלים שציינו שאביהם מבלה איתם זמן ומגלה עניין ממשי בהתקדמותם ניכרו ”הערכה עצמית גבוהה, שמחה וביטחון”. לעומת זאת, 72 אחוז מהבנים שסברו שאביהם מגלה בהם עניין לעתים נדירות, אם בכלל, היו בעלי ”ההערכה עצמית והביטחון העצמי הנמוכים ביותר, והיו מועדים יותר לדיכאונות, לשנאת בית הספר ולהסתבכות עם המשטרה”. אדריאן כץ מהפרויקט ’הגברים של המחר’ ציינה, שהאב לא חייב לבלות זמן רב עם בנו. היא אומרת: ”העיקר הוא שהילד יחוש שהוא רצוי, שאוהבים אותו ושמקשיבים לו”.
קוראים מתחת לשמיכה
קריאה באור מעומעם מתחת לשמיכה עלולה להזיק לעיני הילד, נאמר בידיעון הבריאות הגרמני אפּוטייקן אוּמשאו. מחקר על תרנגולות שערכה אוניברסיטת טובינגן העלה, שגדילת גלגל העין עלולה להיפגע גם כשקיימת סטייה קלה במיקוד העין והאור מעומעם. כשהילד קורא במיטה מתחת לשמיכה מתקיימים שני מצבים: עיוות העין, משום שאינה מסוגלת להתמקד כראוי כשהספר קרוב מדי, ואור עמום מאוד. ”דורות של בני נוער קראו בשקיקה מתחת לשמיכה את הספרים האהובים עליהם ביותר לאור פנס, וכך הניחו את היסוד לא רק להשכלתם הספרותית אלא גם להיותם קצרי רואי”, נאמר בידיעון.
חוזרים לקטרים המונעים בקיטור?
חובבי הרכבות נזכרים בנוסטלגיה בקטרים המרשימים שהונעו בקיטור מימים עברו. חוסר יעילותם וזיהום האוויר שגרמו הביאו להכחדה מוחלטת כמעט של קטרים קלאסיים אלה. למרות זאת רוזֶ’ה וולר, מהנדס שבבעלותו מפעל לקטרים בשווייץ, סבור שלכוח הקיטור נכון עתיד מזהיר. שמונה ממנועי רכבות־הרים שייצרה החברה שלו המונעים בקיטור כבר נמצאים בשימוש בהרי האלְפים, מדווח ברלינר צייטונג, ולאחרונה שיפץ וולר מנוע קיטור ישן כדי שיתאים למסילת רכבת סטנדרטית. חומר הדלק למנוע הקטר המשופץ הוא נפט גולמי במקום פחם, מה שמפחית את זיהום האוויר. בקטר מותקנים מיסבים כדי להקטין את החיכוך, ויש בו בידוד טוב כדי לצמצם למינימום את אובדן האנרגיה ואת זמן החימום. וולר אומר: ”עלות הפעלתו נמוכה יותר והוא ידידותי לסביבה יותר מכל קטר דיזל”.
לומדים לחייך
מספר גדל והולך של חברות ביפן, שתושביה מתגאים בשירות הטוב שהם נותנים, ”שולחות את עובדיהן לקורסים שבהם הם לומדים להיות יותר ידידותיים”, מוסר אסאהי איבנינג ניוז. ”החברות רואות בחיוכים, צחוק וחוש הומור דרך זולה ויעילה לקידום המכירות בתקופת השפל הכלכלי”. באחד מבתי־הספר הללו התלמידים יושבים מול מראות ומתאמנים בחיוכים — ”מנסים לחייך את החיוך היפה ביותר”. נאמר להם לחשוב על האדם האהוב עליהם ביותר. המדריכים משתדלים לעזור לתלמידים להיות רגועים ולחייך באופן טבעי. נוסף על הקורסים, יש בתי עסק ששולחים את עובדיהם לקבל הזמנות מלקוחות במזנוני מזון מהיר, שבהם העובדים מאומנים לחייך כל הזמן. האם החיוך טוב לעסקים? לדברי העיתון, בחברת קוסמטיקה ששלחה יותר מ־000,3 מעובדיה לקורסים לחיוכים, עלו המכירות בשיעור של 20 אחוז באותה שנה. עובדת אחת ציינה שהקורס שיפר גם את האווירה במשרד. ”זה נעים להיות מוקפת במעבידים נחמדים שמחייכים הרבה”, אמרה.
גילוי מוקדם מציל חיים
”המפתח לאבחון וטיפול נכונים בסרטן הוא גילוי מוקדם”, מצהיר דו״ח שפורסם בטיימס של זמביה. לצערנו, באזורים מסוימים באפריקה, מספר בלתי ידוע של אנשים מתים מסרטן שניתן היה לאבחנו בשלב מוקדם אם האנשים היו עוברים בדיקות רפואיות. סוגי הסרטן הנפוצים אצל נשים הם סרטן צוואר הרחם וסרטן השד. אצל הגברים נפוצים סרטן בלוטת הערמונית וסרטן המעי. לפיכך, הוועדה המרכזית לבריאות הציבור בזמביה ממליצה לעבור בדיקות מקיפות בבית־החולים לאיתור המחלה. טיימס ציין שגילוי מוקדם ”יפחית את הכאב והטראומה של המטופל ובני משפחתו. נוסף על כך, הדבר יאפשר לרופאים לנקוט אמצעים בזמן”.
חולבת מיכנית
”החליבה פעמיים ביום מכניסה את הפרות למשטר לא טבעי”, מציינת סוּ ספנסר, חברה בצוות שפיתח רובוטית חולבת. לדברי ספנסר, עטינים מלאים מדי עלולים לגרום לפרה נכות או מחלות. מה, אם כן, תוכל לעשות פרה חולבת כשהיא זקוקה לחליבה לא בזמן החליבה הקבוע של החוואי? הרובוטית החולבת עשויה להיות הפתרון! כתב־העת ניו סיינטיסט מוסר שהמכונה בשימוש בחווה בשבדיה. כאשר אחת הפרות בעדר חשה צורך בחליבה, היא פשוט צועדת לתוך אסם פתוח שבו נמצאת הרובוטית. כל אחת מ־30 הפרות שבעדר עונדת לצווארה קולר אלקטרוני שמאפשר למערכת לזהותה. אם היא מוכנה לחליבה, נפתח שער המוביל לתא החליבה ברפת. זרוע המכונה המונחית בלייזר מוצאת בעדינות את עטיני הפרה ומחברת אליהם מיכלים לחלב.
ירידה בשיעור הילודה באירופה
”אשתקד צנח שיעור הילודה במדינות האיחוד האירופי לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז נסתיימה מלחמת העולם השנייה”, מדווח זידדוטשה צַייטוּנג. יורוסטאט, הלשכה לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, הודיעה שבשנת 1998 נולדו כארבעה מיליון ילדים במדינות האיחוד האירופי, בהשוואה לשישה מיליון מדי שנה באמצע שנות השישים. במדינות אלה יש 7.10 לידות בממוצע לכל 000,1 נפש בשנה. באיזו מדינה שיעור הילודה הנמוך ביותר? באיטליה, למרות עמדתה הנחרצת של הכנסייה הקתולית נגד אמצעי מניעה. במדינה זו נרשמו רק 2.9 לידות בממוצע לכל 000,1 תושבים. ובאירלנד נרשם שיעור הילודה הגבוה ביותר — 1.14 לידות ל־000,1 נפש.
לאכול בצוותא
במדינות רבות הורים מתלוננים שילדיהם מסבים עימם לשולחן לעתים רחוקות ומעדיפים לאכול מזון מהיר. אך מסתבר שצרפת יוצאת דופן בעניין זה. העיתון הצרפתי לה קרוּוָה מוסר שלפי סקר שנערך לאחרונה, 84 אחוז מהמשפחות בצרפת אוכלות ארוחת ערב בצוותא. למעשה, לפי תוצאות הסקר 95 אחוז מהנוער בגילאים 12 עד 19 סבורים ששוררת אווירה בונה בארוחות המשפחתיות. מומחים מדגישים את חשיבותן של ארוחות משפחתיות משותפות וקבועות. ד״ר פרנסואה בּודיה מהמרכז הצרפתי לשמירה על הבריאות אומר: ”זמן הארוחה אינו מיועד רק לאכילה אלא מוקדש במיוחד להתרועעות”.