אתלטים טעימים מן המעמקים
מאת כתבנו באוסטרליה
כמו ביצועי הבז בשמים, כן ביצועי ’דגי־על’ אלה במים. הם מפלחים את מי המעמקים במהירות ובאלגנטיות כחצים מנצנצים. הם תמיד בתנועה, תמיד משחרים לטרף. שמם המדעי Thunnus thynnus הוא נגזרת של מילה שפירושה ”חיפזון”. שייכים למשפחה מיוחסת זו גם קרוביה דג החנית, קַלען החץ ודג החרב. אם עדיין לא ניחשת, ’אתלטים’ שוכני ימים אלה הם ממשפחת הטוּנה, המונה 13 מינים.
במשפחה אתלטית זו, ה’כוכבים’ הם דגי הטונה הכחולה. הטונה הכחולה הדרומית שוכנת מדרום לקו המשווה. אורכה 2 מטרים לפחות ומשקלה עשוי להגיע עד 200 קילוגרם. אולם ’המשקל הכבד’ שבמשפחה היא הטונה הכחולה הצפונית הענקית השוכנת, כפי שמעיד שמה, בחצי הכדור הצפוני. דגים אלה שמגיעים לאורך של כ־3 מטרים (נדיר כיום בשל דיג יתר), יכולים להגיע למשקל של יותר מ־700 קילוגרם — ש־75 אחוז ממנו הם שרירים בעלי עוצמה. אולם הגודל אינו מאט את קצב תנועתם של דגי הטונה הכחולה. הדגים הגדולים הם למעשה ה’טילים’ שבחבורה, והם יכולים להגיע למהירויות שחייה של 70–80 קילומטר לשעה בגיחות קצרות.
בנויה למרחקים קצרים ולמרתון
כיצד מצליחה הטונה הכחולה לשחות במהירות כה רבה? כתב־העת נשיונל ג׳יאוגרפיק מסביר: ”שלושת־רבעי מגופה עשוי שרירים, המבנה ההידרודינמי שלה מעולה, הלב חזק, הנשימה מטח־סילונית, גופה אֶנדותרמי ובעל תכונות מיוחדות נוספות להסתגלות. הטונה הכחולה בנויה למהירויות”. לאמיתו של דבר, לבה החזק של הטונה הכחולה גדול פי כמה מלבם של הדגים האחרים ודומה יותר ללבם של היונקים מאשר ללב הדגים. מה עוד שבניגוד לדגים טיפוסיים בעלי דם קר, הלב של הטונה מזרים דם חם יחסית דרך מחזור הדם הגאוני שלה. עלייה של 10 מעלות צלזיוס בטמפרטורת הדם מגבירה את כוח השרירים של הטונה פי שלושה בקירוב והופכת אותה לטורפת מטילת אימה המשביעה את רעבונה בדגים, דיונונים, סרטנים ולרווה פלנקטוניים.
כשהטונה הכחולה מאתרת ארוחה דשנה — מקרל לדוגמה — זנבה דמוי המגל הודף אותה למהירות התקפה תוך שבריר שניה. סנפירי החזה והבטן מתקפלים אל תוך שקעים מיוחדים בגופה החזק כפלדה כדי להפחית את החיכוך. גם כשהמקרל זריז אין לו סיכוי רב להימלט, משום שהטונה מצוידת גם בראייה בּינאוֹקוּלרית חדה מאוד ובגלאי חומרים כימיים שדוגמים את המים. כשהטונה עומדת לתקוף, היא שוב פורשת את סנפיריה כדי להשיג שליטה מכריעה על הכיוון לשבריר שנייה. ואז, בזריזות מדהימה נפתחים מכסי הזימים והפה והמקרל נעלם — הוא נשאב פנימה ונבלע.
הטונה מתאוששת מגיחות שכאלה במהירות הגדולה פי עשרה מכל דג אחר תודות ללב החזק, לדם החם יחסית ולזימים הגדולים מגדר הרגיל. אך גם כאשר ’נעתקת נשימתה’ — וכמו כן תוך כדי שינה — היא ממשיכה לשחות משום שהיא כבדה מהמים ואין לה משאבות זימים כמו של דגים אחרים, המאפשרות להם להיות במצב של מנוחה מלאה. באופן זה, כמו הכרישים, הטונה שוחה כשפיה פתוח בחלקו. ה’כתובת על המצבה’ של הטונה היתה עשויה להיות: ”שחיינית מרתון מיומה הראשון ועד לאחרון, בהפסקות לגיחות קצרות במלוא המהירות”.
היפה שבמשפחת הטוּנות היא הטונה הזהובה הענקית. היא גדלה לאורך של כ־2 מטר ומציגה לראווה פס צהוב, זימים צהובים קטנים וזימים ארוכים מן הרגיל, הנוטים לאחור. כשדגים מרשימים אלה מפלחים את הגלים הם בוהקים כחיצי אש, במיוחד בלילה. בהוואי מכנים אותם ”אהי” שמשמעו ”אש”.
אתלטים בצרות צרורות
בשרה האדום והשמנוני של הטונה הופך אותה לכוכבת־על בין דגי המאכל. מאכלים יפניים לאניני הטעם, כמו סאשימי וסושי, גרמו לכך שהטונה הכחולה נמנית עם המאכלים המבוקשים והיקרים ביותר בשוק היפני. סועדים שמזמינים סושי משלמים הרבה כסף עבור מנות קטנות של טונה. אם היית שומע כיצד הקונים מציעים הצעות מחיר במכירה פומבית על דג טונה אחד, היית חושב בצדק שזהו מכרז על מכונית חדשה. סכומים כמו 000,11 דולר ויותר אינם יוצאי דופן. טונה כחולה אחת שמשקלה 324 קילוגרם נמכרה ב־500,67 דולר! ”גדולה כמו פורשה, מהירה כמו פורשה ויקרה כמו פורשה”, אמר שוחר איכות הסביבה.
לאור הדרישה לטונה, חלה ירידה חדה באוכלוסיית הדגים. ”דיג יתר, ניצול יתר ובזבוז כדי לעשות כסף כאילו שאין מחר”, אומר הספר דיג במים מלוחים (Saltwater Gamefishing). ספינות דיג מודרניות המצוידות בטכנולוגיה החדישה ביותר, הכוללת מעקב אווירי, מעלות ברשתותיהן דגה מרובה. כאשר ספינה בעלת רשתות הקפָה למשל מאתרת להקת דגי טונה, היא מורידה סירה קלה שיוצרת סביב הדגים מעטה רשתות הקפה ומונעת את בריחתם. לעומת זאת ספינות דיג ארוכות יכולות לגרור מערך חכות שאורכו עשוי להגיע ל־130 קילומטר. למערך הראשי מחוברות כ־200,2 חכות קצרות יותר, שמכל אחת מהן בולטים קרסים שאליהם מחוברים פיתיונות. זהו חלום הבלהות של הטונה! הטוּנות הגדולות הן שלל כה יקר שהספינות ומטוסי הביון שבעזרתן ”עשויים לערוך מצוד שאורך שבועות אחר מספר קטן של דגים אלה”, מדווחת הקרן העולמית לחיות הבר.
מספר מדינות הטילו הגבלות על כמות הדגה המותרת בדיג במימיהן הטריטוריאליים, אולם כיצד ניתן לאכוף חוקי דיג של דג שחי בלב ים כמו טונה? (טונה כחולה צפונית סומנה ושוחררה ליד חופי יפן, ואז נלכדה שנית ליד מכסיקו — במרחק של כמעט 000,11 קילומטר!) עד היום לא נמצאה תשובה לכך. ארגונים הקשורים לאומות המאוחדות מנסים לקדם רמות קבועות של שלל דיג, אך עליהם לעמוד בהתנגדות גורמים אינטרסנטיים רבי השפעה. ניסיונותיהן של מספר מדינות לאכוף את הגבלות הדיג הציתו התנגדות וגרמו לתקריות.
אפשר שתתהה מדוע הדייגים מעמידים בסכנה את שלל האוקיינוסים ואף את פרנסתם בעתיד כשהם ממשיכים לנצל בצורה מסוכנת את הדגה שהולכת ומידלדלת. נשיונל ג׳יאוגרפיק מספר: ”למרות ירידה זו [בכמות הדגה] הדייגים בשיטות המסורתיות או המסחריות לא יגנו מרצונם על הדגה משום שאין בכך כל רווח. זהו רק ויתור על הדגים לטובת מישהו שאינו מצפוני כמותם. התוצאה היא שהכל מגבירים את הדיג”.
האם גידול וסימון יצילו את הטונה?
מחקרים רבים נערכו על הטונה הכחולה הדרומית. המחקר כלל שימוש בתגים אלקטרוניים מתוחכמים שניתן לאסוף בעזרתם נתונים הכרחיים לגבי הרגליהן ובריאותן של להקות הטונה. מידע זה יסייע לווסת את מכסות הדגים.
בינתיים, גידול דגים שבכללם דגי טונה צובר פופולריות במספר מדינות. נקבת הטונה הכחולה יכולה להציע רבות למגדל הדגים בתחום הפוריות — היא משריצה עד 15 מיליון ביצים בעונה אחת! אם הגידול יעלה יפה, אולי יפחית את הלחץ מעל קבוצות דגים קטנות באוקיינוסים שנמצאות בסכנה. זו אכן עלולה להיות טרגדיה לחזות בהכחדת אתלטים שוכני ימים ומרשימים אלה, דגי הטונה, ובמיוחד כוכבי־העל שבמשפחה, הטונה הכחולה — דג שאינו רק מרהיב עין אלא גם ערב לחיך.
[תמונה בעמודים 26, 27]
טונה זהובה
[שלמי תודה]
מראות תת־ימיים
[תמונה בעמוד 28]
טונה כחולה
[שלמי תודה]
מראות תת־ימיים