שאלות נפוצות של המתעניינים
אם אלוהים הוא אהבה, מדוע הוא מרשה את הרֶשע?
אלוהים מרשה את הרֶשע, ומיליונים עלי אדמות נוהגים ברשעות. הם יוצאים למלחמות, משליכים פצצות על ילדים, משחיתים את כדור־הארץ וממיטים רעב. מיליונים מעשנים ולוקים בסרטן הריאות, נואפים ונדבקים במחלות מין, מפריזים בשתיית משקאות חריפים ולוקים בשחמת הכבד ועוד כהנה וכהנה. הללו אינם באמת רוצים שיבוא הקץ לרֶשע, הם פשוט לא־מעוניינים לשאת בתוצאות. כאשר הם קוצרים את מה שזרעו, הם זועקים: ”למה זה קרה דווקא לי?” ומאשימים את אלוהים, כפי שמתאר זאת משלי י״ט:3: ”איוולת אדם תסלף דרכו, ועל יהוה יזעף לבו”. לוּ היה אלוהים שם קץ למעשיהם הרעים, הם היו מוחים וטוענים שנשללה מהם חירותם!
יהוה מרשה את הרֶשע, בראש ובראשונה כדי להשיב על קריאת התיגר של השטן. השטן טען כי אין אדם עלי אדמות אשר יהיה נאמן לאלוהים בשעת מבחן (איוב א׳:6–12; ב׳:1–10). יהוה אינו משמיד את השטן, אלא נותן לו הזדמנות להוכיח את טענתו (שמות ט׳:19). השטן משתדל להוכיח את טענתו, ולשם כך מחולל צרות ומצוקות כדי להסית את האדם נגד אלוהים (ההתגלות י״ב:12). אלא שאיוב שמר אמונים לאלוהים, וכן גם ישוע. גם המשיחיים האמיתיים עושים כן (איוב כ״ז:5; ל״א:6; מתי ד׳:1–11; פטרוס א׳. א׳:6, 7).
הייתי רוצה להאמין בגן־עדן עלי אדמות ובחיי נצח, אך האין זה נשמע טוב מדי?
לא לפי המקרא. זה נשמע טוב מדי רק משום שהאנושות ידעה רע כל כך הרבה זמן. יהוה ברא את הארץ ואמר לאדם למלא אותה בגברים ונשים צדיקים אשר יטפלו בצמחייה ובבעלי החיים וישמרו על יופיה במקום להשחיתו. (ראה עמודים 12 ו־17.) גן־העדן המובטח אינו טוב מכדי שיתממש, אלא המצב המצער הנוכחי גרוע מכדי שיימשך. גן־העדן הוא שיחליף אותו.
כיצד אוכל להשיב למי שמלגלג ואומר שהמקרא הוא מיתוס ואינו מדעי?
האמונה בהבטחות אלה אינה פתיות. ”האמונה באה בשמיעה”. אם לומדים את דבר־אלוהים, החוכמה שבו הולכת ונגלית והאמונה מתחזקת (רומים י׳:17; עברים י״א:1).
הארכיאולוגיה המקראית מאשרת במידה רבה את הדיוק ההיסטורי של המקרא. המדע המדויק עולה בקנה אחד עם המקרא. העובדות הבאות נכתבו במקרא זמן רב לפני שנתגלו בידי החוקרים: שלבי ההתפתחות של כדור־הארץ, עובדת היותו עגול, תלוי בחלל ואינו נשען על דבר, וכן נדידת הציפורים (בראשית פרק א׳; ישעיהו מ׳:22; איוב כ״ו:7; ירמיהו ח׳:7).
המקרא נכתב בהשראת אלוהים וזה ניכר בנבואותיו שהתגשמו. דניאל חזה מראש את עלייתן ונפילתן של מעצמות עולם וגם את מועד ביאת המשיח ומועד הוצאתו להורג (דניאל פרקים ב׳ ו־ח׳; ט׳:24–27). יש נבואות המתגשמות בימינו ומזהות את תקופתנו כ”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5; מתי פרק כ״ד). ניבוי דברים כאלה מראש הוא מעבר ליכולתו של האדם (ישעיהו מ״א:23). כדי להשתכנע בכך יותר, עיין בספרים המקרא — דברו של אלוהים או של האדם? (לועזית) וכן האם קיים בורא הדואג לך? שיצאו לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
כיצד אוכל ללמוד להשיב על שאלות הקשורות למקרא?
עליך ללמוד את המקרא ולהרהר בכתוב, ובמקביל לבקש מרוח קודשו של יהוה להנחותך (משלי ט״ו:28; לוקס י״א:9–13). ”איש מכם אם יחסר חוכמה”, אומר המקרא, ”יבקש מאלוהים הנותן לכל בנדיבות ובלא גערה, ותינתן לו” (יעקב א׳:5). כמו־כן, יש ספרות עזר להבנת המקרא שכדאי לעיין בה. בדרך כלל יש צורך בעזרה, כשם שפיליפוס לימד את האתיופי (מעשי השליחים ח׳:26–35). עדי־יהוה נותנים שיעורי מקרא ללא תשלום בביתו של כל מעוניין. אל תהסס לבקש שיעור מקרא.
מדוע רבים מתנגדים לעדי־יהוה, ומייעצים לי שלא ללמוד עימם?
גם לישוע התנגדו, והוא אמר לתלמידיו לצפות להתנגדות. היו שהתרשמו מן הדברים שלימד, אך מתנגדיו הדתיים אמרו להם: ”האם גם אתם הותעיתם? כלום האמין בו מישהו מהמנהיגים או מהפרושים?” (יוחנן ז׳:46–48; ט״ו:20) רבים מן המייעצים לך שלא ללמוד עם העדים אינם מכירים אותם היטב או יוצאים מתוך דעות קדומות. למד עם העדים והיווכח בעצמך אם לימוד זה מעשיר את ידיעותיך במקרא (מתי ז׳:17–20).
מדוע מבקרים העדים אצל אנשים שכבר יש להם דת?
בכך הם מחקים את דוגמתו של ישוע. הוא הלך לבשר ליהודים. ליהודים היתה הדת היהודית, אך בתחומים רבים היא סטתה מדבר־אלוהים (מתי ט״ו:1–9). לכל העמים יש דתות, חלקן מקבלות את ישוע וחלקן לא. חשוב מאוד שהאנשים יאמינו בדברים המבוססים על דברו של אלוהים, והעדים משתדלים לסייע להם בכך מתוך אהבת הרֵע.
האם העדים מאמינים שרק הדת שלהם היא הדת הנכונה?
כל מי שאינו מקל ראש בדתו צריך להיות בטוח שדתו היא דת האמת, שאם לא כן לשם מה יאמין בה? נאמר למשיחיים: ”בחנו כל דבר והחזיקו בטוב” (תסלוניקים א׳. ה׳:21). על האדם לוודא שאמונתו מבוססת על כתבי־הקודש, שכן יש רק אמונה אמיתית אחת. הכתוב באפסים ד׳:5 מאשר זאת ואומר שיש ”אדון אחד, אמונה אחת, טבילה אחת”. ישוע לא הסכים עם הדעה המודרנית והליברלית שיש דרכים רבות ודתות רבות וכולן מובילות לישועה. הוא אמר: ”צר הפתח וצרה הדרך המוליכה לחיים ומעטים המוצאים אותה”. עדי־יהוה מאמינים שהם מצאו את הדרך הזו. שאם לא כן, היו מחפשים להם דת אחרת (מתי ז׳:14).
האם הם מאמינים שהם היחידים שייוושעו?
לא. מיליונים שחיו במאות הקודמות ושלא היו עדי־יהוה יקומו לתחייה ויקבלו הזדמנות לחיות. רבים החיים כיום עדיין יכולים לצדד באמת ובצדקה לפני פרוץ ’הצרה הגדולה’, וגם הם ייוושעו. יתרה מזו, ישוע אמר שאל לנו לשפוט איש את רעהו. אנו רואים רק את המעטה החיצוני של האדם, ואלוהים רואה ללבב. הוא רואה בדיוק מה מתחולל בלב, ושופט ברחמים. הוא הפקיד את המשפט ביד ישוע, לא בידינו (מתי ז׳:1–5; כ״ד:21; כ״ה:31).
לאילו תרומות מצפים ממי שנוכחים באסיפות של עדי־יהוה?
בנושא התרומות אמר השליח פאולוס: ”כל איש כפי שידבנו לבו יתן, לא מתוך צער או הכרח, שהרי את הנותן בשמחה אוהב אלוהים” (קורינתים ב׳. ט׳:7). באולמי המלכות ובאולמי הכינוסים של עדי־יהוה אין איסוף תרומות. יש תיבות תרומות ומי שמעוניין לתרום יכול לשלשל לתוכן את תרומתו. איש אינו יודע מה תרמו האחרים. יש שלאל ידם לתרום יותר מאחרים, ויש שידם אינה משגת לתרום כלל. ישוע הצביע על הגישה הנכונה כשהעיר לגבי התורמים בתיבת האוצר שהוצבה בבית־המקדש בירושלים: לא סכום התרומה הוא החשוב, אלא היכולת לתת ורוח הנתינה (לוקס כ״א:1–4).
אם אהיה אחד מעדי־יהוה, האם יצפו ממני שאבשר כמוהם?
כאשר אדם רוכש ידע רב על גן־העדן שישכון, לפי ההבטחה, על הארץ תחת שלטון מלכות המשיח, הוא רוצה לחלוק זאת עם אחרים. גם אתה תחוש כך בוודאי. זוהי בשורה טובה! (מעשי השליחים ה׳:41, 42).
הכרזת הבשורה היא דרך חשובה שבה מוכיח האדם שהוא תלמידו של ישוע המשיח. בכתבי־הקודש נקרא ישוע ”העד הנאמן והאמיתי”. כשהיה ישוע עלי אדמות בישר ואמר: ”קרבה מלכות שמים”, וגם את תלמידיו שלח להכריז זאת (ההתגלות ג׳:14; מתי ד׳:17; י׳:7). לאחר מכן ציווה עליהם: ”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים... ולמדו אותם”. הוא גם ניבא ש”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים” ואחרי כן יבוא הקץ (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20, ע״ח).
יש דרכים רבות להכריז את הבשורה הטובה. לא אחת ניתן לעשות כן תוך כדי שיחה עם ידידים ומכרים. יש המבשרים במכתבים או בטלפון. אחרים שולחים ספרות בנושאים שעשויים לעניין במיוחד את אחד ממכריהם. כדי שלא לפסוח על איש, מבשרים העדים מבית לבית.
במקרא יש הזמנה לבבית: ”הרוח והכלה אומרים: ’בוא!’, והשומע יאמר נא ’בוא!’; הצמא יבוא נא, והחפץ יקח נא מים חיים חינם” (ההתגלות כ״ב:17). מן הראוי לבשר את הבשורה הטובה ברצון ובחפץ לב ולשתף את הזולת בברכות הצפויות בגן־עדן עלי אדמות.
בוודאי יש לך שאלות נוספות לגבי עדי־יהוה ואמונתם. חלק מן הנושאים מטבעם שנויים במחלוקת. אך ברצוננו להשיב לך עליהן. היות שקצרה היריעה בחוברת זו, הנך מוזמן להפנות את שאלותיך לעדים שבאזור מגוריך. תוכל לעשות כן באולם המלכות שלהם או כאשר יבקרו בביתך. תוכל גם לשלוח את שאלותיך לחברת המצפה, לפי הכתובת המתאימה מן הרשימה.