ספר 24 — ירמיהו
הכותב: ירמיהו
מקום הכתיבה: יהודה ומצרים
זמן השלמת הכתיבה: 580 לפה״ס
התקופה הנסקרת: מ־647 עד 580 לפה״ס
1. מתי ובידי מי הוסמך ירמיהו לתפקידו?
הנביא ירמיהו חי בזמנים מסוכנים וסוערים. יהוה הסמיכו לתפקיד בשנת 647 לפה״ס, השנה ה־13 למלכות יאשיהו מלך יהודה שהיה ירא אלוהים. במהלך שיפוצים שנערכו בבית יהוה, נתגלה ספר תורת יהוה והוקרא באוזני המלך. יאשיהו פעל נמרצות לאכיפת התורה, אך עלה בידו לכל היותר לעכב זמנית את ההידרדרות לעבודת אלילים. סבו של יאשיהו, מנשה, אשר מלך 55 שנה, ואביו של יאשיהו, עמון, אשר נרצח לאחר 2 שנות שלטון בלבד, היו מלכים רעים. הם דחפו את העם לאורגיות מסואבות ולטקסים מזוויעים, והעם עשו להם להרגל להקטיר ל”מלכת השמים” ולהקריב קורבנות אדם לאלים דמוניים. מנשה מילא את ירושלים בדם נקי (יר׳ א׳:2; מ״ד:19; מל״ב כ״א:6, 16, 19–23; כ״ג:26, 27).
2. איזו משימה הוטלה על ירמיהו, ואיזה פרק זמן רצוף אירועים סוקרת נבואתו?
2 שליחותו של ירמיהו לא היתה קלה. היה עליו לשרת כנביא יהוה ולנבא שיהודה וירושלים ייחרבו, שמקדש יהוה המרהיב יישרף ושעמו יפול בשבי — אסונות שלא ייאמנו! הוא ניבא בירושלים במשך 40 שנה, בימי המלכים הרעים, יהואחז, יהויקים, יהויכין (כָּנְיָהוּ) וצדקיהו (יר׳ א׳:2, 3). מאוחר יותר, במצרים, היה עליו לנבא נגד עבודת האלילים של הפליטים היהודים שהתיישבו שם. כתיבת ספרו הושלמה ב־580 לפה״ס. לפיכך, פרק הזמן הנסקר בירמיהו הוא 67 שנים רצופות אירועים (נ״ב:31).
3. (א) כיצד הוכחה בתקופת התנ״ך מהימנותו של ספר ירמיהו ושייכותו לקאנון העברי? (ב) אילו עדויות נוספות לכך ניתן למצוא בכתבים המשיחיים?
3 ייתכן שמובן השם ירמיהו הוא ”יהוה מרומֵם” או ”יהוה רומֶה [מטיל, משליך]”. הספר מופיע בכל הקטלוגים של התנ״ך, ושייכותו לקאנון העברי אינה מוטלת על־פי־רוב בספק. התגשמותן הדרמטית של מספר נבואות בימי חייו של ירמיהו מעידה על מהימנותו. בנוסף לכך, ירמיהו מוזכר לא אחת בשמו בכתבים המשיחיים (מתי ב׳:17, 18; ט״ז:14; כ״ז:9). בשעה שטיהר את המקדש ציטט ישוע את הכתוב בירמיהו ז׳:11 יחד עם הכתוב בישעיהו נ״ו:7, לראיה שלמד את ספר ירמיהו (מר׳ י״א:17; לוקס י״ט:46). בשל אומץ לבו של ישוע ותעוזתו, היו שחשבוהו לירמיהו (מתי ט״ז:13, 14). את נבואת ירמיהו בדבר ברית חדשה (יר׳ ל״א:31–34) מצטט פאולוס בעברים ח׳:8–12; עברים י׳:16, 17. פאולוס מצטט גם את הכתוב בירמיהו ט׳:23 באומרו: ”המתהלל יתהלל ביהוה” (קור״א א׳:31). בההתגלות י״ח:21 קיים ייחוס ברור מאוד לאחד ממשליו של ירמיהו (יר׳ נ״א:63, 64) בעניין נפילת בבל.
4. אילו ממצאים ארכיאולוגיים מהווים תימוכין לספר?
4 ממצאים ארכיאולוגיים מהווים אף הם תימוכין לספר ירמיהו. למשל, בכרוניקה בבלית מסופר שב־617 לפה״ס תפס נבוכדנאצר (נבוכדראצר) את ירושלים, לכד את המלך (יהויכין) והפקיד בתוכה מלך כלבבו (צדקיהו) (כ״ד:1; כ״ט:1, 2; ל״ז:1).a
5. (א) מה אנו יודעים על ירמיהו? (ב) מה ניתן לומר על סגנון כתיבתו?
5 פרט למשה, הביוגרפיה של ירמיהו נרחבת יותר מזו של כל יתר הנביאים הקדומים. ירמיהו חושף רבות על עצמו, על רגשותיו ועל המתחולל בקרבו, דבר המעיד על עזות נפש ואומץ לב מהולים בענווה וברכות. מלבד היותו נביא, שימש גם ככהן, כעורך וכהיסטוריון מהימן. הוא היה בנו של חלקיהו הכהן מענתות, עיר של כוהנים ששכנה צפונית לירושלים, ”בארץ בנימין” (א׳:1). סגנון כתיבתו בהיר, ישיר ומובן. ספרו שופע במשלים ובדימויים ציוריים, ומורכב מפרוזה ומשירה.
במה מועיל הספר
36. (א) איזו דוגמה לקנאות ולאומץ לב הציב לנו ירמיהו? (ב) באילו מובנים משמשים לנו ברוך, הרכבים ועבד מלך דוגמה טובה?
36 הנבואה כולה, שנכתבה בהשראת הרוח, בונה ומועילה. ראה את אומץ לבו המופתי של הנביא. הוא הכריז לבלי חת בשורה שלא נעמה לאוזני מאזיניו אשר היו חסרי יראת אלוהים. הוא דחה בשאט נפש כל התרועעות עם רשעים. הוא הבין עד כמה דחוף למסור את מסריו של יהוה, והקדיש את כל כולו למלאכת יהוה ולעולם לא חדל מכך. דבר אלוהים היה כאש בעצמותיו, ולששון ולשמחת לבבו (יר׳ ט״ו:16–20; כ׳:8–13). מי יתן וגם אנו נהיה תמיד נלהבים לגבי דבר יהוה! ומי יתן וגם אנו נתמוך במשרתי אלוהים, כפי שברוך תמך בירמיהו. הָרֵכַבִים גילו צייתנות כנה ומופתית ועבד מלך התחשב בנביא הנרדף ונהג עימו בטוב לבו (ל״ו:8–19, 32; ל״ה:1–19; ל״ח:7–13; ל״ט:15–18).
37. מדוע עיון בספר ירמיהו מחזק את אמונתנו ביכולת הניבוי של יהוה?
37 דבר יהוה שנמסר לירמיהו התגשם בדייקנות מדהימה. הדבר מחזק את אמונתנו ביכולת הניבוי של יהוה. שים לב, לדוגמה, לנבואות שירמיהו עצמו זכה לראותן מתגשמות בחייו, כגון תפיסת צדקיהו וחורבן ירושלים (כ״א:3–10; ל״ט:6–9), הדחתו ומותו בשבי של מלך שלוּם (יהואחז) (יר׳ כ״ב:11, 12; מל״ב כ״ג:30–34; דה״ב ל״ו:1–4), הגלייתו של המלך כָּנְיהָוּ (יהויכין) בבלה (יר׳ כ״ב:24–27; מל״ב כ״ד:15, 16), ומותו בתוך שנה של נביא השקר חנניה (יר׳ כ״ח:16, 17). אלו ונבואות נוספות התגשמו בדיוק כפי שניבא יהוה. נביאים ומשרתי יהוה שקמו מאוחר יותר ראו בנבואת ירמיהו מקור מהימן ורב תועלת. למשל, דניאל הבין מכתבי ירמיהו כי שממת ירושלים חייבת להימשך 70 שנה, ועזרא הצביע על התגשמות דברי ירמיהו בתום 70 השנה (דנ׳ ט׳:2; דה״ב ל״ו:20, 21; עז׳ א׳:1; יר׳ כ״ה:11, 12; כ״ט:10).
38. (א) איזו ברית, שעליה דיבר גם ישוע, מודגשת בנבואת ירמיהו? (ב) על איזו תקווה בדבר המלכות מכריז ירמיהו?
38 במעמד שבו כונן עם תלמידיו את סעודת האדון, העיד ישוע על התגשמותה של נבואת ירמיהו בנושא הברית החדשה. הוא דיבר על ’הברית החדשה בדמו’, שבאמצעותה נסלחים חטאיהם והם נאספים כעמו הרוחני של יהוה (לוקס כ״ב:20; יר׳ ל״א:31–34). המשיח כורת ברית למלכות עם ילודי הרוח השייכים לברית החדשה למען ימלכו עימו בשמים (לוקס כ״ב:29, הערת שוליים; ההת׳ ה׳:9, 10; כ׳:6). בנבואת ירמיהו קיימות מספר התייחסויות למלכות זו. לצד דברי הוקעה כנגד ירושלים חסרת האמונה, מצביע ירמיהו על קרן של תקווה: ”’הנה ימים באים’, נאום יהוה, ’והקימותי לדוד צמח צדיק. ומָלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ’”. שמו של המלך הוא ”יהוה צדקנו” (יר׳ כ״ג:5, 6).
39. במה אנו בטוחים על סמך התגשמות נבואתו של ירמיהו בדבר שיבת היהודים מבבל?
39 ירמיהו שוב מדבר על השיקום: ”ועבדו את יהוה אלוהיהם ואת דוד מלכם, אשר אקים להם” (יר׳ ל׳:9). בהמשך מספר ירמיהו על הדבר הטוב אשר דיבר יהוה בנוגע לישראל וליהודה ולפיו, ’בימים ההם ובעת ההיא יצמיח [יהוה] לדוד צמח צדקה’, וירבה את זרעו למען יהיה ”בן מולך על כיסאו” (ל״ג:15, 21). היהודים אכן שבו מבבל, ועל כן אנו בטוחים שהמלכות שבידי ”צמח” זה תעשה משפט וצדקה בכל הארץ (לוקס א׳:32).
[הערת שוליים]
a הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב׳, עמודים 326, 480 (אנג׳).