ספר 31 — עובדיה
הכותב: עובדיה
זמן השלמת הכתיבה: בערך ב־607 לפה״ס
1. מה מראה שהמסר חשוב יותר מהנביא?
בעשרים ואחד פסוקים בלבד מכריז עובדיה, הספר הקצר ביותר בתנ״ך, את משפט אלוהים על אומה שתבוא אל קצה, ובו בזמן חוזה את ניצחונה הסופי של מלכות אלוהים. לספר כותרת פשוטה: ”חזון עובדיה”. אין אנו יודעים מתי והיכן נולד עובדיה, לאיזה שבט השתייך ומה פרטי חייו. ברור אפוא, שזהות הנביא אינה העיקר אלא המסר שבפיו, ובצדק, משום שכפי שאמר עובדיה, זו ’שמועה מאת יהוה’.
2. על איזו ארץ מוסבת נבואת עובדיה, ומה נסך ביושביה ביטחון?
2 השמועה מוסבת על אדום. ארץ אדום, שנודעה גם בשם הר שעיר, היא חבל ארץ סלעי דרומית לים המלח לאורך הערבה, ובו הרים גבוהים ועמקים נמוכים. בנקודות מסוימות הרכס ההררי השוכן מזרחית לערבה מתנשא לגובה של 700,1 מטר. אנשי תימן [מחוז באדום] נודעו בחוכמתם ובאומץ לבם. המבנה הגיאוגרפי של ארץ אדום סיפק לה הגנה טבעית ונסך באדומים ביטחון וגאווה.a
3. האם התייחסו האדומים אל עם ישראל כאיש אל אחיו?
3 האדומים היו צאצאי עשיו, אחיו של יעקב. שם יעקב שוּנה לישראל, ומכאן שהאדומים היו קרובים לבני ישראל; כה קרובים עד כי נחשבו ל’אחים’ (דב׳ כ״ג:8). אולם, יחסה של אדום היה רחוק מיחסו של איש לאחיו. זמן קצר לפני שנכנסו בני ישראל אל הארץ המובטחת, ביקש משה ממלך אדום רשות לעבור בארצו בשלום. בעוינות קרה דחו האדומים את הבקשה וגיבּו את סירובם בהפגנת כוח (במ׳ כ׳:14–21). דוד הכניע את האדומים, אך מאוחר יותר בימי יהושפט עשו הם יד אחת עם עמון ומואב נגד יהודה, פשעו במלך יורם בן יהושפט, לקחו שבויים מקרב עם ישראל שנשבו בידי עזה וצור ופשטו על יהודה בימי המלך אחז כדי לשבות שבויים נוספים (דה״ב כ׳:1, 2, 22, 23; מל״ב ח׳:20–22; עמ׳ א׳:6, 9; דה״ב כ״ח:17).
4. (א) איזה יחס בזוי עומד כנראה ביסוד דברי ההוקעה שהטיח עובדיה באדום? (ב) אילו ראיות מצביעות על כך ש־607 לפה״ס הוא התאריך הסביר ביותר של כתיבת הספר?
4 העוינות הגיעה לשיאה ב־607 לפה״ס, עם חורבן ירושלים בידי צבאות בבל. לא זו בלבד שהאדומים חזו בנעשה ושמחו לאיד, הם אף האיצו בכובשים להרוס את העיר עד חורמה. ”עָרו! עָרו [החריבו] עד היסוד בה!” צעקו (תהל׳ קל״ז:7). הם נטלו חלק בהטלת גורלות לחלוקת השלל, וכשניסו כמה פליטים יהודים להימלט מן הארץ, חסמו את הדרכים והסגירו אותם לידי האויב. יחס זה מצדם בעת חורבן ירושלים הוא שעומד כנראה ביסוד דברי ההוקעה שכתב עובדיה, ואין ספק שמילים אלו נכתבו בשעה שהתנהגותה הבזויה של אדום עוד היתה טרייה במוחו (עוב׳ 11, 14). מאחר שאדום עצמה נכבשה ונבזזה בידי נבוכדנאצר בתוך חמש שנים לאחר חורבן ירושלים, מתחייב מכך שהספר נכתב קודם לכן; התאריך הסביר ביותר הוא 607 לפה״ס.
5. (א) מניין לנו שנבואת עובדיה מהימנה ואמיתית? (ב) מדוע ניתן לומר שעובדיה עמד בכל התנאים הנדרשים מנביא אמת, ומדוע שמו הולם אותו?
5 נבואת עובדיה נגד אדום התגשמה במלואה! בנקודת השיא של הנבואה נאמר: ”[והיה] בית עשיו לקש. ודלקו בהם ואכלום. ולא יהיה שריד לבית עשיו, כי יהוה דיבר” (פס׳ 18). אדום חיה על חרבה ומתה בחרבה, ולא נותר שריד מצאצאיה. לפיכך, הנבואה מהימנה ואמיתית. עובדיה עמד בכל התנאים הנדרשים מנביא אמת: הוא דיבר בשם יהוה, נבואתו הסבה כבוד ליהוה וחזונו התגשם כפי שמוכיחה ההיסטוריה. אכן יאה לו להיקרא עובדיה, שם שפירושו ”עובד יהוה”.
במה מועיל הספר
10. אילו נבואות אחרות ניבאו את חורבן אדום, ומדוע כדאי לדון בהן בנוסף לנבואת עובדיה?
10 כדי לתת משנה תוקף לכך שהדין שנגזר על אדום יֵצא אל הפועל, דאג יהוה עוד קודם לכן שנביאים אחרים יכריזו הכרזות דומות. עם הבולטות מביניהן נמנות ההכרזות שביואל ד׳:19; עמוס א׳:11, 12; ישעיהו ל״ד:5–7; ירמיהו מ״ט:7–22; יחזקאל כ״ה:12–14; ל״ה:2–15. ההכרזות המוקדמות נוגעות לגילויי עוינות בעבר, ואילו ההכרזות המאוחרות יותר מצביעות על אשמתה של אדום בהתנהגות בל תסולח בעת שכבשו הבבלים את ירושלים, ועל כך דיבר עובדיה. אמונתנו ביכולת הניבוי של יהוה תתחזק אם נראה כיצד הפורענויות שנחזו אכן באו על אדום. יתרה מזו, הדבר יבנה את ביטחוננו ביהוה כאל שתמיד מגשים את מטרותיו המוצהרות (יש׳ מ״ו:9–11).
11, 12. (א) כיצד זה ש’אנשי שלומה’ של אדום גברו עליה? (ב) כיצד נכרתה אדום לעולם?
11 עובדיה חזה כי ’אנשי בריתה’ של אדום, ו’אנשי שלומה’, יגברו עליה (עוב׳ 7). השלום בין בבל לבין אדום לא האריך ימים. במרוצת המאה השישית לפה״ס כבשו כוחות בבל בניצוחו של נבונאיד את אדום.b למרות זאת, כמאה שנה לאחר פלישת נבונאיד לאדום, עדיין קיוותה אדום הגאה לחדש ימיה כקדם. בעניין זה נאמר במלאכי א׳:4: ”כי תאמר אדום, ’רֻשַשְנוּ [נשברנו], ונשוב ונבנה חרבות’, כה אמר יהוה צבאות, ’המה יבנו ואני אהרוס’”. חרף מאמציה להתאושש, השתלטו הנבטים במאה ה־4 לפה״ס על אדום. לאחר שרגליהם נדחקו מארצם, התיישבו האדומים בדרום יהודה, איזור שנקרא אִידוּמֵיאָה. ומני אז לא עלה בידם לשוב ולכבוש את ארץ שעיר.
12 לדברי יוסף בן מתתיהו, במאה השנייה לפה״ס נכבשה שארית האדומים בידי יוחנן הוּרְקָנוֹס ה־1, ונכפה עליהם להימול. אט אט נטמעו הם בקרב היהודים תחת ממשל יהודי. בעקבות חורבן ירושלים בידי הרומאים ב־70 לספירה, נעלמו האדומים מבימת ההיסטוריה.c וכך ניבא עובדיה: ”ונכרַתָּ לעולם. ... ולא יהיה שריד לבית עשיו” (עוב׳ 10, 18).
13. מה אירע ליהודים בניגוד לאדומים?
13 בניגוד לשממת אדום, שבו היהודים למולדתם ב־537 לפה״ס בהנהגת זרובבל, ובנו מחדש את בית המקדש בירושלים וקנו להם אחיזה בארץ.
14. (א) איזו אזהרה ניתן לראות בגורל אדום? (ב) במה על כולנו להודות, כדוגמת עובדיה, ומדוע?
14 ברור אפוא, שגאווה ועזות מצח סופן אסון! מי שמרוממים עצמם בגאווה ושמחים לאידם של משרתי אלוהים, מוטב שיתנו דעתם לגורל אדום. עליהם להודות, כפי שהודה עובדיה, ש”ליהוה המלוכה”. כל הנלחמים ביהוה ובעמו ייכרתו לעולם, אבל מלכותו המפוארת וממלכתו הנצחית יעמדו ללא רבב לנצח נצחים! (פסוק 21).
[הערות שוליים]
a הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 679 (אנג׳).
b הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 682 (אנג׳).
c קדמוניות היהודים, ספר שלושה־עשר, 257, 258; ספר חמישה־עשר, 253, 254.