ספר 34 — נחום
הכותב: נחום
מקום הכתיבה: יהודה
זמן השלמת הכתיבה: לפני 632 לפה״ס
1. מה אנו יודעים על נינווה הקדומה?
”משא נינווה”a (נח׳ א׳:1). נבואת נחום נפתחת בנימה מבשרת רעות. מדוע הכריז נחום נבואת חורבן זו? מה אנו יודעים על נינווה הקדומה? את תולדותיה מסכם נחום בשתי מילים: ”עיר דמים” (ג׳:1). שני תילים השוכנים על הגדה המזרחית של נהר החידקל, מול העיר המודרנית מוֹסוּל שבצפון עיראק, מציינים את מיקומה של נינווה הקדומה. העיר היתה מבוצרת בחומות ובתעלות מגן ושימשה בירת האימפריה האשורית בשלביה האחרונים בהיסטוריה. עם זאת, העיר הוקמה עוד בימי נמרוד, שהיה ”גיבור ציד לפני [נגד] יהוה”. המקרא מציין שנמרוד ”יצא אשור ויבן את נינווה” (בר׳ י׳:9–11). מכאן שלנינווה לא היתה התחלה טובה. העיר בלטה בייחוד בימי שלטונם של סַרגוֹן, סנחריב, אֵסַרְחַדוֹן ואַשוּרְבַּנִיפַּל בתקופתה האחרונה של האימפריה האשורית. במלחמות ובכיבושים צברה נינווה שלל לרוב, ושמה יצא למרחוק ביחס האכזרי והבלתי אנושי ששליטיה גילו כלפי המוני שבויים.b ק. וו. צראם אומר בספרו אלים, קברים ומלומדים, עמוד 259: ”נינוה נחרתה בתודעתה של האנושות לא על ידי שום דבר אחר זולתי רצח, שוד, שעבוד, התעללות בחלשים, מלחמות ואלימות ודיכוי מכל הסוגים על ידי שושלת דמים של מלכים וחולשים שחלשו רק על ידי הטלת אימה ואשר רק לעתים נדירות הספיקו למות מיתה בידי שמים, הם הושמדו והוחלפו על ידי אחרים, קשים ואכזרים מהם”.
2. מה ניתן לומר על דתה של נינווה?
2 מה באשר לדתה של נינווה? נינווה סגדה לפנתיאון נרחב של אלים, שרבים מהם מקורם בבבל. שליטיה ביקשו את עזרת האלים בשעה שיצאו להחריב ולהשמיד, וכוהניה החמדנים תמכו במבצעי הכיבוש, מתוך ציפייה לקבל נתח נכבד מן השלל. בספרו ערים קדומות (Ancient Cities) (1886, עמוד 25), אומר וו. ב. רייט: ”הם העריצו כוח, ונשאו את תפילותיהם אך ורק אל אלילי אבן ענקיים, אריות ופרים בעלי גַפַּים מגושמות, כנפי נשר וראשי אדם שהיוו סמל לכוח, אומץ לב וניצחון. הלחימה היתה עיקר עיסוקה של האומה, והכוהנים היו מחרחרי מלחמה בלתי נלאים. את עיקר פרנסתם הוציאו מן השלל שנתפס בכיבושים, וממנו הופרש להם כמעט תמיד אחוז קבוע לפני שאחרים נטלו את חלקם. מירוץ בוזזים זה היה דתי מאוד באופיו”.
3. (א) באיזה מובן ניתן לומר ששמו של נחום מתאים לנבואתו? (ב) לאיזו תקופה שייכת נבואת נחום?
3 נבואת נחום אומנם קצרה, אך מעניינת מאוד. כל הידוע לנו על הנביא מצוי בפסוק הראשון: ”משא נינווה: ספר חזון נחום האֶלְקוֹשִי”. השם נחום משמעו ”מנחם”. נבואתו לא היתה בגדר נחמה לנינווה, אך עבור עמו של אלוהים גלומה בה הבטחה להקלה ודאית וממושכת מפני אויב רב עוצמה שלא ניתן לפייסו. יש משום נחמה גם בעובדה שנחום אינו מזכיר את חטאי עמו. לא ידוע היכן בדיוק שכנה אֶלְקוֹש, אולם סביר להניח שהנבואה נכתבה ביהודה (נח׳ ב׳:1). נפילת נינווה, שאירעה ב־632 לפה״ס, עוד צפונה היתה בחיק העתיד בשעה שכתב נחום את נבואתו, והוא השווה בין מאורע זה לבין נפילת נֹא אמון (תֶּבַּי, במצרים) שהתרחשה זמן קצר קודם לכן (ג׳:8). לפיכך, קרוב לוודאי שנחום כתב את נבואתו בערך בתקופת ביניים זו.
4. אילו סממנים ספרותיים ניכרים בספר נחום?
4 הספר ניחן בסגנון ייחודי. אין בו מילים מיותרות. לשונו נמרצת וריאליסטית כיאה לספר השייך לכתבי־הקודש. נחום מצטיין בשפה ציורית, רגשית ודרמטית, בביטויים אומרי כבוד, בדימויים בהירים ובמבע חי ומוחשי (נחום א׳:2–8, 12–14; ב׳:5, 13; ג׳:1–5, 13–15, 18, 19). נושאו הייחודי מעשיר את סגנונו. הנביא מביע שאט נפש גמורה כלפי אויבה המסוכן של ישראל. עיניו ממוקדות בחורבנה של נינווה.
5. אילו ראיות מוכיחות את מהימנות נבואת נחום?
5 ההתגשמות המדויקת מעידה על מהימנות הנבואה. מי היה מעז בימי נחום, מלבד נביא יהוה, לנבא שניתן יהיה לפלוש לבירתה הגאה של האימפריה העולמית דאז דרך ”שערי הנהרות”, ולומר שהיכלה יימוג, ושישררו בה ”בּוּקָה ומְבוּקָה [ריקנות גמורה] ומבוּלָקָה [שממה וחורבן]”? (נחום ב׳:7–11) ההתרחשויות שבאו בעקבות זאת הראו שהנבואה ניתנה בהשראת אלוהים. בכרוניקה של המלך הבבלי נבופלאסר מתוארת מפלתה של נינווה בידי המדים והבבלים: ”[הם] שמו את העיר לתל ולחורבה... ”.c חורבנה היה כה מוחלט שבמשך מאות שנים נשכח אתרה. מבקרי מקרא מסוימים שמו את המקרא ללעג בטענה שנינווה מעולם לא היתה קיימת.
6. אילו ממצאים שנתגלו באתרה של נינווה הקדומה תומכים בדיוקו של ספר נחום?
6 כתימוכין נוספים למהימנות הספר, נתגלה אתרה של נינווה, ובמאה ה־19 החלו לערוך שם חפירות ארכיאולוגיות. העריכו כי יהיה צורך לסלק מיליוני טון עפר כדי לחשוף אותה כליל. מה נתגלה בנינווה? ממצאים רבים התומכים בנבואת נחום! למשל, מצבותיה וכתובותיה מעידות על אכזריותה, ונתגלו שרידים של פסלים ענקיים בדמות פרים ואריות מכונפים. אין פלא שנחום כינה אותה ”מעון אריות” (ב׳:12).d
7. אילו ראיות תומכות בשייכותו של ספר נחום לקאנון המקראי?
7 היהודים קיבלו את הספר כחלק מכתבי־הקודש, דבר המעיד על שייכותו לקאנון המקראי. הספר תואם התאמה מוחלטת ליתר המקרא. הנבואה נאמרת בשם יהוה ומעידה בלשון ברורה על תכונותיו ועליונותו.
במה מועיל הספר
11. אילו עקרונות מקרא יסודיים ממחיש ספר נחום?
11 נבואת נחום ממחישה מספר עקרונות מקרא יסודיים. דברי הפתיחה של הספר חוזרים על הסיבה שבגללה נתן אלוהים את הדיבר השני בעשרת הדיברות: ”אל קנוא... יהוה”. מייד בהמשך מצביע נחום על כך ש”נוקם יהוה לצריו”. גאוותה, אכזריותה ואליליה של אשור לא יצילוה ממשפט יהוה. אנו יכולים להיות בטוחים שבבוא המועד יטיל יהוה את עונשו הצודק על כל הרשעים. ”יהוה ארך אפיים וגדל כוח, ונקה לא ינקה”. אם כן, הספר מבליט את צדקתו ואת עליונותו של יהוה על רקע החורבן שימיט על אשור האדירה. נינווה אכן הפכה ל”בוּקָה ומְבוּקָה, ומבוּלָקָה” (א׳:2, 3; ב׳:11)
12. על איזה שיקום מכריז נחום, וכיצד קשורה נבואתו לתקוות המלכות?
12 בניגוד לכך שנינווה ’נכרתה כולה’, מכריז נחום על שיקומו של ’גאון יעקב וישראל’. יהוה שולח בשורה טובה לעמו: ”הנה על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום”. בשורת שלום זו קשורה במלכות אלוהים. מניין לנו? ובכן, ישעיהו נוקט אותה לשון, ומוסיף את המילים: ”מבשר טוב, משמיע ישועה, אומר לציון: ’מָלַך אלוהייך!’” (נח׳ ב׳:1, 3; יש׳ נ״ב:7) ברומים י׳:15 מייחס השליח פאולוס מילים אלו למשיחיים מבשרי בשורה טובה הנשלחים על־ידי יהוה. הללו מכריזים את ’בשורת המלכות’ (מתי כ״ד:14). נחום, כשמו כן הוא, מספק נחמה רבה לכל שוחרי השלום והישועה שתביא בכנפיה מלכות אלוהים. אין ספק שהם ייווכחו כי ’טוב יהוה ומעוז ביום צרה לחוסים בו’ (נח׳ א׳:7).
[הערות שוליים]
a ”משא” משמעו ”דיבור, מאמר, הבא על תוכחת מוסר וחזות קשה” (מלון התנ״ך מאת י. שטיינברג).
b הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 201 (אנג׳).
c עולם התנ״ך, תרי עשר ב׳, מבוא לספר נחום עמ׳ 67; הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 958 (אנג׳).
d הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 955 (אנג׳).