ספר 14 — דברי הימים ב׳
הכותב: עזרא
מקום הכתיבה: ירושלים (?)
זמן השלמת הכתיבה: בערך ב־460 לפה״ס
התקופה הנסקרת: 1037 עד 537 לפה״ס
מאחר שדברי הימים א׳ ו־ב׳ היו בתחילה ככל הנראה ספר אחד, הטיעונים שהוצגו בפרק הקודם באשר לרקע, לכותב, לזמן הכתיבה, לקאנוניות ולמהימנות חלים על שני הספרים. על־פי הראיות שהובאו, עזרא השלים את דברי הימים ב׳ בערך ב־460 לפה״ס, כפי הנראה בירושלים. מטרתו הייתה לשמר עובדות היסטוריות שעלולות היו להישכח. בעזרת רוח הקודש ותודות לכישוריו כהיסטוריון ללקט ולמיין פרטים, נסתייע בידי עזרא להוציא מתחת ידו מסמך מדויק ובר־קיימא. הוא שימר לדורות הבאים מידע שנחשב מבחינתו לעובדות היסטוריות. יצירה זו של עזרא הוכנה בעיתה, שכן הכרח היה בזמנו לקבץ את כל כתבי הקודש העבריים שנכתבו עד אז לאורך השנים.
2 היהודים בימי עזרא הפיקו תועלת רבה מן הרשימות ההיסטוריות שכתב ברוח אלוהים. הן נכתבו כדי להדריכם ולעודד אותם להחזיק מעמד. הנחמה ששאבו מכתבי־הקודש הקנתה להם תקווה. ספר דברי הימים נתקבל על ידם כחלק מן הקאנון המקראי. הם ידעו שזהו ספר מהימן. הם יכלו לבדוק אותו מול ספרים אחרים שנכתבו בהשראת אלוהים ומול כמה וכמה מקורות היסטוריים חילוניים שציטט עזרא. מקורות היסטוריים אלה שלא נכתבו ברוח אלוהים אבדו עם הזמן, ואילו ספר דברי הימים נשמר בקפידה. בתרגום השבעים נכלל דברי הימים כחלק מן התנ״ך.
3 ישוע המשיח וכותבי כתבי־הקודש המשיחיים ראו בו ספר מהימן שנכתב בהשראת האל. אין ספק שישוע חשב על אירועים כגון זה המתועד בדברי הימים ב׳. כ״ד:21, כאשר הוקיע את ירושלים כמי שהורגת וסוקלת את נביאי יהוה ואת משרתיו (מתי כ״ג:35; ה׳:12; דה״ב ל״ו:16). כאשר ציין יעקב שאברהם נקרא ”אוהב אלוהים”, ייתכן שהסתמך על דברי עזרא בדברי הימים ב׳. כ׳:7 (יעקב ב׳:23). הספר מכיל גם נבואות שהתגשמו במלואן (דה״ב כ׳:17, 24; כ״א:14–19; ל״ד:23–28; ל״ו:17–20).
4 הארכיאולוגיה מעידה אף היא על מהימנות דברי הימים ב׳. בחפירות בבבל העתיקה נמצאו לוחות חרס הקשורים לתקופת נבוכדנאצר ובאחד מהם מוזכר ”יהויכין מלך ארץ יהודה”.a הדבר משתלב היטב עם הכתוב במקרא לפיו יהויכין הוגלה בבלה בשנת מלכותו השביעית של נבוכדנאצר.
5 ספר דברי הימים ב׳ מגולל את המאורעות שהתרחשו ביהודה מימי מלכות שלמה, החל מ־1037 לפה״ס ועד להצהרת כורש ב־537 לפה״ס שקראה לשוב ולבנות את בית יהוה בירושלים. ב־500 שנות היסטוריה אלה מוזכרת ממלכת עשרת השבטים רק בהקשר למגעיה עם יהודה, וחורבן הממלכה הצפונית ב־740 לפה״ס אינו מצוין כלל. מדוע? משום שעזרא הכהן התמקד בראש ובראשונה בעבודת יהוה במקומה החוקי, בבית יהוה בירושלים ובמלכות בית דוד, שעימו כרת יהוה ברית. על כן, עזרא מייחד את תשומת הלב לממלכה הדרומית כדי לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית ומתוך ציפייה למושל שיבוא מיהודה (בר׳ מ״ט:10).
6 עזרא כותב בנימה חיובית ומעודדת. מתוך 36 פרקי דברי הימים ב׳, תשעת הראשונים מוקדשים למלכות שלמה, ו־6 מהם עוסקים כל כולם בבניית בית יהוה ובחנוכתו. הכתוב משמיט את העובדה ששלמה סטה מדרך הישר. ביתר 27 הפרקים, 14 מהם דנים בחמישה מלכים שביסודו של דבר הלכו בדרכו של דוד ועבדו את יהוה במסירות מלאה: אסא, יהושפט, יותם, חזקיהו ויאשיהו. גם ביתר 13 הפרקים מקפיד עזרא להבליט צדדים חיוביים אצל המלכים הרעים. הוא תמיד מדגיש את המאורעות שהיו קשורים לשיקומה ולשימורה של עבודת אלוהים האמיתית. עד כמה מעורר הדבר לפעולה!
במה מועיל הספר
34 דברי הימים ב׳ הוא עדות רבת תוקף החוברת לעדויות אחרות ביחס לתקופה רצופת אירועים זו, 1037–537 לפה״ס. בנוסף לכך, הוא מספק מידע משלים יקר ערך שאינו מצוי במקורות היסטוריים קאנוניים אחרים, לדוגמה, בדברי הימים ב׳ פרקים י״ט, כ׳ ו־כ״ט עד ל״א. בחומר שבחר עזרא מודגשים המרכיבים היסודיים והתמידיים בתולדות האומה, כמו הכהונה ועבודתה, בית המקדש וברית המלכות. הדבר תרם לליכוד האומה סביב התקווה לביאת המשיח ומלכותו.
35 הפסוקים החותמים את דברי הימים ב׳ (ל״ו:17–23) הם הוכחה חותכת להתגשמות הכתוב בירמיהו כ״ה:12. כמו כן, הם מראים שיש למנות 70 שנים מלאות משממונה המוחלט של הארץ ועד להשבת עבודת יהוה על כנה בירושלים ב־537 לפה״ס. שממה זו החלה אפוא ב־607 לפה״סb (יר׳ כ״ט:10; מל״ב כ״ה:1–26; עז׳ ג׳:1–6).
36 ספר דברי הימים ב׳ מהווה אזהרה נוקבת לבני האמונה המשיחית. רבים ממלכי יהודה הלכו בתחילה בדרך הישר, אך בהמשך סרחו. עד כמה ממחיש מסמך היסטורי זה שההצלחה תלויה בנאמנות לאלוהים! עלינו להישמר לבל נהיה ”מן הנסוגים אלי אבדון, כי אם בני האמונה לשם ישועת הנפש” (עב׳ י׳:39). אפילו המלך חזקיהו הנאמן התייהר אחרי שהחלים ממחלתו, ורק משום שמיהר להיכנע לפני אלוהים לא ניתכה חמת יהוה בו. ספר דברי הימים ב׳ מעלה על נס את תכונותיו הנפלאות של יהוה ומרומם את שמו ואת ריבונותו. ההיסטוריה כולה מוצגת בו מנקודת מבט של מסירות בלעדית ליהוה. הספר מדגיש את שושלת המלוכה משבט יהודה ובכך מגביר בנו את הציפייה לראות את עבודת אלוהים הטהורה נישאת תחת מלכות העולמים של ישוע המשיח, ”בן דוד” הנאמן (מתי א׳:1; מה״ש ט״ו:16, 17).
[הערות שוליים]
a הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 147 (אנג׳).
b הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 463; כרך ב׳, עמוד 326 (אנג׳).