ספר 15 —‏ עזרא

הכותב:‏ עזרא

מקום הכתיבה:‏ ירושלים

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך ב־460 לפה״ס

התקופה הנסקרת:‏ 537 עד בערך 467 לפה״ס

שבעים שנות שממת ירושלים בימי גלות בבל עמדו להסתיים.‏ הבבלים אומנם נודעו כמי שאינם משחררים שבויים,‏ אבל התברר שעוצמת הבבלים לא יכלה לדבר יהוה.‏ שחרור עם יהוה נראה באופק.‏ בית המקדש החרב ייבנה מחדש ושוב יוקרבו קורבנות כפרה על מזבח יהוה.‏ שוב יישמעו בירושלים קריאות הלל מפי עובדי יהוה.‏ ירמיהו ניבא כמה זמן תימשך השממה,‏ וישעיהו חזה כיצד ישוחררו הגולים.‏ ישעיהו אף נקב בשמו של כורש הפרסי כ’‏רועה יהוה’‏,‏ אשר יפיל את בבל הגאה מרום מעמדה כמעצמת העולם השלישית בהיסטוריה המקראית (‏יש׳ מ״ד:‏28;‏ מ״ה:‏1,‏ 2;‏ יר׳ כ״ה:‏12‏)‏.‏

² בליל ה־5 באוקטובר 539 לפה״ס (‏לפי הלוח הגריגוריאני)‏ ניחת אסון על בבל.‏ באותו לילה שתו בלשאצר מלך בבל ונכבדיו לכבוד אליליהם הדמוניים.‏ בנוסף לשחיתותם הפגאנית,‏ שתו לשוכרה מכלי הקודש שנלקחו מהיכל יהוה!‏ עד כמה הולם היה שדווקא בלילה ההוא ניצב כורש מחוץ לחומות בבל והגשים את הנבואה!‏

³ שנה זו,‏ 539 לפה״ס היא תאריך מוחלט,‏ כלומר,‏ תאריך התואם להיסטוריה החילונית והמקראית גם יחד.‏ בשנה הראשונה למלכותו על בבל,‏ העביר כורש ”‏קול בכל מלכותו”‏ ולפיו התיר ליהודים לעלות ירושליימה ולבנות מחדש את בית יהוה.‏ הצו יצא ככל הנראה בשלהי שנת 538 לפה״ס או בראשית שנת 537 לפה״ס.‏a שארית נאמנה מקרב היהודים עשתה את דרכה לירושלים והגיעה בזמן כדי להקים את המזבח ולהעלות עליו עולות ב”‏חודש השביעי”‏ (‏תשרי,‏ מקביל לספטמבר־אוקטובר)‏ בשנת 537 לפה״ס — באותו החודש שבו 70 שנה קודם לכן שממה ירושלים בידי נבוכדנאצר (‏עז׳ א׳:‏1–3;‏ ג׳:‏1–6‏)‏.‏

⁴ תחייה!‏ זהו הרקע לספר עזרא.‏ מפרק ז׳ פסוק 27 עד פרק ט׳‏ הדיבור הוא בגוף ראשון,‏ לראיה שהספר נכתב בידי עזרא.‏ בתור ”‏סופר מהיר [‏מיומן]‏ בתורת משה”‏ וכמי שהוכיח את אמונתו בפועל ו”‏הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשות וללמד”‏,‏ ניחן עזרא בכישורים הדרושים לתיעוד היסטוריה זו,‏ מה גם שהוא זה אשר כתב את דברי הימים (‏עז׳ ז׳:‏6,‏ 10‏)‏.‏ מאחר שספר עזרא הינו המשך לדברי הימים,‏ מוסכם כי נכתב באותו זמן,‏ בערך ב־460 לפה״ס.‏ הספר מסקר תקופה בת 70 שנה,‏ מן הימים שבהם היו היהודים עם רצוץ ומפוזר כ”‏בני תמותה”‏,‏ כלומר,‏ כנידונים למיתה ועד להשלמת הבית השני וטיהור הכהונה אחרי שובו של עזרא לירושלים (‏עז׳ א׳:‏1;‏ ז׳:‏7;‏ י׳:‏17;‏ תהל׳ ק״ב:‏21‏)‏.‏

⁵ הספרים עזרא ונחמיה היו במקור מגילה אחת (‏נחמ׳ ג׳:‏32‏,‏ הערת שוליים בתרגום ע״ח עם הפניות)‏.‏ לימים חילקו היהודים את הספר וכינו אותו עָזרא א׳ ו־ב׳.‏ בתנ”‏כים שבידינו קרויים שני הספרים עזרא ונחמיה וכך גם בתרגומי מקרא בני זמננו.‏ ספר עזרא נכתב בחלקו בארמית (‏ד׳:‏8 עד ו׳:‏18 ו־‏ז׳:‏12–26‏)‏ ויתרו בעברית.‏ עזרא שלט בשתי השפות.‏

⁶ מרבית החוקרים כיום מכירים בדיוקו של ספר עזרא.‏ ביחס לשייכותו לקאנון המקראי,‏ כותב ו.‏ פ.‏ אולברייט בחיבורו המקרא אחרי עשרים שנות ארכיאולוגיה (‏The Bible After Twenty Years of Archaeology‏)‏:‏ ”‏נתונים ארכיאולוגיים מאששים מעל לכל ספק שהספרים ירמיהו,‏ יחזקאל,‏ ועזרא ונחמיה מקוריים;‏ נתונים אלה מאמתים את השתלשלות האירועים ואת סדרם בנוסחם המסורתי”‏.‏

⁷ אף שכותבי כתבי־הקודש המשיחיים לא ציטטו מספר עזרא ולא התייחסו אליו במישרין,‏ אין עוררין על כך שמקומו של הספר בקאנון המקראי.‏ הספר מתעד את מגעי יהוה עם היהודים עד לימי עריכת הקטלוג העברי,‏ מלאכה שעל־פי המסורת היהודית נעשתה ברובה בידי עזרא.‏ בנוסף לכך,‏ ספר עזרא מצביע על התגשמותן של כל נבואות השיקום והתחייה,‏ ובזאת מוכיח שהוא אכן חלק בלתי נפרד מדבר־אלוהים ובהרמוניה מלאה עימו.‏ יתרה מזו,‏ הספר מעלה על נס את עבודת אלוהים הטהורה ומקדש את שמו הנאדר של יהוה אלוהים.‏

במה מועיל הספר

¹⁴ התועלת העיקרית של ספר עזרא היא המחשת הדיוק הנמרץ שבו מתגשמות נבואות יהוה.‏ ירמיהו,‏ אשר דייק מאוד בנבואתו על שממת ירושלים,‏ ניבא גם שהעיר תשוקם כעבור 70 שנה (‏יר׳ כ״ט:‏10‏)‏.‏ כביטוי לחסדו השיב יהוה,‏ במועדו,‏ שארית נאמנה אל ארץ ההבטחה כדי שעבודת האמת תימשך.‏

¹⁵ המקדש המשוקם רומם את עבודת יהוה בקרב עמו ושימש עדות לכך שאלוהים ברחמיו הרבים מפליא לברך את מי שפונים אליו כדי לעובדו כרצוי בעיניו.‏ אף שנפל בהדרו ממקדש שלמה,‏ מילא ההיכל את ייעודו בהתאם לרצון אלוהים.‏ נעדר ממנו הזוהר החומרי,‏ והיה נחות הוא גם מבחינת אוצרותיו הרוחניים.‏ בין היתר,‏ כבר לא שכן בו ארון הברית.‏b כמו כן,‏ אין מה להשוות בין חנוכת מקדש זרובבל לבין חנוכת הבית בימי שלמה.‏ הזבחים מן הצאן והבקר היו פחות מאחוז אחד לעומת הזבחים שהוקרבו במקדש שלמה.‏ הבית השני לא התמלא בענן כסמל לכבוד אלוהים ולא ירדה אש מן השמיים לאכול את העולות.‏ ואולם,‏ שני המקדשים מילאו את התפקיד החשוב לרומם את עבודת יהוה,‏ אלוהי האמת.‏

¹⁶ המקדש שבנה זרובבל,‏ המשכן שהקים משה ובתי המקדש שיסדו שלמה והורדוס,‏ על שלל מאפייניהם,‏ היו בבחינת דגם או המחשה פיסית.‏ הם סימלו את ’‏המשכן האמיתי אשר כונן יהוה ולא אדם’‏ (‏עב׳ ח׳:‏2‏)‏.‏ היכל רוחני זה הוא המסגרת שבה ניתן לקרוב אל יהוה ולעובדו על בסיס קורבן הכופר של המשיח (‏עב׳ ט׳:‏2–10,‏ 23‏)‏.‏ מקדשו הרוחני הגדול של יהוה,‏ אין שני לו בכבודו ואין דומה לו ביופיו ובחמדתו;‏ הדרו אינו דועך,‏ ועולה הוא בתפארתו על כל מבנה גשמי.‏

¹⁷ בספר עזרא גלומים לקחים רבי ערך עבור המשיחיים.‏ אנו קוראים בו על משרתי יהוה שתרמו בנפש חפצה לקידום עבודתו (‏עז׳ ב׳:‏68;‏ קור״ב ט׳:‏7‏)‏.‏ הספר מראה עד כמה פעל יהוה תמיד לקיום עצרוֹת לתהילתו ובירך התכנסויות אלו,‏ והדבר מחזק את ידינו (‏עז׳ ו׳:‏16,‏ 22‏)‏.‏ הנתינים ונוכרים אחרים יראי אלוהים משמשים לנו דוגמה:‏ הם עלו עם השארית כדי לתמוך בלב ונפש בעבודת יהוה (‏ב׳:‏43,‏ 55‏)‏.‏ תן דעתך גם לחרטתם הכנה של בני העם לאחר שהוכחו על כך שקשרו קשרי נישואין עם נשים מעמי הסביבה עובדי האלילים (‏י׳:‏2–4‏)‏.‏ חברת אנשים רעים עוררה עליהם את זעם אלוהים (‏ט׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ הקנאות לעבודתו והשמחה בשירותו הסבו לו קורת רוח והביאו עליהם את ברכתו (‏ו׳:‏14,‏ 21,‏ 22‏)‏.‏

¹⁸ אומנם בירושלים כבר לא ישב מלך על כיסא יהוה,‏ אבל השיקום עורר את הציפייה שיהוה יקים בבוא הזמן,‏ על־פי הבטחתו,‏ מלך משושלת דוד.‏ העם המשוקם יכול היה לשמר את תורת אלוהים הקדושה ואת פולחנו עד בוא המשיח.‏ אילו לא היו נענים באמונה לקריאה ולא היו שבים לארצם,‏ אל מי המשיח היה בא?‏ ברור אפוא שהאירועים המתוארים בספר עזרא הם חלק חשוב בהיסטוריה אשר הובילה לביאת המלך המשיח!‏ תועלת רבה תצמח לנו אם נלמד את הספר.‏

‏[‏הערות שוליים]‏