ספר 27 —‏ דניאל

הכותב:‏ דניאל

מקום הכתיבה:‏ בבל

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך ב־536 לפה״ס

התקופה הנסקרת:‏ מ־618 עד בערך 536 לפה״ס

בתקופה הנוכחית שבה כל עמי הארץ ניצבים על סף אסון,‏ מצביע ספר דניאל על מסרים נבואיים בעלי חשיבות עליונה.‏ בספרים שמואל,‏ מלכים ודברי הימים מתועדות עדויות ממקור ראשון בדבר תולדות מלכות אלוהים (‏שושלת דוד)‏,‏ שהייתה בגדר דגם לבאות,‏ ואילו דניאל מתמקד באומות העולם וחוזה את מאבקי הכוח בין שושלות גדולות מאז ימיו ועד ’‏עת הקץ’‏.‏ זו היסטוריה עולמית שנכתבה מראש.‏ הספר מוביל אותנו לשיא מרתק שבו רואות עינינו את אשר יקרה ”‏באחרית הימים”‏.‏ האומות חייבות ללמוד בדרך הקשה,‏ כמו נבוכדנאצר,‏ כי ”‏האל העליון שולט בממלכת בני האדם”‏,‏ והוא יתננה בסופו של דבר ל”‏אחד הדומה לבן אדם”‏,‏ למשיח נגיד,‏ הלוא הוא ישוע המשיח (‏דנ׳ י״ב:‏4;‏ י׳:‏14;‏ ד׳:‏22;‏ ז׳:‏13,‏ 14;‏ ט׳:‏25;‏ יוח׳ ג׳:‏13–16‏)‏.‏ אם נשים לב להתגשמות הנבואות של ספר דניאל אשר נכתב בהשראת רוח אלוהים,‏ נעריך ביתר שאת את יכולת הניבוי של יהוה ואת הבטחותיו להגן על עמו ולברכו (‏פט״ב א׳:‏19‏)‏.‏

² הספר נקרא על שם כותבו.‏ השם ”‏דניאל”‏ פירושו ”‏שופטי הוא אלוהים”‏.‏ יחזקאל,‏ שהיה בן דורו,‏ מאשר כי דניאל אכן היה דמות ממשית ומזכיר אותו בנשימה אחת עם נוח ואיוב (‏יח׳ י״ד:‏14,‏ 20;‏ כ״ח:‏3‏)‏.‏ דניאל מציין שהאירועים המתועדים בספרו מתחילים ב”‏שנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה”‏.‏ זו הייתה שנת 618 לפה״ס,‏ השנה השלישית ליהויקים כמלך הכפוף לנבוכדנאצר.‏a חזונותיו הנבואיים של דניאל נמשכו עד לשנת שלוש למלכות כורש,‏ בערך ב־536 לפה״ס (‏דנ׳ א׳:‏1;‏ ב׳:‏1;‏ י׳:‏1,‏ 4‏)‏.‏ מכאן שדניאל חי בשנים רצופות אירועים!‏ בשנותיו הראשונות חי תחת מלכות אלוהים שביהודה.‏ לאחר מכן,‏ כנער מבית המלוכה,‏ נלקח בבלה יחד עם עמיתיו מאצילי יהודה,‏ וזכה לראות בימיו את עלייתה ונפילתה של מעצמת העולם השלישית בהיסטוריה המקראית.‏ דניאל שרד את תהפוכות הזמנים ושירת כפקיד ממשל במעצמת העולם הרביעית,‏ מדי ופרס.‏ לפיכך,‏ דניאל חי קרוב למאה שנה.‏

³ מאז ומתמיד נכלל ספר דניאל בקטלוגים היהודיים של התנ״ך.‏ מבין הספרים הקאנוניים שנתגלו במגילות ים המלח,‏ נמצאו גם קטעים מספר דניאל,‏ אשר קצתם מתוארכים למחצית הראשונה של המאה הראשונה לפה״ס.‏ עם זאת,‏ ראיה חשובה יותר למהימנות הספר נעוצה בהתייחסויות אליו בכתבי־הקודש המשיחיים.‏ ישוע מזכיר מפורשות את דניאל בנבואתו על ”‏קץ העולם”‏,‏ ומצטט מספר פעמים מן הספר (‏מתי כ״ד:‏3‏;‏ ראה גם דנ׳ ט׳:‏27;‏ י״א:‏31;‏ וי״ב:‏11 — מתי כ״ד:‏15 ומר׳ י״ג:‏14;‏ דנ׳ י״ב:‏1 — מתי כ״ד:‏21;‏ דנ׳ ז׳:‏13,‏ 14 — מתי כ״ד:‏30‏)‏.‏

⁴ מבקרי המקרא מפקפקים בדיוק ההיסטורי של ספר דניאל,‏ אך במרוצת השנים נתגלו ממצאים ארכיאולוגיים המפריכים את טענותיהם.‏ למשל,‏ אותם מבקרים דחו בבוז את הכתוב בדניאל שלפיו בלשאצר שימש כמלך בבבל בשעה שנבונאיד נחשב למושל האימפריה (‏דנ׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ ואולם,‏ הארכיאולוגיה הוכיחה מעל לכל ספק כי בלשאצר היה דמות ממשית אשר כיהן כעוצר של נבונאיד בשנותיה האחרונות של האימפריה הבבלית.‏ למשל,‏ כתובת נבונאיד (‏Verse Account of Nabonidus‏)‏ כתובת קדומה בכתב היתדות,‏ מאשרת בבירור שבלשאצר החזיק בסמכות מלכותית בבבל ומסבירה כיצד נעשה לשותפו לשלטון של נבונאיד.‏b כתובות אחרות בכתב היתדות תומכות במסקנה כי בלשאצר מילא תפקידים מלכותיים.‏ לוח בכתב היתדות,‏ המתוארך לשנה ה־12 של נבונאיד,‏ מכיל שבועה שנאמרה בשם נבונאיד,‏ המלך,‏ ובשם בלשאצר,‏ בן המלך,‏ ומכאן שבלשאצר היה במעמד שווה לאביו.‏c יש בזה כדי להסביר מדוע בלשאצר הציע למנות את דניאל ל’‏שלישי בממלכה’‏ אם יעלה בידו לפענח את הכתובת על הקיר.‏ נבונאיד נחשב הראשון,‏ בלשאצר השני ודניאל ייחשב לשלישי (‏ה׳:‏16,‏ 29‏)‏.‏ חוקר אחד אומר:‏ ”‏התייחסויות עקיפות בכתב היתדות לבלשאצר זרקו אור רב על תפקידו,‏ ומקומו בהיסטוריה גלוי וברור.‏ נמצאו כתובות רבות המעידות כי בלשאצר כמעט השתווה לנבונאיד במעמד וביוקרה.‏ קיומו של שלטון כפול ברוב שנותיה האחרונות של האימפריה הבבלית החדשה הוא עובדה מוגמרת.‏ נבונאיד החזיק בסמכות העליונה מחצרו בתֵימא שבערב,‏ ובלשאצר תיפקד כעוצר במולדת כשבבל היא מרכז השפעתו.‏ נראה בעליל שבלשאצר לא היה בגדר מִשנה למלך נטול סמכויות;‏ בידיו הופקדה ’‏המלוכה’‏”‏.‏d

⁵ היו שניסו לערער על אמינות הסיפור שבדניאל בדבר כבשן האש (‏פרק ג׳‏‏)‏,‏ ואמרו שמדובר באגדה שהכותב בדה מלבו.‏ במכתב בבלי קדום נאמר בין השאר:‏ ”‏כה אמר רִים־סִין אדונך:‏ הלה השליך את העבד־הנער לתוך התנור,‏ על כן השלך את העבד לתוך הכבשן”‏.‏ בהתייחסו לכך ציין ר.‏ דריבר שעונש זה ”‏מופיע בסיפור על שלושת הקדושים (‏דנ׳ 6 III,‏ 15,‏ 19–27‏)‏”‏.‏e

⁶ היהודים לא שיבצו את ספר דניאל בחטיבת הנביאים כי אם בכתובים.‏ לעומת זאת,‏ תרגומי המקרא לאנגלית נוהגים על־פי הסדר של תרגום השבעים ליוונית ותרגום וולגטה ללטינית ומציבים את דניאל בין הנביאים הגדולים לבין התרי עשר.‏ הספר מורכב למעשה משני חלקים.‏ החלק הראשון,‏ מפרק א׳ עד פרק ו׳‏‏,‏ מגולל את ההשתלשלות הכרונולוגית של החוויות שחוו דניאל ורעיו בשירות המדינה מ־617 לפה״ס עד 538 לפה״ס (‏דנ׳ א׳:‏1,‏ 21‏)‏.‏ החלק השני,‏ מפרק ז׳ עד י״ב‏,‏ נכתב בגוף ראשון על־ידי דניאל עצמו כמי שמתעד ומתאר חזונות שראה ומפגשים שהיו לו עם מלאכים בערך בין השנים 553 לפה״סf ועד 536 לפה״ס (‏ז׳:‏2,‏ 28;‏ ח׳:‏2;‏ ט׳:‏2;‏ י״ב:‏5,‏ 7,‏ 8‏)‏.‏ שני החלקים ביחד יוצרים את ספר דניאל ההרמוני.‏

במה מועיל הספר

¹⁹ כל מי שנחוש בדעתו לשמור על תומתו בעולם מנוכר,‏ מוטב שייתן את הדעת לדוגמתם הטובה של דניאל ושלושת רעיו.‏ אל מול איום מרושע ביותר,‏ לא חדלו לחיות על־פי עקרונות אלוהים.‏ כשנשקפה סכנה לחייהם,‏ דיבר דניאל ”‏בדברי עצה וטעם”‏ וכיבד את סמכותו העליונה של המלך (‏ב׳:‏14–16‏)‏.‏ ברגע האמת בחרו שלושת העברים להישרף חיים בכבשן אש ולא לעשות מעשה של עבודת אלילים,‏ ודניאל בחר להישלך אל גוב האריות ובלבד שלא לוותר על הזכות להתפלל אל יהוה.‏ בשני המקרים הגן עליהם יהוה (‏ג׳:‏4–6,‏ 16–18,‏ 27;‏ ו׳:‏11,‏ 12,‏ 24‏)‏.‏ דניאל שימש דוגמה ומופת כמי שנשען על יהוה אלוהים והִרבה בתפילות (‏ב׳:‏19–23;‏ ט׳:‏3–23;‏ י׳:‏12‏)‏.‏

²⁰ חזונות דניאל מרתקים ומחזקי אמונה.‏ תחילה,‏ שים לב לארבעת החזונות על מעצמות העולם:‏ (‏1)‏ חזון על צלם אימתני,‏ שראש הזהב שלו מסמל את שושלת מלכי בבל החל בנבוכדנאצר.‏ אחריה קמות שלוש מלכויות אחרות שאותן מסמלים יתר חלקיו של הצלם.‏ את המלכויות האלו תפורר ה”‏אבן”‏,‏ ההופכת אחר כך ל”‏מלכות שלא תחרב לעולם”‏,‏ מלכות אלוהים (‏ב׳:‏31–45‏)‏.‏ (‏2)‏ לאחר מכן מתוארים החזונות שרואה דניאל,‏ והראשון שבהם הוא על ארבע חיות המסמלות ”‏ארבעה מלכים”‏.‏ האחת דומה לאריה,‏ השנייה לדוב,‏ השלישית לנמר בעל ארבעה ראשים,‏ ולרביעית שיני ברזל גדולות ועשר קרניים,‏ אשר קרן קטנה צומחת מהן מאוחר יותר (‏ז׳:‏1–8,‏ 17–28‏)‏.‏ (‏3)‏ בהמשך מופיע חזון על אַיִל (‏מדי ופרס)‏,‏ צפיר עזים (‏יוון)‏ וקרן קטנה (‏ח׳:‏1–27‏)‏.‏ (‏4)‏ החזון האחרון הוא על מלך הנגב ומלך הצפון.‏ בדניאל י״א:‏5–9 מתוארת בדייקנות היריבוּת בין החזית המצרית לחזית הסלווקית מיורשי האימפריה היוונית של אלכסנדר לאחר מותו ב־323 לפה״ס.‏ מפסוק 20 ואילך עוקבת הנבואה אחר האומות הממלאות את תפקידם של מלך הנגב ומלך הצפון.‏ התייחסותו של ישוע ל”‏שיקוץ משומם”‏ (‏י״א:‏31‏)‏ בנבואה על אות נוכחותו,‏ מעידה כי מאבק הכוחות הניטש בין שני המלכים יוסיף להתקיים עד ”‏קץ העולם”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏)‏.‏ מה מנחם לקרוא את דברי הנבואה לפיה ב’‏עת הצרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא’‏,‏ יעמוד מיכאל ויסיר את האומות שאינן יראות את אלוהים ויביא שלום לעושי רצון אלוהים (‏דנ׳ י״א:‏20 עד י״ב:‏1‏)‏.‏

²¹ אל ייפקד מקומה של הנבואה על ה”‏שבועים שבעים”‏.‏ אחרי 69 שבועות הופיע ”‏משיח נגיד”‏.‏ ואכן,‏ 483 שנה (‏69 כפול 7 שנים)‏ לאחר ”‏מוצא דבר”‏ להשיב ולבנות את ירושלים,‏ צו שניתן מפי ארתחשסתא בשנה ה־20 למלכותו ונכנס לתוקפו בידי נחמיה בירושלים,‏ נטבל ישוע המשיח בנהר הירדן ונמשח ברוח הקודש וכך נהפך למשיח.‏g הדבר אירע בשנת 29 לספירה.‏ לאחר מכן,‏ כפי שחזה דניאל,‏ באה ”‏כלה”‏,‏ כלומר כיליון,‏ וירושלים נחרבה ב־70 לספירה (‏דנ׳ ט׳:‏24–27;‏ לוקס ג׳:‏21–23;‏ כ״א:‏20‏)‏.‏

²² בחלום נבוכדנאצר על האילן הכרות,‏ חלום המתועד בדניאל פרק ד׳‏‏,‏ מסופר כי המלך,‏ שהתרברב על הישגיו ובטח בכוחו,‏ הושפל בידי יהוה אלוהים.‏ אלוהים גרם לו לחיות כחיית השדה עד אשר הכיר ”‏כי אל עליון שולט בממלכת בני האדם ולאשר יחפוץ יתננה”‏ (‏דנ׳ ד׳:‏29‏)‏.‏ שמא גם אנו מתנהגים כמו נבוכדנאצר,‏ מתרברבים בהישגינו ובוטחים בכוחם של בני אדם,‏ ובזאת ראויים לעונש מאת אלוהים,‏ או האם אנו מכירים שהוא שולט בממלכת בני האדם ושמים את מבטחנו במלכותו?‏

²³ תקוות המלכות מודגשת לאורך כל ספר דניאל באופן מעורר אמונה.‏ יהוה אלוהים מוצג כריבון העליון המקים מלכות שלעולם לא תחרב ושתפורר את כל יתר המלכויות (‏ב׳:‏19–23,‏ 44;‏ ד׳:‏22‏)‏.‏ אפילו נבוכדנאצר ודריווש,‏ מלכים עובדי אלילים,‏ נאלצו להכיר בעליונותו של יהוה (‏ג׳:‏28,‏ 29,‏ 32,‏ 33;‏ ד׳:‏34;‏ ו׳:‏26–28‏)‏.‏ יהוה זוכה לכבוד ולתפארת כעתיק יומין הפוסק בסוגיית המלכות ונותן ל”‏אחד הדומה לבן אדם”‏ ”‏שלטון וכבוד ומלכות”‏ נצחיים,‏ ”‏וכל העמים,‏ האומות והלשונות עבדו לו”‏.‏ ”‏קדושי עליון”‏ ימלכו עם ”‏בן אדם”‏,‏ הלוא הוא ישוע המשיח (‏דנ׳ ז׳:‏13,‏ 14,‏ 18,‏ 22;‏ מתי כ״ד:‏30;‏ ההת׳ י״ד:‏14‏)‏.‏ זהו מיכאל,‏ השר הגדול,‏ אשר בסמכותו המלכותית יפורר את כל המלכויות בסדר העולמי הישן וישים להן קץ (‏דנ׳ י״ב:‏1;‏ ב׳:‏44;‏ מתי כ״ד:‏3,‏ 21;‏ ההת׳ י״ב:‏7–10‏)‏.‏ הבנת הנבואות והחזונות הללו ממריצה את אוהבי הצדקה לשוטט בין דפי דבר־אלוהים ולמצוא את ”‏הפלאות”‏ האמיתיים בהקשר למטרותיה של מלכות אלוהים,‏ אשר מתגלות לנו בספר דניאל רב התועלת (‏דנ׳ י״ב:‏2,‏ 3,‏ 6‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏