ספר 46 — הראשונה אל הקורינתים

הכותב:‏ פאולוס

מקום הכתיבה:‏ אפסוס

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך 55 לספירה

קורינתוס הייתה עיר ”‏ידועה ושטופת זימה,‏ שבה נפגשו תועבות המזרח והמערב”‏.‏a היא שכנה במיצר הצר בין פֶּלוֹפּוֹנֶסוֹס לבין יוון היבשתית וחלשה על הדרך שהובילה אל היבשה.‏ בימי השליח פאולוס חיו בה כ־000,‏400 איש — העיר הרביעית באוכלוסייתה אחרי רומא,‏ אלכסנדריה ואנטיוכיה שבסוריה.‏ ממזרח לקורינתוס שוכן הים האגאי,‏ וממערב לה מפרץ קורינתוס והים היוֹני.‏ קורינתוס הייתה בירת מחוז אָכָיָה והיו לה שני נמלים:‏ האחד בקֶנְכְּרֶאָה והשני בלֶכאיוֹן.‏ מכאן שהייתה זו עיר בעלת חשיבות אסטרטגית מבחינה מסחרית.‏ היא גם הייתה מרכז ללימודי חוכמת יוון.‏ נאמר כי ”‏עושרה היה מהולל ונודע למרחוק,‏ וכך גם פריצותם והפקרותם של יושביה”‏.‏b מבין מנהגיה האליליים היה פולחן אפרודיטה (‏מקבילתה של וֶנוס הרומית)‏.‏ התאוותנות הייתה פועל יוצא של הפולחנים שנהגו בקורינתוס.‏

² אל העיר הגדולה הזו של העולם הרומי,‏ עיר שמחד שגשגה ומאידך לקתה בניוון מוסרי,‏ הגיע השליח פאולוס בערך ב־50 לספירה.‏ במהלך 18 חודשי שהותו הוקמה שם קהילה משיחית (‏מה״ש י״ח:‏1–11‏)‏.‏ איזו אהבה גדולה רחש פאולוס למאמינים ששמעו לראשונה מפיו את הבשורה אודות המשיח!‏ באיגרתו אליהם הזכיר להם את הקשר הרוחני שהתקיים ביניהם באומרו:‏ ”‏גם אם יש לכם עשרת אלפים מחנכים במשיח,‏ אין לכם אבות רבים;‏ כי אני,‏ על־ידי הבשורה,‏ הולדתי אתכם במשיח ישוע”‏ (‏קור״א ד׳:‏15‏)‏.‏

³ מתוך דאגה עמוקה למצבם הרוחני כתב פאולוס את איגרתו הראשונה אל המשיחיים הקורינתים.‏ היה זה במהלך מסע ההטפה השלישי שלו.‏ חלפו מספר שנים מאז שהתגורר בקורינתוס.‏ כעת השנה הייתה בערך 55 לספירה ופאולוס היה באפסוס.‏ נראה כי הוא קיבל מכתב מן הקהילה החדשה יחסית בקורינתוס,‏ והיה עליו לספק להם מענה.‏ בנוסף לכך,‏ נמסרו לו דיווחים מדאיגים (‏ז׳:‏1;‏ א׳:‏11;‏ ה׳:‏1;‏ י״א:‏18‏)‏.‏ כה מדאיגים היו הם עד כי לא התייחס השליח לשאלות ששלחו לו במכתב אלא רק מן הפסוק הראשון של פרק ז׳‏ באיגרתו.‏ בייחוד בגין הדיווחים שהגיעו לאוזניו,‏ ראה פאולוס חובה לעצמו לכתוב אל אחיו לאמונה בקורינתוס.‏

⁴ אבל מניין לנו שפאולוס שלח את האיגרת הראשונה אל הקורינתים מאפסוס?‏ ראשית,‏ בדרישות השלום החותמות את האיגרת מזכיר פאולוס בין היתר את ברכת השלום שמוסרים עקילס ופריסקילה (‏ט״ז:‏19‏)‏.‏ ממעשי השליחים י״ח:‏18,‏ 19 עולה כי הם עברו מקורינתוס לאפסוס.‏ מאחר שעקילס ופריסקילה התגוררו שם,‏ ופאולוס מזכיר אותם בברכות השלום החותמות את האיגרת,‏ ודאי היה הוא באפסוס עת שכתב את האיגרת.‏ בכל אופן,‏ הכתוב בקורינתים א׳.‏ ט״ז:‏8 מסלק כל ספק בנידון.‏ פאולוס אומר:‏ ”‏אבל אתעכב באפסוס עד חג השבועות”‏.‏ מכאן שהראשונה אל הקורינתים נכתבה בידי פאולוס באפסוס,‏ כנראה לקראת תום שהותו שם.‏

⁵ מהימנותן של האיגרות הראשונה והשנייה אל הקורינתים אינה מוטלת בספק.‏ המשיחיים הקדומים ראו בהן חלק מספרי הקודש שלהם.‏ הם ייחסו אותן לפאולוס וקיבלו אותן כקאנוניות.‏ למעשה,‏ נטען כי באיגרת שנשלחה מרומא לקורינתוס בערך בשנת 95 לספירה,‏ הקרויה ”‏הראשונה לקלמנס”‏,‏ מצטט המחבר את הראשונה אל הקורינתים או מתייחס אליה בעקיפין לפחות שש פעמים.‏ המחבר ככל הנראה התייחס לאיגרת הראשונה אל הקורינתים והאיץ בקוראיו ”‏לאמץ את איגרתו של השליח פאולוס המבורך”‏.‏c האיגרת הראשונה אל הקורינתים גם מצוטטת ישירות על־ידי יוסטינוס העֵד,‏ אַתֶנַגוֹרַס,‏ אירניאוס וטרטוליינוס.‏ ישנן ראיות מוצקות לכך שקובץ של איגרות פאולוס,‏ הכולל את האיגרות הראשונה והשנייה אל הקורינתים,‏ ”‏נערך והתפרסם בעשור האחרון של המאה הראשונה”‏.‏d

⁶ איגרתו הראשונה של פאולוס אל הקורינתים פותחת בפנינו צוהר אל תוך הקהילה בקורינתוס.‏ חבריה התמודדו עם בעיות והתחבטו בשאלות שונות.‏ נוצרו פילוגים בתוך הקהילה שכן היו אשר נהו אחרי בני אדם.‏ אירע מקרה מזעזע של אי־מוסריות מינית.‏ היו שחיו במשפחות מפולגות על רקע דתי.‏ האם עליהם להישאר עם בן או בת הזוג הלא־מאמינים או להיפרד?‏ ומה באשר לאכילת בשר שהוקרב לאלים?‏ האם ראוי לאכול ממנו?‏ הקורינתים היו זקוקים להדרכה בדבר ניהול האסיפות כולל קיום סעודת האדון.‏ מה צריך להיות מעמד הנשים בקהילה?‏ בנוסף לכך,‏ היו בקרבם שדחו את האמונה בתחיית המתים.‏ בעיות רבות היו בקהילה,‏ ופאולוס רצה בראש ובראשונה לשקם את הקורינתים מבחינה רוחנית.‏

⁷ הואיל והתנאים ששררו בקהילת קורינתוס והשפע וההפקרות שאפיינו את קורינתוס הקדומה מוצאים קווים מקבילים בימינו,‏ ראוי שנקדיש תשומת לב לעצות המעולות שכתב פאולוס ברוח אלוהים.‏ דברי פאולוס נושאים משמעות כה רבה בימינו,‏ ועל כן דיון מעמיק באיגרתו הראשונה אל אחיו ואחיותיו האהובים בקורינתוס יצמיח לנו תועלת אמיתית.‏ בחן את המסר רב התובנות והממריץ שכתב פאולוס אל אחיו לאמונה בקורינתוס הקדומה,‏ ותוך כדי כך היזכר ברוח התקופה והמקום ושקול את הדברים בכובד ראש כפי שעשו ודאי המשיחיים בקורינתוס דאז.‏

במה מועיל הספר

²³ איגרתו של השליח פאולוס מועילה ביותר בהעמקת הבנתנו בתנ״ך,‏ אשר פסוקים רבים ממנו מצוטטים בה.‏ בפרק העשירי מדגיש פאולוס כי בני ישראל בהנהגת משה שתו מצור רוחני,‏ והצור הוא המשיח (‏קור״א י׳:‏4;‏ במ׳ כ׳:‏11‏)‏.‏ בהמשך מדבר השליח על האסונות הבאים על כל המתאווים לרעות,‏ כפי שקרה לבני ישראל בימי משה,‏ ומוסיף:‏ ”‏מה שקרה להם היה לקח לדוגמה וזה נכתב כדי להזהיר אותנו,‏ אנחנו אשר קצי העולמים הגיעו אלינו”‏.‏ בל נהיה בעלי ביטחון עצמי מופרז ובל נחשוב כי אין אנו יכולים ליפול!‏ (‏קור״א י׳:‏11,‏ 12;‏ במ׳ י״ד:‏2;‏ כ״א:‏5;‏ כ״ה:‏9‏)‏ פאולוס מביא עוד דוגמה מן התורה.‏ הוא מתייחס לזבחי השלמים שזבחו בני ישראל ומראה שכל הנוטלים חלק בסעודת האדון צריכים לאכול כיאות משולחן יהוה.‏ אחר כך,‏ כתימוכין לטיעונו שראוי לאכול כל דבר שנמכר בשוק,‏ מצטט פאולוס מתהלים כ״ד:‏1 את המילים:‏ ”‏ליהוה הארץ ומלואה”‏ (‏קור״א י׳:‏18,‏ 21,‏ 26;‏ שמ׳ ל״ב:‏6;‏ וי׳ ז׳:‏11–15‏)‏.‏

²⁴ כדי להמחיש את ערכו העילאי של ”‏כל אשר הכין האלוהים לאוהביו”‏ ואת הבלותן של ”‏מחשבות”‏ חכמי העולם הזה,‏ שוב נעזר פאולוס בתנ״ך (‏קור״א ב׳:‏9;‏ ג׳:‏20;‏ יש׳ ס״ד:‏3;‏ תהל׳ צ״ד:‏11‏)‏.‏ כביסוס להוראותיו בפרק ה׳‏ בדבר נידוי החוטא הוא מצטט את חוק יהוה:‏ ”‏וביערת את הרע מקרבך”‏ (‏דב׳ י״ז:‏7‏)‏.‏ בעניין הזכות העומדת לו לחיות מן הבשורה,‏ חוזר פאולוס ומצטט מתורת משה האומרת שאין לחסום שור בדישו ושהלויים בעבודת המקדש נטלו את חלקם מן המזבח (‏קור״א ט׳:‏8–14;‏ דב׳ כ״ה:‏4;‏ י״ח:‏1‏)‏.‏

²⁵ מה רבה התועלת שאנו מפיקים מן ההדרכה שנתן פאולוס ברוח הקודש באיגרתו הראשונה אל המשיחיים בקורינתוס!‏ הרהר בעצותיו בגנות מחלוקות ובגנות נהייה אחרי בני אדם (‏פרקים א׳ עד ד׳‏‏)‏.‏ חשוב על מעשה הזנות שאירע שם ועל כך שפאולוס הדגיש שהקהילה צריכה להיות מוסרית וטהורה (‏פרקים ה׳,‏ ו׳‏‏)‏.‏ בחן את עצותיו לגבי רווקוּת,‏ נישואין ופירוד,‏ עצות שנכתבו ברוח אלוהים (‏פרק ז׳‏‏)‏.‏ שקול את דברי פאולוס על מאכלים שהוקרבו לאלילים ועל הצורך להישמר שלא להיות מכשול לאיש ולא להיתפס לעבודת אלילים,‏ צורך שהודגש בכל תוקף (‏פרקים ח׳ עד י׳‏‏)‏.‏ האיגרת מכילה גם הדרכות בדבר כניעה נאותה,‏ דיון בנושא המתנות הרוחניות וניתוח מעשי מאוד של עליונות האהבה — תכונה יציבה שלא תימוט לעולם.‏ יתרה מזו,‏ השליח הדגיש במיומנות רבה שאסיפות הקהילה יתנהלו באופן מסודר (‏פרקים י״א עד י״ד‏)‏.‏ אילו טיעוני הגנה נפלאים בעד האמונה בתחיית המתים הציג השליח בהשראת אלוהים!‏ (‏פרק ט״ו‏)‏ כל אלה ופרטים נוספים מובאים לעיון הקורא.‏ מה רב ערכם עבור המשיחיים בימינו!‏

²⁶ האיגרת מעמיקה במידה רבה את הבנתנו ביחס למוטיב המרכזי במקרא:‏ מלכות אלוהים המופלאה.‏ היא מזהירה נחרצות שעושי עוול לא ייכנסו למלכות אלוהים ומונה חלק ניכר מן החטאים שבעטיים לא יירש החוטא את המלכות (‏קור״א ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אבל החשוב מכול הוא שהאיגרת מסבירה את הקשר בין תחיית המתים לבין מלכות אלוהים ומראה שהמשיח,‏ ”‏ביכורי כל ישני עפר”‏,‏ חייב ”‏למלוך עד כי ישית [‏אלוהים]‏ את כל אויביו תחת רגליו”‏.‏ לאחר שימגר את כל אויביו,‏ כולל המוות,‏ ”‏ימסור לאלוהים האב את המלכות.‏.‏.‏ למען יהיה האלוהים הכול בכול”‏.‏ לבסוף,‏ תתקיים ההבטחה שהובטחה בגן עדן בדבר מלכות אלוהים,‏ והמשיח יחד עם אחיו הרוחניים שניעורו מן המתים ימחצו כליל את ראש הנחש.‏ איזה עתיד מזהיר צפוי למלכים השותפים למשיח ישוע במלכות שמיים אשר יקומו לתחייה ויהיו כמוהו,‏ במצב של אל־כיליון!‏ על סמך תקוות התחייה אומר פאולוס:‏ ”‏על כן,‏ אחיי האהובים,‏ עימדו היטב והייו יציבים;‏ הייו תמיד עתירי פועל בעבודתו של האדון,‏ בידיעה שעמלכם איננו לריק באדון”‏ (‏קור״א ט״ו:‏20–28,‏ 58;‏ בר׳ ג׳:‏15;‏ רומ׳ ט״ז:‏20‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏