ספר 50 — אל הפיליפים

הכותב:‏ פאולוס

מקום הכתיבה:‏ רומא

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך 60–61 לספירה

לאחר שקרא אלוהים לשליח פאולוס בחזון לבשר את הבשורה במקדוניה,‏ מיהרו הוא ועמיתיו לוקס,‏ סילא וטימותיאוס הצעיר,‏ להיענות לקריאה.‏ מטרואס שבאסיה הקטנה הפליגו אל נפוליס ומשם יצאו מייד אל פיליפי,‏ מסע של כ־15 קילומטר אל פנים היבשה דרך מעבר הרים.‏ לוקס מתאר את פיליפי כ”‏עיר בחבל הראשון של מקדוניה”‏ (‏מה״ש ט״ז:‏12‏)‏.‏ היא נקראה כך על שם פיליפוס ה־2 מלך מקדוניה (‏אביו של אלכסנדר הגדול)‏,‏ שכבש את העיר ב־356 לפה״ס.‏ לימים נכבשה פיליפי בידי הרומאים.‏ ב־42 לפה״ס נערכו בשטחה קרבות מכריעים שתרמו לחיזוק מעמדו של אוקטביינוס,‏ שהיה לקיסר אוגוסטוס.‏ להנצחת הניצחון הפך את פיליפי למושבה רומית.‏

² בהגיעו לעיר חדשה נהג פאולוס לבשר תחילה ליהודים.‏ אך בביקורו הראשון בפיליפי,‏ בערך ב־50 לספירה,‏ גילה שישנם מעט יהודים בעיר ושככל הנראה לא היה להם בית כנסת,‏ שכן נהגו להתקהל לתפילות על שפת נהר מחוץ לעיר.‏ פעילותו של פאולוס מייד נשאה פרי,‏ ומבין הראשונים שאימצו שם את הדת המשיחית הייתה לידיה,‏ גיורת ואשת עסקים שקיבלה בשמחה את האמת על המשיח ועמדה על כך שהאורחים יתאכסנו בביתה.‏ ”‏היא שכנעה אותנו”‏,‏ כותב לוקס.‏ אלא שעד מהרה קמו להם מתנגדים,‏ ופאולוס וסילא הולקו והושלכו לכלא.‏ בהיותם במאסר אירעה רעידת אדמה,‏ והסוהר ובני ביתו שמעו את דבר האדון מפי פאולוס וסילא והפכו למאמינים.‏ למחרת שוחררו פאולוס וסילא מבית הסוהר,‏ ולפני שעזבו את העיר ביקרו את האחים בביתה של לידיה ועודדו אותם.‏ פאולוס נשא עימו זיכרונות בלתי נשכחים מן הצרות שאירעו סביב לידתה של הקהילה החדשה בפיליפי (‏מה״ש ט״ז:‏9–40‏)‏.‏

³ מקץ כמה שנים,‏ במהלך מסע ההטפה השלישי שלו,‏ שוב הזדמן לפאולוס לבקר את הקהילה בפיליפי.‏ אחר כך,‏ בערך עשר שנים אחרי שהקים את הקהילה,‏ כתב להם פאולוס ברוח הקודש איגרת שנשמרה בכתבי־הקודש ונקראה על שמה של קהילה אהובה זו.‏ ניעור בו הרצון לכתוב את האיגרת בתגובה לביטוי מרגש של אהבה מצד האחים בפיליפי.‏

⁴ העובדה שפאולוס כתב את האיגרת,‏ כנאמר בפסוק הראשון,‏ מקובלת מטעמים מוצדקים על מרבית פרשני המקרא.‏ פּוֹלִיקַרְפּוֹס (‏69?‏–155?‏ לספירה)‏,‏ באיגרת מטעמו אל הפיליפים,‏ מציין שפאולוס כתב אליהם.‏ האיגרת מצוטטת כאיגרת מאת פאולוס בפי פרשני מקרא קדומים כגון איגנציוס,‏ אירניאוס,‏ טרטוליינוס וקְלֶמֶנְס מאלכסנדריה.‏ היא מוזכרת בפְרַגְמֶנְט המוּרַטוֹרי מן המאה השנייה לספירה,‏ ובכל יתר הקאנונים הקדומים.‏ בנוסף,‏ היא מופיעה לצד שמונה איגרות נוספות של פאולוס בפפירוס צ׳סטר בּיטי מס׳ 2 (‏P⁴⁶‏)‏ המתוארך ל־200 לספירה בקירוב.‏

⁵ מקום הכתיבה ותאריך הכתיבה ניתנים לקביעה במידה סבירה של ודאות.‏ בעת כתיבתה היה פאולוס במאסר תחת השגחתם של אנשי משמר הקיסר,‏ ונעשתה בסביבתו פעילות משיחית רבה.‏ את איגרתו חתם בדרישות שלום מצד הנאמנים מבית הקיסר.‏ עובדות אלו משתלבות יחדיו ומראות שהאיגרת נשלחה מרומא (‏פיל׳ א׳:‏7,‏ 13,‏ 14;‏ ד׳:‏22;‏ מה״ש כ״ח:‏30,‏ 31‏)‏.‏

⁶ אבל מתי נכתבה האיגרת?‏ דומה כי פאולוס היה כבר ברומא מספיק זמן כדי שהידיעות בדבר מאסרו ובדבר הטעמים למאסרו תתפרסמנה בין כל אנשי משמר הקיסר ובקרב רבים אחרים.‏ יתרה מזו,‏ חלף מספיק זמן שבמהלכו אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס כבר הספיק להגיע מפיליפי (‏מרחק של כ־000,‏1 קילומטר)‏ ובאמתחתו מתנה לפאולוס.‏ בנוסף לכך,‏ הידיעות בדבר חוליו של אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס כבר נמסרו לאחים בפיליפי,‏ והבעות הצער שלהם כבר נשלחו מפיליפי לרומא (‏פיל׳ ב׳:‏25–30;‏ ד׳:‏18‏)‏.‏ מאחר שמאסרו הראשון של פאולוס ברומא נמשך בערך בין 59 ל־61 לספירה,‏ סביר מאוד להניח שהוא כתב איגרת זו בערך בין 60 ל־61 לספירה,‏ כשנה או יותר אחרי הגיעו לרומא.‏

⁷ חבלי הלידה שחווה פאולוס בדרך לייסוד קהילה בפיליפי בעזרת דבר האמת,‏ חיבתם של הפיליפים ונדיבותם כלפיו במתן מתנות שמילאו את צרכיו לאורך מסעותיו וקשייו הרבים,‏ וברכתו הבולטת של יהוה על המאמצים הראשוניים שנעשו להכרזת הבשורה במקדוניה — כל אלה תרמו ליצירת קשר איתן של אהבה הדדית בין פאולוס לבין האחים בפיליפי.‏ מתנתם הנדיבה,‏ התעניינותם הכנה במצבו של אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס והתקדמות הכרזת הבשורה ברומא,‏ עוררו בפאולוס את הדחף לכתוב להם איגרת חמה ולבבית ובה דברי עידוד בונים.‏

במה מועיל הספר

¹² עד כמה מועילה לנו האיגרת אל הפיליפים!‏ אנו ודאי משתוקקים לשאת חן בעיני יהוה ולקבל שבחים מפי המשגיחים המשיחיים כדוגמת השבחים שקיבלה הקהילה בפיליפי מאת פאולוס.‏ לשם כך,‏ עלינו לחקות את דוגמתם הטובה של הפיליפים וליישם את העצות האוהבות שנתן פאולוס.‏ בדומה לפיליפים,‏ עלינו לגלות נדיבות,‏ להיות מודעים לצורך לעזור לאחינו הנתונים בקשיים,‏ וליטול חלק בהגנת הבשורה הטובה ובעיגונה בחוק (‏א׳:‏3–7‏)‏.‏ עלינו להמשיך ’‏לעמוד ברוח אחת ולהילחם בלב אחד בעד אמונת הבשורה’‏,‏ ולהאיר כ”‏מאורות”‏ בתוך דור עיקש ופתלתול.‏ אם נעשה כן ונמשיך להגות בכל מה שנכבד,‏ נהיה מקור שמחה לאחינו כפי שהפיליפים היו שמחתו ועטרת ראשו של השליח פאולוס (‏א׳:‏27;‏ ב׳:‏15;‏ ד׳:‏1,‏ 8‏)‏.‏

¹³ ”‏התנהגו כמוני”‏,‏ אומר פאולוס.‏ באיזה מובן?‏ אחת הדרכים היא להסתפק במה שיש בכל מצב.‏ גם בשפע וגם במחסור למד פאולוס להסתגל לנסיבות מבלי להתלונן,‏ כדי להמשיך בקנאות ובשמחה בשירות אלוהים.‏ כולם צריכים להיות כמו פאולוס בגילוי חיבה ואהבה כלפי אחים נאמנים.‏ באושר רב ובלב מלא חיבה דיבר פאולוס על שירותם של טימותיאוס ושל אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס.‏ ועד כמה חש קרוב לאחים בפיליפי ופנה אליהם כ’‏אהובים ויקרים,‏ שמחתי ועטרת ראשי’‏ (‏ג׳:‏17;‏ ד׳:‏1,‏ 11,‏ 12;‏ ב׳:‏19–30‏)‏.‏

¹⁴ באילו עוד דרכים ניתן להתנהג כמו פאולוס?‏ על־ידי כך ש’‏נרוץ אל המטרה’‏!‏ מי שמתמקדים ב”‏כל מה שנכבד”‏,‏ רואים לנגד עיניהם את המטרה הנפלאה של יהוה הן בשמיים והן בארץ,‏ לפיה ”‏כל לשון תודה כי ישוע המשיח הוא האדון,‏ לתפארת אלוהים האב”‏.‏ העצות הטובות שבאיגרת אל הפיליפים מופנות אל מי שתקוותם לחיות לנצח במלכות אלוהים או תחת שלטונה,‏ וממריצות אותם לרוץ אל מטרה זו.‏ עם זאת,‏ האיגרת מיועדת בעיקר אל מי ש’‏אזרחותם בשמיים’‏,‏ והם מחכים בקוצר רוח ’‏להיעשות דומים לגופו ההדור כבוד’‏ של המשיח.‏ משיחיים אלה צריכים ’‏לשכוח את אשר מאחריהם ולהיחלץ קדימה אל מה שלפניהם’‏,‏ ובדומה לפאולוס ’‏לרוץ אל המטרה כדי להשיג את הפרס שבקריאה של מעלה’‏,‏ נחלתם המפוארת במלכות שמיים (‏ד׳:‏8;‏ ב׳:‏10,‏ 11;‏ ג׳:‏13,‏ 14,‏ 20,‏ 21‏)‏.‏