ספר 51 — אל הקולוסים

הכותב:‏ פאולוס

מקום הכתיבה:‏ רומא

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך 60–61 לספירה

שני גברים עוזבים מאחוריהם את אפסוס ונודדים מזרחה דרך אסיה הקטנה לאורך נהר מיאנדר (‏מֶנְדֶרֶס)‏.‏ בהגיעם אל ליקוּס,‏ אחד מיובלי הנהר,‏ הם ממשיכים לכיוון דרום מזרח במסלול הנהר ומגיעים לעמק מוקף הרים.‏ לעיניהם נחשף מראה מרהיב:‏ מרבדי דשא פוריים ועדרי כבשים גדולים.‏ (‏מוצרי צמר היו ממקורות ההכנסה העיקריים באזור.‏a‏)‏ בהמשיכם בעמק הם רואים מימינם את העיר העשירה לאודיקאה,‏ המרכז המנהלי הרומי במחוז.‏ לשמאלם,‏ מעבר לנהר,‏ נגלית להם העיר הִירַפּוֹלִיס שנודעה בהיכליה ובמעיינותיה החמים.‏ הן בשתי הערים הללו והן בעיירה הקטנה קולוסה,‏ המרוחקת כ־16 קילומטר במעלה העמק,‏ שכנו קהילות משיחיות.‏

² שני הגברים היו משיחיים,‏ וקולוסה הייתה מחוז חפצם.‏ לפחות אחד מהם הכיר היטב את האזור,‏ שכן היה במקור מקולוסה.‏ שמו היה אוֹנִיסִימוֹס,‏ עבד נמלט שהיה בדרכו חזרה אל אדונו,‏ חבר בקהילה המשיחית בקולוסה.‏ טִיכִיקוֹס,‏ שותפו למסע של אוניסימוס,‏ היה בן חורין ושניהם נשלחו מטעם השליח פאולוס,‏ ועימם איגרת ממנו אל ”‏הקדושים אשר בקולוסה,‏ האחים הנאמנים במשיח”‏.‏ ככל הידוע לנו,‏ פאולוס מעולם לא ביקר בקולוסה.‏ הקהילה,‏ שהייתה מורכבת בעיקר מנוכרים,‏ הוקמה כנראה בידי אֶפַּפְרַס ששירת בקרבם בעמל רב ושהה כעת עם פאולוס ברומא (‏קול׳ א׳:‏2,‏ 7;‏ ד׳:‏12‏)‏.‏

³ את האיגרת כתב השליח פאולוס כנאמר בדברי הפתיחה והסיום (‏א׳:‏1;‏ ד׳:‏18‏)‏.‏ מדברי הסיום עולה גם כי פאולוס כתב אותה בהיותו במאסר.‏ הכוונה היא לתקופת מאסרו הראשונה ברומא,‏ 59–61 לספירה,‏ שבמהלכה כתב מספר איגרות עידוד.‏ האיגרת אל הקולוסים נשלחה יחד עם האיגרת אל פילימון (‏קול׳ ד׳:‏7–9;‏ פילימ׳ 10,‏ 23‏)‏.‏ דומה כי האיגרת אל הקולוסים נכתבה בערך באותו זמן שנכתבה האיגרת אל האפסים,‏ שכן יש בשתיהן הרבה מושגים וצירופי מילים דומים.‏

⁴ אין כל יסוד להטיל ספק במהימנות האיגרת.‏ הימצאותה עם איגרות פאולוס אחרות בפפירוס צ׳סטר בּיטי מס׳ 2 (‏P⁴⁶‏)‏ משנת 200 לספירה בקירוב,‏ מראה כי המשיחיים הקדומים ראו בה כאחת מאיגרותיו של פאולוס.‏ מהימנותה נתמכת על־ידי אותם בני סמכא קדומים המעידים על האותנטיות של יתר איגרות פאולוס.‏

⁵ מה הניע את פאולוס לכתוב אל הקולוסים?‏ ראשית,‏ אוניסימוס עמד לשוב לקולוסה.‏ זמן קצר קודם לכן הצטרף אפפרס לפאולוס,‏ ואין ספק שדיווּחוֹ על המצב בקולוסה נתן לפאולוס תמריץ נוסף לכתוב את האיגרת (‏קול׳ א׳:‏7,‏ 8;‏ ד׳:‏12‏)‏.‏ הקהילה הייתה נתונה בסכנה.‏ הדתות דאז היו בתהליך התפוררות,‏ וצצו ללא הפסק דתות חדשות שנוצרו משילוב מרכיבים שונים של הדתות הישנות.‏ הופצו פילוסופיות פגאניות הכרוכות בסיגוף הגוף,‏ בספיריטיזם ובאמונות תפלות של עובדי אלילים,‏ וכל אלה,‏ לצד איסורי מזון ושמירת מועדים וחגים אצל היהודים,‏ השפיעו כנראה על חלק מחברי הקהילה.‏ בכל אופן,‏ דומה כי היו לאפפרס סיבות טובות לעשות את המסע הארוך אל רומא ולהיפגש עם פאולוס.‏ עם זאת,‏ לא נשקפה סכנה מיידית לקהילה בכללותה כפי שעולה מן הדיווח המעודד שמסר אפפרס על אהבתם ויציבותם.‏ כשהגיע הדבר לאוזני פאולוס,‏ שלח את האיגרת אל הקהילה הקולוסית ובה הגן בעוז על הידע המדויק ועל עבודת אלוהים הטהורה.‏ האיגרת הדגישה את המעמד הרם שהקנה אלוהים למשיח בהשוואה לפילוסופיות פגאניות,‏ פולחן למלאכים ומסורות יהודיות.‏

במה מועיל הספר

¹² נוכל לשער באיזו מהירות נפוצה הידיעה בקרב האחים בקולוסה בדבר בואם של שני האחים מרומא.‏ הם ודאי התכנסו בציפייה דרוכה,‏ אולי בביתו של פילימון,‏ כדי להאזין להקראת איגרתו של פאולוס (‏פילימ׳ 2‏)‏.‏ היו בה עובדות משיבות נפש על מעמדו הנכון של המשיח ועל הצורך בידע מדויק.‏ פאולוס העמיד בצורה ברורה את הפילוסופיות,‏ פרי הגותם של בני אדם,‏ ואת המסורות היהודיות במקום הראוי להן,‏ ורומם את שלום המשיח ואת דברו.‏ האיגרת הייתה כמזון רוחני לשכל וללב עבור כל חברי הקהילה — המשגיחים,‏ הבעלים,‏ הנשים,‏ האבות,‏ הילדים,‏ האדונים והעבדים.‏ פילימון ואוניסימוס,‏ שחזרו להיות אדון ועבד,‏ יכלו למצוא בה עצות טובות.‏ איזו הדרכה טובה ניתנה למשגיחים כדי שידעו איך להשיב את העדר אל תורת האמת!‏ דברי פאולוס העמיקו את הערכתם של הקולוסים לזכות שנפלה בחלקם לעמול בכל נפשם כעושים למען יהוה.‏ העצות הבונות שנתן פאולוס לקולוסים בדבר הצורך להשתחרר מדעות וממנהגים עולמיים משעבדים,‏ כוחן יפה גם בקהילות של ימינו (‏קול׳ א׳:‏9–11,‏ 17,‏ 18;‏ ב׳:‏8;‏ ג׳:‏15,‏ 16,‏ 18–25;‏ ד׳:‏1‏)‏.‏

¹³ בקולוסים ד׳:‏6 משיא הכתוב עצה מעולה למבשרים:‏ ”‏יהיו נא דבריכם מלווים תמיד בחן ומתובלים במלח,‏ באופן שתדעו איך להשיב לכל שואל”‏.‏ דברי אמת מלאי חן יעוררו את תאבונם של ישרי הלב ויתרמו לתועלתם הנצחית.‏ בנוסף,‏ תפילות המשיחי הנאמרות בשקידה ובערנות מלאה ויוצאות מתוך לב גדוש הערכה,‏ יביאו עליו ברכות רבות מאת יהוה:‏ ”‏התמידו בתפילה ושיקדו בה בהודיה”‏.‏ מה גדולה השמחה ועד כמה מרענן ובונה להיות בחברת אחים לאמונה!‏ פאולוס אומר:‏ ”‏למדו והוכיחו זה את זה במלוא חוכמה;‏ שירו לאלוהים בתודה ונועם בלבבכם”‏ (‏ד׳:‏2;‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ תוכל למצוא עוד הרבה פנינים של עצות שקולות ומעשיות בין דפי האיגרת אל הקולוסים.‏

¹⁴ באשר לקיום מצוות התורה,‏ אומרת האיגרת:‏ ”‏הם צל הדברים העתידים לבוא,‏ אבל הגוף הוא של המשיח”‏ (‏ב׳:‏17‏)‏.‏ המשיח כממשות קיימת הוא שמודגש באיגרת אל הקולוסים.‏ האיגרת מדברת לא אחת על התקווה המפוארת השמורה בשמיים למשיחיים השותפים למשיח (‏א׳:‏5,‏ 27;‏ ג׳:‏4‏)‏.‏ עליהם להיות אסירי תודה על כך שהאב כבר הצילם משלטון החושך והעבירם אל ”‏מלכות בנו אהובו”‏.‏ כך קיבלו עליהם את מרותו של ’‏צלם האלוהים הבלתי נראה,‏ בכור כל בריאה;‏ כי בו נברא כל אשר בשמיים ואשר בארץ,‏ מה שנראה ומה שבלתי נראה,‏ גם כיסאות ורשויות וגם ממשלות ושלטונות’‏.‏ הוא כשיר מעל לכל ספק למלוך בצדקה במלכות אלוהים.‏ זו הסיבה שפאולוס קורא למשיחיים המשוחים:‏ ”‏לכן אם הוקמתם עם המשיח,‏ שאפו לדברים אשר למעלה,‏ אשר שם המשיח יושב לימין אלוהים”‏ (‏א׳:‏12–16;‏ ג׳:‏1‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏