ספר 52 — הראשונה אל התסלוניקים

הכותב:‏ פאולוס

מקום הכתיבה:‏ קורינתוס

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך 50 לספירה

בערך בשנת 50 לספירה,‏ במהלך מסע ההטפה השני שלו,‏ ביקר השליח פאולוס בעיר המקדונית תסלוניקי והקים שם קהילה משיחית.‏ בתוך שנה,‏ בהיותו בקורינתוס במחיצת סִילְוָנוֹס (‏קרוי סילא במעשי השליחים)‏ וטימותיאוס,‏ ראה פאולוס לנכון לכתוב את איגרתו הראשונה אל התסלוניקים על מנת לעודד ולבנות אותם באמונה.‏ היה זה כנראה בשלהי 50 לספירה.‏ דומה כי איגרת זו ייחודית בהיותה הראשונה מבין איגרות פאולוס שנכנסו לקאנון המקראי ובהיותה הספר המוקדם ביותר מבין ספרי כתבי־הקודש המשיחיים,‏ להוציא אולי את הבשורה על־פי מתי.‏

² ישנן ראיות חותכות למהימנות האיגרת.‏ פאולוס מזהה עצמו ככותב הספר,‏ והספר מצוי בהרמוניה מלאה עם יתר כתבי־הקודש (‏תסל״א א׳:‏1;‏ ב׳:‏18‏)‏.‏ האיגרת מוזכרת בקטלוגים קדומים רבים של כתבי־הקודש,‏ כולל הפְרַגְמֶנְט המוּרַטוֹרי.‏ לא מעט מאבות הכנסייה הקדומים,‏ ובהם אירניאוס (‏חי במאה השנייה לספירה)‏ המזכיר אותה בשמה,‏ מצטטים את האיגרת או מתייחסים אליה בעקיפין.‏ פפירוס צ׳סטר ביטי מס׳ 2 (‏P⁴⁶‏)‏,‏ משנת 200 לספירה בערך,‏ מכיל את הראשונה אל התסלוניקים,‏ ופפירוס נוסף מן המאה השלישית (‏P³⁰‏)‏ השמור כעת בגנט שבבלגיה,‏ מכיל קטעים מן האיגרות הראשונה והשנייה אל התסלוניקים.‏a

³ מבט חטוף בקורותיה של הקהילה החדשה בתסלוניקי לפני כתיבת האיגרת,‏ מסביר את הרקע לדאגה העמוקה של פאולוס לשלומם של האחים בעיר.‏ מראשיתה ידעה הקהילה רדיפות והתנגדויות קשות.‏ במעשי השליחים פרק י״ז מדווח לוקס על ביקורם של פאולוס וסילא בתסלוניקי,‏ ”‏מקום שהיה בו בית כנסת”‏.‏ שלוש שבתות הטיף פאולוס והסביר את הבשורה מתוך הכתובים,‏ וישנן ראיות שהוא נשאר שם אף יותר מכך,‏ שכן היה סיפק בידו לעסוק במקצועו ומעל לכול לכונן ולארגן קהילה (‏מה״ש י״ז:‏1;‏ תסל״א ב׳:‏9;‏ א׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

⁴ הכתוב במעשי השליחים י״ז:‏4–7 מתאר בצבעים חיים את ההשפעה שהייתה לפעילותו של פאולוס בתסלוניקי.‏ יהודים שקינאו בו על שום הצלחתו בשירות המשיחי,‏ הקהילו נגדו אספסוף ועוררו מהומה בעיר.‏ הם התקיפו את ביתו של יסון וסחבו אותו עם כמה אחים אל ראשי העיר וצעקו:‏ ”‏האנשים שהפכו את כל העולם באו גם לכאן ויסון אירח אותם בביתו.‏ כל אלה פועלים נגד חוקי הקיסר באומרם שיש מלך אחר — ישוע”‏.‏ יסון והשאר השתחררו בערבות.‏ לטובת האחים בקהילה ולבטחונם האישי,‏ שוּלחו פאולוס וסילא בלילה לבראה.‏ אלא שעד אז כבר פעלה קהילה בתסלוניקי.‏

⁵ אותם יהודים באו בעקבות פאולוס לבראה ופעלו נמרצות להפסקת פעילותו.‏ מבראה עבר פאולוס אל אתונה שביוון.‏ על כל פנים,‏ הוא רצה מאוד לדעת איך אחיו בתסלוניקי מתמודדים עם הצרות והמצוקות.‏ פעמיים ניסה לחזור אליהם ובכל פעם ’‏מנע בעדו השטן’‏ (‏תסל״א ב׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ בלב אחוז חרדה לשלומה של הקהילה הצעירה ומתוך מודעות כואבת לצרות שעוברות עליה,‏ שלח פאולוס את טימותיאוס אל תסלוניקי כדי לעודד את האחים ולחזקם באמונה.‏ כשחזר טימותיאוס ובפיו דיווח מחמם לב על נאמנותם האיתנה אל מול הרדיפות הקשות,‏ לא ידע פאולוס את נפשו מרוב שמחה.‏ הם היו למופת למאמינים בכל רחבי מקדוניה ואכיה (‏א׳:‏6–8;‏ ג׳:‏1–7‏)‏.‏ פאולוס היה גם אסיר תודה ליהוה אלוהים על עמידתם היציבה,‏ ועם זאת הכיר בעובדה שככל שיתבגרו מבחינה רוחנית,‏ הם יזדקקו להדרכה ולעצות נוספות.‏ זו הסיבה שבהיותו בקורינתוס בחברת טימותיאוס וסִילְוָנוֹס כתב פאולוס את איגרתו הראשונה אל התסלוניקים.‏

במה מועיל הספר

¹³ באיגרתו הפגין פאולוס דאגה ואהבה כלפי אחיו.‏ הוא ועמיתיו המבשרים הציבו דוגמה מופתית בגילוי חיבה ואהבה,‏ ומסרו לא רק את בשורת אלוהים אלא גם את נפשם למען אחיהם האהובים בתסלוניקי.‏ מן הראוי שכל המשגיחים יעשו מאמץ לקשור קשרי אהבה עם חברי קהילותיהם.‏ ביטוי זה של אהבה יעורר את הכול לאהוב זה את זה כפי שאמר פאולוס:‏ ”‏האדון ירבה וישגה את האהבה בקרבכם,‏ לאהוב איש את רעהו ואת כל אדם כשם שגם אנחנו אוהבים אתכם”‏.‏ האהבה שמעניקים משרתי אלוהים זה לזה מעומק הלב,‏ יש בה הרבה מאוד כדי לבנות.‏ היא ’‏מכוננת את הלב למען יהיה תמים בקדושה לפני האלוהים אבינו בבוא [‏”‏בנוכחות”‏,‏ ע״ח‏]‏ אדוננו ישוע עם כל קדושיו’‏,‏ ומבדילה את המשיחיים מן העולם המושחת והלא־מוסרי כדי שיתהלכו בקדושה וימצאו חן בעיני אלוהים (‏ ג׳:‏12,‏ 13;‏ ב׳:‏8;‏ ד׳:‏1–8‏)‏.‏

¹⁴ האיגרת היא מופת במתן עצות בקהילה המשיחית בטקט ובאהבה.‏ האחים בתסלוניקי היו אומנם נלהבים ונאמנים,‏ אך היו אצלם כמה דברים טעוני שיפור.‏ בכל מקרה ומקרה משבח פאולוס את האחים על תכונותיהם היפות.‏ לדוגמה,‏ בהזהירו מפני טומאה והתנהגות לא־מוסרית,‏ הוא משבח אותם תחילה על כך שהם מתנהגים בצורה המוצאת חן בעיני אלוהים ואחר כך קורא להם לעשות כן ”‏עוד יותר”‏ ושכל אחד ישלוט בגופו בקדושה ובכבוד.‏ בהמשך,‏ אחרי שהוא משבח אותם על אהבת האחים השוררת בקרבם,‏ מאיץ בהם פאולוס להמשיך כך ’‏ולשפוע עוד יותר’‏,‏ ובמקביל לעסוק בענייניהם ולהתנהג כיאות עם אלה אשר בחוץ.‏ בטקט מורה פאולוס לאחיו ’‏לחתור להיטיב איש עם רעהו וגם עם כל אדם’‏ (‏ד׳:‏1–7,‏ 9–12;‏ ה׳:‏15‏)‏.‏

¹⁵ ארבע פעמים מזכיר פאולוס את ”‏נוכחות”‏ ישוע המשיח.‏ נראה כי המשיחיים בתסלוניקי שזה לא מכבר קיבלו את תורת המשיח,‏ התעניינו מאוד בנושא.‏ אין ספק שבזמן שהותו בעיר בישר פאולוס באומץ לב על מלכות אלוהים שבראשה עומד המשיח.‏ מסקנה זו עולה מן ההאשמה שהובאה נגדו ונגד עמיתיו:‏ ”‏כל אלה פועלים נגד חוקי הקיסר באומרם שיש מלך אחר — ישוע”‏ (‏מה״ש י״ז:‏7;‏ תסל״א ב׳:‏19;‏ ג׳:‏13;‏ ד׳:‏15;‏ ה׳:‏23‏)‏.‏ האחים בתסלוניקי תלו תקוותם במלכות,‏ האמינו באלוהים וחיכו ”‏לבנו מן השמיים,‏ אשר הוא [‏אלוהים]‏ הקימו מן המתים,‏ לישוע”‏,‏ והוא יצילם מן הזעם הבא.‏ באותו אופן,‏ כל התולים כיום את תקוותם במלכות אלוהים צריכים להישמע לעצות הטובות שבאיגרת הראשונה אל התסלוניקים,‏ לפיהן עליהם לשפוע באהבה בלב נכון ותמים,‏ למען ’‏יתהלכו כראוי לפני אלוהים הקורא אותם למלכותו ולכבודו’‏ (‏תסל״א א׳:‏8,‏ 10;‏ ג׳:‏12,‏ 13;‏ ב׳:‏12‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏