ספר 52 — הראשונה אל התסלוניקים
הכותב: פאולוס
מקום הכתיבה: קורינתוס
זמן השלמת הכתיבה: בערך 50 לספירה
בערך בשנת 50 לספירה, במהלך מסע ההטפה השני שלו, ביקר השליח פאולוס בעיר המקדונית תסלוניקי והקים שם קהילה משיחית. בתוך שנה, בהיותו בקורינתוס במחיצת סִילְוָנוֹס (קרוי סילא במעשי השליחים) וטימותיאוס, ראה פאולוס לנכון לכתוב את איגרתו הראשונה אל התסלוניקים על מנת לעודד ולבנות אותם באמונה. היה זה כנראה בשלהי 50 לספירה. דומה כי איגרת זו ייחודית בהיותה הראשונה מבין איגרות פאולוס שנכנסו לקאנון המקראי ובהיותה הספר המוקדם ביותר מבין ספרי כתבי־הקודש המשיחיים, להוציא אולי את הבשורה על־פי מתי.
2 ישנן ראיות חותכות למהימנות האיגרת. פאולוס מזהה עצמו ככותב הספר, והספר מצוי בהרמוניה מלאה עם יתר כתבי־הקודש (תסל״א א׳:1; ב׳:18). האיגרת מוזכרת בקטלוגים קדומים רבים של כתבי־הקודש, כולל הפְרַגְמֶנְט המוּרַטוֹרי. לא מעט מאבות הכנסייה הקדומים, ובהם אירניאוס (חי במאה השנייה לספירה) המזכיר אותה בשמה, מצטטים את האיגרת או מתייחסים אליה בעקיפין. פפירוס צ׳סטר ביטי מס׳ 2 (P46), משנת 200 לספירה בערך, מכיל את הראשונה אל התסלוניקים, ופפירוס נוסף מן המאה השלישית (P30) השמור כעת בגנט שבבלגיה, מכיל קטעים מן האיגרות הראשונה והשנייה אל התסלוניקים.a
3 מבט חטוף בקורותיה של הקהילה החדשה בתסלוניקי לפני כתיבת האיגרת, מסביר את הרקע לדאגה העמוקה של פאולוס לשלומם של האחים בעיר. מראשיתה ידעה הקהילה רדיפות והתנגדויות קשות. במעשי השליחים פרק י״ז מדווח לוקס על ביקורם של פאולוס וסילא בתסלוניקי, ”מקום שהיה בו בית כנסת”. שלוש שבתות הטיף פאולוס והסביר את הבשורה מתוך הכתובים, וישנן ראיות שהוא נשאר שם אף יותר מכך, שכן היה סיפק בידו לעסוק במקצועו ומעל לכול לכונן ולארגן קהילה (מה״ש י״ז:1; תסל״א ב׳:9; א׳:6, 7).
4 הכתוב במעשי השליחים י״ז:4–7 מתאר בצבעים חיים את ההשפעה שהייתה לפעילותו של פאולוס בתסלוניקי. יהודים שקינאו בו על שום הצלחתו בשירות המשיחי, הקהילו נגדו אספסוף ועוררו מהומה בעיר. הם התקיפו את ביתו של יסון וסחבו אותו עם כמה אחים אל ראשי העיר וצעקו: ”האנשים שהפכו את כל העולם באו גם לכאן ויסון אירח אותם בביתו. כל אלה פועלים נגד חוקי הקיסר באומרם שיש מלך אחר — ישוע”. יסון והשאר השתחררו בערבות. לטובת האחים בקהילה ולבטחונם האישי, שוּלחו פאולוס וסילא בלילה לבראה. אלא שעד אז כבר פעלה קהילה בתסלוניקי.
5 אותם יהודים באו בעקבות פאולוס לבראה ופעלו נמרצות להפסקת פעילותו. מבראה עבר פאולוס אל אתונה שביוון. על כל פנים, הוא רצה מאוד לדעת איך אחיו בתסלוניקי מתמודדים עם הצרות והמצוקות. פעמיים ניסה לחזור אליהם ובכל פעם ’מנע בעדו השטן’ (תסל״א ב׳:17, 18). בלב אחוז חרדה לשלומה של הקהילה הצעירה ומתוך מודעות כואבת לצרות שעוברות עליה, שלח פאולוס את טימותיאוס אל תסלוניקי כדי לעודד את האחים ולחזקם באמונה. כשחזר טימותיאוס ובפיו דיווח מחמם לב על נאמנותם האיתנה אל מול הרדיפות הקשות, לא ידע פאולוס את נפשו מרוב שמחה. הם היו למופת למאמינים בכל רחבי מקדוניה ואכיה (א׳:6–8; ג׳:1–7). פאולוס היה גם אסיר תודה ליהוה אלוהים על עמידתם היציבה, ועם זאת הכיר בעובדה שככל שיתבגרו מבחינה רוחנית, הם יזדקקו להדרכה ולעצות נוספות. זו הסיבה שבהיותו בקורינתוס בחברת טימותיאוס וסִילְוָנוֹס כתב פאולוס את איגרתו הראשונה אל התסלוניקים.
במה מועיל הספר
13 באיגרתו הפגין פאולוס דאגה ואהבה כלפי אחיו. הוא ועמיתיו המבשרים הציבו דוגמה מופתית בגילוי חיבה ואהבה, ומסרו לא רק את בשורת אלוהים אלא גם את נפשם למען אחיהם האהובים בתסלוניקי. מן הראוי שכל המשגיחים יעשו מאמץ לקשור קשרי אהבה עם חברי קהילותיהם. ביטוי זה של אהבה יעורר את הכול לאהוב זה את זה כפי שאמר פאולוס: ”האדון ירבה וישגה את האהבה בקרבכם, לאהוב איש את רעהו ואת כל אדם כשם שגם אנחנו אוהבים אתכם”. האהבה שמעניקים משרתי אלוהים זה לזה מעומק הלב, יש בה הרבה מאוד כדי לבנות. היא ’מכוננת את הלב למען יהיה תמים בקדושה לפני האלוהים אבינו בבוא [”בנוכחות”, ע״ח] אדוננו ישוע עם כל קדושיו’, ומבדילה את המשיחיים מן העולם המושחת והלא־מוסרי כדי שיתהלכו בקדושה וימצאו חן בעיני אלוהים ( ג׳:12, 13; ב׳:8; ד׳:1–8).
14 האיגרת היא מופת במתן עצות בקהילה המשיחית בטקט ובאהבה. האחים בתסלוניקי היו אומנם נלהבים ונאמנים, אך היו אצלם כמה דברים טעוני שיפור. בכל מקרה ומקרה משבח פאולוס את האחים על תכונותיהם היפות. לדוגמה, בהזהירו מפני טומאה והתנהגות לא־מוסרית, הוא משבח אותם תחילה על כך שהם מתנהגים בצורה המוצאת חן בעיני אלוהים ואחר כך קורא להם לעשות כן ”עוד יותר” ושכל אחד ישלוט בגופו בקדושה ובכבוד. בהמשך, אחרי שהוא משבח אותם על אהבת האחים השוררת בקרבם, מאיץ בהם פאולוס להמשיך כך ’ולשפוע עוד יותר’, ובמקביל לעסוק בענייניהם ולהתנהג כיאות עם אלה אשר בחוץ. בטקט מורה פאולוס לאחיו ’לחתור להיטיב איש עם רעהו וגם עם כל אדם’ (ד׳:1–7, 9–12; ה׳:15).
15 ארבע פעמים מזכיר פאולוס את ”נוכחות” ישוע המשיח. נראה כי המשיחיים בתסלוניקי שזה לא מכבר קיבלו את תורת המשיח, התעניינו מאוד בנושא. אין ספק שבזמן שהותו בעיר בישר פאולוס באומץ לב על מלכות אלוהים שבראשה עומד המשיח. מסקנה זו עולה מן ההאשמה שהובאה נגדו ונגד עמיתיו: ”כל אלה פועלים נגד חוקי הקיסר באומרם שיש מלך אחר — ישוע” (מה״ש י״ז:7; תסל״א ב׳:19; ג׳:13; ד׳:15; ה׳:23). האחים בתסלוניקי תלו תקוותם במלכות, האמינו באלוהים וחיכו ”לבנו מן השמיים, אשר הוא [אלוהים] הקימו מן המתים, לישוע”, והוא יצילם מן הזעם הבא. באותו אופן, כל התולים כיום את תקוותם במלכות אלוהים צריכים להישמע לעצות הטובות שבאיגרת הראשונה אל התסלוניקים, לפיהן עליהם לשפוע באהבה בלב נכון ותמים, למען ’יתהלכו כראוי לפני אלוהים הקורא אותם למלכותו ולכבודו’ (תסל״א א׳:8, 10; ג׳:12, 13; ב׳:12).
[הערת שוליים]
a נוסח הברית החדשה (The Text of the New Testament) מאת קורט וברברה אלנד, בתרגומו של א. פ. רודס, 1987, עמודים 97, 99 (אנג׳).