ספר 61 — איגרת פטרוס השנייה
הכותב: פטרוס
מקום הכתיבה: בבל (?)
זמן השלמת הכתיבה: בערך 64 לספירה
כשכתב פטרוס את איגרתו השנייה, היה ברור לו שמותו קרוב. הוא השתוקק להזכיר לאחיו לאמונה עד כמה חשוב לרכוש ידע מדויק למען יהיו יציבים בשירותם. היש כל סיבה להטיל ספק בכך שהשליח פטרוס כתב את האיגרת השנייה הנושאת את שמו? האיגרת עצמה מסלקת כל ספק באשר לזהות הכותב. הכותב מכנה את עצמו ”שמעון פטרוס, עבד ישוע המשיח ושליחו” (פט״ב א׳:1). הוא מציג איגרת זו כ”איגרת השנייה שאני כותב לכם” (ג׳:1). הוא מזהה את עצמו כעד ראייה לחזון ההשתנות של ישוע המשיח, זכות שנפלה בחלקם של פטרוס, יעקב ויוחנן, וכותב על כך ברגש האופייני לעד ראייה (א׳:16–21). הוא מציין שישוע חזה את אופן מותו (פט״ב א׳:14; יוח׳ כ״א:18, 19).
2 לעומת זאת, מספר מבקרי מקרא מצביעים על ההבדל הסגנוני בין שתי האיגרות כאחת הסיבות לכך שאין לראות באיגרת השנייה פרי יצירתו של פטרוס. אך אין כאן בעיה של ממש, כי האיגרות שונות זו מזו בנושא ובמטרה. בנוסף לכך, פטרוס כתב את האיגרת הראשונה ’ביד האח הנאמן סילוונוס’. אם ניתנה לסילוונוס במידה מסוימת יד חופשית בניסוח המשפטים, עשוי הדבר להסביר את ההבדל הסגנוני בין שתי האיגרות, שכן סילוונוס ככל הנראה לא נטל חלק בכתיבת האיגרת השנייה (פט״א ה׳:12). גם מעמדה הקאנוני של האיגרת שנוי במחלוקת מהסיבה שבכתבי ”אבות הכנסייה יש עדויות דלות למהימנותה”. ואולם, כפי שעולה מן הטבלה ”קטלוגים קדומים בולטים של כתבי־הקודש המשיחיים”, נחשבה איגרת פטרוס השנייה כחלק מן הקטלוג המקראי בעיני בני סמכא לפני ועידת קרתגו השלישית.
3 מתי נכתבה איגרת פטרוס השנייה? סביר מאוד להניח שהיא נכתבה בערך ב־64 לספירה, בבבל או בסביבתה, זמן קצר לאחר כתיבת האיגרת הראשונה. עם זאת, אין בנמצא ראיות ישירות לכך, בייחוד באשר למקום כתיבתה. בעת ההיא, מרבית איגרותיו של פאולוס כבר הופצו בקרב הקהילות והיו מוכרות לפטרוס, שראה בהן איגרות שנכתבו ברוח אלוהים ושייך אותן ל”יתר הכתובים”. איגרת פטרוס השנייה מופנית ל’אלה שקיבלו אמונה יקרה כשלנו’. בכלל זה היו אלה שקיבלו את האיגרת הראשונה וכן אחרים ששמעו את הבשורה מפי פטרוס. כפי שהאיגרת הראשונה הופצה במקומות רבים, כך גם האיגרת השנייה לבשה אופי כללי (פט״ב ג׳:15, 16; א׳:1; ג׳:1; פט״א א׳:1).
במה מועיל הספר
8 עד כמה חיוני לרכוש ידע מדויק! פטרוס עצמו משבץ בטיעוניו עובדות מדויקות שלמד מתוך התנ״ך. הוא מעיד שהתנ״ך נכתב ברוח הקודש: ”מעולם לא יצאה נבואה על־פי רצון האדם, אלא רוח הקודש הניעה בני אדם לדבר מטעם אלוהים”. עוד ציין שהחוכמה שניחן בה פאולוס ’ניתנה לו’ (א׳:21; ג׳:15). תצמח לנו תועלת רבה אם נלמד את כל הכתובים הללו ונדבק בידע המדויק. כך לעולם לא נהיה שאננים, כאותם אנשים שלדבריו של פטרוס אומרים: ”הכול ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה” (ג׳:4). גם לא ניפול במלכודות שטומנים לנו מורי השקר כדוגמת המורים שעליהם מדבר פטרוס בפרק ב׳ באיגרתו. עלינו לבחון תמיד את התזכורות שנותנים לנו פטרוס ויתר כותבי המקרא. הדבר יעזור לנו להישאר ”יציבים באמת”, ובסבלנות ובעמידה איתנה ’לגדול בחסד ובדעת אדוננו ומושיענו ישוע המשיח’ (א׳:12; ג׳:18).
9 כאמצעי עזר להגברת ’ידיעתנו את אלוהים וישוע אדוננו’, ממליץ פטרוס על השקעת מאמצים עזים לרכישת תכונות משיחיות שאותן הוא מונה בפרק א׳, פסוקים 5 עד 7. אחר כך, בפסוק 8 הוא מוסיף: ”שהרי אם אלה יהיו בכם וירבו, לא יניח לכם להיות בטלים ובלתי פוריים במה שנוגע לידיעת אדוננו ישוע המשיח”. זו קריאה מעודדת לפעולה עבור משרתי אלוהים כיום בזמנים טרופים אלה (א׳:2).
10 עד כמה חשוב שנשקוד ביתר שאת על מנת שנזכה לחזות בהתגשמות ’ההבטחות הגדולות מאוד והיקרות’ של יהוה אלוהים! זו הסיבה שפטרוס מפציר במשוחים להתמקד במלכות באומרו: ”שיקדו ביתר שאת לחזק את הקריאה והבחירה שהן מנת חלקכם; שהרי אם כך תעשו לא תיכשלו אף פעם, ובדרך זאת ייפתח לכם לרווחה המבוא אל מלכות עולמים של אדוננו ומושיענו ישוע המשיח”. לאחר מכן מצביע פטרוס על תפארת כבודה של מלכות ישוע, כבוד שאותו ראה במו עיניו בחזון ההשתנות. הוא מוסיף: ”אכן נתאשר לנו ביתר תוקף דבר הנבואה”. כל נבואה הנוגעת לתפארת מלכות יהוה תתגשם בוודאות. משום כך, בביטחון מלא אנו חוזרים על דבריו של פטרוס המצוטטים מנבואת ישעיהו: ”אנחנו מחכים, על־פי הבטחתו, לשמיים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ישכון בם” (פט״ב א׳:4, 10, 11, 19; ג׳:13; יש׳ ס״ה:17, 18).