פברואר

האם אתה עד־יהוה מוקדש וטבול?‏ אם כן,‏ יש לך נכס יקר — יחסים אישיים עם אלוהים.‏ אלא שיחסים אלה נתונים תחת מתקפה,‏ לא רק בשל הלחצים מצד עולם השטן אלא גם בשל בשרנו הלא־מושלם.‏ כל המשיחיים מתמודדים עם מצב קשה זה.‏ על כן יחסינו עם יהוה חייבים להיות איתנים ככל האפשר.‏ עד כמה ממשיים יחסיך האישיים עם יהוה?‏ האם תרצה לחזקם?‏ הפסוק היומי,‏ יעקב ד׳:‏8‏,‏ מסביר כיצד תוכל לעשות כן.‏ שים לב שזהו תהליך דו־סטרי.‏ ככל שאנו נוקטים צעדים ומתקרבים אל אלוהים,‏ הוא בתגובה מתקרב אלינו.‏ פעולת גומלין זו,‏ החוזרת על עצמה שוב ושוב,‏ תורמת בהדרגה לחיזוק יחסינו עם יהוה,‏ וכתוצאה מכך יחסים אלה נעשים ממשיים מאוד עבורנו.‏ אנו מפתחים את הביטחון שהיה לישוע אשר אמר:‏ ’‏שולחי חי וקיים,‏ ואני מכיר אותו’‏ (‏יוח׳ ז׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ מ15 4/‏15 ג׳:‏1,‏ 2

נניח שקרוב משפחה אהוב מנודה מן הקהילה.‏ מתוך לימוד המקרא אתה יודע כיצד יש להתייחס למנודים (‏קור״א ה׳:‏11;‏ יוח״ב 10‏)‏.‏ אך לעיתים התמיכה בהחלטה לנדותו נראית קשה מאוד ואפילו בלתי אפשרית.‏ התוכל לסמוך על כך שאביך שבשמיים ייתן לך את הכוח הדרוש כדי לציית בנחישות להנחיית המקרא בנושא הנידוי?‏ האם אתה רואה כאן הזדמנות להתקרב עוד יותר אל יהוה ולחזק את יחסיך עמו?‏ האם זה אומר שאל לנו לאהוב אהבה עזה את קרובינו?‏ מובן שלא!‏ אבל אהבתנו העזה ביותר צריכה להיות נתונה ליהוה (‏מתי כ״ב:‏37,‏ 38‏)‏.‏ למעשה יהיה זה לטובתם המרבית של קרובינו,‏ בין שהם משרתים כיום את יהוה ובין שלא.‏ ואם אתה דואג לקרוב משפחה מנודה,‏ שפוך את לבבך בפני יהוה בתפילה (‏פיל׳ ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ מ15 4/‏15 ד׳:‏14,‏ 16

הרגשה טובה בשל מה שאחרים עושים או אף מידה מסוימת של גאווה עצמית הן דברים חיוביים.‏ איננו אמורים להתבייש במשפחתנו,‏ בתרבותנו או באזור שבו גדלנו (‏מה״ש כ״א:‏39‏)‏.‏ מאידך,‏ ישנה גאווה העלולה להרוס מערכות יחסים ולפגוע בידידותנו עם יהוה.‏ גאווה זו עלולה לגרום לנו להגיב בתרעומת לעצות ותיקון נחוצים ולדחות אותם במקום לקבל אותם בענווה (‏תהל׳ קמ״א:‏5‏)‏.‏ גאווה מסוג זה מוגדרת כ”‏הערכה עצמית מופרזת”‏ או ”‏כיהירות מצד אנשים הסבורים,‏ לרוב שלא בצדק,‏ שהם טובים מאחרים”‏.‏ יהוה שונא גאווה הנובעת מיהירות (‏יח׳ ל״ג:‏28;‏ עמ׳ ו׳:‏8‏)‏.‏ אך השטן ללא ספק שמח לראות גילויי גאווה ורברבנות בבני אדם,‏ שכן הן בבואה של יהירותו.‏ עד כמה ודאי התענג השטן על רברבנותם של אישים כגון נמרוד,‏ פרעה ואבשלום — אשר כולם לקו בגאווה פסולה!‏ (‏בר׳ י׳:‏8,‏ 9;‏ שמ׳ ה׳:‏1,‏ 2;‏ שמ״ב ט״ו:‏4–6‏)‏.‏ מ15 5/‏15 ב׳:‏5,‏ 6

‏’‏המשיח,‏ גבורת אלוהים’‏,‏ שיקף את אביו ולא אחת פתח את ידו והשביע את רצונותיהם של תלמידיו (‏קור״א א׳:‏24‏)‏.‏ לא היה זה רק מפגן כוח.‏ מה שהנחה אותו הייתה דאגה כנה כלפי אחרים.‏ חשוב על המקרה המתועד במתי י״ד:‏14–21‏.‏ תלמידי ישוע באו אליו ודיברו אתו על המחסור במזון.‏ לא רק שהם עצמם היו אולי רעבים,‏ הם גם היו מוטרדים ממצוקתם של המוני האנשים הרעבים והתשושים שהלכו אחרי ישוע ברגל מן הערים (‏מתי י״ד:‏13‏)‏.‏ מה יעשה?‏ באמצעות חמש כיכרות לחם ושני דגים האכיל ישוע כחמשת אלפים גברים,‏ וכן גם את הנשים ואת הטף!‏ ההמונים ”‏אכלו ושבעו”‏.‏ מכאן עולה שהיה שפע מזון.‏ בטוב לבו לא סיפק להם ישוע מעט לחם,‏ אלא ארוחה שלמה שתיתן להמוני האנשים את הכוח להשלים את מסעם הארוך לביתם (‏לוקס ט׳:‏10–17‏)‏.‏ כמו כן,‏ נותרו שאריות בכמות שמילאה 12 סלים!‏ מ15 6/‏15 א׳:‏8,‏ 9

האי־מוסריות כה נפוצה שאולי אתה תוהה,‏ ’‏האם בכלל אפשרי לחיות חיי טוהר?‏’‏ כן,‏ בעזרת יהוה.‏ אך כדי לחיות חיי טוהר יש לדחות תאוות לא־מוסריות.‏ כפי שפיתיון בקרס החכה יכול למשוך אליו את הדג,‏ כך יכולות מחשבות לא־מוסריות ותאוות פסולות למשוך את המשיחי ולפתותו אם הוא לא נפטר מהן תיכף ומייד.‏ הן יכולות לקסום לבשרנו הלא־מושלם ולהוביל אותנו למעשים לא־מוסריים.‏ עם הזמן,‏ כוח המשיכה של החטא הולך ומתעצם עד שהתאווה הטמאה נעשית פורייה.‏ בשלב זה גם משרת יהוה עלול להרשות לעצמו לממש את תאוותו כשצצה לה הזדמנות.‏ כן,‏ ”‏התאווה.‏.‏.‏ יולדת חטא”‏ (‏יעקב א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ הדרך שבה תאווה רגעית עלולה להידרדר לחטא חמור צריכה לגרום לנו להיות מפוכחים.‏ אך עד כמה מעודד לדעת שאם לא ניתן לתאוות הטמאות להכות בנו שורשים,‏ נוכל להימנע מהתנהגות לא־מוסרית ומהשלכותיה המרות!‏ (‏גל׳ ה׳:‏16‏)‏.‏ מ15 6/‏15 ג׳:‏1–3

לפני כ־000,‏6 שנה נעשה רצון אלוהים בכדור הארץ בצורה מושלמת.‏ זו הסיבה שיהוה יכול היה להביט בהתחלה הטובה שהעניק למין האנושי ולומר שהכול ”‏טוב מאוד”‏ (‏בר׳ א׳:‏31‏)‏.‏ אלא שהשטן מרד,‏ ומאז מעטים יחסית עשו את רצון אלוהים בכדור הארץ.‏ אך כיום יש לנו הזכות לחיות בתקופה שבה בסביבות שמונה מיליון עדים לא רק מתפללים שרצון אלוהים ייעשה בארץ אלא גם משתדלים לחיות בהתאם לתפילה זו.‏ הם עושים כן באורח חייהם ובהשתתפותם הנלהבת בפעילות עשיית התלמידים.‏ עד אשר יוסרו אויבי מלכות אלוהים מעל פני האדמה,‏ נמשיך להתפלל שרצון אלוהים ייעשה.‏ אז נראה כיצד רצון אלוהים מתקיים במידה רבה יותר כאשר יוקמו לתחייה מיליארדי בני אדם בגן עדן עלי אדמות (‏יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ יהיה נפלא לחיות באותה עת ולקבל את פני יקירינו שמתו!‏ מ15 6/‏15 ד׳:‏15,‏ 17

המונח ”‏גן עדן רוחני”‏ הפך לחלק מאוצר המילים התיאוקרטי שלנו.‏ הוא מתאר את סביבתנו הייחודית והעשירה מבחינה רוחנית,‏ המאפשרת לנו ליהנות מיחסי שלום עם אלוהים ועם אחינו.‏ כמובן,‏ אין להסיק שהמונחים ”‏גן עדן רוחני”‏ ו”‏מקדש רוחני”‏ הם מונחים מקבילים.‏ המקדש הרוחני הוא המסגרת שכונן יהוה לעבודת אלוהים האמיתית.‏ גן העדן הרוחני מזהה בבירור את מי שרצויים בעיני אלוהים ועובדים אותו כיום במקדשו הרוחני (‏מל׳ ג׳:‏18‏)‏.‏ עד כמה מרגש לדעת שמאז 1919 מאפשר יהוה לבני אדם לא־מושלמים לעבוד אתו לטיפוחו,‏ העצמתו והרחבתו של גן העדן הרוחני עלי אדמות!‏ האם אתה רואה את עצמך נוטל חלק בפעילות נפלאה זו?‏ האם בוער בך הרצון להמשיך לעבוד עם יהוה כדי להסב כבוד ל’‏מקום רגליו’‏?‏ מ15 7/‏15 א׳:‏10,‏ 11

זמן קצר בטרם תילקח שארית ה־000,‏144 השמיימה יתקוף גוג את עם אלוהים.‏ איזו תגובה יעורר הדבר?‏ על פני האדמה ייראו עם אלוהים כחסרי הגנה.‏ הם יצייתו להנחיות שניתנו בימי המלך יהושפט:‏ ”‏לא לכם להילחם בזאת.‏ התייצבו,‏ עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם.‏ יהודה וירושלים,‏ אל תיראו ואל תֵחתו”‏ (‏דה״ב כ׳:‏17‏)‏.‏ אך בשמיים תהיה תגובה שונה.‏ בהתייחסו לזמן שבו כל המשוחים יהיו בשמיים אומר הכתוב בההתגלות י״ז:‏14 על אויבי עם אלוהים:‏ ”‏הם יילחמו בשה,‏ אך מכיוון שהוא אדון האדונים ומלך המלכים,‏ השה ינצח אותם,‏ וכך גם אלה אשר אתו — הקרואים,‏ הנבחרים והנאמנים”‏.‏ כשלצדו 000,‏144 שותפיו למלוכה בשמיים יבוא ישוע לעזרת עם אלוהים עלי אדמות.‏ מ15 7/‏15 ב׳:‏16

הכבוד שאנו רוחשים לאלוהים המזמין אותנו לאסיפות המשיחיות צריך לבוא לידי ביטוי בהתנהגותנו המכובדת,‏ בלבושנו ובהופעתנו החיצונית.‏ הכבוד מצדנו גם מחייב אותנו להימנע מקיצוניות.‏ יהוה רוצה שמשרתיו ואחרים ירגישו בנוח באולם המלכות.‏ עם זאת,‏ הנוכחים אינם רוצים לגרוע מכבוד האסיפות על־ידי לבוש יותר מדי לא־רשמי,‏ שליחת הודעות טקסט,‏ ניהול שיחות באסיפות,‏ אכילה ושתייה וכן הלאה.‏ ההורים צריכים לעזור לילדיהם להבין שאולם המלכות אינו מקום שאפשר לרוץ ולשחק בו.‏ ישוע גירש בחמת זעם ממקדש אלוהים את מי שביצעו בו פעילויות מסחריות (‏יוח׳ ב׳:‏13–17‏)‏.‏ גם אולמי המלכות שלנו הם מקומות המיועדים לעבודת אלוהים הטהורה ולהדרכה רוחנית.‏ לכן כל פעילות עסקית שאין לה כל קשר לעניינים רוחניים צריכה להתבצע במקומות אחרים (‏השווה נחמיה י״ג:‏7,‏ 8‏)‏.‏ מ15 7/‏15 ד׳:‏7,‏ 8

המקרא מציין שהרשע יגבר מאוד ”‏באחרית הימים”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏13;‏ מתי כ״ד:‏21;‏ ההת׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ לכן אנו יכולים לצפות שתנאי העולם החמורים ממילא יוסיפו להידרדר.‏ אך עד כמה גרוע לדעתך יהיה המצב לפני ”‏הצרה הגדולה”‏?‏ (‏ההת׳ ז׳:‏14‏)‏ לדוגמה,‏ האם אתה מצפה שתהיה מלחמה בכל מדינה ומדינה,‏ שלאף אחד לא יהיה מה לאכול ושיהיו מחלות בכל משפחה?‏ סביר להניח שבתנאים כאלה גם הספקנים יצטרכו להודות שנבואות המקרא מתגשמות.‏ אך ישוע אמר שרוב האנשים ’‏לא ישימו לב’‏ לנוכחותו וימשיכו בשגרת החיים הרגילה עד שיהיה זה מאוחר מדי (‏מתי כ״ד:‏37–39‏)‏.‏ לפיכך כתבי־הקודש מלמדים שתנאי העולם בתקופת אחרית הימים לא יהיו קשים במידה כזו שלא תהיה לאנשים ברירה אלא להאמין שהקץ קרוב (‏לוקס י״ז:‏20;‏ פט״ב ג׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ15 8/‏15 ב׳:‏6,‏ 7

האם הַקדשת זמן להיערכות לעולם החדש שיכונן אלוהים משמעה שאנו מוותרים כיום על דרך חיים טובה יותר או מספקת יותר?‏ לא ולא!‏ שירות יהוה הוא דרך החיים המספקת ביותר שיש.‏ אין זו עבדות בכפייה רק כדי שנוכל לעבור את הצרה הגדולה.‏ כך נבראנו לחיות,‏ ודרך זו מניבה את האושר הרב ביותר.‏ מי שזוכה להדרכת יהוה ומתנסה בחסדו חי חיים טובים פי כמה מאלה של האיש אשר חי ללא קרבה לאלוהים (‏תהל׳ ס״ג:‏2,‏ 3‏)‏.‏ כמובן,‏ איננו צריכים לחכות לעולם החדש כדי ליהנות מברכות רוחניות הנובעות משירות יהוה בלב ונפש — הן זמינות לנו כאן ועכשיו!‏ חלקנו קוצרים ברכות אלה כבר עשרות שנים,‏ ואנו יודעים מניסיוננו שאין דרך חיים היכולה להניב סיפוק רב יותר (‏תהל׳ א׳:‏1–3;‏ יש׳ נ״ח:‏13,‏ 14‏)‏.‏ מ15 8/‏15 ג׳:‏16

אמונתנו מאפשרת לנו לעשות דברים הנראים בלתי אפשריים מנקודת מבט אנושית (‏מתי כ״א:‏21,‏ 22‏)‏.‏ לדוגמה,‏ רבים מאתנו שינו את גישותיהם ואת הרגליהם בצורה כה קיצונית שמכריהם לשעבר כמעט לא מזהים אותם.‏ יהוה תמך במאמצינו משום שנקטנו את הצעדים האלה על בסיס אמונתנו בו (‏קול׳ ג׳:‏5–10‏)‏.‏ כאשר הקדשנו את עצמנו ליהוה מתוך אמונה הפכנו לידידיו,‏ דבר שמעולם לא יכולנו לעשות בכוחות עצמנו.‏ אמונתנו מוסיפה לחזק אותנו.‏ מתוך אמונה אנו מסוגלים להדוף את מתקפותיו של אויבנו העל־אנושי,‏ השטן (‏אפ׳ ו׳:‏16‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ הביטחון ביהוה מסייע לנו להפחית את דאגותינו בזמנים קשים.‏ יהוה אומר שאם אמונתנו תניע אותנו להציב את ענייני המלכות במקום הראשון,‏ הוא ידאג לצרכינו החומריים (‏מתי ו׳:‏30–34‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ תודות לאמונתנו נזכה למתנה ששום אדם אינו יכול להשיג בכוחות עצמו — חיי עולם (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ מ15 9/‏15 ג׳:‏4,‏ 5

באיזו דרך אלוהים ”‏אהב אותנו תחילה”‏?‏ השליח פאולוס אמר:‏ ”‏אלוהים הראה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו עוד כשהיינו אנשים חוטאים”‏ (‏רומ׳ ה׳:‏8‏)‏.‏ האהבה היא תכונתו השלטת של יהוה,‏ ועל כן אנו יכולים להבין מדוע ישוע אמר לאדם אחד שמצוותו הראשונה במעלה של אלוהים היא:‏ ”‏ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך ובכל כוחך”‏ (‏מר׳ י״ב:‏30‏)‏.‏ מדברי ישוע אנו לומדים שהאהבה לאלוהים קשורה בראש ובראשונה ללבנו.‏ עשיית דבר שלא בלב שלם אינה רצויה בעיני יהוה.‏ עם זאת,‏ אנו רואים שעלינו לאהוב את אלוהים גם בכל נפשנו,‏ שכלנו וכוחנו.‏ מכאן עולה שאהבה אמיתית כלפי אלוהים היא הרבה יותר מרגש שבלב.‏ אהבתנו אותו חייבת להקיף בתוכה גם את כל יכולותינו הרוחניות והפיזיות.‏ על־פי הנביא מיכה,‏ זה מה שדורש מאתנו יהוה (‏מיכה ו׳:‏8‏)‏.‏ מ15 9/‏15 ה׳:‏1–3

מאילו סיבות אנו עלולים שלא לראות בבירור את יד אלוהים בחיינו?‏ קשיי החיים עלולים להכביד עלינו מאוד.‏ במצב כזה אנו עלולים לשכוח שעלינו להתמקד תמיד בעזרה שיהוה כבר העניק לנו.‏ כאשר איימה המלכה איזבל על חייו של הנביא אליהו אפילו הוא עצמו שכח רגעית מה עשה אלוהים למענו.‏ המקרא מספר שאליהו ’‏שאל את נפשו למות’‏ (‏מל״א י״ט:‏1–4‏)‏.‏ מה היה הפתרון לבעייתו?‏ הוא היה צריך לסמוך על יהוה שירומם את רוחו (‏מל״א י״ט:‏14–18‏)‏.‏ גם איוב היה כה מוטרד מדאגותיו שהוא חדל לראות את התמונה מנקודת מבטו של אלוהים (‏איוב מ״ב:‏3–6‏)‏.‏ אולי גם אנו,‏ בדומה לאיוב,‏ צריכים לעשות מאמץ נוסף על מנת לראות את אלוהים.‏ כיצד נוכל לעשות כן?‏ עלינו להרהר במה שקורה סביבנו בראי כתבי־הקודש.‏ ככל שנראה באילו דרכים תומך בנו יהוה,‏ הוא יהפוך למוחשי יותר בעינינו.‏ מ15 10/‏15 א׳:‏15,‏ 16

במרוצת שירותו של ישוע קרו דברים רבים שעלולים היו להסיח את דעתו,‏ אך הוא מעולם לא נתן לזה לקרות.‏ בתחילת שירותו,‏ לאחר שלימד את ההמונים וחולל נסים בכפר נחום,‏ התחננו אליו האנשים שלא יעזוב את עירם.‏ אך כיצד הגיב ישוע לבקשתם המחמיאה?‏ הוא אמר:‏ ”‏גם לערים אחרות עליי לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים,‏ כי לשם כך נשלחתי”‏ (‏לוקס ד׳:‏42–44‏)‏.‏ ואכן ישוע צעד לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל כשהוא מבשר ומלמד.‏ על אף היותו מושלם היו לו צרכים אנושיים טבעיים ולעיתים התעייף מאוד בשל מאמציו הרבים בשירות אלוהים (‏לוקס ח׳:‏23;‏ יוח׳ ד׳:‏6‏)‏.‏ מאוחר יותר בשעה שלימד ישוע את תלמידיו כיצד להתמודד עם התנגדות התפרץ לדבריו איש אחד ואמר:‏ ”‏מורי,‏ אמור לאחי להתחלק אתי בירושה”‏.‏ אך ישוע סירב להיגרר לתוך הסכסוך (‏לוקס י״ב:‏13–15‏)‏.‏ מ15 10/‏15 ג׳:‏10,‏ 11

אהבה היא תכונתו השלטת והחשובה מכול של אלוהים.‏ האהבה אינה רק תכונה שיש ליהוה — הוא התגלמות האהבה.‏ עד כמה נפלא לדעת שבורא היקום ובורא כל חי הוא אל של אהבה!‏ כל דבר שהוא עושה מבוסס על אהבה.‏ החיבה החמה והלבבית שרוחש אלוהים לברואיו נוסכת בנו את הביטחון שכל מטרותיו לגבי המשפחה האנושית יתגשמו בצורה הטובה ביותר,‏ ושבעקבות כך יבואו ברכות גדולות מאין כמוהן על כל הכפופים לשלטונו.‏ לדוגמה,‏ מתוך אהבה יהוה ”‏קבע יום שבו הוא מתכוון לשפוט בצדק את העולם המיושב על־ידי איש אשר מינה”‏,‏ ישוע המשיח (‏מה״ש י״ז:‏31‏)‏.‏ נוכל להיות סמוכים ובטוחים שכך יקרה.‏ בעלי נטיית הלב הנכונה השומעים בקול אלוהים יישפטו לכף זכות ובעקבות זאת יזכו לעתיד מבורך מאוד שיימשך לנצח נצחים.‏ מ15 11/‏15 ג׳:‏1,‏ 2

בפעילות הבישור אנו נתקלים במגוון תגובות — חלקן חיוביות וחלקן עוינות.‏ אך בלי קשר לתגובתם של האנשים,‏ דבר־אלוהים מסביר על איזה סטנדרט חייבים משרתי אלוהים לשמור.‏ כאשר אנו מדברים להגנתנו לפני כל אדם הדורש מאתנו הסבר על תקוותנו,‏ אנו עושים זאת ”‏בענווה ובכבוד עמוק”‏ מפני שאנו פועלים מתוך אהבת הרֵע (‏פט״א ג׳:‏15‏)‏.‏ אנו מגלים אהבה לרֵע גם אם אנו נתקלים בבעל בית זועם המשתלח בנו ודוחה את המסר שבפינו.‏ אנו מחקים את ישוע:‏ ”‏כאשר גידפו אותו,‏ לא השיב גידוף.‏ כאשר סבל,‏ לא איים אלא הפקיד את עצמו בידי [‏יהוה]‏ אשר שופט בצדק”‏ (‏פט״א ב׳:‏23‏)‏.‏ בין שאנו עם אחינו לאמונה ובין שעם אחרים,‏ אנו מגלים ענווה ומיישמים את העצה:‏ ”‏אל תשלמו רעה תחת רעה או עלבון תחת עלבון.‏ אדרבה,‏ ברכו”‏ (‏פט״א ג׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ מ15 11/‏15 ד׳:‏17,‏ 18

ישוע לא היסס לומר לתלמידיו שהוא אוהב אותם (‏יוח׳ ט״ו:‏9‏)‏.‏ הוא גם הראה את אהבתו על־ידי כך שבילה במחיצתם באופן קבוע (‏מר׳ ו׳:‏31,‏ 32;‏ יוח׳ ב׳:‏2;‏ כ״א:‏12,‏ 13‏)‏.‏ בהתאם לכך,‏ אמור לילדיך שאתה אוהב אותם והראה להם באופן קבוע עד כמה הם חשובים לך (‏מש׳ ד׳:‏3‏)‏.‏ סמואל,‏ המתגורר באוסטרליה,‏ אומר:‏ ”‏כשהייתי ילד קטן מאוד אבי נהג לקרוא לי כל ערב מן הספר סיפורי המקרא שלי.‏ הוא ענה לשאלות שלי,‏ חיבק אותי ונתן לי נשיקת לילה טוב.‏ עד כמה הופתעתי כאשר גיליתי מאוחר יותר שאבי לא גדל במשפחה שבה נהגו לחבק ולנשק!‏ למרות זאת,‏ הוא השתדל מאוד להביע את אהבתו כלפיי.‏ כתוצאה מכך,‏ התפתח בינינו קשר חזק וחשתי סיפוק וביטחון”‏.‏ כדי לעזור לילדך להרגיש כך אמור לו לעיתים קרובות ”‏אני אוהב אותך”‏.‏ הראה את חיבתך לילדיך.‏ שוחח אתם,‏ אכול אתם,‏ שחק אתם.‏ מ15 11/‏15 א׳:‏3,‏ 4

כאשר מונתה בתחילת המאה שעברה קבוצה קטנה של תלמידי מקרא שקדנים לתפקיד ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ הם תקשרו עם ’‏שאר העבדים’‏ בעיקר באנגלית.‏ ”‏עבד”‏ זה השקיע מאמצים רבים כדי שהמזון הרוחני יהיה זמין ביותר ויותר שפות;‏ מספרן עומד כעת על למעלה מ־700.‏ מלבד זאת,‏ היה צורך בתרגום מקרא שיעביר במדויק בשפה מודרנית את משמעות הכתבים המקוריים.‏ נוסדה ועדת תרגום עולם חדש של המקרא,‏ ובמשך עשר שנים מ־1950 עד 1960 יצא תרגומה בשישה כרכים.‏ כאשר הודיע אח נ.‏ ה.‏ נור בכינוס שנערך ב־2 באוגוסט 1950 על צאתו לאור של הכרך הראשון,‏ הוא הביע תקווה שתרגום זה יעניק עזרה רוחנית למיליוני אנשים.‏ מ15 12/‏15 א׳:‏15,‏ 17

האם אתה מתקשה לעיתים למצוא ”‏דברי חפץ”‏?‏ אם כן,‏ יהיה עליך אולי להעשיר את אוצר המילים שלך.‏ אחת השיטות לעשות זאת היא לשים לב באילו דרכים עושים המקרא ופרסומינו המשיחיים שימוש במילים.‏ למד את משמעותם של ביטויים לא־מוכרים.‏ וחשוב מכך,‏ למד כיצד להשתמש במילים בדרך שתועיל לזולת.‏ על היחסים בין יהוה לבין בנו הבכור,‏ אנו קוראים:‏ ”‏אדוני יהוה נתן לי [‏לישוע]‏ לשון לימודים,‏ לדעת לעות [‏לענות]‏ את יעף דבר”‏ (‏יש׳ נ׳:‏4‏)‏.‏ אם נהרהר במה שאנו עומדים לומר,‏ יהיה לנו קל יותר למצוא את המילים הנכונות (‏יעקב א׳:‏19‏)‏.‏ אנו יכולים לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם המילים האלה באמת יעבירו את מה שאני רוצה לומר?‏ איזו השפעה תהיה על הצד השני למילים שבהן אני בוחר?‏’‏ מ15 12/‏15 ג׳:‏12

כאשר המשיחיים ביהודה,‏ ובמיוחד אלה שגרו בירושלים,‏ ראו את העיר ”‏מוקפת מחנות צבא”‏,‏ כפי שניבא ישוע,‏ היה עליהם לפעול בהחלטיות.‏ ישוע הזהיר אותם והורה להם לנוס מהאזור כשיראו את המאורעות האלה מתחילים להתרחש (‏לוקס כ״א:‏21–24‏)‏.‏ במשך 28 השנים שחלפו מאז ניבא זאת ישוע,‏ הצליחו המשיחיים הנאמנים מרקע יהודי שהתגוררו בישראל לעמוד איתן לנוכח התנגדות ורדיפות עזות (‏עב׳ י׳:‏32–34‏)‏.‏ עם זאת,‏ פאולוס ידע שהם עומדים להתמודד עם אחד ממבחני האמונה הקשים ביותר (‏מתי כ״ד:‏20,‏ 21;‏ עב׳ י״ב:‏4‏)‏.‏ הוא רצה שיהיו מוכנים לכל קושי שייקרה בדרכם.‏ הם יזדקקו לכוח עמידה ולאמונה יוצאים מגדר הרגיל,‏ ועל אמונתם להיות חזקה דייה כדי להיוושע (‏עב׳ י׳:‏36–39‏)‏.‏ לכן פאולוס כתב לאחים ולאחיות היקרים הללו איגרת בהשראת רוח יהוה על מנת לענות על צורכיהם המיוחדים.‏ דבריו אלו מתועדים באיגרת אל העברים.‏ מ16.‏01 א׳:‏1,‏ 2

אם לא נכיר בכך שאנו חייבים לאהוב את אחינו,‏ לא נוכל לזכות עד תום באהבת אלוהים (‏יוח״א ג׳:‏16‏)‏.‏ כיצד נוכל להוכיח את אהבתנו בדרכים מעשיות?‏ תן דעתך לדוגמתו של ישוע.‏ במהלך שירותו הארצי הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת לענווים.‏ הוא ריפא את בעלי המוגבלויות הפיזיות — הפיסחים,‏ העיוורים,‏ החירשים והאילמים (‏מתי י״א:‏4,‏ 5‏)‏.‏ ישוע נהנה ללמד את הרעבים מבחינה רוחנית,‏ אשר נתפסו בעיני מנהיגי הדת היהודים כ”‏ארורים”‏ (‏יוח׳ ז׳:‏49‏)‏.‏ הוא אהב את הענווים ועשה מאמצים רבים לעזור להם (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ האם תוכל לחשוב על צורכי האחים והאחיות בקהילתך?‏ ודאי תשים לב שיש הזקוקים לאהבתך.‏ אולי יש אחים קשישים הצריכים עזרה.‏ עלינו לאפשר לאהבת אלוהים להניע אותנו לעזור לאחינו ולהראות להם את אהבתנו.‏ מ16.‏01 ב׳:‏12–14

האם הכבשים האחרים צריכים לדעת את שמותיהם של כל המשוחים כיום?‏ בקצרה,‏ התשובה היא לא.‏ מדוע?‏ מכיוון שאם מישהו קיבל את הקריאה השמימית,‏ הוא קיבל רק הזמנה,‏ ולא אישור סופי שהוא יזכה בגמול השמימי.‏ זו הסיבה לכך שהשטן מקים ”‏נביאי שקר.‏.‏.‏ בניסיון להתעות אף את הבחירים”‏ (‏מתי כ״ד:‏24‏)‏.‏ אף אחד אינו יכול לדעת אם משיחי משוח יקבל את גמולו השמימי עד אשר ישפוט יהוה ויחליט אם אותו אדם ראוי לגמול זה.‏ יהוה הוא זה שקובע זאת ונותן את החתימה הסופית זמן מה לפני מותו של האדם הנאמן או זמן מה לפני פרוץ ”‏הצרה הגדולה”‏ (‏ההת׳ ב׳:‏10;‏ ז׳:‏3,‏ 14‏)‏.‏ לכן אין שום טעם כיום שבעלי התקווה הארצית ינסו לברר מי מבין משרתי אלוהים יהיו חלק מה־000,‏144.‏ מ16.‏01 ד׳:‏2,‏ 3

חשוב כיצד הכרזת הבשורה הטובה משתלבת עם מטרתו האוהבת של יהוה כלפי האנושות.‏ מטרתו המקורית הייתה שבני האדם ישכנו על הארץ ולא ימותו לעולם;‏ אף שאדם הראשון חטא,‏ יהוה לא שינה את דעתו.‏ במקום זאת,‏ הוא דאג לגאול את האנושות מהרשעת החטא והמוות.‏ ישוע פעל בהתאם למטרה זו ובא אל הארץ כדי להקריב את חייו עבור עושי רצון אלוהים.‏ אולם כדי לשמוע בקול אלוהים,‏ על האדם להבין מה אלוהים דורש ממנו.‏ לכן ישוע גם לימד את האנשים מה הן דרישות אלוהים וציווה על תלמידיו לנהוג כמותו.‏ כאשר אנו עוזרים לאנשים להתפייס עם אלוהים,‏ אנו תומכים בצורה ישירה בסידור האוהב שקבע אלוהים להושעת האנושות מהחטא ומהמוות.‏ אנו גם ממחישים את אהבתנו הן לרענו והן ליהוה,‏ ”‏החפץ שאנשים מכל הסוגים ייוושעו ויגיעו לידיעה מדויקת של האמת”‏ (‏טימ״א ב׳:‏4‏)‏.‏ מ16.‏01 ה׳:‏15,‏ 16

בנו של אחז,‏ חזקיהו,‏ היה יכול בנקל להפוך לאדם ממורמר וכעוס ולמרוד באלוהים.‏ אחרים שסבלו מקשיים פחות חמורים בחרו ’‏לזעוף על יהוה’‏ או להתמרמר על ארגונו (‏מש׳ י״ט:‏3‏)‏.‏ יש המשוכנעים שבגלל הרקע המשפחתי הקשה שלהם נגזר עליהם לנהל אורח חיים פסול,‏ ואולי לחזור על הטעויות של הוריהם (‏יח׳ י״ח:‏2,‏ 3‏)‏.‏ האם תפיסות אלה נכונות?‏ חייו של חזקיהו מספקים תשובה חד־משמעית:‏ כלל וכלל לא!‏ לעולם אין סיבה מוצדקת להתמרמר על יהוה,‏ משום שהוא אינו מקור כל הרעות שמהן סובלים בני האדם בעולם מרושע זה (‏איוב ל״ד:‏10‏)‏.‏ אמת,‏ להורים יכולה להיות השפעה חזקה על ילדיהם,‏ לטוב או לרע (‏מש׳ כ״ב:‏6;‏ קול׳ ג׳:‏21‏)‏.‏ אך אין זה אומר שהרקע המשפחתי של האדם קובע את מסלול חייו.‏ להיפך,‏ יהוה העניק לכולנו מתנה יקרה — היכולת לבחור כיצד לפעול ואיזה מין אנשים להיות (‏דב׳ ל׳:‏19‏)‏.‏ מ16.‏02 ב׳:‏8–10

אבנר תמך בניסיונותיו של שאול להרוג את דוד אף שהוא ידע שאלוהים בחר בו למלוך על ישראל (‏שמ״א כ״ו:‏1–5‏)‏.‏ לאחר מות שאול יכול היה אבנר לגלות ענווה ולהיות נאמן לאלוהים ולתמוך בדוד במקום באיש־בושת בנו של שאול.‏ בהמשך קיים אבנר יחסים עם פילגשו של המלך שאול,‏ מעשה שהעיד אולי על שאיפתו לתפוס את רסן השלטון (‏שמ״ב ב׳:‏8–10;‏ ג׳:‏6–11‏)‏.‏ גם אבשלום בנו של דוד לא גילה נאמנות לאלוהים בשל חוסר ענוותו.‏ כתוב במקרא:‏ ”‏ויעש לו אבשלום מרכבה וסוסים וחמישים איש רצים לפניו”‏ (‏שמ״ב ט״ו:‏1‏)‏.‏ הוא גם שכנע רבים מבני העם להיות נאמנים לו.‏ בדומה לאבנר,‏ ניסה אבשלום להרוג את דוד,‏ אף שידע שיהוה מינה את דוד למלך על ישראל (‏שמ״ב ט״ו:‏13,‏ 14;‏ י״ז:‏1–4‏)‏.‏ דוגמתם של אבנר ואבשלום מראה בבירור ששאפתנות עלולה בנקל לגרום לאדם להפר את נאמנותו לאלוהים.‏ ברור שאף משרת יהוה נאמן לא יבחר בדרך אנוכית ומרושעת שכזו.‏ מ16.‏02 ד׳:‏9–11

אם יש לך אמונה חזקה,‏ הגיוני לצפות שהיא תבוא לידי ביטוי במעשיך.‏ הצעירים צריכים גם ’‏להתנהג בקדושה’‏ (‏פט״ב ג׳:‏11‏)‏.‏ לשם כך עליך להיות טהור מבחינה מוסרית.‏ מה מצבך בתחום זה?‏ לדוגמה,‏ חשוב על חצי השנה האחרונה.‏ כיצד הוכחת שאימנת את ”‏כושר ההבחנה”‏ שלך להבדיל בין טוב לרע?‏ (‏עב׳ ה׳:‏14‏)‏ האם אתה זוכר מקרים ספציפיים שבהם עמדת בפיתוי או בלחץ חברתי?‏ האם התנהגותך בבית הספר מאירה את אמונתך באור חיובי?‏ האם אתה מגן באומץ על אמונתך,‏ או שאתה מנסה להשתלב רק כדי שחבריך לכיתה לא ילעגו לך?‏ (‏פט״א ד׳:‏3,‏ 4‏)‏ כמובן,‏ אף אחד לא מושלם.‏ אפילו משרתים ותיקים של יהוה חוששים לפעמים לצדד באמונתם מול אחרים.‏ אולם אדם המוקדש ליהוה יהיה גאה,‏ ובצדק,‏ לשאת את שם אלוהים,‏ והדבר יתבטא בהתנהגותו.‏ מ16.‏03 ב׳:‏10,‏ 11

לאורך ההיסטוריה סיפק יהוה הנחיות או הדרכות ספציפיות.‏ לדוגמה,‏ בגן עדן נתן יהוה הנחיות ברורות שנועדו להוביל את המשפחה האנושית לחיי נצח מאושרים (‏בר׳ ב׳:‏15–17‏)‏.‏ אילו צייתו אדם וחוה להדרכתו,‏ היו נחסכות מהם השלכות טרגיות — חיים מלאי כאב שהסתיימו במוות ללא כל תקווה.‏ אך במקום לציית הקשיבה חוה לעצה שלכאורה נבעה מחיה נחותה.‏ לאחר מכן שמע אדם בקול חוה,‏ אישה בשר ודם.‏ שניהם פנו עורף להדרכתו של אביהם האוהב.‏ כתוצאה מכך עלתה המשפחה האנושית בכללותה על נתיב הרה אסון.‏ כיום יהוה כביכול עומד מול עמו ומכוון אותם לעבר חיי הנצח,‏ הרחק מכל סכנה.‏ יתרה מזו,‏ הוא פועל כרועה צאן אוהב הקורא אל כבשיו כדי להנחותם ולהזהירם מנתיבים מסוכנים.‏ מ16.‏03 ד׳:‏2,‏ 3