מרס
יום ד׳, 1 במרס
אינכם יודעים מה יקרה לכם מחר (יעקב ד׳:14).
זקני־קהילה החושבים לטווח ארוך חולקים בזמנים הנכונים עם אחים צעירים יותר את הניסיון שצברו בשנות שירותם הנאמן (תהל׳ ע״א:17, 18). זקנים המכשירים אחרים מהווים ברכה לעדר. הם מחזקים את הגנותיה של הקהילה. כיצד? מאמצי הזקנים להכשיר אחרים מביאים לידי כך שיהיו יותר אחים המוכנים לעזור לקהילה לעמוד איתן ולהיות מאוחדת, לא רק כעת אלא במיוחד בזמנים הסוערים שיבואו בצרה הגדולה (יח׳ ל״ח:10–12; מיכה ה׳:4, 5). על כן, זקנים יקרים, אנו מפצירים בכם לתת להכשרה מקום קבוע בשירותכם כיום. כמובן, אנו מבינים שהזמן שאתם מקדישים לפעילויות קהילתיות חשובות כבר גורם לכם להרגיש שאתם מגיעים לקצה גבול יכולתכם. לפיכך יהיה עליכם אולי לייחד חלק מן הזמן הזה להכשרה (קהלת ג׳:1). תהיה זו השקעה נבונה. מ15 4/15 א׳:8–10
יום ה׳, 2 במרס
אוזניך תשמענה דבר מאחריך, לאמור: ”זה הדרך, לכו בו” (יש׳ ל׳:21).
אתה ודאי מאמין שהמקרא מכיל את המסר של אלוהים עבור בני האדם ככלל. אולם האם המקרא מסביר גם כיצד אתה יכול להתקרב אל יהוה? אכן כן. כאשר אתה קורא ולומד את המקרא באופן קבוע, שים לב לתגובתך לכתוב בו וחשוב כיצד תוכל ליישם זאת בנסיבותיך האישיות; כך תאפשר ליהוה לדבר אליך באמצעות דברו. בדרך זו יתהדקו יחסיך עמו (עב׳ ד׳:12; יעקב א׳:23–25). לדוגמה, קרא את דבריו של ישוע ”חדלו לאצור לכם אוצרות על הארץ” והרהר במילים אלו. אם אתה סבור שחייך כבר ממוקדים בענייני המלכות, אתה חש שיהוה מרוצה ממך. מצד שני, אם אתה רואה צורך לפשט את חייך ולהתמקד במידה רבה יותר בענייני המלכות, אזי יהוה למעשה הסב את תשומת לבך לתחום שבו עליך להשתפר כדי להתקרב אליו (מתי ו׳:19, 20). מ15 4/15 ג׳:3–5
יום ו׳, 3 במרס
האדון עמד אתי ונסך בי כוח כדי שתוכרז על־ידיי הבשורה ביסודיות וכל הגויים ישמעו אותה; וניצלתי מפי האריה (טימ״ב ד׳:17).
הואיל ואנו עסוקים כדוגמת פאולוס בפעילות הבישור, אנו סמוכים ובטוחים שיהוה ידאג לכך שכל שאר הדברים הנחוצים לנו ”ייווספו” לנו (מתי ו׳:33). כמבשרי המלכות אנו ”מופקדים על הבשורה הטובה”, ויהוה רואה בנו ’שותפיו לעבודה’ (תסל״א ב׳:4; קור״א ג׳:9). אם נהיה פעילים ככל האפשר במלאכתו של אלוהים, יהיה לנו קל יותר לחכות להקלה. אם כן, הבה ננצל את הזמן הנוכחי לחיזוק יחסינו עם אלוהים. אם יצוץ מצב שידאיג אותך, נצל אותו כהזדמנות להתקרב עוד יותר אל יהוה. בעודנו משוקעים בדבר־אלוהים, מתמידים בתפילות ועסוקים בפעילויות רוחניות, הבה נחזיק בַּביטחון שיהוה יכול לדאוג לנו, ואכן ידאג לנו, בנסיבותינו הנוכחיות ובכל דבר שצופן לנו העתיד. מ15 4/15 ד׳:17, 18
שבת, 4 במרס
מניין נובעות המלחמות והמריבות שביניכם? (יעקב ד׳:1).
הגאווה עלולה להפר את שלום הקהילה. רגשות איבה ועליונות הטבועים עמוק בלבנו עלולים להשפיע על דיבורנו ומעשינו ולגרום סבל בל יתואר לאחרים (מש׳ י״ב:18). אם יש בנו הנטייה לחוש שאנו נעלים מאחרים, עלינו לזכור כי ”תועבת יהוה כל גבה לב” (מש׳ ט״ז:5). כדאי גם שנבחן את השקפתנו על אנשים מגזע, לאום או תרבות אחרים. אם מקננים בנו רגשי גאווה על רקע גזעי או לאומי, אנו למעשה מתעלמים מן העובדה ש”מאדם אחד יצר [אלוהים] את כל העמים” (מה״ש י״ז:26). במובן זה קיים רק גזע אחד שהרי לכל בני האדם אב משותף, אדם הראשון. לפיכך עד כמה מגוחך להאמין שגזעים מסוימים עליונים או נחותים. חשיבה זו תקדם את מזימת השטן לפגוע באהבתנו ובאחדותנו המשיחיות (יוח׳ י״ג:35). כדי להילחם בשטן ולנצח, חובה עלינו להדוף את הגאווה השלילית על כל צורותיה (מש׳ ט״ז:18). מ15 5/15 ב׳:8, 9
יום א׳, 5 במרס
חקו את אלוהים (אפ׳ ה׳:1).
אין ספק שאנו שמחים שאלוהים הבטיח חיי אלמוות בשמיים למשוחים הנאמנים וחיי נצח עלי אדמות ל’כבשיו האחרים’ הנאמנים של ישוע (יוח׳ י׳:16; י״ז:3; קור״א ט״ו:53). כמובן, חיי האלמוות בשמיים וחיי הנצח עלי אדמות לא יהיו מלוּוים בסבל הרווח בימינו. יהוה מודע לכאב שאנו חווים, כפי שהיה מודע לסבלם של בני ישראל כעבדים במצרים. ואכן, ”בכל צרתם לו צר” (יש׳ ס״ג:9). בחלוף מאות שנים פחדו היהודים מאויביהם אשר התנגדו לבנייתו המחודשת של בית המקדש, אבל אלוהים אמר: ”הנוגע בכם נוגע בבָבַת עינוֹ [”עיני”, תיקון סופרים]” (זכ׳ ב׳:12). כשם שאם רוחשת חיבה ואהבה לתינוקהּ, כך משתוקק יהוה לפעול באהבה למען משרתיו (יש׳ מ״ט:15). במובן מסוים יהוה יכול לשים את עצמו במקומם של אחרים, ואת היכולת הזו הוא העניק גם לנו (תהל׳ ק״ג:13, 14). מ15 5/15 ד׳:2
יום ב׳, 6 במרס
העניים תמיד אתכם (מתי כ״ו:11).
האם התכוון ישוע שתמיד יהיו עניים עלי אדמות? לא, הוא התכוון שיהיו עניים כל עוד הסדר העולמי המושחת הזה קיים. כיום צורכיהם הבסיסיים של מאות מיליוני אנשים אינם באים על סיפוקם בשל שלטונו הלא־צודק של האדם. אך ההקלה ממשמשת ובאה! (תהל׳ ע״ב:16) תודות לנסי ישוע אנו בטוחים שיש לו הכוח והרצון להשתמש עד מהרה בסמכותו לטובתנו (מתי י״ד:14–21). אומנם איננו מסוגלים לחולל נסים, אבל אנו יכולים להראות לאנשים בהתלהבות את דברו של אלוהים שנכתב ברוח קודשו. נבואות המקרא מבטיחות שיבואו זמנים טובים יותר. כעדי־יהוה מוקדשים המחזיקים בידע יקר ערך זה לגבי העתיד, האין אנו חשים שיש לנו חובה כלפי הזולת? (רומ׳ א׳:14, 15) הרהורים בדבר עשויים להניע אותנו לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים (תהל׳ מ״ה:2; מ״ט:4). מ15 6/15 א׳:7, 10, 11
יום ג׳, 7 במרס
רחצו את ידיכם... טהרו את לבבכם (יעקב ד׳:8).
אם נוקיר את ידידותנו עם יהוה נשתדל להשביע את רצונו בכל היבט בחיינו, כולל מחשבותינו. אנו רוצים להיות ’ברי לבב’, ולשם כך אנו ממקדים את שכלנו בכל דבר טהור, בכל מידה טובה ובכל דבר הראוי לשבח (תהל׳ כ״ד:3, 4; נ״א:8; פיל׳ ד׳:8). אומנם יהוה מתחשב באי־שלמותנו; הוא יודע שאנו נוטים לתאוות פסולות. אך ברור לנו שהוא נעצב אל לבו כאשר אנו משתעשעים במחשבות פסולות ולא עושים כל מאמץ לדחותן (בר׳ ו׳:5, 6). הרהורים בעובדה זו יגבירו את נחישותנו לשמור על טוהר המחשבות. אחת הדרכים החשובות להוכיח את הישענותנו המוחלטת על יהוה היא להזכיר בתפילותינו את מאבקנו במחשבות הטמאות. כאשר אנו מתקרבים אל יהוה בתפילות, הוא מתקרב אלינו. הוא מעניק לנו בנדיבות את רוח קודשו, וכך מחזק את נחישותנו לדחות מחשבות לא־מוסריות ולהישמר טהורים. מ15 6/15 ג׳:4, 5
יום ד׳, 8 במרס
תן לנו היום את הלחם הנחוץ לנו (מתי ו׳:11).
שים לב שזו בקשה אישית ללחם הנחוץ ”לנו” ולא ללחם הנחוץ ”לי”. ויקטור, משגיח נפה באפריקה, מספר: ”אני פעמים רבות מודה ליהוה שאשתי ואני לא צריכים להיות מודאגים מדי לגבי הארוחה הבאה שלנו ולגבי דמי השכירות. אחינו דואגים לנו באהבה מדי יום. אבל אני מתפלל שמי שעוזרים לנו יצליחו להתמודד עם הלחצים הכלכליים שמופעלים עליהם”. אם יש לנו מספיק מזון לימים רבים, אנו יכולים לחשוב על אחינו החיים בעוני או על אחינו שנפגעו מאסונות. לא די שנתפלל בעדם; עלינו גם לפעול בהתאם לתפילותינו. לדוגמה, אנו יכולים לחלוק את מה שיש לנו עם אחינו לאמונה השרויים בצורך. אנו גם יכולים לתרום באופן קבוע לפעילות הכלל עולמית בידיעה שכספים אלו מנוצלים בתבונה (יוח״א ג׳:17). מ15 6/15 ה׳:4–6
יום ה׳, 9 במרס
אלוהים אלוהינו עולם ועד. הוא יְנַהֲגֵנו על מוּת (תהל׳ מ״ח:15).
שינוי מפליא בחלקו הארצי של ארגון יהוה נובא בישעיהו ס׳:17. הצעירים או החדשים יחסית בָּאמת קראו על השינויים האלה או שמעו עליהם מפי אחרים. אבל מה גדולה זכותם של האחים והאחיות שחוו אותם אישית! אין פלא שהם משוכנעים שיהוה מדריך ומנחה את ארגונו באמצעות מלכו המוכתר! הם יודעים שביטחונם, הביטחון שכולנו שותפים לו, בנוי על קרקע יציבה. אם תקשיב לחוויותיהם המרגשות יחזק הדבר את אמונתך ויגבר ביטחונך ביהוה. אנו חייבים לספר לאחרים על ארגון יהוה, ואין זה משנה כמה זמן אנו בָּאמת. קיומו של גן עדן רוחני בתוך עולם מרושע, מושחת וחסר אהבה הוא בגדר נס! מ15 7/15 א׳:12, 13
יום ו׳, 10 במרס
הם אספו אותם אל המקום הנקרא בעברית הר מגידון (ההת׳ ט״ז:16).
מלחמת הר מגידון תוביל להאדרת שמו הקדוש של יהוה. בעת ההיא כל דמויי העזים ”ילכו לאבדון עולם” (מתי כ״ה:31–33, 46). כדור הארץ יהיה נקי סוף סוף מכל הרשע, וההמון הרב יעבור את חלקה האחרון של הצרה הגדולה. כשלפנינו אירועים מרגשים אלה, מה על כל אחד ואחד מאתנו לעשות כעת? השליח פטרוס כתב ברוח אלוהים: ”כיוון שכל אלה יתפרקו כך, חשבו איזה מין אנשים עליכם להיות — אנשים המתנהגים בקדושה ועושים מעשים המעידים על מסירות לאלוהים — בעודכם מחכים לבוא יום יהוה וזוכרים אותו תמיד... על כן, אהוביי, הואיל ואתם מחכים לדברים אלה עשו כל מאמץ להימצא לפניו לבסוף ללא רבב וללא דופי ובשלום” (פט״ב ג׳:11, 12, 14). אם כן, הבה נהיה נחושים להישמר נקיים מבחינה רוחנית ולתמוך במלך השלום. מ15 7/15 ב׳:17, 18
שבת, 11 במרס
אם יהוה לא יבנה בית, שווא עמלו בוניו בו (תהל׳ קכ״ז:1).
ארגון יהוה עושה מאמצים כבירים בהקמתם ובמימונם של אולמי מלכות צנועים. עבודות התכנון, הבנייה והשיפוץ של האולמות נעשות על־ידי מתנדבים שלא בשכר. מאז 1 בנובמבר 1999 נבנו יותר מ־000,28 מרכזים חדשים יפהפיים לעבודת אלוהים הטהורה עבור קהילות שונות ברחבי תבל. משמע הדבר הוא שב־15 שנים הוקמו מדי יום בממוצע חמישה אולמי מלכות חדשים. נעשים מאמצים לתמוך בבניית אולמי מלכות בכל מקום שבו הם דרושים. אמצעי אוהב זה מבוסס על העיקרון המקראי שלפיו העודף שיש לכמה ימלא את מחסורם של אחרים, כדי ש”יהיה איזון” (קור״ב ח׳:13–15). כתוצאה מכך, הוקמו מרכזים חדשים יפהפיים לעבודת אלוהים הטהורה עבור קהילות שאלמלא כן מעולם לא היו להן המשאבים הכספיים לבנות לעצמן אולם מלכות. מ15 7/15 ד׳:9–11
יום א׳, 12 במרס
חכה לו (חב׳ ב׳:3).
על מנת שהאות המורכב של נוכחות המשיח ימלא את תפקידו, התגשמותו צריכה להיות ברורה דייה כדי לעורר את תשומת לבם של מי שנשמעים למצוות ישוע ’לעמוד על המשמר’ (מתי כ״ד:27, 42). וכך אכן היה מאז 1914. מאותה שנה ואילך מתגשמים צדדי האות. המסקנה הברורה היא שאנו חיים כעת ב”אחרית הסדר העולמי” — תקופת זמן מוגבלת המובילה אל, וכוללת בתוכה את, השמדת הסדר העולמי המרושע הזה (מתי כ״ד:3). אם כן, מדוע על המשיחיים כיום להמשיך לחכות בציפייה? אנו עושים כן מתוך ציות לישוע המשיח. בנוסף, אנו מזהים את האות לנוכחותו. ציפיותינו אינן מבוססות על נכונות נאיבית להאמין לכל דבר, אלא על ראיות מקראיות מוצקות המניעות אותנו להישאר דרוכים וערניים, לעמוד על המשמר ולחכות בציפייה לקץ הסדר העולמי המרושע הזה. מ15 8/15 ב׳:8, 9
יום ב׳, 13 במרס
משביע לכל חי רצון (תהל׳ קמ״ה:16).
לתחומי העניין האישיים ולהנאות האישיות יהיה מקום בעולם החדש שיביא אלוהים. אחרי הכול, מדוע חנן אותנו יהוה בצמא להגשמה עצמית ולהנאות בריאות אם לא הייתה לו כוונה שנספק את הרצונות האלו במלואם? (קהלת ב׳:24) בדרך זו ובדרכים אחרות יהוה תמיד ’ישביע לכל חי רצון’. יש מקום לבידור ולהתרגעות, אבל ההנאה שמפיקים מהם גוברת כאשר אנו מציבים את יחסינו עם יהוה במקום הראשון. כך יהיה גם בגן עדן עלי אדמות. עד כמה נבון יהיה מצדנו אם נלמד לשמור את תחומי העניין האישיים שלנו במקומם הראוי ויחד עם זאת נחפש תחילה את המלכות ונתמקד בברכות הרוחניות שמהן נהנים כיום משרתי יהוה! (מתי ו׳:33) בגן העדן שלעתיד לבוא נזכה לאושר ברמה שמעולם לא חווינו. עלינו להוכיח עד כמה אנו משוועים לחיים האמיתיים על־ידי כך שניערך אליהם כיום. מ15 8/15 ג׳:17, 18
יום ג׳, 14 במרס
לבשו את האישיות החדשה, אשר נבראה בהתאם לרצון אלוהים בצדקה ובנאמנות אמיתיות (אפ׳ ד׳:24).
במרוצת חייו עלי אדמות כאדם מושלם היה ישוע מוקף באנשים לא־מושלמים. הוא גדל להורים לא־מושלמים וחי שנים רבות תחת קורת גג אחת עם קרובי משפחה לא־מושלמים. גם תלמידיו הקרובים ביותר הושפעו מרוח השאפתנות והתככנות שאפפה אותם. לדוגמה, בערב שלפני הוצאתו להורג ”פרץ ביניהם ויכוח סוער בשאלה מי מהם נחשב לגדול ביותר” (לוקס כ״ב:24). למרות זאת, ישוע ידע בביטחון שתלמידיו הלא־מושלמים יוכלו לגדול מבחינה רוחנית וליצור קהילה מאוחדת. באותו ערב התפלל ישוע שישררו אחדות ואהבה בין שליחיו; הוא ביקש מאביו שבשמיים: ”יהיו הם כולם אחד; כמו שאתה, אבי, מאוחד אתי ואני מאוחד אתך, שגם הם יהיו מאוחדים אתנו... כדי שיהיו אחד כפי שאנחנו אחד” (יוח׳ י״ז:21, 22). מ15 9/15 א׳:10, 11
יום ד׳, 15 במרס
אמר אליו: ”בוא!” ירד פטרוס מן הסירה והלך על פני המים לקראת ישוע (מתי י״ד:29).
את הרוחות ואת הגלים שסבבו את פטרוס בשעה שהתהלך על המים ניתן להשוות לניסיונות ולפיתויים שבהם אנו נתקלים בחיינו כמשיחיים המוקדשים לאלוהים. גם כאשר הניסיונות והפיתויים קשים אנו יכולים לעמוד איתן תודות לתמיכת יהוה. זכור שפטרוס לא שקע בשל משב רוח עז או גל גדול. היזכר בסדר האירועים: ”כשראה את הסערה פחד” (מתי י״ד:24–32). פטרוס חדל להתמקד בישוע ואז התערערה אמונתו. אנו עלולים להתחיל לשקוע אם נתחיל ’לראות את הסערה’, כלומר נתמקד בעוצמתה ונפקפק בתמיכתו של יהוה. עלינו להתייחס ברצינות לאפשרות שאמונתנו תדעך, שכן המקרא אומר שהיחלשות האמונה או אובדן האמונה הם ”החטא הלוכד אותנו בנקל” (עב׳ י״ב:1). כפי שחווייתו של פטרוס ממחישה, אמונתנו עלולה להיחלש במהרה אם נתמקד בדברים הלא־נכונים. מ15 9/15 ג׳:1, 6, 7
יום ה׳, 16 במרס
כל מתנה טובה וכל מתנה מושלמת באה ממעל ויורדת מאת אבי אורות השמיים (יעקב א׳:17).
מה אתה עושה כאשר אתה מקבל מתנה? סביר מאוד להניח שאתה מביע הערכה בדרך זו או אחרת. בנוסף לכך, אתה מן הסתם תעשה שימוש טוב במתנה ולא תתייחס אליה כאל דבר מובן מאליו. יהוה תמיד מספק את מה שנחוץ לנו כדי לחיות ולהיות מאושרים. האין זה מעורר בנו את הרצון להשיב לו אהבה? במשך מאות שנים חסו בני ישראל בדאגתו האוהבת של יהוה ובורכו על־ידיו בשפע הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית (דב׳ ד׳:7, 8). אך כדי להמשיך לזכות לברכותיו היה עליהם לציית לתורת אלוהים אשר כללה בתוכה את המצווה לתת ליהוה את ”ראשית ביכורי” האדמה (שמ׳ כ״ג:19). כך יכלו בני ישראל להוכיח שהם אינם מתייחסים לאהבת יהוה ולברכותיו כאל דבר מובן מאליו (דב׳ ח׳:7–11). מ15 9/15 ה׳:5, 6
יום ו׳, 17 במרס
אשרי טהורי הלב, כי הם יראו את אלוהים (מתי ה׳:8).
כיצד נוכל לראות את יד יהוה בחיינו? חשוב על הדוגמאות הבאות: אולי אתה חש שהאופן שבו נחשפת לאמת מעיד בבירור על הכוונת אלוהים. או האם אי פעם נכחת באסיפות משיחיות, ואז שמעת נאום ואמרת לעצמך: ”זה בדיוק מה שהייתי צריך”? או אולי ראית איך אלוהים ענה לתפילתך. אולי החלטת להרחיב את שירותך ונדהמת כשראית כיצד יהוה סלל בפניך את הדרך. או האם קרה לך פעם שעזבת מקום עבודה מסיבות רוחניות ונוכחת בהתגשמות הבטחת אלוהים: ”לעולם לא אנטוש אותך”? (עב׳ י״ג:5) אם נהיה ערים מבחינה רוחנית ו’טהורי לב’ נוכל להבחין בדרכים הרבות שבהן עוזר לנו יהוה. כיצד נוכל להיות ’טהורי לב’? עלינו להיות טהורים מבפנים ולחדול מכל התנהגות פסולה (קור״ב ד׳:2). ככל שנחזק את רוחניותנו ונתנהג כשורה נהיה בין אלה היכולים לראות את אלוהים. מ15 10/15 א׳:17, 19
שבת, 18 במרס
מי שישרת אותי האב יכבד אותו (יוח׳ י״ב:26).
בין ההמונים בירושלים היו כמה גרים יוונים שככל הנראה מרוב התרשמותם מישוע ביקשו מן השליח פיליפוס שיארגן להם פגישה אתו. אבל ישוע לא היה מוכן לתת לדבר להסיח את דעתו מן העניינים החשובים יותר שנכונו לו. הוא ודאי לא ניסה לצבור פופולאריות כדי להימנע ממותו כקורבן בידי אויבי אלוהים. לכן אחרי שהסביר כי הוא עומד למות אמר ישוע לאנדרי ולפיליפוס: ”האוהב את נפשו יאבד אותה, אך השונא את נפשו בעולם הזה ישמור אותה ויקבל חיי עולם”. במקום לספק את סקרנותם של אותם יוונים, המליץ למאזיניו לגלות הקרבה עצמית כמוהו ואמר את הכתוב בפסוק היומי. אין ספק שפיליפוס העביר מסר חיובי זה לשואליו (יוח׳ י״ב:20–25). אף שישוע לא היה מוכן לתת לדבר להסיח את דעתו ממטרתו העיקרית שהייתה הכרזת הבשורה הטובה, הוא לא תמיד חשב על עבודה. מ15 10/15 ג׳:13, 14
יום א׳, 19 במרס
את כל מי שאני אוהב אני מוכיח ומטיל עליו מוסר (ההת׳ ג׳:19).
אף שתלמידי ישוע שבו והתווכחו מי הגדול ביניהם ישוע לא התייאש מהם. עם זאת, כאשר הם לא נשמעו לעצותיו הוא לא התעלם מכך, אלא באהבה ובעדינות תיקן אותם בזמן ובמקום המתאימים (מר׳ ט׳:33–37). הטל מוסר על ילדיך כביטוי לאהבתך כלפיהם. לפעמים מספיק להסביר מדוע דרך מסוימת נכונה או פסולה. אך לעיתים הילד אינו מיישם את דבריך (מש׳ כ״ב:15). במקרה כזה חקה את ישוע. בזמן ובמקום המתאימים הטל מוסר על ילדך באהבה ובעדינות בעזרת הדרכה סבלנית, חינוך ותיקון. ”הוריי אף פעם לא הטילו עליי מוסר בכעס או מבלי להסביר לי מדוע”, מספרת איליין, אחות מדרום אפריקה. ”כתוצאה מכך, חשתי ביטחון. ידעתי מה הם גבולותיי והבנתי מה מצופה ממני”. מ15 11/15 א׳:5, 6
יום ב׳, 20 במרס
אלוהים הוא אהבה (יוח״א ד׳:16).
דמיין לעצמך איך היו החיים אילו לא אהב אלוהים את בני האדם. די לנו להתבונן בהיסטוריה האיומה של העולם הזה ובשליטיו האנושיים ששלטו תחת אלוהיו חסר האהבה ואכול הזעם, השטן (קור״ב ד׳:4; יוח״א ה׳:19; ההת׳ י״ב:9, 12). הדבר ממחיש לנו עד כמה מחריד היה העתיד אילו היקום היה מתפקד ללא השפעתה של אהבת אלוהים. כאשר מרד השטן בשלטון יהוה הוא ערער על חוקיותה ועל צדקתה של ריבונותו האוניברסאלית של אלוהים. למעשה, השטן טען ששלטונו יהיה טוב יותר מזה של הבורא (בר׳ ג׳:1–5). אף שיהוה הניח לשטן לנסות להוכיח את טענתו, הוא הרשה זאת באופן זמני. ברוב חוכמתו אפשר יהוה שמספיק זמן יחלוף כדי להראות בצורה ברורה ביותר את אוזלת ידו של כל שלטון מלבד שלטונו שלו. ההיסטוריה האומללה של האנושות מראה שלא בני האדם ולא השטן מסוגלים לכונן עבורנו שלטון שיענה על צרכינו. מ15 11/15 ג׳:3, 4
יום ג׳, 21 במרס
לדבר להגנתכם... בענווה ובכבוד עמוק (פט״א ג׳:15).
בגילוי ענווה מיישמים משרתי יהוה עיקרון חשוב שהתווה ישוע. בדרשת ההר הכריז: ”שמעתם כי נאמר: ’אהב את רעך ושנא את אויבך’. אבל אני אומר לכם: התמידו לאהוב את אויביכם ולהתפלל בעד רודפיכם; כך תוכיחו שאתם בנים לאביכם שבשמיים, כי הוא מזריח שמשו על רעים ועל טובים וממטיר גשם על צדיקים ועל רשעים” (מתי ה׳:43–45). כן, בתור משרתי אלוהים, חובה עלינו ללמוד ’לאהוב את אויבינו’ בלי תלות ביחס שלהם כלפינו. בכל תחומי החיים חייבים משרתי יהוה להראות בגישתם ובמעשיהם שהם אוהבים את יהוה ואת הרֵע. לדוגמה, גם אם יש שאינם מגיבים בחיוב לבשורת המלכות, אנו מגלים כלפיהם אהבה כשהם זקוקים לעזרה. מ15 11/15 ד׳:17, 19, 20
יום ד׳, 22 במרס
[בני העם] הבינו בדברים אשר הודיעו להם (נחמ׳ ח׳:12).
משרתי אלוהים תמיד השתמשו בכושר הדיבור — ביכולת להשתמש בשפות — כדי להלל את יהוה וכדי להודיע את רצונו לאחרים. תרגומו של המקרא הוא בעת האחרונה אחת הדרכים המשמעותיות לקדם את עבודת אלוהים הטהורה בעזרת השימוש בשפות. ישנם אלפי תרגומי מקרא, אך הם שונים זה מזה במידת נאמנותם לטקסטים המקוריים. בשנות ה־40 הגדירה ועדת תרגום עולם חדש של המקרא עקרונות תרגום שיושמו ביותר מ־130 שפות. העקרונות הם: (1) לקדש את שם אלוהים על־ידי השבתו למקומו הראוי בכתבי־הקודש (מתי ו׳:9). (2) לתרגם את המסר המקורי שנכתב ברוח אלוהים מילולית ככל האפשר, אך להעביר את המובן הנכון כאשר תרגום מילה במילה מעוות את המשמעות. (3) להשתמש בשפה קלה להבנה המעודדת קריאה (נחמ׳ ח׳:8). מ15 12/15 ב׳:1, 2
יום ה׳, 23 במרס
אם תשמיע החצוצרה קול לא־ברור, מי יתכונן לקרב? (קור״א י״ד:8).
קול חצוצרה לא־ברור עלול לגרום לאסון לצבא בשעת הקרב. באותו אופן, אם דיבורנו יהיה יותר מדי מעורפל או עקיף, הוא עלול לבלבל או להתעות (קור״א י״ד:9). כמובן, במאמצינו לומר מילים ברורות ומובנות, לא נרצה להיות בוטים או חסרי טקט. ישוע הציב את הדוגמה הטובה מכול בבחירת מילים מתאימות. תן דעתך לנאומו הקצר אך העוצמתי שבמתי פרקים ה׳ עד ז׳. הוא לא דיבר בשפה מליצית או בשפה המשתמעת לשתי פנים, והוא לא השתמש במילים קשות או פוגעות. במקום זאת, הוא בחר בביטויים ברורים ופשוטים כדי להגיע ללב מאזיניו. לדוגמה, על מנת להרגיע את חששותיהם של האנשים בנוגע לצורך היומי במזון, הוא התייחס לכך שיהוה מכלכל את עופות השמיים. אחר כך השווה בין מאזיניו ובין עופות השמיים, ושאל: ”האינכם יקרים מהם?” (מתי ו׳:26) אין ספק שישוע דיבר כאן בצורה אוהבת ובמילים פשוטות ומובנות הנוגעות ללב! מ15 12/15 ג׳:13, 14
יום ו׳, 24 במרס
המשיכו לאהוב זה את זה באהבת אחים (עב׳ י״ג:1).
מה הכוונה לגלות אהבת אחים? המשמעות המילולית של המונח היווני פילדלפיה, שבו השתמש פאולוס, היא ”חיבה כלפי אח”. אהבת אחים היא סוג של חיבה המקפלת בתוכה רגש עז ולבבי של קרבה, בדומה לקשר בין בני משפחה או חברים קרובים (יוח׳ י״א:36). איננו מעמידים פנים שאנו אחים ואחיות — אנחנו באמת אחים ואחיות (מתי כ״ג:8). את רגש הקרבה העז שיש לנו זה כלפי זה ניתן לסכם במילים: ”רחשו חיבה לבבית זה לזה ואהבו איש את רעהו אהבת אחים. הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו” (רומ׳ י״ב:10). אהבה זו — לצד אָגָפֶּה, אהבה עקרונית — תורמת ליצירת קשרים הדוקים בין משרתי אלוהים. הדת המשיחית חובקת את כל מאמיניה בלי תלות בלאום שלהם (רומ׳ י׳:12). יהוה מלמד אותנו לאהוב זה את זה כאחים (תסל״א ד׳:9). מ16.01 א׳:5, 6
שבת, 25 במרס
אהבתו של המשיח דוחקת בנו (קור״ב ה׳:14).
אהבתנו לישוע מניעה אותנו להשתתף בכל נפשנו בפעילות ההטפה ובמלאכת עשיית התלמידים (מתי כ״ח:19, 20; לוקס ד׳:43). במהלך עונת ערב הזיכרון תהיה לנו ההזדמנות לשרת כחלוצים עוזרים ולהקדיש 30 או 50 שעות לפעילות הבישור. האם תוכל לתכנן את תוכניותיך בהתאם? אלמן בן 84 לא חשב שיוכל לשרת כחלוץ עוזר בשל גילו המתקדם ובריאותו הלקויה. אך החלוצים באזור מגוריו נרתמו לעזרתו. הם הסיעו אותו והשתדלו לבחור שטח הטפה המתאים לו, וכך הוא הצליח לעמוד במכסת 30 השעות. האם תוכל לנקוט יוזמה ולעזור למישהו לשרת כחלוץ עוזר בעונת ערב הזיכרון ולהתנסות בעקבות זאת בשמחה רבה? מובן שלא כולנו נוכל לשרת כחלוצים עוזרים. בכל אופן, נוכל לנצל את הזמן והכוח שברשותנו כדי להגדיל את קורבן ההלל שאנו מקריבים ליהוה. מ16.01 ב׳:7, 11
יום א׳, 26 במרס
נלכה עמכם, כי שמענו אלוהים עמכם (זכ׳ ח׳:23).
אם לא ניתן לדעת בוודאות את שמותיהם של כל חברי עם ישראל הרוחני הנמצאים על הארץ כיום, כיצד יכולים הכבשים האחרים ’ללכת עמם’? שים לב מה מציינת הנבואה בזכריה בנוגע לעשרת האנשים הסמליים. הם ”יחזיקו... בכנף איש יהודי לאמור: ’נלכה עמכם, כי שמענו אלוהים עמכם’”. אף שמוזכר כאן רק יהודי אחד, בשני המקרים הפנייה ”עמכם” היא ברבים. אם כן, היהודי הרוחני אינו אדם אחד אלא קבוצה. לכן אין צורך לזהות כל יהודי רוחני ואז ללכת עמו. עלינו לזהות אותם כקבוצה ולתמוך בהם. בשום מקום בכתבי־הקודש לא נאמר שעלינו ללכת בעקבותיו של אדם כלשהו. ישוע הוא מנהיגנו (מתי כ״ג:10). מ16.01 ד׳:4
יום ב׳, 27 במרס
אתה, ישראל עבדי, יעקב, אשר בחרתיך, זרע אברהם אוהבי [ידידי] (יש׳ מ״א:8).
מן העריסה ועד הקבר, אנו זקוקים יותר מכול לאהבה. בני אדם זקוקים לאהבה ואף משתוקקים לה — ולא רק לאהבה רומנטית. יש לנו צורך עז ליצור קשרי ידידות עם אחרים. אך האהבה שאנו זקוקים לה יותר מכול היא אהבת יהוה. רבים מתקשים להאמין שבני אדם יכולים לרקום קשרי ידידות קרובים ואוהבים עם האל הכול יכול. האם גם אנו מחזיקים בגישה ספקנית כזו? כלל וכלל לא! המקרא מראה שהיו אנשים לא־מושלמים שרקמו יחסי ידידות עם אלוהים. כדאי לבחון את דוגמתם משום שרקימת קשרי ידידות עם אלוהים היא המטרה הראויה ביותר שנוכל להציב לעצמנו. אברהם הוא דוגמה יוצאת מן הכלל לאדם שפיתח ידידות כזו עם אלוהים (יעקב ב׳:23). כיצד פיתח אברהם יחסים כה קרובים עם יהוה? אחד המרכיבים החיוניים בידידות זו הוא אמונה. למעשה, המקרא מכנה את אברהם ”אביהם של כל המאמינים” (רומ׳ ד׳:11). מ16.02 א׳:1, 2
יום ג׳, 28 במרס
לא היה כמוהו (מל״ב י״ח:5).
אף שחזקיהו היה בנו של אחד המלכים הגרועים ביותר ביהודה, הוא הפך לאחד המלכים הטובים ביותר (מל״ב י״ח:6). חזקיהו החליט לתקן את העוולות שעשה אביו. הוא טיהר את בית המקדש, ביקש כפרה על חטאי העם ופתח במבצע נרחב ונמרץ להשמדת פסלי האלילים (דה״ב כ״ט:1–11, 18–24; ל״א:1). כאשר נתקל בקשיים מרתיעים, כמו האיום על ירושלים בידי סנחריב מלך אשור, גילה חזקיהו אומץ לב ואמונה יוצאים מן הכלל. הוא נשען על אלוהים כמקור ישועה וחיזק את עמו במילים ובדוגמה אישית (דה״ב ל״ב:7, 8). מאוחר יותר כאשר קיבל חזקיהו תיקון בשל גישתו היהירה, הוא השפיל עצמו והתחרט (דה״ב ל״ב:24–26). ברור אפוא שחזקיהו לא אפשר לעברו להרוס את ההווה או העתיד שלו. ההיפך הוא הנכון. הוא הראה שהוא ידיד יהוה ודוגמה טובה הראויה לחיקוי. מ16.02 ב׳:11
יום ד׳, 29 במרס
אם מישהו נוקט צעד מוטעה מבלי שהוא מודע לכך, אתם בעלי הכישורים הרוחניים, נסו לתקן אותו ועשו כן ברוח של ענווה (גל׳ ו׳:1).
טוב לב יכול לעזור לך לנוכח קונפליקט נאמנות. לדוגמה, אתה אולי יודע בוודאות שאח לאמונה ביצע חטא חמור. אתה אולי חושב שאתה צריך להישאר נאמן לו, בייחוד אם הוא חבר קרוב או בן משפחה. אבל אם תחפה עליו ולא תספר על התנהגותו הפסולה, אתה תפר את נאמנותך לאלוהים. אין ספק שנאמנותך ליהוה צריכה להיות במקום הראשון. גלה טוב לב אך היה נחוש. עודד את חברך או קרוב משפחתך לבקש עזרה מזקני־הקהילה. אם הוא לא יעשה זאת תוך פרק זמן סביר, נאמנותך לאלוהים תניע אותך לדווח על כך לזקנים. בעשותך כן תוכיח את נאמנותך ליהוה וגם תנהג בטוב לב בחברך או בקרוב משפחתך, שהרי הזקנים ינסו לתקן אותו ברכות (וי׳ ה׳:1). מ16.02 ד׳:14
יום ה׳, 30 במרס
חשבו איזה מין אנשים עליכם להיות — אנשים המתנהגים בקדושה ועושים מעשים המעידים על מסירות לאלוהים (פט״ב ג׳:11).
”מעשים המעידים על מסירות לאלוהים” כוללים פעילויות קהילתיות, כגון נוכחות באסיפות והשתתפות בשירות. כלולות בכך גם פעילויות רוחניות שאחרים אינם רואים, כמו תפילות אישיות ולימוד אישי. מי שהקדיש את חייו ליהוה לא יראה במעשים האלה מטלות. להיפך, הוא ישקף את גישתו של דוד המלך, שאמר: ”לעשות רצונך, אלוהיי, חפצתי, ותורתך בתוך מעיי” (תהל׳ מ׳:9). זכור, בתור משיחי מוקדש וטבול אתה תיתן דין וחשבון על עצמך לפני יהוה. שירותך ליהוה לא צריך להיות תלוי באחרים — אפילו לא בהוריך. התנהגותך הקדושה ומעשיך המעידים על מסירות לאלוהים מוכיחים שאימצת את האמת ללבך ושאתה מתקדם לקראת טבילה. מ16.03 ב׳:10, 12, 15
יום ו׳, 31 במרס
לפני בוא האמונה נשמרנו תחת התורה... לפיכך התורה הייתה לנו כאומן המוביל אל המשיח (גל׳ ג׳:23, 24).
תורת משה שימשה כחומת מגן נגד השחיתות המוסרית והפולחן המתועב של העמים האחרים. כשבני ישראל שמעו בקול אלוהים, נהנתה האומה מברכתו. כשהם התעלמו ממנו, הם סבלו מהשלכות מרות (דב׳ כ״ח:1, 2, 15). ההנחיות היו נחוצות מסיבה נוספת. התורה הצביעה על התפתחות חשובה באשר לרצון יהוה — ביאתו של המשיח, ישוע. התורה הבהירה לבני ישראל יותר מתמיד שהם לא־מושלמים. היא גם הדגישה להם את הצורך בכופר, קורבן מושלם שיכפר על החטא לגמרי (גל׳ ג׳:19; עב׳ י׳:1–10). בנוסף לכך, התורה שימרה את שושלתו של המשיח ועזרה לעם לזהותו. אם כן, התורה שימשה כחונך זמני, או ”אוֹמֵן”, המוביל אל המשיח. מ16.03 ד׳:6, 7