אפריל

בעבר היה לו מעמד רצוי לפני יהוה.‏ אך בשלב מסוים החל יצור רוחני זה לרצות שבני אדם יסגדו לו.‏ במקום לסלק מעליו את התאווה השלילית הזו,‏ הוא טיפח אותה ונתן לה לצמוח עד אשר ילדה חטא (‏יעקב א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ אנו יודעים שזהו השטן,‏ אשר ”‏באמת לא דבק”‏.‏ הוא מרד ביהוה ונעשה ל”‏אבי השקר”‏ (‏יוח׳ ח׳:‏44‏)‏.‏ מאז מרדו מוכיח עצמו השטן כגדול אויביו של יהוה,‏ והוא רחוק מלהיות ידידם של בני האדם.‏ הכינויים שניתנו לו מצביעים על עומק שחיתותו.‏ המילה ”‏שטן”‏ משמעה ”‏מתנגד”‏,‏ לציון העובדה שיצור רוחני מרושע זה אינו תומך בריבונות אלוהים;‏ נהפוך הוא,‏ הוא שונא אותה ונלחם בה במלוא העוצמה.‏ יותר מכל דבר אחר רוצה השטן שריבונות יהוה תבוא אל קצה.‏ מ15 5/‏15 א׳:‏1,‏ 2

לימוד כתבי־הקודש לא רק חושף אצלנו תחומים טעוני שיפור מבחינה רוחנית,‏ אלא גם מעמיק את הערכתנו כלפי דרכיו שובות הלב של יהוה וגורם לנו לאהוב אותו עוד יותר.‏ וככל שאהבתנו כלפי אלוהים גוברת,‏ כך גוברת אהבתו כלפינו והיחסים בינינו הולכים ומתהדקים.‏ אך כדי שנוכל להתקרב אל יהוה עלינו ללמוד את המקרא כשלנגד עינינו המטרה הנכונה.‏ ביוחנן י״ז:‏3 נאמר:‏ ”‏זו הדרך לחיי עולם:‏ שיכירו אותך,‏ האל האמיתי היחיד,‏ ואת זה אשר שלחת,‏ את ישוע המשיח”‏.‏ אם כן,‏ אין מטרתנו אך ורק לצבור ידע,‏ אלא ’‏להכיר’‏ את יהוה טוב יותר כאישיות (‏שמ׳ ל״ג:‏13;‏ תהל׳ כ״ה:‏4‏)‏.‏ ככל שנלמד להכיר את יהוה יותר לעומק,‏ לא נהיה מוטרדים מדי אם פרשות מקראיות מסוימות יגרמו לנו לתהות מדוע הוא פעל כפי שפעל.‏ מ15 4/‏15 ג׳:‏6–8

לא מזמן נשאלו מספר זקנים העוזרים בהצלחה לאחיהם לגדול רוחנית באילו שיטות הם מכשירים אחרים.‏ אף שלכל אחד מהם נסיבות שונות מאוד,‏ עצותיהם היו דומות להפליא.‏ על מה מעיד הדבר?‏ הדבר מעיד על כך שהכשרה המבוססת על המקרא מתאימה למתלמדים ‏’‏בכל מקום ובכל קהילה וקהילה’‏ — כפי שנכון היה בימי השליח פאולוס.‏ המורה צריך ליצור את התנאים הנכונים להכשרה.‏ כפי שגנן צריך לעבד או לתחחַ את האדמה לפני זריעת הזרעים,‏ כך צריך המורה להכין את לב המתלמד ולעודד אותו לפני שינחיל לו כישורים חדשים.‏ אם כן,‏ כיצד יוצרים המורים את התנאים הנכונים להכשרה?‏ הם מיישמים קו פעולה הדומה לזה שנקט שמואל כשהכין את שאול לתפקידו כמנהיג ישראל (‏שמ״א ט׳:‏15–27;‏ י׳:‏1‏)‏.‏ מ15 4/‏15 א׳:‏11,‏ 12

חלק ניכר ממה שמקדם העולם מנוגד לאמות המידה שמתווה המקרא.‏ כמובן,‏ לא כל מה שמציע העולם הוא דבר רע.‏ אך עלינו לצפות שהשטן ישתמש בעולמו כדי לנצל לרעה את רצונותינו ולנסות לפתות אותנו לחטוא או לפתח אהבה לעולם ולהזניח את עבודת יהוה (‏יוח״א ב׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ היו משיחיים במאה הראשונה לספירה שאהבת העולם נתנה בהם את אותותיה.‏ לדוגמה,‏ פאולוס כתב:‏ ”‏דימס עזב אותי בגלל אהבתו לסדר העולמי הנוכחי”‏ (‏טימ״ב ד׳:‏10‏)‏.‏ המקרא אינו מציין מפורשות איזה היבט בעולם אהב דימס שבגללו עזב את פאולוס.‏ ייתכן שדימס החל לאהוב דברים חומריים יותר מאשר עניינים רוחניים.‏ אם כך היה,‏ הרי שדימס החמיץ זכויות רוחניות מרגשות — ובשביל מה?‏ האם העולם יכול היה להעניק לדימס משהו שיעלה על הברכות שיכול היה יהוה להעניק לו כעמיתו של פאולוס?‏ (‏מש׳ י׳:‏22‏)‏.‏ מ15 5/‏15 ב׳:‏10,‏ 11

ישוע כאב את כאבם של אחרים,‏ אפילו כאלה שאת נסיבותיהם מעולם לא חווה.‏ לדוגמה,‏ פשוטי העם חיו בפחד מפני מנהיגי הדת,‏ אשר הוליכו אותם שולל והעמיסו על שכמם כללים רבים שהגו בני אדם (‏מתי כ״ג:‏4;‏ מר׳ ז׳:‏1–5;‏ יוח׳ ז׳:‏13‏)‏.‏ אף שישוע מעולם לא פחד מהם ולא הוּלך שולל,‏ הוא יכול היה להבין מצבים שבהם לא התנסה.‏ משום כך,‏ ”‏כראותו את ההמונים ריחם עליהם כי היו פצועים ועזובים כצאן ללא רועה”‏ (‏מתי ט׳:‏36‏)‏.‏ בדומה לאביו,‏ גילה ישוע אהבה והיה רחום וחנון.‏ כאשר ראה ישוע אנשים סובלים,‏ הוא חש צורך להפגין כלפיהם אהבה.‏ בזאת שיקף באופן מושלם את אהבתו של אביו.‏ לאחר מסע הטפה נרחב עמדו ישוע ושליחיו ללכת אל מקום שומם ולנוח מעט.‏ אך הואיל וריחם על ההמון שחיכה לו,‏ פינה ישוע מזמנו כדי ”‏ללמד אותם דברים רבים”‏ (‏מר׳ ו׳:‏30,‏ 31,‏ 34‏)‏.‏ מ15 5/‏15 ד׳:‏3,‏ 4

בנו בכורו של אלוהים היה הביטוי השלם והמוקדם ביותר של חוכמתו העילאית של יהוה.‏ הוא היה החוכמה בהתגלמותה,‏ ”‏אָמוֹן”‏,‏ או איש מלאכה מיומן,‏ לצד אביו.‏ נוכל רק לדמיין את השמחה והסיפוק שהיו לו בשעה שאביו ’‏הכין את השמיים’‏ ו’‏חוקק מוסדי ארץ’‏.‏ אך על אף הערכתו לדברים הדוממים היו ’‏בני האדם שעשועיו’‏,‏ כלומר חביבי נפשו,‏ של בכור אלוהים (‏מש׳ ח׳:‏22–31‏)‏.‏ כן,‏ עוד בקיומו הקדם אנושי רחש ישוע חיבה לבבית לבני האדם.‏ לימים,‏ כהוכחה לנאמנותו ולאהבתו לאביו וכביטוי לאהבתו העמוקה כלפי ’‏בני האדם’‏,‏ היה בכור אלוהים מוכן ’‏להריק את עצמו’‏ ולהפוך לבן אנוש.‏ הוא עשה כן כדי לספק ”‏כופר בעד רבים”‏ (‏פיל׳ ב׳:‏5–8;‏ מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ איזו אהבה עזה הוא רוחש למשפחה האנושית!‏ מ15 6/‏15 ב׳:‏1,‏ 2

האם אתה מעריך את מה שיהוה עשה למענך?‏ אם כן,‏ מן הראוי שתקדיש לו את חייך ותיטבל.‏ זכור,‏ ההקדשה היא למעשה הבטחה כבדת משקל ליהוה לעשות את רצונו לנצח,‏ ויהי מה.‏ האם עליך לחשוש מהתחייבות כזאת?‏ כלל וכלל לא!‏ אל תשכח שיהוה רוצה את הטוב ביותר עבורך,‏ והוא ”‏גומל למחפשים אותו בשקידה”‏ (‏עב׳ י״א:‏6‏)‏.‏ כשאתה מקדיש את חייך ליהוה ונטבל,‏ אתה לא הופך את חייך לגרועים יותר.‏ להיפך,‏ שירות יהוה רק ישפר אותם.‏ עד כמה שונה יהוה מהשטן שמתעניין בך בצורה אנוכית בלבד!‏ השטן אינו מציע למי שמצדדים בו גמול נצחי.‏ והרי איך הוא יוכל לתת לך משהו שבעצמו אין לו?‏ מ16.‏03 ב׳:‏16,‏ 18,‏ 19

כדי שיחסיך עם יהוה יהיו ממשיים,‏ עליך להיות משוכנע שהוא שומע את תפילותיך.‏ תן דעתך לעובדה הבאה:‏ מאז קיומו הקדם אנושי ראה ישוע ישירות כיצד מגיב יהוה לתפילות משרתיו עלי אדמות.‏ אחר כך,‏ במרוצת שירותו הארצי ביטא ישוע את רגשותיו בפני אביו שבשמיים באמצעות תפילות.‏ האם היה עושה כן — ואף מתפלל לילה שלם — אילו סבר שיהוה לא באמת מקשיב?‏ (‏לוקס ו׳:‏12;‏ כ״ב:‏40–46‏)‏ האם היה מלמד את תלמידיו להתפלל לו חשב שהתפילות הן לא יותר ממשענת פסיכולוגית?‏ אין ספק שישוע ידע כי התפילות מהוות תקשורת של ממש עם יהוה.‏ גם אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה ”‏שומע תפילה”‏ (‏תהל׳ ס״ה:‏3‏)‏.‏ מ15 4/‏15 ג׳:‏11,‏ 13

כאשר אתה מתפלל בענווה בנוכחות ילדיך,‏ הם לומדים להישען על יהוה.‏ אנה,‏ המתגוררת בברזיל,‏ אומרת:‏ ”‏כשצצו בעיות,‏ לדוגמה כאשר הוריה של אמי היו חולים,‏ ביקשו הוריי מיהוה שייתן להם את הכוח להתמודד עם המצב ואת החוכמה לקבל החלטות נבונות.‏ גם תחת לחץ נוראי הם הותירו את בעיותיהם בידי יהוה.‏ תודות לכך למדתי להישען על יהוה”‏.‏ כאשר אתה מתפלל עם ילדיך,‏ אל תתפלל רק בעדם.‏ בקש מיהוה שיעזור גם לך — אולי שיעזור לך לבקש מן המעסיק ימי חופש לכינוס,‏ שייתן לך את האומץ לבשר לשכנך או שיעזור לך בדרכים אחרות.‏ הישען בענווה על אלוהים,‏ וילדיך ילמדו גם הם לעשות כן.‏ מ15 11/‏15 א׳:‏7,‏ 8

אחת הדרכים הטובות ביותר להעמיק את אהבתך כלפי יהוה היא לחשוב לעומק על המתנה הגדולה מכול שהוא העניק לנו — קורבן הכופר של בנו (‏קור״ב ה׳:‏14,‏ 15;‏ יוח״א ד׳:‏9,‏ 19‏)‏.‏ אם תחשוב על קורבן הכופר ועל משמעותו עבורך,‏ יתעורר בך הרצון להגיב בהערכה.‏ ניתן להמחיש את תגובתך לקורבן הכופר באופן הבא:‏ תאר לעצמך שמישהו הציל אותך מטביעה.‏ האם פשוט תחזור הביתה,‏ תתרחץ ותשכח ממה שהוא עשה למענך?‏ מובן שלא!‏ ללא ספק תהיה אסיר תודה למי שהציל אותך.‏ הרי אתה חייב לו את חייך!‏ אנו חייבים הרבה יותר ליהוה אלוהים ולישוע המשיח.‏ בזכות ביטוי גדול זה של אהבה,‏ אנו מחזיקים כעת בתקווה הנפלאה לאין שיעור לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות!‏ מ16.‏03 ב׳:‏16,‏ 17

ליהוה היה ביטחון מלא בבנו יחידו,‏ אשר היה נאמן לו בשמיים אינספור עידנים.‏ בהיותו עלי אדמות,‏ ישוע שמר אמונים ליהוה וצידד בריבונותו במבחנים הקשים מכול,‏ ובסופו של דבר מת כמשרתו הנאמן של אביו.‏ עלינו להיות אסירי תודה על כך שבמותו גם שילם ישוע את מחיר הכופר לגאולת בני האדם וסלל את הדרך לחיי נצח בעולם החדש שמבטיח אלוהים!‏ השליח יוחנן כתב:‏ ”‏בזאת גילה לנו אלוהים את אהבתו,‏ בעובדה ששלח את בנו יחידו אל העולם כדי שיהיו לנו חיים באמצעותו.‏ זוהי האהבה,‏ לא שאנחנו אהבנו את אלוהים,‏ אלא שהוא אהב אותנו ושלח את בנו להיות קורבן ריצוי על חטאינו”‏ (‏יוח״א ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מ15 11/‏15 ג׳:‏13,‏ 14

כצאצאיו של אדם הראשון,‏ כולנו ירשנו חטא ואת העונש הנלווה לו — מוות.‏ אף אחד מאתנו אינו יכול להגיד:‏ ”‏אני לא צריך את קורבן הכופר”‏.‏ אפילו המשרת הנאמן ביותר של אלוהים תלוי לחלוטין בחסד שהעניק לנו יהוה באמצעות המשיח.‏ כל אחד מאתנו חייב להכיר בכך שיהוה מחל לנו על חוב עצום.‏ מה צריכים אהבתו ורחמיו של יהוה להניע אותנו לעשות?‏ אם יש בלבנו תרעומת כלפי אחד מאחינו,‏ עלינו לחקות את יהוה,‏ האל אשר מוכן לסלוח (‏נחמ׳ ט׳:‏17;‏ תהל׳ פ״ו:‏5‏)‏.‏ אם אנו מעריכים את העובדה שיהוה ביטל לנו את חובנו העצום,‏ ייעור בנו הרצון לסלוח לאחרים מכל הלב.‏ לא נוכל לזכות באהבתו וסלחנותו של אלוהים אם לא נאהב אחרים ונסלח להם (‏מתי ו׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ אם נסלח לאחרים אומנם לא נשנה את העבר,‏ אך בהחלט נשנה את עתידנו לטובה.‏ מ16.‏01 ב׳:‏5,‏ 15–17

ישוע אמר מילים אלה כדי לעזור לפטרוס ולשאר התלמידים לראות בעיני רוחם את העתיד.‏ הדבר עזר להם לצייר במוחם את התפקיד שיהיה להם בממשלה שתמשול על כדור הארץ ותעניק ברכות נאדרות לעושי רצון אלוהים.‏ כאשר חשבו משרתי יהוה עלי אדמות על התגשמות הבטחות אלוהים הם תמיד הפיקו מכך תועלת.‏ הבל ידע על מטרות אלוהים מספיק כדי לראות בדמיונו עתיד טוב יותר,‏ וכדי להאמין ולהחזיק בתקווה ודאית.‏ מעשי האמונה היוצאים מגדר הרגיל שעשה אברהם התאפשרו משום שהוא ”‏ראה”‏ בעיני רוחו משהו מהתגשמות נבואת אלוהים על ה’‏זרע’‏ המובטח (‏בר׳ ג׳:‏15‏)‏.‏ עיני משה ”‏היו ממוקדות בגמול”‏;‏ הוא פעל מתוך אמונה ואהבתו ליהוה הלכה וגברה (‏עב׳ י״א:‏26‏)‏.‏ אמונתנו באלוהים ואהבתנו אותו יעזרו לנו לראות בדמיוננו את התגשמות הדברים שהוא הבטיח.‏ מ15 5/‏15 ג׳:‏17,‏ 18

בהתאם למופת שהציב ישוע,‏ משיחי הרוצה לגדול מבחינה רוחנית לא יסתפק בידע מקראי שטחי.‏ הוא יתמיד לחפור עמוק במקרא מתוך הכרה בכך ש”‏המזון המוצק שייך לאנשים בוגרים”‏ (‏עב׳ ה׳:‏14‏)‏.‏ מובן מאליו שמשיחי בוגר רוצה לרכוש את ”‏הידע המדויק על אודות בן אלוהים”‏ (‏אפ׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ האם יש לך תוכנית קריאה יומיומית במקרא?‏ האם יש לך שגרה של לימוד אישי,‏ והאם אתה עושה כל מאמץ להקצות זמן מדי שבוע לתוכנית הרוחנית המשפחתית?‏ כאשר אתה לומד את דבר־אלוהים היה ער לעקרונות מקראיים שיעזרו לך להבין בצורה ברורה יותר מה יהוה חושב ומרגיש.‏ אחר כך השתדל ליישם את עקרונות המקרא והישען עליהם בקבלת החלטות.‏ כך תתקרב עוד יותר אל יהוה.‏ מ15 9/‏15 א׳:‏5,‏ 9,‏ 10

ישוע מבין במלואה את האקולוגיה של כדור הארץ.‏ הוא יודע כיצד להשתמש במשאבי כדור הארץ ולנהל ולחלק אותם בצורה הוגנת ונכונה.‏ בתקופת חייו עלי אדמות הראה ישוע שהוא אכן ”‏גבורת אלוהים”‏ ושלט באיתני הטבע.‏ דמיין את התמונה הבאה:‏ המשיח תשוש משירותו התובעני.‏ הגלים מצליפים בסירה ומתיזים לתוכה רסיסי מים וקצף.‏ אבל למרות שאון הסערה וטלטוליה העזים של הסירה ישוע אינו מתעורר משנתו.‏ גופו זקוק למנוחה.‏ התלמידים המבוהלים מעירים אותו וקוראים:‏ ”‏אנחנו עומדים למות!‏”‏ (‏מתי ח׳:‏25‏)‏ ישוע מתעורר ומצווה על הרוח ועל הים במילים:‏ ”‏דום!‏ הירגע!‏”‏ והרוח המשתוללת משתתקת (‏מר׳ ד׳:‏39‏)‏.‏ ישוע למעשה מצווה על הרוח ועל הים להירגע ולהישאר רגועים.‏ ומה קורה בעקבות זאת?‏ ”‏הכול שָקַט ורָגַע”‏.‏ איזו עוצמה מפגין כאן ישוע!‏ מ15 6/‏15 א׳:‏12–14

סביר להניח שבהתייחסו ללחמנו היומיומי התכוון ישוע לצרכינו המיידיים.‏ על כן בהמשך הראה כיצד אלוהים מלביש את פרחי הבר ואז אמר:‏ ”‏על אחת כמה וכמה הוא ילביש אתכם,‏ קטני אמונה!‏”‏ לסיום חזר על עצה חשובה זו:‏ ”‏לעולם אל תהיו מודאגים אפוא מיום המחר”‏ (‏מתי ו׳:‏30–34‏)‏.‏ הדבר מראה שאל לנו להיות חומרניים אלא להסתפק בצרכינו היומיומיים הבסיסיים.‏ צרכים אלה כוללים מגורים הולמים,‏ עבודה לפרנסת המשפחה וחוכמה להתמודדות עם בעיות בריאות.‏ אבל אם נתפלל אך ורק עבור צרכינו הפיזיים יעיד הדבר על חוסר איזון.‏ יש לנו צרכים רוחניים אשר חשיבותם רבה פי כמה.‏ אדוננו אמר:‏ ”‏אל יחיה האדם על הלחם לבדו,‏ כי אם על כל מוצא פי יהוה”‏ (‏מתי ד׳:‏4‏)‏.‏ לכן עלינו להתפלל תמיד שיהוה ימשיך להזין אותנו במזון רוחני בעתו.‏ מ15 6/‏15 ה׳:‏4,‏ 7,‏ 8

האם אנו תמיד מתחננים בפני אלוהים שיעזור לנו לשמור על תומתנו בשעת פיתוי?‏ החינוך שקיבלנו או התנהגותנו בעבר אולי פיתחו בנו משיכה למעשים שיהוה מגנה.‏ למרות זאת,‏ הוא יכול לעזור לנו לחולל את השינויים הנחוצים כדי שנוכל להמשיך לשרתו כרצוי בעיניו.‏ דוד המלך הכיר בכך.‏ לאחר שנאף עם בת שבע הפציר דוד ביהוה:‏ ”‏לב טהור ברא לי.‏.‏.‏ ורוח נכון חַדֵש בקרבי”‏ (‏תהל׳ נ״א:‏12,‏ 14‏)‏.‏ ההתנהגות הפסולה עלולה לקסום עד מאוד לבשרנו הלא־מושלם,‏ אבל יהוה יכול לעורר בנו ”‏רוח נדיבה”‏,‏ כלומר את הרצון לציית לו.‏ גם אם התאוות הפסולות נטועות בנו עמוק ונוטות לדחוק הצדה את המחשבות הטהורות,‏ יכול יהוה לכוון את צעדינו כדי שנציית למצוותיו ונצליח לחיות על־פיהן.‏ הוא יכול למנוע מכל דבר מזיק לשלוט בנו (‏תהל׳ קי״ט:‏133‏)‏.‏ מ15 6/‏15 ג׳:‏5,‏ 6

המבוגרים שבקרבנו זוכרים את הימים שבהם בקהילה היה משרת קהילה ולא מועצת זקנים,‏ שבסניפי הארצות היה משרת סניף ולא ועד סניף ושההדרכה התקבלה מטעם נשיא חברת המצפה ולא מטעם גוף מנהל של עדי־יהוה אשר זהותו ברורה ומבוססת.‏ אף שכל האחים המסורים האלה זכו לתמיכה מצד עוזרים נאמנים,‏ בפועל היה זה אדם אחד שהיה אחראי לקבלת ההחלטות בקהילות,‏ במשרדי הסניפים ובמשרדים הראשיים.‏ במרוצת שנות ה־70 הונהגו שינויים אשר בעקבותיהם הוטלו תפקידי ההשגחה על מועצות זקנים ולא על אדם אחד.‏ שינויים אלה היו מבוססים על הבנה טובה יותר של המתכונת המוגדרת בכתבי־הקודש.‏ במקום לאפשר להשפעתו של אדם אחד לתת את הטון,‏ כלל מעלותיהן של כל ה”‏מתנות בבני אדם”‏ אשר העניק יהוה מועילות לארגון (‏אפ׳ ד׳:‏8‏)‏.‏ מ15 7/‏15 א׳:‏14,‏ 15

נאמנות וניטרליות הן סוגיות שעמן מתמודדים המשיחיים האמיתיים תמיד ולא רק בעתות מלחמה.‏ מדוע?‏ משום שכל מי שמוקדשים ליהוה הבטיחו לו את אהבתם,‏ נאמנותם וצייתנותם (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ אנו רוצים לדבוק בעקרונות הצדקה של אלוהים בלי תלות באזור מגורינו,‏ ברקע,‏ בלאום או בתרבות שלנו.‏ נאמנות ליהוה ולמלכותו חשובה מכל דבר אחר היקר ללבנו (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ נאמנות זו דורשת מן המשיחיים להקפיד שלא להיות מעורבים בשום קונפליקט או סכסוך בעולם הזה (‏יש׳ ב׳:‏4;‏ יוח׳ י״ז:‏11,‏ 15,‏ 16‏)‏.‏ רבים ממי שאינם שותפים לאמונתנו רוחשים נאמנות מיוחדת לארצם,‏ לשבטם,‏ לתרבותם או אף לנבחרות הספורט הלאומיות שלהם.‏ התקפות על הדברים שלהם האנשים נאמנים מובילות לתחרותיות וליריבות,‏ ובמקרים קיצוניים,‏ לשפיכות דמים ולרציחות עם.‏ קל יהיה לנקוט צד במאבקי העולם ולהישאב אל תוך הסכסוכים.‏ מ15 7/‏15 ג׳:‏1,‏ 2

לאחר שנבנה אולם מלכות חדש יש צורך לשמור בו על הניקיון והסדר כדי שישקף את תכונותיו ואת אישיותו של האל שאותו אנו עובדים — אל של סדר (‏קור״א י״ד:‏33‏)‏.‏ המקרא קושר בין קדושה וטוהר רוחני לבין ניקיון פיזי (‏ההת׳ י״ט:‏8‏)‏.‏ על כן מי שרוצים להשביע את רצון יהוה חייבים גם לשמור על היגיינה טובה.‏ בהתאם לעקרונות אלה אנו רוצים תמיד להרגיש בנוח להזמין לאסיפותינו אנשים מעוניינים תוך ביטחון שמצב האולם עולה בקנה אחד עם הבשורה הטובה שאנו חולקים עמם.‏ הם יראו שאנו עובדים אל קדוש אשר יהפוך בקרוב את כדור הארץ לגן עדן מטוהר (‏יש׳ ו׳:‏1–3;‏ ההת׳ י״א:‏18‏)‏.‏ בלי תלות בנסיבות המקומיות,‏ אולם המלכות שלנו חייב להיות דוגמה ומופת בכל הקשור לניקיון ולסדר,‏ שכן הוא נושא עליו את שמו של יהוה ומשמש לעבודת אלוהים הטהורה (‏דב׳ כ״ג:‏15‏)‏.‏ מ15 7/‏15 ד׳:‏13–15

כשזיהו תלמידי ישוע שנוכחות המשיח החלה ב־1914 הם נערכו בצדק לאפשרות שהקץ יבוא מוקדם.‏ הם עשו כן על־ידי כך שהגבירו את פעילותם בהכרזת בשורת המלכות.‏ ישוע ציין שהוא עשוי לבוא מאוחר יותר — ”‏בעלות השחר או מוקדם בבוקר”‏.‏ מה נדרשו תלמידיו לעשות במקרה כזה?‏ הוא הורה להם ’‏לעמוד על המשמר’‏.‏ מכאן שהמתנה ארוכה לא הייתה מעניקה להם סיבה מוצדקת לדחות את הקץ במחשבותיהם או לבטל באופן מוחלט את ציפיותיהם.‏ בעולם החדש יהיו לנו סיבות טובות לחשוב על כך שכל האירועים שנובאו בהקשר לקץ הסדר העולמי אכן קרו.‏ אנו נחשוב על השתלשלות האירועים,‏ והדבר יחזק עוד יותר את ביטחוננו ביהוה ובהבטחות שטרם התגשמו (‏יהו׳ כ״ג:‏14‏)‏.‏ אנו ללא ספק נהיה אסירי תודה על כך שאלוהים,‏ אשר ’‏קבע בסמכותו שלו זמנים ועתים’‏,‏ עודד אותנו לחיות תוך מודעות לכך ש”‏קץ הכול קרב”‏ (‏מה״ש א׳:‏7;‏ פט״א ד׳:‏7‏)‏.‏ מ15 8/‏15 ב׳:‏10,‏ 11,‏ 14

לצורכי בידור רבים צופים בדברים,‏ או עושים דברים,‏ שעל־פי המקרא הם אלימים,‏ לא־מוסריים מינית,‏ ספיריטיסטיים או מרושעים בדרכים אחרות.‏ לדוגמה,‏ אתרי אינטרנט,‏ תוכניות טלוויזיה,‏ סרטים,‏ רומנים ומאמרי מגזינים לא אחת מציגים אלימות ואי־מוסריות מינית באור חיובי.‏ התנהגויות שנחשבו בעבר ללא־מקובלות זוכות במקומות שונים למעמד חוקי.‏ אך אין זה הופך אותן למקובלות בעיני אלוהים (‏רומ׳ א׳:‏28–32‏)‏.‏ תלמידי ישוע בני המאה הראשונה התרחקו מבידור טמא.‏ בשל כך ובשל התנהגותם הקדושה באופן כללי בזו להם ורדפו אותם.‏ ”‏הם תמהים על כך שאינכם [‏המשיחיים]‏ ממשיכים לרוץ אתם באותו מסלול מנוון של הוללות”‏,‏ כתב השליח פטרוס,‏ ”‏ולכן מגדפים אתכם”‏ (‏פט״א ד׳:‏4‏)‏.‏ מ15 8/‏15 ד׳:‏2,‏ 3

משרת יהוה בוגר מקדם את האחדות בקהילה (‏אפ׳ ד׳:‏1–6,‏ 15‏)‏.‏ מטרתנו היא שמשרתי אלוהים יהיו ’‏מורכבים בהתאמה מלאה’‏ ושכולם יפעלו בשיתוף פעולה זה עם זה.‏ על־פי דבר יהוה,‏ כדי להשיג אחדות זו אנו זקוקים לשפלות רוח.‏ אח או אחות בוגרים מתאפיינים בשפלות רוח,‏ ותודות לכך פועלים ליצירת אחדות גם לנוכח מגרעותיהם של אחרים.‏ כיצד אתה מגיב כאשר אתה נחשף לאי־שלמותם של אח או אחות בקהילה?‏ או מה אם מישהו בקהילה פוגע בך?‏ האם נטייתך,‏ או אפילו דפוס ההתנהגות שלך,‏ הם לבנות חומה בינך לבין הפוגע?‏ או האם אתה משתדל לבנות גשר מעל התהום שנפערה ביניכם?‏ משיחי בוגר רוצה — כן,‏ מתאמץ — לבנות גשרים ולא חומות.‏ האם אתה שם לעצמך למטרה לתרום לאחדות הקהילה?‏ מ15 9/‏15 א׳:‏12,‏ 13

ישוע היה משוכנע שהמקרא הוא דבר־אלוהים ושטמונה בו ההדרכה הטובה ביותר לחיים.‏ כדוגמת ישוע חובה עלינו לקרוא במקרא יום יום,‏ ללמוד אותו ולהרהר במה שאנו לומדים.‏ בנוסף ללימוד כללי של המקרא,‏ חקור לעומק נושאים שיש לך שאלות לגביהם.‏ לדוגמה,‏ אם תבחן בפרוטרוט את הראיות המקראיות לכך שאנו חיים באחרית הימים תוכל לחזק את אמונתך שקץ הסדר העולמי הנוכחי אכן קרוב.‏ חקור את הנבואות המקראיות הרבות שכבר התגשמו כדי לחזק את ביטחונך בהבטחות המקרא לעתיד.‏ בחן את סיפוריהם של אנשים אשר המקרא שיפר את חייהם כדי להגביר את ביטחונך בערך המעשי של המקרא (‏תסל״א ב׳:‏13‏)‏.‏ עוד דרך שבה תוכל לחקות את ישוע היא להרהר בהבטחות הנפלאות שהבטיח לך יהוה (‏עב׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ ראה בהבטחות אלוהים לא רק הבטחות המיועדות לבני אדם ככלל אלא לך כפרט.‏ מ15 9/‏15 ג׳:‏16,‏ 17

באילו דרכים נוכל להביע את אהבתנו לאלוהים?‏ כמובן,‏ אנו יכולים לתמוך בנכסינו החומריים בפעילות המקומית והכלל עולמית למען המלכות.‏ זו בהחלט דרך טובה להביע את אהבתנו ליהוה,‏ בין שיש לנו הרבה מבחינה חומרית ובין שמעט (‏קור״ב ח׳:‏12‏)‏.‏ עם זאת,‏ ישנן דרכים אחרות שבהן נוכל להראות ליהוה שאנו אוהבים אותו.‏ זכור שישוע אמר לתלמידיו שלא לדאוג לגבי מזון ובגדים אלא להמשיך לחפש תחילה את המלכות.‏ הוא אמר שהאב יודע מה אנחנו באמת צריכים (‏מתי ו׳:‏31–33‏)‏.‏ מידת אמוננו בהבטחה זו היא עדות לעומק אהבתנו כלפי יהוה,‏ שכן אהבה ואמון הולכים יד ביד.‏ איננו יכולים באמת לאהוב מישהו שאיננו בוטחים בו (‏תהל׳ קמ״ג:‏8‏)‏.‏ לכן כדאי שנשאל את עצמנו:‏ ’‏האם המטרות שאליהן אני חותר והאם סגנון חיי מראים שאני אכן אוהב את יהוה?‏ האם מעשיי יום יום שעה שעה מראים שאני בטוח שאלוהים יכול לדאוג לצרכיי?‏’‏ מ15 9/‏15 ה׳:‏7,‏ 8

האם אי פעם חשבת לעצמך,‏ ’‏האם אני מסוג האנשים שיהוה ירצה להציל בצרה הגדולה ולהכניס אל העולם החדש?‏’‏ אחת הדרישות החשובות ביותר היא לפתח אמונה איתנה.‏ השליח פטרוס הבליט את חשיבות האמונה כאשר דיבר על ’‏בחינת האמונה’‏ העשויה ’‏להביא לידי תהילה ותפארת וכבוד בהתגלות ישוע המשיח’‏ (‏פט״א א׳:‏7‏)‏.‏ הואיל והצרה הגדולה ממשמשת ובאה,‏ האם לא נרצה לוודא שאמונתנו היא כזו המעמידה אותנו בין אלה שאת אמונתם יהלל מלכנו המפואר בהתגלותו?‏ אין ספק שאנו רוצים להימנות עם ’‏בעלי האמונה המובילה להצלת הנפש’‏ (‏עב׳ י׳:‏39‏)‏.‏ כשמטרה זו לנגד עינינו,‏ נוכל להתחנן כדוגמת האיש אשר אמר:‏ ”‏חזק נא את אמונתי!‏”‏ (‏מר׳ ט׳:‏24‏)‏ או נרצה לומר את מה שאמרו שליחי ישוע:‏ ”‏הוסף לנו אמונה”‏ (‏לוקס י״ז:‏5‏)‏.‏ מ15 10/‏15 ב׳:‏1,‏ 2

פאולוס התמקד ב”‏דברים החשובים יותר”‏ ושירת כעבד בשירות אלוהים כשהוא נודד הלוך ושוב בין סוריה,‏ אסיה הקטנה,‏ מקדוניה ויהודה.‏ ”‏אני שוכח את מה שמאחוריי ומטיל את גופי קדימה לעבר מה שלפניי.‏ אני חותר אל המטרה כדי להשיג את הפרס”‏,‏ כתב פאולוס (‏פיל׳ א׳:‏10;‏ ג׳:‏8,‏ 13,‏ 14‏)‏.‏ הוא ניצל במלואה את רווקותו והצליח להיות ’‏מסור לאדון בכל עת וללא הסחות דעת’‏ (‏קור״א ז׳:‏32–35‏)‏.‏ בדומה לפאולוס,‏ יש משרתי אלוהים הבוחרים להישאר רווקים כדי שתהיה להם פחות אחריות משפחתית,‏ והם יוכלו להתמסר לשירות המלכות (‏מתי י״ט:‏11,‏ 12‏)‏.‏ למשרתי אלוהים נשואים יש לרוב אחריות משפחתית נרחבת.‏ אך בין שאנו רווקים או בין שאנו נשואים,‏ כולנו יכולים ’‏להשליך מעלינו כל מעמסה’‏ ולשרת את אלוהים במעט הסחות דעת ככל האפשר.‏ לשם כך יהיה עלינו אולי לעסוק פחות בתחביבים גוזלי זמן ולהציב לעצמנו מטרות שיאפשרו לנו להקדיש יותר זמן לשירות אלוהים.‏ מ15 10/‏15 ג׳:‏15,‏ 16

ההיסטוריה מוכיחה מעל לכל ספק את מה שאומר המקרא:‏ ”‏ידעתי,‏ יהוה,‏ כי לא לאדם דרכו.‏ לא לאיש הולך והָכין את צעדו”‏ (‏יר׳ י׳:‏23‏)‏.‏ לא,‏ יהוה לא ברא את בני האדם עם היכולת או הזכות לנהל את ענייניהם באופן עצמאי ובמנותק ממנו.‏ העובדה שאלוהים מרשה באופן זמני שהרשע יתקיים משרתת מטרה ארוכת טווח נוספת מלבד המחשת כישלונו של שלטון האדם.‏ היא מספקת עדות נצחית לכך שרק שלטון אלוהים יכול להצליח.‏ לאחר שישמיד יהוה את הרשע ואת גורמיו,‏ אם אי פעם שוב יקום מישהו ויערער על צורת שלטונו האוהב של יהוה לא יצטרך אלוהים לתת מקום להתקפה זו.‏ הוא יוכל להתייחס להיסטוריה האנושית כסיבה מוצדקת להשמדתם המיידית של המורדים מבלי להניח להם ליצור שוב רשע.‏ מ15 11/‏15 ג׳:‏5,‏ 6

ישוע אהב לדבר על מלכות אלוהים.‏ על־פי המתועד במקרא,‏ הוא דיבר על המלכות יותר מכל נושא אחר — הוא התייחס אליה יותר מ־100 פעם במהלך שירותו.‏ המלכות הייתה באמת יקרה ללבו (‏מתי י״ב:‏34‏)‏.‏ זמן קצר לאחר תחייתו נפגש ישוע עם יותר מ־500 מבשרי מלכות פוטנציאליים (‏קור״א ט״ו:‏6‏)‏.‏ ייתכן שבמעמד זה ציווה להכריז את בשורת המלכות לאנשים ”‏מקרב כל העמים”‏ — משימה שהייתה אז כבירה בהחלט!‏ ישוע ניבא שמלאכה אדירה זו תתבצע עד ”‏אחרית הסדר העולמי”‏,‏ וכך אכן היה.‏ סביר מאוד להניח שאתה נוטל חלק בביצוע המשימה ובהתגשמות אותה נבואה (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ אלוהים מצייד אותנו ”‏בכל דבר טוב”‏ כדי לעזור לנו לבצע את אותה משימה.‏ מ15 11/‏15 ה׳:‏1–3

מי שחוקרים את כתבי היד המקראיים העתיקים בעברית,‏ כגון מגילות ים המלח,‏ נדהמים מן הפעמים הרבות שבהן מופיע השם המפורש בעברית.‏ שם אלוהים אינו מופיע רק באותם כתבי יד עבריים עתיקים,‏ אלא גם בכמה כתבי יד של תרגום השבעים ליוונית מן המאה השנייה לפה״ס ועד המאה הראשונה לספירה.‏ למרות הראיות הברורות לכך ששמו הפרטי של אלוהים צריך להופיע במקרא,‏ תרגומים רבים השמיטו כליל את שמו הקדוש של אלוהים.‏ בשנת 1952 יצא לאור התרגום הסטנדרטי המעודכן.‏ תרגום זה השמיט את השם המפורש,‏ ובזאת פעל בניגוד למדיניותם של עורכי התרגום הסטנדרטי האמריקני משנת 1901.‏ מדוע?‏ במבוא נאמר:‏ ”‏השימוש בשם פרטי כלשהו לאל האחד והיחיד.‏.‏.‏ אינו הולם כלל ועיקר את האמונה האוניברסאלית של הכנסייה הנוצרית”‏.‏ את אותו קו אימצו תרגומי מקרא רבים שהופקו בהמשך לאנגלית ולשפות אחרות.‏ מ15 12/‏15 ב׳:‏3–5