אוגוסט
יום ג׳, 1 באוגוסט
השופט כל הארץ לא יעשה משפט? (בר׳ י״ח:25).
הואיל ואברהם נהג לציית ליהוה גם בדברים קטנים, עלה בידו לרקום עמו יחסי ידידות תקינים ואיתנים. הוא אמר ליהוה את שעל לבו בחופשיות וביקש את עזרתו כאשר התמודד עם סוגיות קשות. לדוגמה, כאשר הבין אברהם שאלוהים מתכוון להשמיד את הערים סדום ועמורה, הוא חשש שמא צדיקים יימחו עם רשעים. אברהם אולי דאג לאחיינו לוט ולמשפחתו שגרו אז בסדום. אברהם שאל את שאלותיו מתוך ענווה עמוקה וביטחון רב באלוהים, ”שופט כל הארץ”. יהוה נהג באברהם בסבלנות והראה לו שהוא אל רחמן הבוחן את לבבות כל האנשים ומחפש את הצדיקים כדי לה צילם, גם בעת משפט (בר׳ י״ח:22–33). אין ספק שכל הידע והניסיון שרכש אברהם עזרו לו לשמור על יחסי ידידות קרובים עם יהוה. מ16.02 א׳:11, 12
יום ד׳, 2 באוגוסט
יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם (שמ״א כ׳:42).
בעיני רבים הנאמנות נחשבת לתכונה יקרת ערך. אולם אנו נחמיץ לקח חשוב אם נתמקד בנאמנותו של יהונתן לדוד מבלי להביא בחשבון את נאמנותו לאלוהים. מדוע ראה יהונתן בדוד חבר ולא יריב? מכיוון שנאמנותו של יהונתן לאלוהים ניצבה במקום הראשון בחייו. למעשה, נאמנותו ליהוה עמדה בבסיס נאמנותו לדוד. שני גברים אלה נותרו נאמנים לשבועתם. כמשיחיים אנו לא רק מוקירים את תכונת הנאמנות; אנו גם מגלים אותה כלפי בני משפחה, חברים ואחים לאמונה (תסל״א ב׳:10, 11). אך למי עלינו לשמור נאמנות בראש ובראשונה? עלינו להיות נאמנים לאל שהעניק לנו את חיינו! (ההת׳ ד׳:11) נאמנות זו מסבה לנו שמחה וסיפוק אמיתיים. אך אם אנו רוצים להוכיח את נאמנותנו לאלוהים, עלינו לדבוק בו גם לנוכח ניסיונות קשים. מ16.02 ג׳:3, 4
יום ה׳, 3 באוגוסט
וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל (דנ׳ א׳:8).
צעיר המגלה בגרות משקף יציבות לגבי מה שהוא מאמין. הוא אינו מתנהג כידיד אלוהים באולם המלכות וכידיד העולם בבית הספר. הוא נשאר איתן גם לנוכח מבחני אמונה (אפ׳ ד׳:14, 15). כמובן, אף אחד לא מושלם; גם צעירים וגם מבוגרים עושים טעויות מפעם לפעם (קהלת ז׳:20). בכל זאת, בשעה שאתה שוקל להיטבל, מן התבונה שתבחן עד לאיזו מידה אתה נחוש בלבבך לדבוק באמות המידה של יהוה. שאל את עצמך, ’איזו דבקות הוכחתי עד כה באמות המידה של אלוהים?’ חשוב כיצד פעלת במבחני אמונה שפקדו אותך לאחרונה. האם הראית שיש לך כושר ההבחנה הנחוץ כדי להבדיל בין טוב לרע? ומה אם בדומה לדניאל אתה זוכה ליחס מיוחד מצד מישהו בעולמו של השטן? האם אתה מסוגל ’להבחין תמיד מהו רצון יהוה’ גם כאשר רצונו של אלוהים עומד בסתירה למה שאתה מתפתה לעשות? (אפ׳ ה׳:17). מ16.03 א׳:7–9
יום ו׳, 4 באוגוסט
הימים ההם יהיו ימי צרה אשר לא הייתה כמוה מראשית הבריאה שברא אלוהים ועד העת ההיא (מר׳ י״ג:19).
אנו חיים בתקופה המכונה במקרא ”אחרית הימים”, ובקרוב מאוד תבוא צרה שלא הייתה כמוה מעולם (טימ״ב ג׳:1). יתר על כן, השטן ושדיו הושלכו מהשמיים והוגבלו לתחום כדור הארץ, והדבר הוביל לאוי גדול ליושבי הארץ (ההת׳ י״ב:9, 12). נצטווינו לבצע פעילות הכרזה היסטורית וחסרת תקדים שבמסגרתה אנו מבשרים לאנשים רבים יותר מאי פעם ובמספר שפות גדול מתמיד! כדי להמשיך לזכות לברכת אלוהים, עלינו לשים לב לכל ההדרכות שאנו מקבלים באמצעות הקהילה המשיחית. רק כך נוכל להמשיך לזכות לברכותיו של אלוהים. אם נגלה כיום רוח של צייתנות, זה יעזור לנו להישמע להנחיות במהלך ’הצרה הגדולה’, שתוביל להשמדת כל הסדר המרושע של השטן (מתי כ״ד:21). לאחר מכן נצטרך הנחיות חדשות לגבי החיים בעולם החדש. מ16.03 ד׳:16, 18
שבת, 5 באוגוסט
מן העשן יצאו חגבי ארבה (ההת׳ ט׳:3).
לקראת סוף המאה הראשונה לספירה קיבל השליח יוחנן חזון שבו ראה שבעה מלאכים, אשר כל אחד מהם תקע בחצוצרה. כאשר תקע המלאך החמישי בחצוצרה ראה יוחנן ”כוכב” נופל מן השמיים אל הארץ. ל”כוכב” היה מפתח בידו ובאמצעותו הוא פתח בור המוביל אל תהום. מן הבור עלה עשן סמיך, וממנו יצא נחיל ארבה. הנחיל הסמלי אינו הורס את הצמחייה, אלא תוקף את ”בני האדם אשר אין להם חותם אלוהים על מצחם” (ההת׳ ט׳:1–4). יוחנן ללא ספק ידע כמה הרס יכול להמיט נחיל ארבה. הרי בימי משה הכתה מכת ארבה במצרים (שמ׳ י׳:12–15). הארבה שראה יוחנן מסמל היטב את המשיחיים המשוחים המכריזים מסרים רבי־עוצמה על משפטו של יהוה. כיום מצטרפים אליהם מיליוני מבשרים בעלי תקווה ארצית. אין פלא שפעילותנו המאוחדת בהכרזת הבשורה מערערת את הסמכות שמפעיל השטן באמצעות המעצמה העולמית של דתות הכזב! מ16.03 ג׳:3
יום א׳, 6 באוגוסט
גל עיניי, ואביטה נפלאות מתורתך (תהל׳ קי״ט:18).
כדי לדעת באיזו מידה משפיעה האמת המקראית על מחשבותיו ומעשיו של אח פחות מנוסה, יוכל זקן־הקהילה לשאול אותו, ’איך השתנו חייך בעקבות הקדשתך ליהוה?’ שאלה זו יכולה להוביל לשיחה משמעותית בנושא מה משמע לעבוד את אלוהים בלב ונפש (מר׳ י״ב:29, 30). בסוף השיחה יוכל הזקן לשאת תפילה ולבקש מיהוה שייתן לאח את רוח הקודש שלה הוא זקוק להשלמת הכשרתו. עד כמה ייבנה האח כשישמע את הזקן מתפלל מעומק הלב עבורו! בשלב ההכשרה הראשוני ניתן לשוחח עם המתלמד על מספר פרשות מקראיות העשויות לעזור לו להכיר בצורך לפעול בנפש חפצה ולהיות אמין ועניו (מל״א י״ט:19–21; נחמ׳ ז׳:2; י״ג:13; מה״ש י״ח:24–26). תכונות אלו נחוצות למתלמד כדשן לאדמה. הן מזרזות את גדילתו הרוחנית ועוזרות לו ’לגול את עיניו’ ל”נפלאות” שבדבר־אלוהים. מ15 4/15 ב׳:3, 4
יום ב׳, 7 באוגוסט
קרבו לאלוהים (יעקב ד׳:8).
תקשורת קבועה עם יהוה חיונית במאמצינו להתקרב אליו. כיצד תוכל לתקשר עם אלוהים? אתה משוחח עם יהוה באמצעות תפילותיך התכופות אליו (תהל׳ קמ״ב:3). ואתה מאפשר ליהוה כביכול לדבר אליך כאשר אתה קורא את דברו הכתוב ומהרהר בו באופן קבוע (יש׳ ל׳:20, 21). כאשר אתה מתפלל תפילות ספציפיות, אתה נעשה מודע יותר לתשובותיו של יהוה גם אם אין הן ברורות לגמרי. תפילות שנענו הופכות את יהוה לממשי יותר עבורך. בנוסף לכך, ככל שתחשוף בפני יהוה את צפונות לבך כך הוא יקרב אליך. פיתוח יחסים הדוקים יותר עם יהוה הוא משימה לכל החיים. עלינו לנקוט צעדים ולהתקרב אל אלוהים אם אנו רוצים שהוא יעשה את אותו הדבר כלפינו. אם כן, הבה נעשה כל מאמץ להמשיך לתקשר עם אלוהינו על בסיס קבוע באמצעות לימוד המקרא ותפילות. כך יחסינו עם יהוה, אשר ילכו ויתהדקו, יאפשרו לנו לעמוד בהצלחה בפני הניסיונות והקשיים. מ15 4/15 ג׳:3, 14, 16
יום ג׳, 8 באוגוסט
אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לטרוף מישהו (פט״א ה׳:8).
עד כמה הולם הדימוי הזה את אכז ריותו של השטן! אף שהעולם כולו כבר נתון לשליטתו, השטן רעב לקורבנות נוספים. השטן מחפש לטרוף את משרתי יהוה. גלי הרדיפות שעורר נגד תלמידי ישוע מן המאה הראשונה ועד ימינו הם עדות לאכזריותו. אריה מורעב אינו מרחם על טרפו. אין הוא חומל עליו לפני שהוא הורג אותו ואין הוא חש חרטה אחרי מעשה. באותו אופן, השטן אינו מרחם על אלה שאותם הוא מנסה לטרוף. לדוגמה, חשוב כמה פעמים ודאי ארב השטן לבני ישראל כאשר נפלו טרף לחטאים כגון אי־מוסריות מינית וחמדנות. או כאשר אתה קורא על ההשלכות הטרגיות שמהן סבלו זימרי הלא־המוסרי וגיחזי החמדן, האם אתה מסוגל ”לראות” את האריה השואג מת ענג על ניצחונו? (במ׳ כ״ה:6–8, 14, 15; מל״ב ה׳:20–27). מ15 5/15 א׳:8, 9
יום ד׳, 9 באוגוסט
התייצבו נגד השטן, והוא יברח מפניכם (יעקב ד׳:7).
כיצד נוכל להילחם בשטן ולנצח? ישוע אמר לתלמידיו: ”עמדו איתן וכך תרכשו את נפשותיכם” (לוקס כ״א:19). אף אדם אינו יכול לגרום לנו נזק נצחי. איש אינו יכול לגזול מאתנו את ידידותנו היקרה עם אלוהים, אלא אם כן נרשה לזה לקרות (רומ׳ ח׳:38, 39). אפילו מותם של משרתי יהוה אינו נחשב ניצחון לשטן, מפני שיהוה יקים אותם לתחייה! (יוח׳ ה׳:28, 29) לעומת זאת, לשטן מצפה עתיד עגום וקודר. לאחר השמדת עולמו המרושע יהיה הוא כבול בתהום לאלף שנים (ההת׳ כ׳:1–3). בתום אלף שנות שלטון ישוע ”ישוחרר השטן מכלאו” לזמן קצר כדי לנסות בפעם האחרונה להתעות את בני האדם המושלמים. אחרי כן יושמד השטן (ההת׳ כ׳:7–10). גורלו נחרץ, אך לא כך לגביך! התייצב נגדו איתן באמונה (פט״א ה׳:9). אתה בהחלט יכול להילחם בשטן ולצאת מנצח! מ15 5/15 ב׳:1, 18
יום ה׳, 10 באוגוסט
ערום [פיקח] ראה רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו (מש׳ כ״ב:3).
הפיקח מודע לכך שהרהורים יכולים להיות כמו אש. אם מטפלים באש כהלכה היא יכולה להיות שימושית, לדוגמה לבישול אוכל. אבל כאשר היא יוצאת מכלל שליטה היא קטלנית. למשל, היא יכולה לשרוף בית ולקטול את דייריו. באותו אופן, ההרהורים יעילים אם הם עוזרים לנו לחקות את יהוה. אך הם עלולים להזיק אם הם מלבים תאוות לא־מוסריות. לדוגמה, אם אנו נוהגים לחשוב על מעשים פסולים, יכול הדבר להוביל אותנו למימוש הפנטזיות האלו. כן, השתעשעות במחשבות לא־מוסריות עלולה להיות קטלנית מבחינה רוחנית! (יעקב א׳:14, 15) ישוע הזהיר מפני העסקת המחשבות בפנטזיות מיניות לא־מוסריות. הוא אמר: ”כל המתבונן ממושכות באישה מתוך תשוקה אליה, כבר נאף עמה בלבו” (מתי ה׳:28). מ15 5/15 ד׳:11, 12, 14
יום ו׳, 11 באוגוסט
שעשועיי את בני אדם (מש׳ ח׳:31).
במארג מסעות ההטפה של ישוע שזורות ראיות לדאגתו הכנה כלפי המשפחה האנושית. פעם אחת נתקל ישוע במחזה מעורר רחמים (מר׳ א׳:39, 40). לנגד עיניו היה אדם שסבל ממחלה זוועתית, צרעת. מחלתו הייתה בשלב מתקדם, שכן לוקס הרופא אמר שהוא היה ”נגוע כולו בצרעת” (לוקס ה׳:12). ”כאשר ראה [המצורע] את ישוע, נפל על פניו והתחנן אליו: ’אדוני, אם רק תרצה תוכל לטהר אותי’”. לא היה לאיש כל ספק שבכוחו של ישוע לרפאו, אך מה שהיה עליו לדעת הוא האם ישוע רוצה לעשות כן. כיצד יגיב ישוע לתחינתו הכנה? ישוע הושיט את ידו, נגע במצורע ובקול המשקף עוצמה ורכות גם יחד אמר: ”רוצה אני. היטהר”. ואז ”סרה ממנו הצרעת” (לוקס ה׳:13). ישוע בהחלט המחיש עד כמה הוא אוהב בני אדם (לוקס ה׳:17). מ15 6/15 ב׳:3–5
שבת, 12 באוגוסט
לתאווה יבקש נפרד; בכל תושייה יתגלע (מש׳ י״ח:1).
אם נפעל באומץ לב ונשים את עצמנו תחת מעקב אוהב מצד משיחי בוגר, עשוי הדבר למנוע בעדנו מלהצדיק את תאוותינו הפסולות (עב׳ ג׳:12, 13). שיחות על חולשתנו עם משיחי בוגר בעל כישורים רוחניים עשויות לסייע לנו לזהות נקודות תורפה שאיננו מודעים להן. כך נוכל לבצע את השינויים הדרושים כדי לשמור את עצמנו באהבת אלוהים. במיוחד לזקני־הקהילה יש הכישורים להיות לנו לעזר (יעקב ה׳:13–15). בקשת עזרה חיונית אם התאוות הלא־מוסריות נובעות מן ההרגל הטמא של צפייה בפורנוגרפיה. ככל שמתמהמהים בבקשת עזרה, כך גדלה סיכון שהתאוות הטמאות ’ייעשו פוריות וילדו חטא’ אשר יפגע באחרים וימיט חרפה על שם יהוה. הרצון לשמח את יהוה ולהישאר בקהילה המשיחית מניע רבים ממשרתיו לקבל עזרה אוהבת (יעקב א׳:15; תהל׳ קמ״א:5; עב׳ י״ב:5, 6). מ15 6/15 ג׳:15–17
יום א׳, 13 באוגוסט
והיה ביום ההוא יבושו הנביאים, איש מחזיונו בהינבאותו; ולא ילבשו אדרת שיער למען כַּחֵש (זכ׳ י״ג:4).
האם השמדת דתות בבל הגדולה תביא למותם של כל חברי דתות אלו? נראה שלא. חלק ממנהיגי הדתות ינטשו את דתם ואף יתכחשו לכך שהם היו אי פעם חלק מדתות כזב אלו (זכ׳ י״ג:5, 6). מה יעלה בגורלם של משרתי אלוהים בעת ההיא? ישוע מסביר: ”אם לא יקוצרו הימים ההם לא יינצל כל בשר, אך למען הבחירים יקוצרו הימים ההם” (מתי כ״ד:22). בשנת 66 לספירה, ’קוצרה’ הצרה. הדבר אפשר ל”בחירים”, המשיחיים המשוחים, להימלט מן העיר ומסביבותיה. במקביל לכך, חלקה הראשון של הצרה הגדולה לעתיד לבוא ’יקוצר’ למען ”הבחירים”. ”עשר הקרניים” הפוליטיות לא יורשו להשמיד את עם אלוהים, אלא תהיה הפוגה קצרה (ההת׳ י״ז:16). מ15 7/15 ב׳:5, 6
יום ב׳, 14 באוגוסט
ניגש אליו המפתה (מתי ד׳:3).
בידי האדם להחליט אם הוא ירשה לעצמו לבוא לידי פיתוי או לא (מתי ו׳:13; יעקב א׳:13–15). ישוע דחה מייד כל פיתוי שהציב בפניו השטן בעזרת ציטוט רלוונטי מתוך דבר־אלוהים, וכך צידד בריבונותו הצודקת של אלוהים. אבל השטן לא אמר נואש ”וחיכה להזדמנות מתאימה אחרת” (לוקס ד׳:13). ישוע הוסיף להדוף את כל מאמצי השטן לגרום לו להפר את נאמנותו. עם זאת, השטן מנסה להפיל בפח את תלמידי ישוע, כולל אותך. בשל המחלוקת המתמשכת סביב ריבונות אלוהים, מניח יהוה למפתה לפתותנו בעזרת העולם הזה. אלוהים אינו מביאנו לידי פיתוי. נהפוך הוא, הוא בוטח בנו ורוצה לעזור לנו. אך מתוך כבוד לבחירה החופשית שלנו יהוה אינו מונע מאתנו אוטומטית מליפול בפיתוי. עלינו לעשות שני דברים — להישאר ערים מבחינה רוחנית ולהתמיד בתפילות. מ15 6/15 ה׳:13, 14
יום ג׳, 15 באוגוסט
איננו שמים מכשול בשום דבר, פן יימצא דופי בשירותנו (קור״ב ו׳:3).
המשיחיים צריכים לאמן את שכלם ואת מצפונם להגיב נכונה כאשר צצות סוגיות המעמידות למבחן את עמדתם הניטרלית (רומ׳ י״ד:19). בחן לדוגמה את סיפורה של מירייטה שנולדה ביוגוסלביה לשעבר. היא חונכה לשנוא סרבים. כשלמדה שיהוה אינו נושא פנים ושהשטן אחראי לליבוי הבעיות האתניות, השתדלה להיפטר מרגשותיה הלאומניים. אך כאשר פרצה באזורה אלימות אתנית צפו ועלו בקרבה רגשי השנאה שקיננו בה, דבר שהקשה עליה לבשר לסרבים. היא הגיעה למסקנה שאין היא יכולה פשוט לשבת בחיבוק ידיים ולקוות שרגשות לא־בריאים אלה יחלפו מאליהם. היא התחננה ליהוה שיעזור לה להתגבר על הקושי הזה. ”גיליתי שמה שעוזר לי יותר מכול הוא להתמקד בשירות”, היא מספרת. ”אני מנסה בשירות לחקות את אישיותו האוהבת של יהוה, ואני רואה שרגשותיי השליליים הולכים ונעלמים”. מ15 7/15 ג׳:11–13
יום ד׳, 16 באוגוסט
יהוה, עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו (דה״ב ט״ז:9).
תן דעתך לסיפורו של יהושפט מלך יהודה. יהושפט הסכים בחוסר תבונה להתלוות לאחאב מלך ישראל במבצע צבאי. אף ש־400 נביאי שקר הבטיחו לאחאב המרושע שהוא יצליח, ניבא לו נביא האמת מיכיהו תבוסה ודאית. אחאב נהרג בקרב, ויהושפט נמלט בקושי על חייו. עם שובו לירושלים הוכיח אותו יהוא, בן חנני החוזה, על כך שחבר לאחאב. למרות זאת, הוא אמר ליהושפט: ”דברים טובים נמצאו עמך” (דה״ב י״ח:4, 5, 18–22, 33, 34; י״ט:1–3). כן, יהושפט עשה מעשה טיפשי, אבל יהוה לא היה עיוור לדברים הטובים שעשה (דה״ב י״ז:3–10). פרשה מקראית זו מהווה תזכורת לכך שלמרות אי־שלמותנו האנושית, יאהב אותנו יהוה אהבה תמידית אם נשתדל בלב ונפש להשביע את רצונו. מ15 8/15 א׳:8, 9
יום ה׳, 17 באוגוסט
אמור להם לעשות את הטוב, ... כדי שתהיה להם אחיזה איתנה בחיים האמיתיים (טימ״א ו׳:18, 19).
כיצד נוכל כיום להיערך לחיים בעולם החדש שיכונן אלוהים? נניח שאנו מתכננים לעבור לארץ אחרת. כיצד נוכל להיערך לשינוי? נוכל להתחיל ללמוד את השפה המדוברת שם. כדאי יהיה גם ללמוד את מנהגי התושבים. נוכל לטעום חלק ממזונותיהם. במידה מסוימת אנו נתחיל לחיות כאילו אנו כבר נמצאים באותה ארץ. הרי כך אנו מצפים לחיות אחרי שנעבור לשם. באותו אופן, אנו יכולים להיערך לחיים בעולם החדש על־ידי כך שנחיה כיום, במידת האפשר, כפי שאנו מצפים לחיות באותה עת. יש שמייחסים ערך עליון לעצמאות ולעמידה בלתי סבירה על העדפות אישיות, אך מה הן התוצאות? דחיית הדרכת אלוהים הובילה לסבל, לאומללות ולטרגדיות (יר׳ י׳:23). אנו מצפים בכליון עיניים ליום שבו כל בני האדם ייכנעו לריבונותו האוהבת של יהוה! מ15 8/15 ג׳:4, 5
יום ו׳, 18 באוגוסט
אל תירתמו לעול אחד עם הלא־מאמינים (קור״ב ו׳:14).
ההישמרות מפני חברה רעה חשובה במיוחד למשיחיים רווקים הרוצים להתחתן. המקרא מייעץ למשרתי אלוהים המחפשים שותף לנישואין להתחתן אך ורק ”באדון”, כלומר, להתחתן אך ורק עם עובד יהוה מוקדש וטבול החי על־פי הכתוב במקרא (קור״א ז׳:39). משיחי המתחתן עם בן או בת זוג מקרב בני אמונתו רוכש לעצמו שותף המוקדש ליהוה אשר יעזור לו לשמור אמונים לאלוהים. יהוה יודע מה פועל לטובתם המרבית של משרתיו, ואמירותיו בנושא הנישואין עקביות. שים לב למצווה הברורה כשמש שנתן לבני ישראל באמצעות משה. באשר לעמי הסביבה — עמים שלא שירתו את יהוה — נצטוו בני ישראל: ”לא תתחתן בם. ... כי יסיר[ו] את בנך מאחריי, ועבדו אלוהים אחרים” (דב׳ ז׳:3, 4). מ15 8/15 ד׳:12, 13
שבת, 19 באוגוסט
תבינו מה הם הדברים החשובים יותר כדי שתהיו ללא רבב ולא תכשילו את הזולת (פיל׳ א׳:10).
כיצד נוכל להדריך את מצפוננו? הדרכים העיקריות הן לימוד המקרא באופן סדיר ובליווי תפילות, הרהורים במה שאנו קוראים ואחר כך יישום הדברים שאנו לומדים. ברור שלשם כך אין די בצבירת עובדות ובלימוד כללים. לימוד המקרא צריך להעניק לנו בהדרגה תמונה יותר ויותר מדויקת על יהוה, על אישיותו, על תכונותיו ועל מה שאהוב או שנוא עליו. מצפוננו נעשה קשוב לדרכיו של יהוה אלוהים, והדבר צריך לעורר את לבנו ולגרום לנו לרצות להידמות לו יותר ויותר. אולם אם איננו מבינים את החלטתו המצפונית של אחינו לאמונה בעניין אישי זה או אחר, אל לנו למהר לשפוט אותו או לחוש שעלינו ללחוץ עליו לשנות את דעתו. ייתכן שמצפונו עדיין ”חלש” וזקוק להכשרה נוספת, או רגיש מדי בסוגיות כלשהן (קור״א ח׳:11, 12). מ15 9/15 ב׳:4, 8, 10
יום א׳, 20 באוגוסט
הארץ נתן לבני אדם (תהל׳ קט״ו:16).
דומה כי כדור הארץ ייחודי בכל הבריאה של אלוהים. צא וחשוב: מתוך המספר הלא־ידוע של כוכבי הלכת הקיימים בגלקסיית שביל החלב ובגלקסיות אחרות, ברא יהוה את כדור הארץ לא רק כמקום ראוי למגורים אלא גם כבית נוח, יפהפה ובטוח לבני אדם! (יש׳ מ״ה:18) הדבר מעיד על עומק אהבתו של יהוה כלפינו (איוב ל״ח:4, 7; תהל׳ ח׳:4–6). אף שיהוה ברא לנו בית נפלא, הוא יודע שכדי שנהיה מאושרים ומסופקים אין לנו די בדברים חומריים. ילד מרגיש ביטחון אמיתי כאשר הוא חש באהבתם ובתשומת לבם של הוריו. יהוה ברא את בני האדם בצלמו וחנן אותם ביכולת הרוחנית לחוש את אהבתו ודאגתו ולהגיב אליהן (בר׳ א׳:27). זאת ועוד, ישוע אמר: ”אשרי המשוועים לדברים רוחניים” (מתי ה׳:3). בתור אב אוהב, יהוה ”מעניק לנו בשפע את כל הדברים שמהם אנו נהנים”, הן פיזית והן רוחנית (טימ״א ו׳:17; תהל׳ קמ״ה:16). מ15 9/15 ד׳:6, 7
יום ב׳, 21 באוגוסט
יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מוות (מש׳ י״ד:12).
מחבר התהלים הפגין נטיית לב נכונה כאשר כתב: ”הוחילי [נפשי] לאלוהים, כי עוד אודנו ישועות פניו [כמושיעי הנאדר]. אלוהיי, עליי נפשי תשתוחח [שוקעת בייאוש]. על כן אזכרך” (תהל׳ מ״ב:6, 7). מה עמוקים היו רגשותיו ואהבתו כלפי יהוה! האם פיתחת אהבה כזו וביטחון כזה כלפי אבינו שבשמיים? גם אם אתה נוטה להשיב בחיוב, אולי תוכל להגביר את ביטחונך בו בהתאם למה שאומר לנו המקרא: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך” (מש׳ ג׳:5, 6). יהוה אהב אותנו תחילה ובזאת הראה לנו כיצד עלינו לאהבו (יוח״א ד׳:19). הבה נזכור תמיד את דוגמתו הנעלה. והבה נוכיח יותר ויותר את אהבתנו כלפיו ’בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל שכלנו ובכל כוחנו’ (מר׳ י״ב:30). מ15 9/15 ה׳:17–19
יום ג׳, 22 באוגוסט
אנוכי וביתי נעבוד את יהוה (יהו׳ כ״ד:15).
כאשר אנו נוטלים חלק בשירות השדה, לא רק שאנו בונים את אמונתם של אחרים אלא גם את אמונתנו שלנו. בדומה למשיחיים הקדומים, אנו לומדים להאמין בלב שלם ביהוה ולדבר באומץ לב בכל מצב (מה״ש ד׳:17–20; י״ג:46). ככל שאנו חשים כיצד יהוה עוזר לנו בחיים ועונה לתפילותינו, כך גוברת אמונתנו. זה מה שחוו כלב בן יפונה ויהושע בן נון. הם גילו אמונה ביהוה כאשר ריגלו בארץ המובטחת. וכאשר ראו בהמשך את הדרכת יהוה בכל צומת בחייהם התחזקה אמונתם עוד יותר. אין פלא שיהושע דיבר בצורה נחרצת אל בני ישראל ואמר: ”לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלוהיכם עליכם”. מאוחר יותר הוסיף: ”ועתה יראו את יהוה ועבדו אותו בתמים ובאמת” (יהו׳ כ״ג:14; כ״ד:14). אם נטעם מטובו של יהוה נוכל גם אנו לפתח ביטחון כזה (תהל׳ ל״ד:9). מ15 10/15 ב׳:10, 11
יום ד׳, 23 באוגוסט
עזרא הכין לבבו (עז׳ ז׳:10).
האם אתה מדי פעם עורך רשימות בהרצאות פומביות ובכינוסים? עיון ברשימות אלו הוא הזדמנות מעולה להרהורים — אתה יכול לחשוב על מה שלמדת מדבר־אלוהים ומארגונו. בנוסף לכך, ההוצאות החודשיות של המצפה ושל עורו! והפרסומים החדשים היוצאים בכינוסים האזוריים מספקים לנו מידע טרי שנוכל לקרוא ולעכל. כאשר אתה קורא את ספר השנה כדאי שתעצור לרגע ותהרהר במה שאתה קורא ותיתן לחוויות לחלחל לתוך לבך. תוכל לסמן משפטי מפתח או לרשום רשימות בשוליים, אשר אולי יהיו לך לעזר כשתתכונן לביקור חוזר, לביקור רעייה או לנאום. חשוב מכול, אם תעצור מעת לעת ותהרהר בשעה שאתה קורא פרסומים המבוססים על המקרא, תהיה לך ההזדמנות לקלוט את החומר ולשאת תפילות הודיה ליהוה על הדברים הטובים שאתה לומד. מ15 10/15 ד׳:9, 10
יום ה׳, 24 באוגוסט
ישוע גדל והוסיף חוכמה, וחנו הלך וגדל בעיני אלוהים ובעיני בני אדם (לוקס ב׳:52).
אחד הרגעים המשמחים ביותר בחייהם של הורים משיחיים הוא לראות את ילדם נטבל. ”זו הייתה חוויה מאוד מרגשת עבורנו. כמובן, היינו אסירי תודה על כך שילדינו רוצים לשרת את יהוה”, מספרת ברניסי שארבעת ילדיה נטבלו לפני גיל 14. ”אבל”, היא מוסיפה, ”גם ידענו שכבני עשרה צפויים לילדינו הרבה קשיים”. מומחה אחד להתפתחות הילד אומר: ”ההתבגרות אינה תקופה של ’טירוף’ או ’חוסר בגרות’. זו תקופה חיונית של עוצמה רגשית, מעורבות חברתית ויצירתיות”. בגיל העשרה יכולים ילדיך לפתח ידידות משמעותית יותר עם יהוה, להציב לעצמם מטרות בשירות ולחתור להגשמתן, וכן גם ליטול את היוזמה להקדיש את חייהם לאלוהים ולעמוד בהקדשתם. הם עשויים להיווכח שגיל ההתבגרות הוא תקופה מתגמלת של צמיחה רוחנית כפי שהיה נכון לגבי ישוע בצעירותו. מ15 11/15 ב׳:1, 2
יום ו׳, 25 באוגוסט
תבוא מלכותך. ייעשה רצונך כבשמיים כן גם בארץ (מתי ו׳:10).
אהבתו של אלוהים לבני אדם ניכרת באמצעי שהוא סיפק — מלכות המשיח. יהוה כבר הפקיד את הממשלה הזו בידי בנו, אשר אוהב את בני האדם וכשיר מאין כמוהו לתפקיד (מש׳ ח׳:31). בתחייתם מן המתים 000,144 היורשים השותפים לישוע לוקחים עמם השמיימה את הניסיון שצברו בחייהם כבני אדם (ההת׳ י״ד:1). המלכות עמדה במרכז הוראתו של ישוע, והוא לימד את תלמידיו להתפלל לבואה ולברכותיה. נבואות המקרא מראות שמלכותו השמימית של אלוהים נוסדה עם תחילת נוכחות המשיח ב־1914. לאחר מכן החל איסופם של שארית המשיחיים אשר ימלכו עם ישוע בשמיים וכן איסופו של ”המון רב” אשר ישרוד את קץ הסדר העולמי הזה וייכנס אל העולם החדש (ההת׳ ז׳:9, 13, 14). מ15 11/15 ג׳:16, 18
שבת, 26 באוגוסט
שמע, נא, ואנוכי אדבר (איוב מ״ב:4).
השליח יוחנן תיאר את שותפו הראשון של אלוהים במונחים ”הדבר” ו”הראשית של בריאת אלוהים” (יוח׳ א׳:1; ההת׳ ג׳:14). יהוה אלוהים שיתף את בנו בכורו במחשבותיו וברגשותיו (יוח׳ א׳:14, 17; קול׳ א׳:15). השליח פאולוס מדבר על ’לשונות מלאכים’ — צורת תקשורת שמימית הנעלה משפת אנוש (קור״א י״ג:1). יהוה מכיר היכרות אישית מיליארדי יצורים תבוניים ארציים ושמימיים. בכל רגע נתון יכולים אינספור אנשים להתפלל אליו בשלל שפות. לא רק שהוא מקשיב לתפילות אלו, הוא אף בו־זמנית מעניק הדרכה לברואיו השמימיים ומתקשר אתם. הואיל וכך, מחשבותיו, שפתו ויכולותיו התקשורתיות ודאי נעלות פי כמה מאלו של בני האדם (יש׳ נ״ה:8, 9). ברור אפוא שכאשר יהוה מתקשר עם בני אדם, הוא מפשט את אופן הבעת מחשבותיו כדי שנוכל להבינן. מ15 12/15 א׳:1, 2
יום א׳, 27 באוגוסט
מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים (יש׳ י״א:9).
בארצות רבות ספרי המקרא יקרים ואינם קלים להשגה, ולכן זו ברכה גדולה להשיג את ספר המקרא שם. בדוח מרואנדה נאמר: ”במשך זמן רב קיבלו רבים שיעורי מקרא מן האחים ולא התקדמו כי לא היו להם ספרי מקרא. הם לא יכלו להרשות לעצמם לקנות את המהדורה של הכנסייה המקומית. ופעמים רבות הם לא הבינו בבירור פסוקים מסוימים, דבר שעיכב את התקדמותם”. המצב השתנה כאשר תרגום עולם חדש יצא בשפתם. משפחה ברואנדה שלה ארבעה ילדים בגיל העשרה אמרה: ”אנחנו באמת מודים ליהוה ולעבד הנאמן והנבון על כך שנתנו לנו את המקרא הזה. אנחנו עניים מאוד ולא היה לנו כסף לקנות ספרי מקרא לכל אחד מבני המשפחה. אבל עכשיו לכל אחד יש עותק משלו. כדי להביע הכרת תודה ליהוה אנחנו קוראים יום יום במקרא ביחד כמשפחה”. מ15 12/15 ב׳:15, 16
יום ב׳, 28 באוגוסט
יהוה חנני, רְפָאָה נפשי, כי חטאתי לך (תהל׳ מ״א:5).
ייתכן שדוד כתב את המילים האלה בהתייחסו לימים שבהם ניסה אבשלום לתפוס את רסן השלטון כשדוד היה חולה ונבצר ממנו לטפל במצב. אף שאלוהים סלח לו, דוד לא שכח את חטאו עם בת שבע ואת השלכותיו (שמ״ב י״ב:7–14). למרות זאת, המלך היה בטוח שאלוהים יסעדהו על מיטת חוליו. דוד לא התפלל שאלוהים ירפא אותו באורח נס. מההקשר עולה שדוד ביקש מיהוה שיעזור לו באותה הדרך שהוא היה עוזר למישהו שהתחשב בדל, ובכלל זה שיסעד אותו ”על ערש דוויי” (תהל׳ מ״א:4). הואיל וחטאו של דוד נסלח, הוא יכול היה לבקש שאלוהים ינחם אותו ויתמוך בו ושיכולת הריפוי של גופו תוביל להחלמתו (תהל׳ ק״ג:3). אנו יכולים לנהוג כמותו. מ15 12/15 ד׳:8, 9
יום ג׳, 29 באוגוסט
קיבלתם רוח אשר דרכה מאומצים אנו כבנים ושבאמצעותה אנו קוראים: ”אבא, אבינו!” (רומ׳ ח׳:15).
מי שקיבלו את ההזמנה המיוחדת מאת אלוהים אינם זקוקים לעדות נוספת ממקור כלשהו. הם אינם צריכים שמישהו אחר יאשר את מה שקרה להם. יהוה אינו מותיר מקום לספק בשכלם ובלבם. השליח יוחנן אומר למשיחיים המשוחים: ”אתם נמשחתם על־ידי הקדוש, ולכולכם יש ידע”. הוא מוסיף ואומר: ”המשיחה שאתם קיבלתם ממנו נשארת בכם, ואינכם זקוקים למישהו שילמד אתכם; אבל המשיחה שממנו מלמדת אתכם על אודות הכול, ואמת היא ואיננה שקר, ולפי מה שהיא מלמדת אתכם המשיכו להיות מאוחדים אתו” (יוח״א ב׳:20, 27). המשוחים זקוקים להדרכה רוחנית בדיוק כמו כל אחד אחר. אך הם אינם זקוקים לאף אחד שייתן תוקף למשיחתם. הכוח החזק ביותר ביקום הקנה להם שכנוע זה! מ16.01 ג׳:9, 10
יום ד׳, 30 באוגוסט
שמחו בחלקכם (עב׳ י״ג:5).
הסתפקות עצמית אמיתית מבוססת על ביטחון ביהוה. היא עוזרת לנו לאמץ השקפה מאוזנת על נכסים חומריים (טימ״א ו׳:6–8). היא מסייעת לנו להבין שיחסינו עם יהוה ועם אחינו לאמונה חשובים הרבה יותר מדברים שאפשר לקנות בכסף. אדם שמסתפק בחלקו אינו מתלונן, רוטן או מתמקד בפגמים; הוא גם אינו מאפשר לרגשות קנאה וחמדנות להשתרש בלבו. רגשות מעין אלו עלולים למנוע מאהבת האחים בינינו לפרוח. לעומת זאת, הסתפקות עצמית מקדמת רוח של נדיבות (טימ״א ו׳:17–19). ביטחוננו ביהוה גם נוסך בנו אומץ להתמודד עם כל קושי שניתקל בו (עב׳ י״ג:6). גילוי אומץ לב מאפשר לנו לאמץ גישה חיובית וגם לבנות ולנחם את אחינו לאמונה (תסל״א ה׳:14, 15). אפילו במהלך הצרה הגדולה שתבוא על העולם, נוכל ’לזקוף קומתנו ולהרים ראשינו’ בידיעה שקרובה גאולתנו (לוקס כ״א:25–28). מ16.01 א׳:16, 17
יום ה׳, 31 באוגוסט
מכיר יהוה את השייכים לו (טימ״ב ב׳:19).
בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הנוטלים מן הסמלים בערב הזיכרון למות המשיח. מגמה זו עומדת בניגוד לירידה שראינו במספר הנוטלים במשך עשרות שנים. האם עלינו להיות מוטרדים מהעלייה הזו? לא. הבה נדון במספר גורמי מפתח שיש לזכור. מי שסופרים את הנוטלים בערב הזיכרון אינם יכולים לקבוע למי באמת יש תקווה שמימית. מספרם של הנוטלים כולל את מי שחושבים בטעות שהם משוחים. כמה מאלה שנטלו בעבר מהסמלים חדלו בהמשך לעשות זאת. לאחרים אולי יש בעיות נפשיות או רגשיות, ובעקבות זאת הם מאמינים שהם ישלטו עם המשיח בשמיים. מכאן שמספר הנוטלים אינו מצביע במדויק על מספר המשוחים שנותרו עלי אדמות. המקרא אינו מציין כמה מהם ייוותרו בתחילת הצרה הגדולה. מ16.01 ד׳:12–14