ספטמבר
יום ו׳, 1 בספטמבר
וילך [אברהם] אל המקום אשר אמר לו האלוהים (בר׳ כ״ב:3).
לפני שנפרד אברהם מהמשרתים שליוו אותו ואת יצחק, הוא אמר: ”שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם” (בר׳ כ״ב:5). למה התכוון אברהם? האם שיקר למשרתיו כשאמר להם שיצחק יחזור אף שידע שהוא עומד להקריבו? לא. המקרא חושף בפנינו את מחשבותיו של אברהם (עב׳ י״א:19). אברהם ”הסיק שאלוהים יוכל אף להקימו [את יצחק] מן המתים”. אברהם אכן האמין בתחיית המתים. הוא ידע שיהוה החיה את כוח הפריון שלו ושל שרה בעת זקנה (עב׳ י״א:11, 12, 18). אברהם ידע שאין דבר שהוא מעבר ליכולתו של יהוה. לכן הוא היה סמוך ובטוח שבלי תלות במה שיקרה ביום קשה זה, בנו אהובו ישוב אליו, וכך כל הבטחותיו של יהוה יוכלו להתגשם. אין פלא אפוא שאברהם נקרא ”אביהם של כל המאמינים”! (רומ׳ ד׳:11). מ16.02 א׳:3, 13
שבת, 2 בספטמבר
כי לא ייטוש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול (שמ״א י״ב:22).
אומנם אלוהים משח את שאול למלך, אך לימים המרה שאול את פי יהוה, והוא מאס בו (שמ״א ט״ו:17–23). מאחר שאלוהים לא הסיר מייד את שאול מכס המלכות, התנהגותו הפסולה בחנה את נאמנותם של נתיניו ושל כל מי שהיו בקרבתו. הם ניצבו בפני הקושי לשמור על נאמנותם לאלוהים חרף העובדה שהמלך שישב על ”כיסא יהוה” סטה מדרך הישר (דה״א כ״ט:23). אולם יהונתן, בנו של שאול, נותר נאמן ליהוה. גם אנו נוכל לשמור על נאמנותנו ליהוה אם ניכנע באופן יחסי לסמכויות הנעלות, כפי שדורש אלוהים, גם במקרים שנראה לנו שהן אינן ראויות לכבוד. לדוגמה, אם פקיד ממשל נוהג בצורה מושחתת, בכל זאת נכבד את המעמד שלו כיוון שאנו נכנעים באופן יחסי ”לסמכויות הנעלות” בממשלה (רומ׳ י״ג:1, 2). למעשה, כולנו יכולים להוכיח את נאמנותנו ליהוה כשאנו מכבדים את מי שלהם הוא מעניק סמכות (קור״א י״א:3; עב׳ י״ג:17). מ16.02 ג׳:5, 6, 8
יום א׳, 3 בספטמבר
עמך נדבות (תהל׳ ק״י:3).
המקרא אומר שמשרתי יהוה, כולל הצעירים, יתנדבו בנפש חפצה לשירותו. לכן מי ששוקל להיטבל צריך להיות בטוח שזה רצונו האישי. הדבר אולי יצריך ממך לעשות חשבון נפש, במיוחד אם גדלת בָּאמת. במשך השנים ודאי ראית רבים שנטבלו — כולל כמה מבני גילך ואולי גם אחיך ואחיותיך. אם זה מצבך, ממה עליך להיזהר? עליך להיזהר מלאמץ את הדעה שהטבילה היא מעין טקס התבגרות שכל הצעירים צריכים לעבור במוקדם או במאוחר. כיצד תוכל לוודא שהשקפתך לגבי הטבילה זהה לזו של יהוה? עצור לעיתים תכופות כדי לחשוב מדוע כל כך חשוב להיטבל. מ16.03 א׳:11, 12
יום ב׳, 4 בספטמבר
השומע יאמר נא: ”בוא!” והצמא יבוא נא; והחפץ ייקח נא מי חיים חינם (ההת׳ כ״ב:17).
בתור חברי הקהילה המשיחית, כיצד נוכל להצליח להושיט את ההזמנה? אך ורק אם נהיה ’מורכבים בהתאמה מלאה ונפעל בשיתוף פעולה’ (אפ׳ ד׳:16). על מנת שנוכל לחלוק את הבשורה הטובה על המלכות עם כמה שיותר אנשים, עלינו לבשר בצורה מאורגנת. משום כך אנו מקבלים הנחיות. ההדרכה הניתנת באמצעות הקהילות ברחבי העולם עוזרת לנו להיות מאוחדים במאמצינו. אחרי מפגשי השירות אנחנו יוצאים להכריז לאנשים את בשורת המלכות. אנו מפיצים את המסר הן בעל־פה והן בעזרת מיליוני עותקים של פרסומים מקראיים. האם אתה משתדל להיענות לקריאה להשתתף במבצעי הטפה מיוחדים? כשאתה עושה כן, אתה מצטרף למיליוני מבשרים אחרים המכריזים באחדות את המסר שמכריז ’המלאך המעופף באמצע השמיים’, המוזכר בההתגלות י״ד:6. מ16.03 ג׳:4, 5
יום ג׳, 5 בספטמבר
מגילות נפתחו (ההת׳ כ׳:12).
המקרא מציין שבעתיד ייפתחו מגילות אשר יספקו לנו הדרכות לגבי החיים בעולם החדש. כל בני האדם, לרבות המוקמים לתחייה, ילמדו אותן וכך יוכלו לדעת מהו רצון אלוהים לגביהם. מגילות אלה ודאי יעזרו לנו להבין יותר לעומק את אורח חשיבתו של יהוה. תושבי גן העדן הארצי יחיו על־פי הבנה הולכת וגוברת של דבר־אלוהים שנכתב בהשראה ועל־פי מה שייחשף במגילות החדשות. כתוצאה מכך הם ללא ספק ינהגו בזולת באהבה, בכבוד ובהתחשבות (יש׳ כ״ו:9). תאר לעצמך איזו תוכנית חינוכית נרחבת תתקיים בהכוונת המלך, ישוע המשיח! מי שיגיבו בחיוב ל”כתוב במגילות” יזכו לחיי נצח. שמותיהם של אלה שיישארו נאמנים לאלוהים במהלך המבחן הסופי ייכתבו לצמיתות על־ידי יהוה ב”מגילת החיים”. אנו יכולים להיות ביניהם! מ16.03 ד׳:19, 20
יום ד׳, 6 בספטמבר
אתה תקוותי, אדני יהוה, מבטחי מנעוריי (תהל׳ ע״א:5).
זקנים מנוסים מדגישים עד כמה חשוב להתחיל להכשיר את האחים בעודם צעירים — בשנות העשרה המוקדמות שלהם — וזאת על־ידי כך שנותנים להם תפקידים בקהילה המתאימים לגילם. הכשרה מוקדמת זו תסייע לצעירים למקד את עיניהם במטרות רוחניות כשיגיעו לשנות העשרה המאוחרות ויוצפו בהסחות דעת רבות (תהל׳ ע״א:17). כמו כן, זקן־קהילה יכול להגביר את רצונו של המתלמד לשרת על־ידי כך שיסביר לו לא רק את מה שעליו לעשות אלא גם מדוע עליו לעשות כן. כשהזקנים מציגים את הסיבות האלו הם מחקים את המורה הגדול ישוע. לדוגמה, בטרם הטיל על שליחיו את המשימה לעשות תלמידים הציג בפניהם ישוע את הסיבה שבגללה עליהם לציית. הוא אמר: ”ניתנה לי כל סמכות בשמיים ובארץ”. אחר כך הוסיף: ”על כן, לכו ועשו תלמידים מקרב כל העמים” (מתי כ״ח:18, 19). מ15 4/15 ב׳:5, 6
יום ה׳, 7 בספטמבר
האדון עמד אתי ונסך בי כוח... וניצלתי מפי האריה (טימ״ב ד׳:17).
היה מסוכן אז להיות משיחי ברומא. המשיחיים הואשמו בהצתת העיר ב־64 לספירה, ובשל כך היו מושא לעוינות עזה. סביר להניח שבתקופה נפיצה זו שהה פאולוס במאסר ברומא בפעם השנייה. האם יבואו משיחיים אחרים לעזרתו? ייתכן שהיו לו בתחילה חששות בעניין זה, שכן הוא כתב לטימותיאוס: ”כשדיברתי להגנתי בפעם הראשונה איש לא התייצב לצדי, אלא כולם עזבו אותי” (טימ״ב ד׳:16). למרות זאת, פאולוס הכיר בכך שהוא לא נותר ללא כל עזרה. הוא היה סמוך ובטוח שיהוה ינסוך בו את הכוח לעמוד בניסיונותיו הנוכחיים ובכל קושי שיצוץ בעתיד. למעשה הוא מייד הוסיף ואמר: ”האדון יצילני מכל מעשה רע” (טימ״ב ד׳:18). כן, פאולוס למד שגם כאשר העזרה מצד בני אדם מוגבלת, העזרה מצד יהוה ובנו היא עזרה של ממש! מ15 4/15 ד׳:1–3
יום ו׳, 8 בספטמבר
הוא ישופך ראש (בר׳ ג׳:15).
כשנולד ישוע ידע השטן שאותו תינוק יגדל ויהפוך למשיח המובטח. האם סבר השטן שנטילת חייו של תינוק תהיה צעד מוגזם מדי מצדו? לשטן אין קוד אתיקה אצילי. ולכן בעניינו של הילד ישוע פעל השטן ללא היסוס. כיצד? המלך הורדוס נחרד כאשר באו אליו אסטרולוגים ושאלו על ”מלך היהודים אשר נולד”, והחליט להורגו (מתי ב׳:1–3, 13). כדי לוודא שהדבר ייעשה ציווה להרוג את כל הבנים שבבית לחם ובסביבותיה מבני שנתיים ומטה (מתי ב׳:13–18). אומנם ישוע ניצל מטבח בלתי נתפס זה, אבל מה אנחנו לומדים מכך על אויבנו השטן? ברור שבעיניו אין כל ערך לחיי אנוש. אין לו פינה חמה בלב לילדים. השטן הוא אכן ”אריה שואג” (פט״א ה׳:8). לעולם אל תקל באכזריותו! מ15 5/15 א׳:10, 12, 13
שבת, 9 בספטמבר
[הם] לא זכו בדברים שהובטחו, אך ראו אותם מרחוק (עב׳ י״א:13).
היכולת שיש לנו לראות בדמיוננו דברים שאיננו רואים היא מתנה מאלוהים. היא מאפשרת לנו לתכנן תוכניות נבונות ולְצפות לדברים טובים. יהוה מסוגל לראות את העתיד, ובכתבי־הקודש הוא לא אחת אומר לנו מראש מה צפוי לקרות. אנו יכולים לצייר בשכלנו את מה שיתרחש. למעשה, היכולת לדמיין דברים בלתי נראים מסייעת לנו להאמין (קור״ב ד׳:18). כאשר חשבה חנה על היום שבו תיקח את בנה שמואל אל המשכן לשרת שם, התמונה שהצטיירה בשכלה לא הייתה תלושה מהמציאות. היא הייתה מבוססת על החלטתה הנחושה, והדבר עזר לה להתמקד במטרה שהציבה לעצמה (שמ״א א׳:22). כאשר אנו רואים בעיני רוחנו את מה שהבטיח אלוהים, אנו חושבים על משהו שבהחלט יקרה (פט״ב א׳:19–21). אין ספק שנאמנים רבים בימי המקרא ראו בדמיונם את הדברים שהבטיח אלוהים. מ15 5/15 ג׳:1–3
יום א׳, 10 בספטמבר
הון עשיר... כחומה נשגָבָה במשכיתו [בדמיונו] (מש׳ י״ח:11).
זה מסוכן לדמיין שאנו מתעשרים מאוד ובמקביל לכך להקדיש מעט תשומת לב לאלוהים. ישוע סיפר משל כדי להמחיש את מצבו העגום של אדם ”האוצר אוצרות בשביל עצמו ואינו חותר להיות עשיר בעיני אלוהים” (לוקס י״ב:16–21). יהוה שמח כאשר אנו עושים דברים המשביעים את רצונו (מש׳ כ״ז:11). עד כמה מאושרים אנו לדעת שהוא מרוצה מאתנו תודות לכך שאנו אוצרים לעצמנו ”אוצרות בשמיים”! (מתי ו׳:20) יחסים טובים עם יהוה הם ללא ספק האוצר היקר ביותר שיכול להיות לנו. דמיין לעצמך את הדאגות הרבות שהיו לנו אם כל מעיינינו היו נתונים לצבירת ”אוצרות על הארץ” (מתי ו׳:19). ישוע סיפר משל כדי להראות ש”דאגות הסדר העולמי הזה ותעתועי העושר” עלולים לחנוק את בשורת המלכות (מתי י״ג:18, 19, 22). מ15 5/15 ד׳:15, 16
יום ב׳, 11 בספטמבר
בראותם את האילמים מדברים, את הפיסחים הולכים ואת העיוורים רואים, השתוממו ההמונים (מתי ט״ו:31).
גבורת אלוהים אפשרה לישוע המשיח לחולל מגוון רחב של נסים מדהימים. הוא לא רק ריפא צרעת אלא גם כל מיני מחלות ומדווים בעם. לביצוע מעשי חמלה אלה לא נזקק ישוע לתורמי איברים. הוא ריפא את האיברים שנפגעו! והוא ריפא בני אדם בן רגע, ולעיתים אף ממרחק (יוח׳ ד׳:46–54). מה מראות דוגמאות מפליאות אלו? הן מראות שלישוע, המכהן כעת כמלך שמימי, אין רק הכוח אלא גם הרצון להביא לריפוי נצחי. כשאנו לומדים על היחס שהעניק ישוע לבני אדם נעור בנו הביטחון שבעולם החדש תתגשם הנבואה המקראית: ”יחוס על דל ואביון” (תהל׳ ע״ב:13). כן, ישוע יפעל אז על־פי מאווי לבו ויעזור לכל הסובלים. מ15 6/15 ב׳:6
יום ג׳, 12 בספטמבר
יתקדש שמך (מתי ו׳:9).
רבים מסוגלים לדקלם את תפילת האדון. בשירותנו מבית לבית אנו לא אחת מתייחסים לתפילה זו כדי לעזור לבעלי הבתים להבין שמלכות אלוהים היא ממשלה ממשית אשר תחולל בקרוב שינויים נפלאים בכדור הארץ. או אנו מתייחסים לבקשה הראשונה בָּתפילה כדי להראות שלאלוהים יש שם פרטי ושיש לקדשו, כלומר להתייחס אליו כדבר קדוש (מתי ו׳:9). האם התכוון ישוע שעלינו לחזור על תפילה זו מילה במילה בכל פעם שאנו מתפללים, כפי שעושים נוצרים רבים? לא. ממש לפני שהציג תפילה זו כדגם אמר ישוע: ”כאשר אתם מתפללים, אל תאמרו שוב ושוב את אותם הדברים” (מתי ו׳:7). מאוחר יותר חזר על אותה תפילה אך במילים שונות (לוקס י״א:1–4). כך עזר לנו לדעת אילו דברים עלינו לבקש ומהו סדר חשיבותם. על כן ראוי לכנותה התפילה לדוגמה. מ15 6/15 ד׳:1, 2
יום ד׳, 13 בספטמבר
מי שחושב שעמידתו איתנה ייזהר פן ייפול (קור״א י׳:12).
יהוה מעניק לנו את רוח קודשו העוצמתית, וזו יכולה לחזק אותנו ולעזור לנו לדחות פיתויים. אלוהים גם מזהיר אותנו באמצעות דברו והקהילה המשיחית מפני מצבים שמהם עלינו להימנע כגון הקדשת יותר מדי זמן, כסף וכוחות לדברים חומריים בלתי חיוניים. אֶסְפֶּן ויֵאנֶה שירתו בעבר כחלוצים רגילים, וכיום הם מגדלים שני ילדים. אספן אומר: ”עכשיו כשאין לנו אפשרות להקדיש הרבה זמן לפעילויות תיאוקרטיות כבעבר אנחנו הרבה פעמים מתפללים ליהוה שלא ניפול בפיתויים. אנחנו מבקשים ממנו שיעזור לנו לשמור על הרוחניות שלנו ועל קנאותנו לשירות”. אחד הפיתויים הבולטים בימינו הוא הצפייה בפורנוגרפיה. יש שנכנעו לפיתוי זה כי הרשו לעצמם להשתעשע במחשבות פסולות. אבל אנו יכולים להתנגד לפיתוי כפי שעושים רבים מאחינו ואחיותינו (קור״א י׳:13). מ15 6/15 ה׳:15, 16
יום ה׳, 14 בספטמבר
מלכי הארץ והנכבדים ושרי האלפים והעשירים והחזקים וכל עבד וכל בן חורין הסתתרו במערות ובין סלעי ההרים (ההת׳ ו׳:15).
מה יקרה לאחר השמדת הארגונים הדתיים הכוזבים? בעת ההיא יהיה עלינו להוכיח מה באמת טמון בלבנו. רוב בני האדם יחפשו מחסה בארגוני אנוש המשולים ל”סלעי ההרים”. לעומת זאת, משרתי אלוהים יימלטו בלשון השאלה אל המחסה שמעניק יהוה. במאה הראשונה לא הייתה ההפוגה עת להצטרפות המונית של יהודים אל דת האמת המשיחית. זו הייתה עת לפעולה ולצייתנות מצד מי שכבר היו משיחיים. בדומה לכך, לא נוכל לצפות שההפוגה העתידית בצרה הגדולה תביא עמה נהירה המונית של מאמינים חדשים. לאמיתו של דבר, תהיה זו הזדמנות לכל המאמינים האמיתיים להוכיח את אהבתם ליהוה ולהעניק את תמיכתם לאחי המשיח (מתי כ״ה:34–40). מ15 7/15 ב׳:7
יום ו׳, 15 בספטמבר
כאשר מישהו רוצה לשמור על מצפון נקי לפני אלוהים ועקב כך עובר קשיים וסובל שלא בצדק, ראוי הוא לשבח (פט״א ב׳:19).
האם החינוך שקיבלת או הסביבה שבה גדלת חשפו אותך לנאמנויות ללאום מסוים או לאזור זה או אחר? האם משהו מרגשות אלה עדיין מקנן בלבך? אל למשיחיים לתת ללהט הלאומני לעוות את השקפתם לגבי אחרים. אך מה עליך לעשות אם אתה מגלה שיש לך מחשבות שליליות כלפי בני לאומים, תרבויות, שפות או גזעים אחרים? במקרה כזה כדאי מאוד שתחשוב על עמדתו של יהוה לגבי לאומנות ודעות קדומות. מחקר בנושאים אלה ובנושאים הקשורים אליהם יכול להיות פרויקט מועיל. אחר כך התחנן ליהוה שיעזור לך לאמץ את נקודת מבטו בנושאים אלה (רומ׳ י״ב:2). חשוב שנעשה זאת מכיוון שבמוקדם או במאוחר כל משרתי יהוה ימצאו את עצמם במצבים שבהם יחייב אותם מצפונם לבלוט כשונים מן הסובבים אותם — עמיתיהם, חבריהם לספסל הלימודים, שכניהם, קרוביהם או אחרים. הרי זה מה שעלינו לעשות! מ15 7/15 ג׳:14, 15
שבת, 16 בספטמבר
ויתפלל יונה אל יהוה אלוהיו ממעי הדגה (יונה ב׳:2).
יהוה שומע את תחינותינו ומבין אותנו גם כאשר אף אחד אחר אינו מבין אותנו. תגובתו לתפילותינו היא ביטוי יפהפה של אהבתו התמידית כלפינו. נוכל ללמוד רבות מן התפילות שבדבר־אלוהים. לפיכך יהיה זה למועיל מאוד אם נדון מדי פעם בתפילות אלו במסגרת התוכנית הרוחנית המשפחתית שלנו. אם נחשוב על האופן שבו הביעו בתפילה משרתי יהוה הקדומים את מחשבותיהם העמוקות ביותר, יכול הדבר להעשיר את תפילותינו שלנו. לדוגמה, חשוב על תפילתו מלאת החרטה של יונה מבטן הדג הגדול (יונה ב׳:1–11). עיין בתפילה שהתפלל שלמה ליהוה מעומק הלב בחנוכת בית המקדש (מל״א ח׳:22–53). הרהר בתפילה לדוגמה שלימד ישוע לתועלתנו (מתי ו׳:9–13). ומעל לכול, תמיד ’הצג את בקשותיך לאלוהים’. וכתוצאה מכך, ’שלום אלוהים הנשגב מכל בינה ישמור על לבבך ועל שכלך’ (פיל׳ ד׳:6, 7). מ15 8/15 א׳:11, 12
יום א׳, 17 בספטמבר
היכנעו להם (עב׳ י״ג:17).
יהיה זה מהנה לפעול בהתאם לסידורים שיכונן יהוה בעולם החדש בשעה שנייפה את כדור הארץ, נלמד את המוקמים לתחייה ונמלא את רצון אלוהים לגבי האנושות. אך מה אם נידרש לבצע עבודה מסוימת שלא תהיה לרוחנו? האם ניכנע להדרכה ונבצע את המשימה כמיטב יכולתנו ואף נשתדל ליהנות ממנה? רובנו נשיב בחיוב! אם כן, האם אנו נכנעים כיום להדרכות התיאוקרטיות? אם אנו עושים כן, אנו נערכים לחיי הנצח תחת שלטון יהוה. נוכל להיערך לחיים בעולם החדש לא רק אם ניכנע לסידורים הקיימים שהנהיג יהוה אלא גם אם נשתדל כיום ללמוד להסתפק במה שיש ולפתח רוח של שיתוף פעולה. סביר להניח שאם נשתף פעולה עם מי שמנהיגים אותנו בימינו, ונמצא סיפוק ושמחה בתפקידי שירות חדשים, תהיה לנו גישה דומה בעולם החדש. מ15 8/15 ג׳:6, 7
יום ב׳, 18 בספטמבר
נשיו [עובדות האלילים] הטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים; ... ויעש שלמה הרע בעיני יהוה (מל״א י״א:4, 6).
החֶברה הרעה שבחר שלמה שיבשה את חוכמתו וגרמה לו לסור מעבודת אלוהים האמיתית (מל״א י״א:1–6). איזו אזהרה רצינית למשיחיים השוקלים להתחתן עם מישהו שאינו אוהב את יהוה! מה אם אדם נעשה עובד אלוהים בעודו נשוי ללא־מאמין? המקרא אומר: ”אתן הנשים, היכנעו לבעליכן, וכך אם יש שאינם מצייתים לַדבר, ייקנה לבם ללא מילים על־ידי התנהגות נשיהם” (פט״א ג׳:1). מילים אלו מופנות לנשים משיחיות, אבל חלות גם על בעלים הנעשים עובדי יהוה בעודם נשואים ללא־מאמינות. עצת המקרא ברורה: היה בן זוג טוב וחיה על־פי אמות המידה הגבוהות שקבע אלוהים למסגרת הנישואין. בעלים ונשים לא־מאמינים רבים קיבלו את האמת כי ראו את השינויים שחולל שותפם לנישואין שבחר לציית לדרישות אלוהים. מ15 8/15 ד׳:15, 16
יום ג׳, 19 בספטמבר
פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו (מש׳ י״ד:15).
יש מחלות שטרם נמצא להן מרפא. לכן מן התבונה להיות זהירים בכל הנוגע לטיפולים המציגים הבטחות גדולות אך משוּוקים רק מפה לאוזן. ברוח הקודש כתב פאולוס: ”סבירותכם תיוודע נא לכל אדם” (פיל׳ ד׳:5). הסבירות גם תעצור בעדנו מלהקדיש זמן רב מדי לענייני בריאות עד כדי דחיקת העניינים הרוחניים לשוליים. אם ניתן לדאגה לבריאותנו לעמוד במרכז חיינו אנו עלולים להפוך לאנשים המרוכזים בעצמם (פיל׳ ב׳:4). הנושאים הרוחניים חשובים יותר מכול, ובכל הקשור לבריאות עלינו לשמור על ציפיות סבירות (פיל׳ א׳:10). בנושאים כגון ענייני בריאות כל אחד מאתנו צריך להיות מוכן להחליט החלטה אישית ולשאת באחריות להחלטה זו. מ15 9/15 ב׳:8, 10
יום ד׳, 20 בספטמבר
שלח אורך ואמיתך, המה ינחוני (תהל׳ מ״ג:3).
יהוה הוא ”אל אמת” (תהל׳ ל״א:6). הוא אוהב את ילדיו ושמח להאיר את אור האמת כדי להדריך אותם בכל דבר בחיים, בייחוד בעניינים הקשורים לעבודתנו אותו. איזו אמת חשף יהוה, וכיצד מוכיח הדבר שהוא אוהב אותנו? ראשית, יהוה חושף את האמת על עצמו. הוא מגלה מהו שמו הפרטי המופיע במקרא יותר פעמים מכל שם אחר. בדרך זו מתקרב אלינו יהוה ומאפשר לנו להכירו (יעקב ד׳:8). יהוה גם חושף את תכונותיו ובזאת מסביר איזה מין אלוהים הוא. ובשעה שהיקום הנראה לעין מעיד על כוחו ועל חוכמתו, חושף יהוה בכתבי־הקודש את תכונת הצדק שלו ובמיוחד את אהבתו העצומה לאין שיעור (רומ׳ א׳:20). הוא כמו אב שאינו רק חזק וחכם אלא גם הוגן ואוהב, מה שמקל על ילדיו לרקום עמו יחסים אישיים הדוקים. מ15 9/15 ד׳:8, 9
יום ה׳, 21 בספטמבר
ונודעה יד יהוה את עבדיו (יש׳ ס״ו:14).
רבים סבורים שאין כמעט כל קשר בין מה שהם עושים לבין מה שאלוהים עושה. למעשה, יש המאמינים שלא ממש אכפת לאלוהים ממה שקורה לבני אדם. לאחר שהיכה הסוּפֶּר טייפון ”הייאן” במרכז הפיליפינים בנובמבר 2013 וזרע שם הרס, אמר אחד מראשי הערים הגדולות: ”אלוהים בטח היה במקום אחר”. אחרים מתנהגים כאילו אלוהים אינו רואה את מה שהם עושים (יש׳ כ״ו:10, 11; יוח״ג 11). הם דומים לאלה שעליהם אמר השליח פאולוס שהם ”לא היו מוכנים להכיר את אלוהים על בסיס ידע מדויק”. אנשים אלה היו מלאים ”בכל עוולה ורשעה וחמדנות ורוע” (רומ׳ א׳:28, 29). מה לגבינו? בניגוד לאלו שהוזכרו קודם לכן אנו מודעים לכך שיהוה רואה את כל מה שאנו עושים. אבל האם אנו גם מבחינים בחיינו בדאגתו ובידו התומכת? מ15 10/15 א׳:1–3
יום ו׳, 22 בספטמבר
אראה לך את אמונתי על־ידי מעשיי (יעקב ב׳:18).
השתתפותנו בפעילות הבישור היא מן הדרכים המעולות להוכיח את אמונתנו. מדוע? פעילות זו דורשת מצדנו אמונה שקץ הסדר העולמי הזה יבוא במועד שבו קבע אלוהים ו”לא יאחר” (חב׳ ב׳:3). אחת הדרכים למדוד את אמונתנו היא לבדוק באיזו מידה אנו מוכנים להתאמץ בשירות. האם אנו עושים כל שבכוחנו ואולי אף מחפשים דרכים להגביר את חלקנו במלאכה זו? (קור״ב י״ג:5) כן, ’ההכרזה על הישועה’ היא אחת הדרכים הבולטות להראות שיש בלבנו אמונה (רומ׳ י׳:10). נוכל להוכיח אמונה בשעה שאנו מתמודדים עם קשיי היומיום. בין שאנו נאבקים בחולי, רפיון ידיים, דיכאון, עוני או בעיות קשות אחרות, יש לנו הביטחון שיהוה ובנו יעניקו לנו ”עזרה בעתה” (עב׳ ד׳:16). כביטוי לביטחוננו אנו מתפללים לעזרה לא רק באשר לצרכינו הרוחניים. מ15 10/15 ב׳:12–14
שבת, 23 בספטמבר
רוח הקודש... [תזכיר] לכם את כל מה שאמרתי לכם (יוח׳ י״ד:26).
גם אם תהיה במצב שבו תישלל ממך האפשרות להחזיק בספר המקרא, לעולם לא תיגזל ממך החירות להרהר במה שאגרת בזיכרונך, כגון הפסוקים ושירי המלכות האהובים עליך (מה״ש ט״ז:25). כמו כן, רוח אלוהים יכולה לעזור לך להיזכר בדברים הטובים שלמדת. היערך לכך כבר כעת והקדש זמן לקריאת פרקי הקריאה השבועית ולהרהורים בהם. חשוב גם להקצות זמן להרהורים בדברים שישוע אמר ועשה. ודאי תסכים שחלק מן הספרים המוכרים ביותר במקרא הם ספרי הבשורה המגוללים את סיפור חייו ושירותו של ישוע (רומ׳ י׳:17; עב׳ י״ב:2; פט״א ב׳:21). משרתי אלוהים קיבלו ספר המציג בסדר כרונולוגי את קורותיו של ישוע בתקופת חייו עלי אדמות. זהו כלי עזר נפלא, בייחוד אם נקרא היטב את קטעי המקרא המקבילים המוזכרים בכל פרק ונהרהר בהם לעומק (יוח׳ י״ד:6). מ15 10/15 ד׳:11, 12
יום א׳, 24 בספטמבר
קראתי לכם חברים מפני שמסרתי לכם את כל מה ששמעתי מאת אבי (יוח׳ ט״ו:15).
ישוע היה חבר אוהב ונאמן. האדונים בימי המקרא לא נהגו לחלוק את מחשבותיהם ואת רגשותיהם האישיים עם עבדיהם. אך ישוע הוכיח עצמו הן כאדון והן כחבר עבור שליחיו הנאמנים. הוא בילה אתם זמן, שיתף אותם ברגשותיו והקשיב להם היטב כאשר שפכו את לבבם באוזניו (מר׳ ו׳:30–32). תקשורת אוהבת זו יצרה קשר לבבי בין ישוע לבין שליחיו והכינה אותם לתפקידיהם העתידיים בשירות אלוהים. ישוע רצה שתלמידיו וחבריו האהובים יתנסו בשמחה הנובעת מחיים עסוקים בשירות יהוה. לפיכך היה חשוב לו שהם ישתתפו בקנאות בפעילויות רוחניות. ישוע רצה שהם יהיו נלהבים בעשיית תלמידים, ובאהבתו הבטיח לתלמידיו שהוא יעזור להם להצליח (מתי כ״ח:19, 20). מ15 11/15 ב׳:3, 5
יום ב׳, 25 בספטמבר
ואהבת לרעך כמוך (מתי כ״ב:39).
האהבה היא תכונתו השלטת של אלוהים (יוח״א ד׳:16). בכור בריאתו הוא ישוע, אשר חי אתו בשמיים עידני עידנים ולמד את דרכיו האוהבות (קול׳ א׳:15). לכל אורך הדרך, כולל תקופת חייו עלי אדמות, הראה ישוע שהוא מבין לגמרי עד כמה אוהב הוא יהוה, ושהוא מחקה את אהבתו. לפיכך אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים ששלטונם של יהוה ושל ישוע יהיה מושתת לנצח על תכונת האהבה. כאשר נשאל מהי המצווה הגדולה ביותר בתורה אמר ישוע: ”’ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך’. זוהי המצווה הגדולה ביותר והראשונה. השנייה דומה לה: ’ואהבת לרעך כמוך’” (מתי כ״ב:37–39). שים לב שישוע הציב את אהבת הרֵע מייד לאחר אהבת יהוה. הדבר מלמד עד כמה חשוב שנגלה אהבה בכל מגעינו. מ15 11/15 ד׳:1–3
יום ג׳, 26 בספטמבר
כל מה שנכתב מקדם נכתב להדרכתנו (רומ׳ ט״ו:4).
אלוהים לא תקשר עם בני האדם אך ורק בעברית. לאחר גלות בבל הפכה הארמית לשפת היומיום של חלק ממשרתי אלוהים. אולי כרמז לבאות השרה יהוה מרוחו על הנביאים דניאל וירמיהו ועל עזרא הכוהן כדי שיכתבו חלקים מספרי המקרא שלהם בארמית. לימים כבש אלכסנדר הגדול חלק ניכר מן העולם הקדום, והיוונית המשותפת, או קוינה, הפכה לשפה הבינלאומית. יהודים רבים החלו לדבר בשפה זו, מה שהוביל לתרגום התנ״ך ליוונית. תרגום זה, המיוחס ל־72 מתרגמים, נודע כתרגום השבעים (סֶפְּטוּאָגִינְטָה). היה זה תרגום המקרא הראשון ואחד החשובים ביותר. עבודתם של כל כך הרבה מתרגמים הובילה לסגנונות תרגום שונים, מסגנון מילולי לסגנון חופשי למדי. למרות זאת, תרגום השבעים נחשב לדבר־אלוהים בעיני היהודים דוברי היוונית ומאוחר יותר בעיני המשיחיים. מ15 12/15 א׳:4–6
יום ד׳, 27 בספטמבר
ראו איזו אש קטנה יכולה להבעיר יער גדול! (יעקב ג׳:5).
הנקודה העיקרית בדוגמה שהציג יעקב מתבהרת בפסוק 6: ”הלשון אש היא”. הלשון מסמלת את יכולתנו לדבר. בדומה לאש, דיבורנו עלול לגרום נזק רב. המקרא אף אומר ש”מוות וחיים ביד לשון” (מש׳ י״ח:21). כמובן, איננו מפסיקים לדבר רק מהחשש שנאמר משהו פוגע, כפי שאיננו נמנעים מלהשתמש באש בגלל הפחד מהנזק שהיא עלולה לגרום. המפתח הוא שליטה. אם אנו שולטים באש, אנו יכולים להשתמש בה כדי לבשל את מזוננו, לחמם את גופנו ולהאיר לילה חשוך. אם נאלף את לשוננו, נוכל להשתמש בכוחה כדי לכבד את אלוהים ולהועיל לאחרים (תהל׳ י״ט:14). היכולת לבטא את מחשבותינו ואת רגשותינו, אם בדיבור ואם בתנועות ידיים, היא אכן מתת אל נפלאה. אך יש לנצל את המתנה הזאת כדי לבנות ולא להרוס (יעקב ג׳:9, 10). מ15 12/15 ג׳:1–3
יום ה׳, 28 בספטמבר
לוקס הרופא האהוב מוסר לכם דרישת שלום (קול׳ ד׳:14).
סביר להניח שלוקס נתן לפאולוס עצות רפואיות והעניק טיפולים רפואיים לו ולאחרים שהיו אתם במסעות ההטפה. מדוע צריך היה לוקס לעשות כן? כי פאולוס עצמו חלה במהלך המסעות (גל׳ ד׳:13). לוקס היה יכול להעניק סיוע רפואי בהתאם לדברי ישוע: ”לא הבריאים זקוקים לרופא, אלא החולים” (לוקס ה׳:31). המקרא אינו מציין היכן או מתי קיבל לוקס את הכשרתו הרפואית. יש הסבורים כי פאולוס הזכיר באיגרתו אל המשיחיים בקולוסה את תפקידו של לוקס כרופא כיוון שהם הכירו אותו. מעניין לציין שהיה בית־ספר לרפואה בלאודיקאה הסמוכה. בכל אופן, לוקס לא היה אדם חסר הכשרה שזרק לחלל האוויר המלצות רפואיות; הוא היה רופא. הדבר ניכר בשפה הרפואית הייחודית שבה השתמש בספר הבשורה שלו ובספר מעשי השליחים ובהתמקדותו בנסי הריפוי שחולל ישוע. מ15 12/15 ד׳:11, 12
יום ו׳, 29 בספטמבר
תודה לאלוהים על מתנתו, מתנת חינם אשר אין מילים לתארה (קור״ב ט׳:15).
כאשר שלח יהוה את בנו יחידו אל כדור הארץ, הוא העניק לנו מתנה גדולה מאין כמוה המעידה על אהבתו (יוח׳ ג׳:16; יוח״א ד׳:9, 10). השליח פאולוס ציין שזו מתנה מאלוהים, ”מתנת חינם אשר אין מילים לתארה”. פאולוס ידע שקורבנו המושלם של המשיח היווה ערובה לכך שכל הבטחותיו הנפלאות של אלוהים יתגשמו (קור״ב א׳:20). לפיכך ’מתנת החינם אשר אין מילים לתארה’ כוללת בתוכה את כל הטוּב והחסד שמגלה כלפינו יהוה באמצעות ישוע. אכן, מתנה זו כה מופלאה ולא ניתן לתאר אותה עד תום במונחים אנושיים. כיצד מתנה בלתי רגילה זו צריכה להשפיע עלינו? ובאילו דרכים מעשיות מתנה זו צריכה להניע אותנו לפעולה? האם היא מניעה אותך לשקול מחדש את מעשיך ואף לשנות את אורח חייך? האם היא גורמת לך לרצות להיות אדם נדיב ואוהב יותר ולסלוח למי שפגעו בך? זכור, המתנה שהעניק לנו יהוה באמצעות המשיח היא המתנה הגדולה ביותר שהוענקה אי פעם (פט״א ג׳:18). מ16.01 ב׳:1, 2, 4, 5
שבת, 30 בספטמבר
הרוח נושבת לאן שהיא רוצה, ואתה שומע את קולה, אבל אינך יודע מניין היא באה ולאן היא הולכת. כך הוא לגבי כל מי שנולד מן הרוח (יוח׳ ג׳:8).
מי שקיבלו הזמנה זו עשויים לתהות: ’מדוע אני נבחרתי? מדוע אני ולא מישהו אחר?’ הם אולי חשים שהם אינם ראויים. אך הם אינם מטילים ספק בעובדה שהם הוזמנו. הם מלאי שמחה, ולבם גדוש הערכה. הם מזדהים עם דברי פטרוס שאמר בהשראת רוח הקודש: ”ברוך האלוהים והאב של אדוננו ישוע המשיח, שכן ברוב רחמיו העניק לנו לידה חדשה אל תקווה חיה באמצעות תחייתו של ישוע המשיח מן המתים, אל נחלה שלא תכלה, שאין בה טומאה ושלא תימוג. היא שמורה לכם בשמיים” (פט״א א׳:3, 4). כאשר המשוחים קוראים מילים אלה, הם יודעים מעל לכל ספק שאביהם השמימי מדבר אליהם אישית. מ16.01 ג׳:11, 12