אוקטובר

יהוה התחיל לבחור את המשוחים לאחר מותו ותחייתו של ישוע,‏ ונראה שכל מי שהשתייכו לקהילה המשיחית במאה הראשונה היו משוחים.‏ מהמאה הראשונה ועד תחילת אחרית הימים הרוב המכריע של מי שטענו שהם הולכים בעקבות המשיח היו משיחיים מדומים;‏ ישוע דימה אותם ל”‏עשבים רעים”‏.‏ בכל זאת,‏ יהוה המשיך למשוח אנשים נאמנים לאורך אותה תקופה,‏ והם היו ה”‏חיטים”‏ שתיאר ישוע (‏מתי י״ג:‏24–30‏)‏.‏ במהלך אחרית הימים ממשיך יהוה לבחור מי יהיו חלק מה־000,‏144.‏ אם הוא בוחר להמתין לשלב מאוחר יותר בתקופה זו כדי לבחור נוספים שיקבלו זכות זו,‏ מי אנו שנטיל ספק בחוכמתו?‏ (‏יש׳ מ״ה:‏9;‏ דנ׳ ד׳:‏32;‏ רומ׳ ט׳:‏11,‏ 16‏)‏ עלינו להישמר פן נגיב כפי שהגיבו הפועלים הממורמרים שהתלוננו על הדרך שבה נהג בעל הכרם בפועלים שנשכרו בשעה האחת־עשרה (‏מתי כ׳:‏8–15‏)‏.‏ מ16.‏01 ד׳:‏15

כיום אלוהים אינו מבקש מאתנו בקשות כאלה.‏ אבל הוא כן מבקש מאתנו לציית לו גם אם קשה לנו למלא את מצוותיו וגם אם איננו מבינים לגמרי מה עומד מאחוריהן.‏ האם יש משהו שאלוהים מבקש ממך לעשות שאתה מתקשה לבצע?‏ יש המתקשים להשתתף בפעילות ההטפה.‏ הם אולי ביישנים מטבעם,‏ ולכן קשה להם לגשת לזרים ולחלוק עמם את הבשורה הטובה.‏ לאחרים אולי קשה להיות שונים בבית־הספר או במקום העבודה (‏שמ׳ כ״ג:‏2;‏ תסל״א ב׳:‏2‏)‏.‏ האם הרגשת פעם כפי שהרגיש אברהם,‏ שאתה כביכול מטפס בכבדות במעלה המוריה כשלפניך משימה הנראית בלתי אפשרית?‏ אם כן,‏ דוגמתו של אברהם ואמונתו יכולות לנסוך בך אומץ!‏ הרהורים בדוגמתם של גברים ונשים נאמנים יכולים להניע אותנו לחקותם ולהתקרב ליהוה ידידנו (‏עב׳ י״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מ16.‏02 א׳:‏3,‏ 14

כיוון ששאול היה נחוש להרוג את דוד,‏ ניצב יהונתן בפני קונפליקט נאמנות.‏ אף שכרת ברית עם דוד,‏ המשיך יהונתן להיכנע למרות אביו.‏ אבל יהונתן ידע שאלוהים תומך בדוד ולא בשאול.‏ לפיכך יהונתן הציב את נאמנותו לדוד לפני נאמנותו לשאול.‏ הוא הזהיר את דוד ואמר לו להסתתר,‏ ואז דיבר עליו טובות באוזני שאול (‏שמ״א י״ט:‏1–6‏)‏.‏ אם לא נישמר,‏ עלולה הנאמנות למדינה כלשהי,‏ לבית־הספר שלנו או לקבוצת ספורט מסוימת לחנוק עם הזמן את נאמנותנו לאלוהים.‏ לדוגמה,‏ הנרי אוהב לשחק שחמט.‏ בית־הספר שלו זכה באליפות פעם אחר פעם,‏ והוא רצה לתת את מיטבו כדי לנצח.‏ אבל הוא הודה:‏ ”‏אט אט קיבלה הנאמנות לבית־הספר עדיפות על פני הנאמנות שלי לאלוהים.‏ תחרויות השחמט בסופי השבוע דחקו לקרן זווית את השירות המשיחי.‏ לכן החלטתי לפרוש מנבחרת השחמט”‏ (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ מ16.‏02 ג׳:‏10,‏ 12

אם אתה צעיר הרוצה להיטבל,‏ יש דרכים לבדוק אם החלטתך נובעת מתוך לבך.‏ לדוגמה,‏ רצונך העז לשרת את יהוה יבוא לידי ביטוי בתפילותיך.‏ תכיפות תפילותיך ומידת הספציפיות שלהן יכולות לגלות עד כמה קרובים יחסיך עם יהוה (‏תהל׳ כ״ה:‏4‏)‏.‏ דרך חשובה שבה יהוה עונה לתפילותינו היא על־ידי כך שהוא מפנה את תשומת לבנו אל דברו.‏ לכן המאמצים שאנו משקיעים בלימוד המקרא מהווים ראיה נוספת לכך שאנו באמת רוצים להתקרב ליהוה ולשרתו מעומק לבנו (‏יהו׳ א׳:‏8‏)‏.‏ אם כן,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם התפילות שלי ספציפיות?‏ האם אני לומד את המקרא באופן קבוע?‏’‏ ואם משפחתך המשיחית מקיימת תוכנית רוחנית משפחתית,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם אני משתתף ברצון בסידור זה?‏’‏ תשובותיך לשאלות אלו יעזרו לך לראות אם החלטתך להיטבל נובעת מרצונך האישי.‏ מ16.‏03 א׳:‏11,‏ 13

עד כמה מרגש לקרוא בספר השנה על תוצאות פעילותנו המשותפת!‏ חשוב גם על האחדות השוררת בינינו בזמן כינוסים אזוריים,‏ מיוחדים ובינלאומיים שבהם אנו מקשיבים לנאומים מקראיים המניעים אותנו לפעולה וצופים בדרמות ובהדגמות.‏ החלקים הללו מדגישים לא אחת את קריאתו האוהבת של אלוהים שנשרת אותו בכל נפשנו.‏ גם הנוכחות בערב הזיכרון למותו של ישוע מאחדת בינינו.‏ מתוך הערכה כלפי חסדו של אלוהים וציות למצוותו של ישוע,‏ אנו מתכנסים מדי שנה למאורע זה ב־י”‏ד בניסן לאחר שקיעת החמה (‏קור״א י״א:‏23–26‏)‏.‏ ובשבועות שלפני ערב הזיכרון אנו מכסים כמה שיותר משטח קהילתנו ומזמינים אחרים להצטרף אלינו למאורע חשוב זה.‏ מאמצינו האישיים אולי נראים לא־משמעותיים.‏ אך כשאנו פועלים ביחד אנו מסוגלים להפנות את תשומת לבם של מיליוני אנשים למי שראוי לכל ההלל והכבוד — ליהוה!‏ מ16.‏03 ג׳:‏4,‏ 6,‏ 7

כאשר אחים מקבלים הכשרה כדי לשרת בקהילה,‏ יש לעזור להם ללמוד לחשוב במונחים של עקרונות מקראיים.‏ לדוגמה,‏ נניח שזקן־קהילה מבקש מאח מסוים לדאוג לכך שהכניסה לאולם תהיה נקייה ובטוחה למעבר.‏ הזקן יוכל לדון עמו בכתוב בטיטוס ב׳:‏10 ולהסביר כיצד תרומתו לשיפור מראה אולם המלכות ’‏תרבה את יופייה של הוראת מושיענו אלוהים’‏.‏ כמו כן,‏ הוא יוכל לבקש מהמתלמד לחשוב על אחים קשישים בקהילה ועל התועלת שתצמח להם מביצוע עבודתו.‏ שיחות כאלו עם המתלמד כחלק מהכשרתו יעזרו לו להתמקד יותר בבני אדם מאשר בכללים.‏ הוא ישמח לראות כיצד האחים והאחיות בקהילה מפיקים תועלת משירותו.‏ יתרה מזו,‏ על הזקן לשבח את המתלמד על מאמציו ביישום העצות.‏ שבחים כנים למתלמד הם כמים לצמח — בעזרתם הוא יפרח.‏ מ15 4/‏15 ב׳:‏7,‏ 8

האם חשת לעיתים שאתה לגמרי לבד מול מצב קשה?‏ אולי התמודדת עם אבטלה,‏ לחצים בבית־הספר,‏ בעיית בריאות או נסיבות מלחיצות אחרות.‏ ייתכן שביקשת עזרה,‏ אבל התאכזבת כי העזרה שנתנו לך הייתה רחוקה ממה שהיית צריך.‏ ואכן ישנן בעיות שבני אדם אינם מסוגלים לפתור.‏ האם בנסיבות אלו עצת המקרא ”‏בטח אל יהוה”‏ היא עצה ריקה מתוכן?‏ (‏מש׳ ג׳:‏5,‏ 6‏)‏ האם היא חסרת משמעות?‏ ודאי שלא!‏ עזרת אלוהים היא עזרה ממשית,‏ כפי שעולה מהרבה פרשות מקראיות.‏ לפיכך במקום לפתח תרעומת כאשר דומה כי עזרתם של בני אדם מוגבלת,‏ ראה מצבים אלה כפי שראה אותם השליח פאולוס — הזדמנויות להישען כליל על יהוה ולהתנסות אישית בדאגתו ובאהבתו.‏ כך יתחזק ביטחונך בו ויחסיך עמו יהיו ממשיים עוד יותר.‏ מ15 4/‏15 ד׳:‏3–5

רק בדרכי מרמה יכול השטן לגרום לבני אדם לפנות עורף לאל האוהב,‏ יהוה (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ הוא פועל ברמייה וכך מונע מבני האדם מלהיות ”‏מודעים לצורכם הרוחני”‏ (‏מתי ה׳:‏3‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ בדרך זו הוא ’‏מעוור את שכלם של הלא־מאמינים לבל יזרח עליהם אור הבשורה הטובה והמפוארת על המשיח,‏ אשר הוא צלם אלוהים’‏.‏ אחד האמצעים העיקריים של השטן לרמות את בני האדם הוא דתות הכזב.‏ עד כמה ודאי מרוצה הוא לראות את האנשים סוגדים לאבותיהם או לטבע או לבעלי חיים — כל דבר מלבד יהוה,‏ שהוא ”‏אל קנא”‏,‏ אל הדורש מסירות בלעדית!‏ (‏שמ׳ כ׳:‏5‏)‏ אפילו רבים הסבורים שהם עובדים את אלוהים כהלכה משועבדים לאמונות כוזבות ולטקסים חסרי תועלת.‏ הם שרויים במצב עגום הדומה מאוד למצבם של אלה אשר בהם הפציר יהוה:‏ ”‏למה תשקלו כסף בלוא לחם,‏ ויגיעכם בלוא לשובעה?‏ שמעו שמוע אליי,‏ .‏.‏.‏ ותתענג בדשן נפשכם”‏ (‏יש׳ נ״ה:‏2‏)‏.‏ מ15 5/‏15 א׳:‏14,‏ 15

סביר להניח שהבל הקדיש מחשבה מרובה להבטחה זו והבין שמישהו ייפצע ב’‏עקבו’‏ כדי שבני האדם יובאו לכדי השלמות שהייתה לאדם וחוה לפני חטאם.‏ להבל הייתה אמונה המבוססת על הבטחת אלוהים,‏ ומשום כך קיבל יהוה את קורבנו (‏בר׳ ד׳:‏3–5;‏ עב׳ י״א:‏4‏)‏.‏ נוח שרד את המבול בזכות אמונתו (‏עב׳ י״א:‏7‏)‏.‏ מתוך אמונה הקריב אחרי המבול קורבנות בעלי חיים (‏בר׳ ח׳:‏20‏)‏.‏ בדומה להבל,‏ הוא ללא ספק האמין שבני האדם ישתחררו לבסוף מן השעבוד לחטא ולמוות.‏ בימים האפלים שלאחר המבול,‏ ימים שבהם פעל נמרוד נגד יהוה,‏ עדיין החזיק נוח באמונתו ובתקוותו (‏בר׳ י׳:‏8–12‏)‏.‏ סביר להניח שהתעודד אם דמיין את בני האדם כשהם משוחררים משלטון מדכא,‏ מן החטא התורשתי ומן המוות.‏ גם אנו יכולים ”‏לראות”‏ תקופה נפלאה זו — והיא אכן קרובה!‏ (‏רומ׳ ו׳:‏23‏)‏.‏ מ15 5/‏15 ג׳:‏4,‏ 6

דאגות לא־מרוסנות עלולות לגרום לנו נזק פיזי ורוחני.‏ הבה נבטח ביהוה ונזכור את המילים של הפסוק היומי.‏ מילות עידוד חיוביות מצד אדם המבין אותנו יכולות לשמח את לבנו.‏ שיחות נפש עם הורינו,‏ עם בן או בת הזוג או עם חבר נאמן הרואה את הדברים מנקודת מבטו של אלוהים יכולות להפחית את הדאגות.‏ איש אינו מבין את דאגותינו טוב יותר מיהוה.‏ ”‏אל תהיו מודאגים לגבי שום דבר”‏,‏ כתב פאולוס,‏ ”‏אלא בכל דבר הציגו את בקשותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים בליווי הודיה;‏ ושלום אלוהים הנשגב מכל בינה ישמור על לבבכם ועל שכלכם באמצעות המשיח ישוע”‏ (‏פיל׳ ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ חשוב על אלו העוזרים לנו להתגונן מפני נזק רוחני — אחינו לאמונה,‏ זקני־הקהילה,‏ העבד הנאמן,‏ המלאכים,‏ ישוע ויהוה עצמו.‏ מ15 5/‏15 ד׳:‏16,‏ 17

מצפון למקדש בירושלים הייתה בריכה שנקראה בית זֵיתא.‏ המוני חולים נהגו להתקבץ בה בתקווה להתרפא בדרך נס.‏ מתוך חמלה ורחמים ניגש ישוע לאדם שסבל ממחלתו זמן רב יותר משנות חייו של ישוע עלי אדמות (‏יוח׳ ה׳:‏6–9‏)‏.‏ ישוע שאל אותו אם הוא רוצה להבריא.‏ התגובה הייתה מיידית.‏ הוא רצה להתרפא אך לא ידע כיצד,‏ שכן לא היה מי שיעזור לו להיכנס אל הבריכה.‏ אז ציווה ישוע על האיש לעשות את הבלתי אפשרי — להרים את האלונקה שלו וללכת.‏ כמצוות ישוע הרים האיש את האלונקה והחל ללכת.‏ איזו הצצה מחממת לב למה שיעשה ישוע בעולם החדש!‏ בנס זה אנו מבחינים גם בחמלתו של ישוע.‏ הוא חיפש את הנזקקים.‏ דוגמתו צריכה להניע אותנו להמשיך לחפש בשטחנו את האנשים הסובלים מן הדברים הנוראיים המתרחשים בעולם זה.‏ מ15 6/‏15 ב׳:‏8–10

המילה ”‏אבינו”‏ ולא ”‏אבי”‏ מזכירה לנו שאנו שייכים ל’‏אגודת אחים’‏ האוהבים זה את זה אהבת אמת (‏פט״א ב׳:‏17‏)‏.‏ איזו זכות יקרה!‏ המשיחיים המשוחים,‏ אשר נולדו כבני אלוהים כשלנגד עיניהם התקווה לחיות בשמיים,‏ פונים בצדק ליהוה כ’‏אביהם’‏ במלוא מובן המילה (‏רומ׳ ח׳:‏15–17‏)‏.‏ גם המשיחיים שתקוותם לחיות לנצח עלי אדמות יכולים לפנות ליהוה כ’‏אביהם’‏.‏ הוא מקור חייהם,‏ והוא מספק באהבה את צורכי כל עובדיו האמיתיים.‏ בעלי התקווה הארצית יהפכו במלוא מובן המילה לילדי אלוהים לאחר שיגיעו לשלמות ויוכיחו נאמנות במבחן הסופי (‏רומ׳ ח׳:‏21;‏ ההת׳ כ׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ הורים מעניקים לילדיהם מתנה יקרה כאשר הם מלמדים אותם להתפלל ועוזרים להם לראות ביהוה אב שמימי אכפתי.‏ המתנה הגדולה ביותר שהם יכולים להעניק לילדיהם היא לעזור להם לפתח יחסים לבביים והדוקים עם יהוה.‏ מ15 6/‏15 ד׳:‏4–6

כדי לחיות בהתאם לבקשה ”‏הצילנו מידי הרָשע”‏ עלינו לעשות מאמץ לא להיות ’‏חלק מעולם [‏השטן]‏’‏.‏ אל לנו ’‏לאהוב את העולם [‏של השטן]‏ וגם לא את מה שבעולם’‏ (‏יוח׳ ט״ו:‏19;‏ יוח״א ב׳:‏15–17‏)‏.‏ זהו מאבק מתמשך.‏ איזו הקלה נחוש כאשר יענה יהוה לבקשתנו זו על־ידי כך שימגר את השטן ויגרום לעולמו המרושע לחלוף!‏ אך עלינו לזכור שכאשר הושלך השטן מן השמיים הוא ידע שזמנו קצר.‏ ברוב זעמו הוא עושה כל שבכוחו כדי לגרום לנו להפר את תומתנו.‏ לכן עלינו להמשיך להתפלל לאלוהים שיצילנו מידיו (‏ההת׳ י״ב:‏12,‏ 17‏)‏.‏ האם אתה חפץ בעתיד מאושר זה?‏ אם כן,‏ המשך להתפלל שמלכות אלוהים תקדש את שם אלוהים ותגרום לכך שרצונו ייעשה בארץ.‏ בטח ביהוה שיספק לך את צרכיך הרוחניים והפיזיים.‏ כן,‏ היה נחוש לחיות בהתאם לתפילה לדוגמה (‏מתי ו׳:‏9–13‏)‏.‏ מ15 6/‏15 ה׳:‏12,‏ 17,‏ 18

אף שאיננו מבינים לגמרי את כל מה שיתרחש במרוצת אותה תקופת בחינה,‏ ניתן לצפות שתידרש מאתנו מידה מסוימת של הקרבה.‏ במאה הראשונה היה על המשיחיים לעזוב מאחוריהם את נכסיהם ולהתמודד עם קשיים כדי להינצל (‏מר׳ י״ג:‏15–18‏)‏.‏ האם נהיה מוכנים לאבד נכסים חומריים כדי לשמור על נאמנותנו?‏ האם נהיה מוכנים לעשות את כל מה שיידרש מאתנו כדי להוכיח את דבקותנו ביהוה?‏ צא וחשוב!‏ בעת ההיא נהיה היחידים אשר כדוגמת הנביא דניאל יעבדו את אלוהים ויהי מה (‏דנ׳ ו׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ לא תהיה זו העת לבשר את ’‏הבשורה הטובה על המלכות’‏.‏ תקופה זו כבר תחלוף לה.‏ ”‏הקץ”‏ יהיה בפתח!‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏ אין ספק שמשרתי אלוהים יכריזו מסר נוקב על משפטי אלוהים.‏ ייתכן מאוד שבין היתר הם יכריזו על כך שעולמו המרושע של השטן עומד לבוא אל קצו המוחלט.‏ מ15 7/‏15 ב׳:‏3,‏ 8,‏ 9

אל לנו להתפלא אם העולם שונא אותנו בשל עמדתנו הניטרלית;‏ ישוע הזהיר אותנו שכך יהיה.‏ רוב המתנגדים אינם מבינים את חשיבות הסוגיות הכרוכות בניטרליות המשיחית.‏ לעומת זאת,‏ עבורנו אלה הם נושאים בעלי חשיבות עליונה.‏ הנאמנות ליהוה דורשת מאתנו לעמוד איתנים לנוכח איומים (‏דנ׳ ג׳:‏16–18‏)‏.‏ חרדת אדם יכולה להשפיע על בני כל הגילים,‏ אך במיוחד הצעירים מתקשים ללכת נגד הזרם.‏ אם ילדיך ניצבים בפני סוגיות כגון הצדעה לדגל או טקסים לאומניים,‏ עזור להם ללא דיחוי.‏ במסגרת השיעורים המשפחתיים עזור לילדיך להבין את הסוגיות הכרוכות בדבר כדי שיוכלו לעמוד מול קשיים אלה באומץ לב.‏ עזור להם להביע את אמונותיהם האישיות בצורה ברורה ומכובדת (‏רומ׳ א׳:‏16‏)‏.‏ פנה מיוזמתך אל המורים ושוחח אתם על נושאים אלה במקרה הצורך.‏ מ15 7/‏15 ג׳:‏15,‏ 16

קורבן הכופר של ישוע הנחשב למתנת חסד ניתן לנו ”‏כדי שיהיו לנו חיים”‏ (‏יוח״א ד׳:‏9‏)‏.‏ בהתייחסו לביטוי עילאי זה של אהבת אלוהים כתב השליח פאולוס:‏ ”‏המשיח [‏מת]‏ בעתו בעד הרשעים.‏ הרי רק לעיתים נדירות ימות מישהו בעד אדם צדיק,‏ אם כי בעד איש טוב אולי יעז מישהו למות.‏ אולם אלוהים הראה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו עוד כשהיינו אנשים חוטאים”‏ (‏רומ׳ ה׳:‏6–8‏)‏.‏ ביטוי האהבה הגדול ביותר מצד אלוהים סלל בפני בני האדם את הדרך למעמד רצוי לפני יהוה.‏ באמצעות הכופר מראה יהוה את אהבתו כלפי עולם האנושות.‏ אם תקוותנו היא לחיות לנצח עלי אדמות ואנו ממשיכים לשרת את יהוה בנאמנות,‏ נוכל להיות בטוחים שהוא אכן ינעים את חיינו בעולם החדש.‏ עד כמה ראוי אפוא לראות בכופר ההוכחה הגדולה ביותר לאהבתו התמידית של אלוהים כלפינו!‏ מ15 8/‏15 א׳:‏13,‏ 15

הזכות לחיות תחת שלטון המלכות שווה כל מאמץ שאנו עושים כדי לשתף פעולה עם ארגון יהוה וכדי למלא את תפקידינו התיאוקרטיים.‏ כמובן,‏ נסיבותינו עשויות להשתנות.‏ לדוגמה,‏ חלק מחברי משפחת בית־אל בארצות הברית נשלחו לשדה,‏ והם נהנים כעת משפע ברכות בצורות אחרות של השירות המורחב.‏ יש אשר שירתו כמשגיחים נודדים וכעת בשל גילם המתקדם או גורמים אחרים נשלחו לשרת כחלוצים מיוחדים.‏ אם נלמד להסתפק במה שיש ואם נתפלל לעזרת אלוהים ונעשה כל שבכוחנו בשירותו,‏ נתנסה בשמחה ונזכה לברכות רבות גם בתקופה קשה זו של אחרית הימים (‏מש׳ י׳:‏22‏)‏.‏ ומה לגבי עתידנו?‏ אולי יש מקום כלשהו שבו נרצה לגור בעולם החדש,‏ אבל ייתכן שנתבקש לעבור לאזור אחר.‏ אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שנהיה אסירי תודה,‏ מרוצים ומאושרים לבלי הכיל,‏ ואין זה משנה היכן נשרת אז ומה נעשה.‏ מ15 8/‏15 ג׳:‏8

נוח חי בעולם מרושע ולא היה לו כל רצון לרקום קשרי ידידות הדוקים עם תושביו.‏ הוא לא חיפש את חברתם של אנשים מרושעים.‏ הוא ושבעת בני משפחתו היו עסוקים בביצוע המלאכה שהטיל עליהם אלוהים,‏ אשר כללה בין היתר בניית תיבה.‏ במקביל לכך שירת נוח גם כ’‏מבשר צדקה’‏ (‏פט״ב ב׳:‏5‏)‏.‏ הטפתו של נוח,‏ עבודתו בבניית התיבה והתרועעותו עם משפחתו מילאו את זמנו בעשיית דברים טובים ששימחו את לב אלוהים.‏ כתוצאה מכך,‏ נוח ומשפחתו הקרובה שרדו את המבול.‏ עלינו להיות אסירי תודה להם כי כולנו כיום צאצאיהם של אותם משרתי יהוה — נוח הנאמן,‏ אשת נוח,‏ בניו ונשיהם.‏ באותו אופן,‏ המשיחיים הנאמנים בני המאה הראשונה שעשו את רצון אלוהים נבדלו מאנשים מרושעים וניצלו מחורבן ירושלים והסדר היהודי ב־70 לספירה (‏לוקס כ״א:‏20–22‏)‏.‏ מ15 8/‏15 ד׳:‏17,‏ 18

לא כל בילוי מועיל,‏ מרגיע ומרענן;‏ גם לא כדאי להקדיש יותר מדי זמן לבילויים או לבלות בתכיפות גבוהה מדי.‏ כיצד יכול מצפוננו לעזור לנו ליהנות מבידור ובילוי בונים ולהפיק מהם תועלת?‏ כתבי־הקודש מזהירים מפני התנהגויות מסוימות המוגדרות כ”‏מעשי הבשר”‏.‏ הללו כוללים ”‏זנות,‏ טומאה,‏ זימה,‏ עבודת אלילים,‏ כישוף,‏ עוינות,‏ מריבות,‏ קנאה,‏ התפרצויות זעם,‏ מחלוקות,‏ פילוגים,‏ כיתות,‏ צרות עין,‏ שכרות,‏ מסיבות פרועות וכדומה”‏.‏ פאולוס כתב ש”‏עושי מעשים כאלה לא יירשו את מלכות אלוהים”‏ (‏גל׳ ה׳:‏19–21‏)‏.‏ בהתאם לכך,‏ אנו יכולים לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם מצפוני מניע אותי להתרחק ממשחקי ספורט אגרסיביים,‏ תחרותיים,‏ לאומניים או אלימים?‏ האם קולי הפנימי מזהיר אותי כאשר אני מתפתה לצפות בסרט המציג סצינות פורנוגרפיות או סרט המציג זנות,‏ שכרות או ספיריטיזם כדבר מקובל?‏’‏ מ15 9/‏15 ב׳:‏11,‏ 12

מתוך המקרא אנו לומדים שבני האדם לא נבראו עם הזכות להגדרה עצמית,‏ או במילים אחרות להיות עצמאים מאלוהים,‏ ושהתעלמות מעובדה בסיסית זו תגרור תוצאות עגומות.‏ יש לכך חשיבות מכרעת בכל הקשור לרווחתנו.‏ רק אם נכיר בסמכות אלוהים נוכל ליהנות משלום והרמוניה.‏ עד כמה היה זה אוהב מצד יהוה לחשוף עובדה חשובה זו!‏ אב אוהב דואג מאוד לעתיד ילדיו ורוצה שתהיה להם תכלית אמיתית ומשמעותית בחיים.‏ למרבה הצער,‏ רוב האנשים אינם יודעים מה צופן העתיד או חיים את חייהם ברדיפה אחר מטרות שאין להן ערך נצחי (‏תהל׳ צ׳:‏10‏)‏.‏ בתור ילדי אלוהים אנו חשים נאהבים באמת מפני שיהוה מבטיח לנו עתיד נפלא.‏ הדבר מעניק לנו משמעות ותכלית אמיתיות בחיים.‏ מ15 9/‏15 ד׳:‏10,‏ 11

בראשית תולדות עם ישראל הייתה לאנשים ההזדמנות לראות ולשמוע כיצד אלוהים פועל למען עם ישראל.‏ יהוה הוציא בדרך נס את עמו ממצרים,‏ ובהמשך הכריע העם מלכים שונים בזה אחר זה (‏יהו׳ ט׳:‏3,‏ 9,‏ 10‏)‏.‏ אויבי ישראל סירבו להכיר בעובדה שאלוהים נלחם בעד עמו,‏ והדבר הוביל למפלתם.‏ לימים הייתה למלך המרושע אחאב כל הזדמנות לראות את יד אלוהים במתרחש.‏ אחאב ראה אש יורדת מן השמיים כאשר התפלל אליהו שקורבנו ייאכל.‏ אז ציין אליהו שיהוה ישים קץ לבצורת ששררה בארץ ואמר לאחאב:‏ ”‏רד ולא יעצורכה הגשם!‏’‏”‏ (‏מל״א י״ח:‏22–45‏)‏ אחאב היה עד לכל האירועים האלה ובכל זאת סירב להכיר בכך שהיה זה ביטוי רב־עוצמה לכוחו של אלוהים.‏ דוגמה זו ודוגמאות אחרות מלמדות אותנו לקח חשוב — עלינו לזהות את יד יהוה כשהיא בפעולה.‏ מ15 10/‏15 א׳:‏4,‏ 5

לעולם אל לנו לפקפק בכך שאם נישמע להדרכת אלוהים יפעל הדבר לטובתנו.‏ עלינו להאמין באלוהים,‏ בזה אשר יכול באמת לעזור.‏ פאולוס מזכיר לנו שאלוהים ”‏יכול לעשות מעל ומעבר למה שאנו מבקשים או מעלים על דעתנו,‏ כפי כוחו הפועל בנו”‏ (‏אפ׳ ג׳:‏20‏)‏.‏ משרתי יהוה עושים כל שביכולתם כדי לקיים את רצון אלוהים,‏ אך הם מודעים למגבלותיהם ובטוחים שיהוה יברך את פרי עמלם.‏ האין אנו שמחים שאלוהים אתנו?‏ הנוכל לצפות שאם נבקש יותר אמונה ייענו בקשותינו?‏ המקרא מבטיח לנו שנוכל לצפות לכך שבקשותינו ייענו אם ”‏נבקש דבר כרצונו”‏ של אלוהים (‏יוח״א ה׳:‏14‏)‏.‏ ברור אפוא שיהוה מרוצה ממי שבוטחים בו בלב שלם.‏ אם נבקש יותר אמונה הוא ייענה לבקשתנו,‏ ואמונתנו תגדל עד מאוד.‏ ובזכות כך ’‏נימצא ראויים למלכות אלוהים’‏ (‏תסל״ב א׳:‏3,‏ 5‏)‏.‏ מ15 10/‏15 ב׳:‏16–18

ההרהורים בדברים רוחניים יעזרו לאדם לגדול ולהגיע לבגרות משיחית (‏עב׳ ה׳:‏14;‏ ו׳:‏1‏)‏.‏ מי שממעיט לחשוב על יהוה ועל ישוע לא יוכל לשמור על אמונה איתנה.‏ הסכנה היא שהוא ייסחף ויסטה מן הדרך או יתרחק מן האמת (‏עב׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ ישוע הזהיר שאם לא נקשיב,‏ או נקבל,‏ את דבר־אלוהים ”‏בלב ישר וטוב”‏,‏ לא נוכל ’‏לאחוז’‏ בו.‏ תחת זאת,‏ אנו עלולים בנקל לתת ל’‏דאגות החיים,‏ העושר ותענוגות החיים האלה להסיח את דעתנו כך שלא נעשה פרי בשל’‏ (‏לוקס ח׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ לפיכך הבה נמשיך להרהר בדבר־אלוהים.‏ הדבר יניע אותנו לשקף את כבוד יהוה,‏ את תכונותיו ואת אישיותו כפי שהם מתגלים במקרא (‏קור״ב ג׳:‏18‏)‏.‏ מה עוד אפשר לבקש?‏ העמקת ידיעותינו לגבי אלוהים והאפשרות לשקף את כבודו הן זכויות נפלאות ותהליך אינסופי שבמהלכו אנו ממשיכים ללמוד כיצד לחקות את אבינו האוהב שבשמיים (‏קהלת ג׳:‏11‏)‏.‏ מ15 10/‏15 ד׳:‏13,‏ 14

בתור הורה אתה מעוניין שילדיך בני העשרה יישארו בריאים מבחינה רוחנית.‏ ואלוהים רוצה שתגדל אותם ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ (‏אפ׳ ו׳:‏4‏)‏.‏ אם כן,‏ מלא את האחריות שהטיל עליך אלוהים ליצור שגרה רוחנית ולהתמיד בה.‏ לדוגמה,‏ אתה עומד על כך שילדיך ירכשו השכלה,‏ משום שהשכלתם חשובה ואתה רוצה לטעת בהם את אהבת הלמידה.‏ באותו אופן הורים אוהבים עומדים על כך שילדיהם יפיקו תועלת מ’‏תוכחתו של יהוה’‏ באסיפות הקהילה ובאמצעות תוכניות רוחניות אחרות.‏ הואיל והחינוך האלוהי חיוני,‏ אתה משתדל לטעת בילדיך אהבה לדברים רוחניים והערכה לחוכמה.‏ כפי שישוע עזר לתלמידיו,‏ אתה עושה מאמץ לעזור לילדיך המתבגרים להצליח בשירות על־ידי כך שאתה מפתח בקרבם אהבה להוראת דבר־אלוהים ועוזר להם לדבוק בשגרה טובה בשירות השדה.‏ מ15 11/‏15 ב׳:‏6

בהתחשב בעיקרון הראשות הקיים בכל מערך הדברים שיצר אלוהים,‏ האהבה חשובה במיוחד.‏ אין להפעיל את הראשות בצורה שתלטנית.‏ אף שהבעל הוא ראש האישה,‏ מורה לו המקרא ’‏לתת לה כבוד’‏ (‏פט״א ג׳:‏7‏)‏.‏ אחת הדרכים שבהן יכולים הבעלים לכבד את נשיהם היא להתחשב בצורכיהן ולפעול על־פי העדפותיהן בעניינים שונים.‏ דבר־אלוהים אומר:‏ ”‏הבעלים,‏ המשיכו לאהוב את נשיכם,‏ כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו למענה”‏ (‏אפ׳ ה׳:‏25‏)‏.‏ כן,‏ ישוע אף נתן את חייו למען תלמידיו.‏ כאשר הבעל מפעיל את ראשותו באהבה כדוגמת ישוע,‏ הרבה יותר קל לאשתו לאהוב ולכבד אותו ולהיכנע לו (‏טיט׳ ב׳:‏3–5‏)‏.‏ מ15 11/‏15 ד׳:‏6,‏ 7

ככל שהתפשטה דת האמת המשיחית תקשרו המשיחיים לרוב בשפה היוונית.‏ למעשה,‏ ספרי הבשורה של מתי,‏ מרקוס,‏ לוקס ויוחנן,‏ אשר תיעדו ברוח אלוהים את מה שישוע לימד ועשה,‏ הופצו בצורה נרחבת ביוונית.‏ לפיכך שפתם של תלמידים רבים הייתה יוונית ולא עברית.‏ איגרותיו של השליח פאולוס ושאר הספרים שנכתבו ברוח הקודש הופצו גם הם ביוונית.‏ ראוי לציין שכאשר ציטטו כותבי כתבי־הקודש היווניים מן התנ״ך הם בדרך כלל ציטטו מתוך תרגום השבעים.‏ ציטטות אלו,‏ אשר חלקן שונות במקצת מן הנוסח העברי,‏ הן כיום חלק מכתבי־הקודש שנכתבו בהשראת אלוהים.‏ וכך,‏ עבודתם של מתרגמי אנוש לא־מושלמים נעשתה חלק מדברו של אלוהים — האל שאינו מעדיף תרבות או שפה אחת על פני אחרת (‏מה״ש י׳:‏34‏)‏.‏ מ15 12/‏15 א׳:‏8,‏ 9

הדיבור הוא חלק מחיי היומיום שלנו,‏ אבל אין אנו צריכים לדבר כל הזמן.‏ למעשה,‏ המקרא אומר שיש ”‏עת לחשות”‏ (‏קהלת ג׳:‏7‏)‏.‏ לחשות כאשר אחרים מדברים זה לעיתים ביטוי של כבוד (‏איוב ו׳:‏24‏)‏.‏ מי ששולט בלשונו ואינו מגלה סודות מוכיח שיקול דעת וחוש הבחנה (‏מש׳ כ׳:‏19‏)‏.‏ ריסון הלשון לנוכח התגרות מעיד על חוכמה (‏תהל׳ ד׳:‏5‏)‏.‏ אולם המקרא גם אומר שיש ”‏עת לדבר”‏ (‏קהלת ג׳:‏7‏)‏.‏ אם חבר ייתן לך מתנה יפה,‏ סביר להניח שלא תניח אותה בפינה חשוכה.‏ תחת זאת,‏ אתה תביע את הערכתך על־ידי כך שתעשה בה שימוש טוב.‏ אנו מביעים את הכרת תודתנו למתת הדיבור שמאת יהוה על־ידי כך שאנו משתמשים בה בחוכמה.‏ אנו יכולים בין היתר להביע את רגשותינו,‏ לומר מה הם צרכינו,‏ לחלוק עם אחרים מילות עידוד ולהלל את אלוהים.‏ מ15 12/‏15 ג׳:‏4,‏ 5

בתקופתנו אין לאף אחד מאחינו המשיחיים ”‏מתנות ריפוי”‏ (‏קור״א י״ב:‏9‏)‏.‏ אולם אחים בעלי כוונות טובות נותנים המלצות רפואיות מבלי שהתבקשו.‏ יש שפשוט מציעים הצעות כלליות ומעשיות.‏ פאולוס עשה כן כאשר היו לטימותיאוס בעיות בקיבה,‏ אולי כי המים המקומיים היו מזוהמים.‏ אך זה שונה לגמרי מלנסות לשכנע אח לאמונה להשתמש בצמחי מרפא,‏ תרופות או דיאטות שאינם בהכרח יעילים ובמקרים מסוימים אף עלולים להזיק.‏ היו שניסו לשכנע אחרים בליווי ההסבר:‏ ’‏קרוב משפחה שלי סבל ממחלה דומה,‏ והוא השתמש ב.‏.‏.‏ ואז הוא החלים’‏.‏ גם אם ההצעה כנה מאוד,‏ מוטב לזכור שאפילו תרופות וטיפולים נפוצים עלולים להוות סיכון לפרט (‏מש׳ כ״ז:‏12‏)‏.‏ מ15 12/‏15 ד׳:‏13

בשל החטא התורשתי נגזר על כולנו עונש מוות (‏רומ׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ ברוב אהבתו שלח יהוה את ישוע אל כדור הארץ כדי ש’‏יטעם מוות למען הכול’‏ (‏עב׳ ב׳:‏9‏)‏.‏ יהוה לא רק דאג להציל את חיינו,‏ אלא הניח את היסוד למיגור הגורם למוות אחת ולתמיד (‏יש׳ כ״ה:‏7,‏ 8;‏ קור״א ט״ו:‏22,‏ 26‏)‏.‏ כל מי שיאמינו בישוע יזכו לחיות בשלום ואושר לנצח כנתינים ארציים של מלכות אלוהים בראשות המשיח,‏ או כשותפיו למלוכה במלכות זו במקרה של המשוחים (‏רומ׳ ו׳:‏23;‏ ההת׳ ה׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אילו ברכות נוספות כלולות במתנתו של יהוה?‏ מתנתו של יהוה כוללת את ריפוי כל התחלואים,‏ את הפיכת כדור הארץ לגן עדן ואת תחיית המתים (‏יש׳ ל״ג:‏24;‏ ל״ה:‏5,‏ 6;‏ יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ אנחנו אוהבים בכל לבנו את יהוה ואת בנו היקר על כך שהעניקו לנו ”‏מתנת חינם אשר אין מילים לתארה”‏ (‏קור״ב ט׳:‏15‏)‏.‏ מ16.‏01 ב׳:‏5,‏ 6

לפני שקיבלו את העדות האישית מרוח אלוהים,‏ הייתה למשיחיים המשוחים תקווה ארצית.‏ הם נכספו לעת שבה יטהר יהוה את כדור הארץ ורצו להיות חלק מעתיד מבורך זה.‏ אולי הם אפילו דמיינו את עצמם מקבלים את פניהם של יקיריהם שמתו.‏ הם ציפו לחיות בבתים שיבנו ולאכול מפרותיהם של העצים שייטעו (‏יש׳ ס״ה:‏21–23‏)‏.‏ מדוע השתנתה השקפתם?‏ הם לא שינו את דעתם מפני שמאסו בתקווה הזו,‏ וגם לא בגלל לחצים רגשיים או מצוקה נפשית.‏ הם לא קצו בחיים בכדור הארץ,‏ כלומר חשו לפתע שיהיה זה מייגע או משעמם לחיות לנצח עלי אדמות,‏ והם גם לא רצו לחקור מחוזות חדשים בשמיים.‏ למעשה,‏ חל בהם שינוי בעקבות פעולתה של רוח אלוהים שלא רק קראה להם,‏ או הזמינה אותם,‏ אלא גם שינתה את דרך חשיבתם ואת תקוותם.‏ מ16.‏01 ג׳:‏11,‏ 13

יהוה הוא האל העליון ובורא הכול,‏ ואין שיעור לחוכמתו וכוחו.‏ איוב הבין זאת בסופו של דבר.‏ לאחר שיהוה הציג בפניו סדרה של שאלות לגבי פועלי בריאתו,‏ השיב איוב:‏ ”‏ידעתי כי כל תוכל,‏ ולא ייבצר ממך מזימה”‏ (‏איוב מ״ב:‏2‏)‏.‏ אף שיהוה מסוגל לבצע את כל מה שהוא מתכנן ואינו זקוק לשום עזרה,‏ ברוב אהבתו הוא הזמין אחרים כבר מההתחלה להיות שותפיו בהגשמת מטרתו.‏ בנו יחידו של אלוהים היה ראשית בריאתו.‏ יהוה אפשר לבנו לקחת חלק בשאר מלאכת הבריאה,‏ הן הרוחנית והן הגשמית (‏יוח׳ א׳:‏1–3,‏ 18‏)‏.‏ לפיכך יהוה כיבד את בנו על־ידי כך שאפשר לו להיות חלק במלאכת הבריאה ועל־ידי כך שסיפר לאחרים על תפקידו החשוב של בנו (‏קול׳ א׳:‏15–17‏)‏.‏ מ16.‏01 ה׳:‏1,‏ 2