נובמבר
יום ד׳, 1 בנובמבר
ויגווע וימות אברהם בשיבה טובה, זקן ושבע (בר׳ כ״ה:8).
כאשר אנו קוראים שאברהם היה ”זקן ושבע”, בל נסיק שהוא מיצה את חייו ואיבד את הרצון להמשיך לחיות. המקרא אומר שאברהם ”חיכה לעיר שיש לה יסודות אמיתיים, אשר אדריכלה ומקימה הוא אלוהים” (עב׳ י״א:10). התוכל לדמיין את האושר שיחוש אברהם כאשר יחיה בגן עדן עלי אדמות וימשיך לחזק את ידידותו עם יהוה? עד כמה ישמח לדעת שאמונתו סייעה למשרתי יהוה במשך אלפי שנים לאחר מותו. בגן עדן הוא גם יבין שהדרך שבה שב אליו יצחק הייתה ”כמשל” לדבר גדול בהרבה (עב׳ י״א:19). הוא גם יֵדע שהכאב שחווה כשעמד להקריב את יצחק עזר למיליוני נאמנים לדמיין את הכאב שחש יהוה כשסיפק את בנו, ישוע המשיח, ככופר (יוח׳ ג׳:16). מ16.02 א׳:15, 16
יום ה׳, 2 בנובמבר
בן נעוות המרדוּת, הלוא ידעתי כי בוחר אתה לבן ישי לבושתך ולבושת ערוות אמך? (שמ״א כ׳:30).
נאמנותנו ליהוה עלולה לעמוד למבחן כאשר מישהו בעל תפקיד בקהילה מייחס לנו מניעים שליליים. יהונתן ניצב בפני קושי כזה. שאול המלך שנמשח על־ידי אלוהים היה מודע לידידותו של בנו עם דוד, אבל הוא לא הבין את הסיבות לכך. שאול השפיל את יהונתן והתפרץ עליו בזעם. אולם יהונתן לא השיב באותו מטבע. נאמנותו לאלוהים לא התערערה, וכן גם נאמנותו לדוד, אשר נבחר להיות המלך הבא של ישראל (שמ״א כ׳:31–41). כיום בקהילות של משרתי יהוה כלל לא־סביר שינהגו בנו שלא בצדק. אבל בעלי התפקידים בקהילה אינם מושלמים, והם עלולים לפרש שלא כהלכה את מעשינו (שמ״א א׳:13–17). הבה נישאר נאמנים ליהוה גם אם מייחסים לנו מניעים שליליים או לא מבינים אותנו כהלכה. מ16.02 ג׳:14, 15
יום ו׳, 3 בנובמבר
מי שרוצה לבוא אחריי שיתכחש לעצמו ויישא את עמוד ההוקעה שלו (מתי ט״ז:24).
יש שאינם מבינים בדיוק מה ההבדל בין הקדשה לבין טבילה. לדוגמה, ישנם צעירים האומרים שהם הקדישו את עצמם ליהוה אך מוסיפים שהם עדיין אינם מוכנים לטבילה. האם זה הגיוני? ההקדשה ליהוה משמעה לומר לו שאתה תשרת אותו לנצח. וכשהאדם נטבל, הוא מראה לאחרים שהוא הקדיש את חייו ליהוה. לפיכך הטבילה מהווה ביטוי פומבי לכך שכבר הקדשת את עצמך בפרטיות ליהוה בתפילה. לפני שתיטבל עליך לוודא שאתה מבין את משמעות ההקדשה. במילים פשוטות, כשאתה מקדיש את חייך ליהוה אתה מוותר על הבעלות על עצמך. אתה מבטיח ליהוה שתציב את עשיית רצונו מעל לכל דבר אחר בחייך. יש להתייחס ברצינות לכל הבטחה, ועל אחת כמה וכמה להבטחה שמבטיחים ליהוה אלוהים! (מתי ה׳:33). מ16.03 א׳:14, 15
שבת, 4 בנובמבר
הבה נגדל באהבה בכל דבר (אפ׳ ד׳:15).
פאולוס השתמש בגוף האדם כדוגמה לאחדות הקיימת בקרבנו תחת הכוונתו של ראש הקהילה, ישוע המשיח. השליח דיבר על שיתוף פעולה ”על־ידי כל מפרק התורם את חלקו הנחוץ” (אפ׳ ד׳:16). כיצד יוכל כל אחד מאתנו — צעירים או מבוגרים, חזקים או חלשים — לתרום לאחדותה ולרוחניותה של הקהילה? צעד מפתח הוא להיכנע למי שישוע מינה לספק הדרכה בקהילה — זקני־הקהילה — ולרחוש להם כבוד (עב׳ י״ג:7, 17). לפעמים אין זה קל לביצוע. אך נוכל לבקש בביטחון את הדרכת אלוהים. כוחו הפעיל יכול לעזור לנו לתמוך בסידורים הקהילתיים בנפש חפצה. לכן אם לעיתים אנו מוצאים שחסרה לנו הנכונות ליישם את ההנחיות שאנו מקבלים, מן הראוי שנחשוב כיצד שיתוף פעולה מצדנו וגילוי ענווה יתרמו לאחדות בקהילה. יתר על כן, סביר להניח ששיתוף פעולה בעניינים אלה יעזור לכולנו לגדול באהבה. מ16.03 ג׳:8, 9
יום א׳, 5 בנובמבר
דבר אלוהים חי ורב־עוצמה (עב׳ ד׳:12).
יש אחים צעירים שלא עודדו אותם לחתור למטרות רוחניות בשנות התבגרותם. האמת מעולם לא הייתה במקום הראשון בחייהם (מתי י׳:24). לכן זקן־הקהילה צריך להקדיש זמן לפיתוח יחסי ידידות עם האח שהוא רוצה להכשיר לתפקידים בקהילה. עליו לתת לאח להבין שזקוקים לו בקהילה. ואז, עם הזמן על הזקן לשבת עם האח ולשוחח אתו על פסוקים מסוימים ולעזור לו לחשוב על הקדשתו ליהוה (קהלת ה׳:3; יש׳ ו׳:8; מתי ו׳:24, 33; לוקס ט׳:57–62; קור״א ט״ו:58; קור״ב ה׳:15; י״ג:5). הזקן יוכל לשאול אותו, ’מה הבטחת ליהוה כשהקדשת לו את חייך?’ בניסיון לגעת ללבו ניתן לשאול, ’מה לדעתך הרגיש יהוה כשנטבלת?’ (מש׳ כ״ז:11) ’מה הרגיש השטן?’ (פט״א ה׳:8) לעולם אל לזקנים להמעיט במידת ההשפעה שתהיה על האח מקריאת קטעים מקראיים שנבחרו בקפידה. מ15 4/15 ב׳:9, 11
יום ב׳, 6 בנובמבר
השליכו עליו את כל דאגותיכם, כי הוא דואג לכם (פט״א ה׳:7).
מדוע יהוה אינו עונה באופן מיידי לכל בקשה ובקשה מטעמנו? זכור שהוא מדמה את יחסינו עמו ליחסים בין ילדים לאביהם (תהל׳ ק״ג:13). ילד אינו יכול לצפות מהורה להיענות לכל בקשה או לעשות כן תיכף ומייד. חלק מבקשותיו של הילד הן לא יותר מגחמות חולפות. יש בקשות שטרם הגיעה העת הנכונה להגשימן. ויש בקשות שלא יהיו לטובתם המרבית של הילד או של הנוגעים בדבר. יתרה מזו, ההיענות המיידית לכל בקשה מצד הילד תשנה את היחסים מיחסי אב ובן ליחסי אדון ועבד, כשהילד הוא בתפקיד האדון. בדומה לכך, לטובתנו המרבית עשוי יהוה לתת לזמן מה לחלוף בטרם תיראה תגובתו לתפילותינו. זו זכותו בתור בוראנו החכם, אדוננו האוהב ואבינו השמימי. מילוי מיידי של כל בקשותינו יעוות את היחסים הנכונים בינינו לבינו (ישעיהו כ״ט:16; מ״ה:9). מ15 4/15 ד׳:6, 7
יום ג׳, 7 בנובמבר
התייצבו נגד השטן, והוא יברח מפניכם (יעקב ד׳:7).
כעת, כשקץ הסדר העולמי הזה קרב ובא, השטן רוצה שנאבד את ערנותנו ו’נחוס’ על עצמנו על־ידי כך שננסה להצליח בעולם הזה ובעקבות זאת נאבד את תחושת הדחיפות. אל תיתן לזה לקרות! תחת זאת, ’עמוד על המשמר’ (מתי ט״ז:22, 23; כ״ד:42). לעולם אל תאמין לתעמולה השקרית של השטן שהקץ רחוק — או שהוא בכלל לא יבוא. השטן רוצה שנאמין שאיננו ראויים לאהבתו של אלוהים ושחטאינו אינם ראויים למחילה. זהו חלק מתעמולתו השקרית. הרי מי באמת אינו ראוי לאהבתו של יהוה? זהו השטן. ומי באמת אינו ראוי למחילה? שוב, זהו השטן. לעומת זאת, המקרא מבטיח לנו: ”אלוהים אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו” (עב׳ ו׳:10). יהוה מעריך את מאמצינו לשמח את לבו, ושירותנו אינו לשווא (קור״א ט״ו:58). אם כן, אל נלך שולל אחרי התעמולה השקרית של השטן. מ15 5/15 א׳:16–19
יום ד׳, 8 בנובמבר
[הם] ראו אותם מרחוק וקידמו אותם בברכה (עב׳ י״א:13).
לאברהם היו כל כך הרבה ראיות לכך שמה שהוא קיווה לו אכן יתגשם, שהוא כביכול ראה את הבלתי נראה! אמונתו של אברהם בהבטחות אלוהים חיזקה את נחישותו לעשות את רצון אלוהים. מתוך אמונה עזב את אור כשדים וסירב להתיישב התיישבות קבע באחת מערי כנען. בדומה לאוּר, היו לערים אלו יסודות רעועים בשל שליטיהן הרשעים (יהו׳ כ״ד:2). לשארית חייו הארוכים ”חיכה [אברהם] לעיר שיש לה יסודות אמיתיים, אשר אדריכלה ומקימה הוא אלוהים” (עב׳ י״א:10). אברהם ”ראה” את עצמו חי במשכן קבע הנשלט על־ידי יהוה. הבל, חנוך, נוח, אברהם ואחרים כמותם האמינו בתחיית המתים וציפו בכליון עיניים לחיות עלי אדמות תחת מלכות אלוהים, ה”עיר שיש לה יסודות אמיתיים”. הרהורים בברכות אלו חיזקו את אמונתם ביהוה (עב׳ י״א:15, 16). מ15 5/15 ג׳:8, 9
יום ה׳, 9 בנובמבר
המשיח הוא גבורת אלוהים (קור״א א׳:24).
יהוה גילה את גבורתו בדרכים יוצאות דופן באמצעות ישוע המשיח. ארבעת ספרי הבשורה מספקים פרטים מחזקי אמונה על כמה מן הנסים שחולל המשיח. סביר להניח שהוא חולל נסים רבים נוספים (מתי ט׳:35; לוקס ט׳:11). כן, גבורת אלוהים נגלתה בישוע. אין פלא אפוא שהשליח פאולוס אמר: ”המשיח הוא גבורת אלוהים”. אך איזו נגיעה יש לנסי ישוע לחיינו? השליח פטרוס אמר שישוע עשה נסים, או ”מופתים” (מה״ש ב׳:22). הגבורות שעשה עלי אדמות המחישו את הברכות הגדולות יותר שיבואו תחת מלכותו. הן היוו צל נבואי של הנסים אשר יחולל ישוע בעולמו החדש של אלוהים בקנה מידה כלל עולמי. נסיו גם מעניקים לנו תובנה מדהימה לגבי אישיותו שלו ואישיות אביו. מ15 6/15 א׳:1, 2
יום ו׳, 10 בנובמבר
[היא] שבה ואמרה לעצמה: ”אם אגע אפילו במעילו אתרפא” (מר׳ ה׳:28).
ישוע, אשר הבין כי היה זה אביו יהוה שריפא את האישה, נהג אתה בטוב לב ואמר לה: ”בתי, אמונתך ריפאה אותך. לכי לשלום, ושלא תסבלי עוד ממחלה קשה זו” (מר׳ ה׳:34). עד כמה טוב ישוע! אנו רואים כי יש לו פינה חמה בלב למי שסובלים ממחלות. השטן רוצה לשכנע אותנו שאנחנו לא־אהובים וחסרי ערך. בנסיו הוכיח ישוע בבירור שבאמת אכפת לו מאתנו ומבעיותינו. יש לנו בהחלט מלך וכוהן גדול היודע לגלות הזדהות! (עב׳ ד׳:15) לא תמיד קל לנו להבין את רגשותיהם של מי שסובלים ממחלה כרונית, בייחוד אם מעולם לא חווינו זאת. אולם יש לזכור שישוע הזדהה עם החולים אף שהוא עצמו מעולם לא חלה. הבה ניתן לדוגמתו של ישוע להניע אותנו לנהוג כמותו כמיטב יכולתנו (פט״א ג׳:8). מ15 6/15 ב׳:11, 12
שבת, 11 בנובמבר
שם אלוהים מחולל בגויים בגללכם (רומ׳ ב׳:24).
איזו זכות גדולה יש לנו לא רק להכיר את שמו הפרטי של אלוהים אלא גם לשאת אותו כ”עם לשמו”! (מה״ש ט״ו:14; יש׳ מ״ג:10) אנו מפצירים באבינו שבשמיים: ”יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). בקשה זו מצדך עשויה להניע אותך לבקש מיהוה שיעזור לך להימנע מלעשות או לומר דבר העלול לחלל את שמו הקדוש. איננו רוצים להיות כמו אותם אנשים במאה הראשונה לספירה שלא קיימו את מה שהטיפו, ככתוב בפסוק היומי. מה צריך לקרות כדי ששם אלוהים יתקדש לגמרי ויטוהר כליל מכל חרפה? יהיה על יהוה למגר את כל מי שדוחים במזיד את ריבונותו (יח׳ ל״ח:22, 23). בני האדם יגיעו בהדרגה לכדי שלמות. עד כמה אנו מייחלים ליום שבו כל ברואיו התבוניים של יהוה יתייחסו אל שמו כדבר קדוש! ואז, לבסוף, יהיה אבינו האוהב שבשמיים ”הכול לכול” (קור״א ט״ו:28). מ15 6/15 ד׳:7, 10
יום א׳, 12 בנובמבר
השמיים כיסאי, והארץ הדום רגליי (יש׳ ס״ו:1).
הצירוף ’הדום רגליים’ בתנ״ך מתייחס לכדור הארץ וגם משמש כביטוי ציורי של בית המקדש הקדום בארץ ישראל (דה״א כ״ח:2; תהל׳ קל״ב:7). בית המקדש ששכן עלי אדמות שימש כמרכז עבודת אלוהים האמיתית, ומשום כך הוא היה יפה מאוד בעיני יהוה ועצם קיומו הסב כבוד למקום רגליו של יהוה (יש׳ ס׳:13). כיום מרכז עבודת אלוהים האמיתית אינו שוכן במקדש ממשי עלי אדמות. אך קיים מקדש רוחני המסב כבוד ליהוה פי כמה וכמה מכל מבנה שהוא. זוהי מסגרת המאפשרת לנו להתפייס עם אלוהים באמצעות כהונתו וקורבנו של ישוע המשיח. היא נוסדה ב־29 לספירה בטבילת ישוע כאשר הוא נמשח לכוהן גדול במקדשו הרוחני הגדול של יהוה (עב׳ ט׳:11, 12). מ15 7/15 א׳:1–3
יום ב׳, 13 בנובמבר
יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובפאר רב (לוקס כ״א:27).
בעת ההיא יגמול ישוע לנאמנים ויעניש את הלא־נאמנים (מתי כ״ד:46, 47, 50, 51; כ״ה:19, 28–30). על־פי מתי, ישוע סיים את תיאור האות המורכב במשל הכבשים והעזים במילים: ”כאשר יבוא בן האדם בתפארתו וכל המלאכים אתו, יֵשב על כיסא כבודו. אז ייאספו לפניו כל העמים, והוא יפריד בין בני האדם כרועה המפריד את הכבשים מן העזים. את הכבשים יציב לימינו ואת העזים לשמאלו” (מתי כ״ה:31–33). איזה משפט יוכרז באוזני הכבשים והעזים? המשל נחתם במילים: ”אלה [העזים] ילכו לאבדון עולם, והצדיקים לחיי עולם” (מתי כ״ה:46). מ15 7/15 ב׳:11, 12
יום ג׳, 14 בנובמבר
הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד! (תהל׳ קל״ג:1).
טבעי הדבר אם נחוש מידה מסוימת של חיבה כלפי נופיה, תרבותה, שפתה ומזונותיה של הארץ שבה גדלנו. אבל חובה עלינו להימנע מן הגישה האומרת ש”אצלנו הכי טוב”. להנאתנו יצר יהוה רב־גוניות בכל דבר שברא (תהל׳ ק״ד:24; ההת׳ ד׳:11). אז מדוע שנתעקש שדרך פעולה אחת עולה על רעותה? אלוהים רוצה שאנשים מכל הסוגים יגיעו לידיעה מדויקת של האמת וייהנו מחיי עולם (יוח׳ ג׳:16; טימ״א ב׳:3, 4). פתיחות כלפי מגוון רעיונות מקובלים מעשירה את חיינו ומגנה על אחדותנו המשיחית. כמי ששומרים אמונים ליהוה עלינו להימנע מכל מעורבות בסכסוכי העולם הזה. אין מקום בקרבנו לנאמנויות מוטות. עד כמה אסירי תודה אנו על כך שיהוה שחרר אותנו מן הפלגנות, הגאווה והתחרותיות המציפות את עולם השטן! מ15 7/15 ג׳:17, 18
יום ד׳, 15 בנובמבר
[אלוהים] דואג לכם (פט״א ה׳:7).
ישנן דרכים רבות שבהן נוכל להביע את אהבתנו כלפי יהוה. לדוגמה, אנו מראים אהבה לאלוהים ולרֵע על־ידי השתתפותנו הנלהבת בהכרזת בשורת המלכות (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). אנו מראים שאנו אוהבים את יהוה אהבת אמת על־ידי עמידתנו במבחני אמונה כאנשי תומה (תהל׳ פ״ד:12; יעקב א׳:2–5). ואם המבחנים יהיו קשים אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאלוהים יהיה מודע לסבלנו ויעזור לנו, כי אנו יקרים לו (תהל׳ נ״ו:9). אהבתנו ליהוה מניעה אותנו להרהר ביצירות כפיו ובשאר נפלאותיו. אנו מראים שאנו אוהבים את אלוהים ומוקירים את דברו על־ידי כך שאנו לומדים בשקדנות את המקרא. אהבתנו את יהוה עוזרת לנו להתקרב אליו עוד יותר בתפילות. ואהבתנו כלפיו מעמיקה כשאנו מהרהרים בקורבן הכופר שנתן עבור חטאינו (יוח״א ב׳:1, 2). אלה הן רק חלק מן הסיבות הרבות שבזכותן אנו אוהבים את יהוה בתגובה לאהבתו התמידית כלפינו. מ15 8/15 א׳:6, 17, 18
יום ה׳, 16 בנובמבר
טוב ארך רוח (קהלת ז׳:8).
בעולם החדש יהיו רגעים שנידרש לגלות סבלנות. לדוגמה, אולי נשמע על אנשים אשר הוקמו לתחייה, לשמחת קרוביהם וידידיהם. אבל ייתכן שאנו עצמנו נצטרך לחכות לתחייתם של יקירינו. אם כך יקרה, האם נשמח בשמחתם של אחרים ונהיה סבלנים? (רומ׳ י״ב:15) אם כעת נלמד לחכות בסבלנות להתגשמות הבטחות יהוה, יעזור לנו הדבר לגלות סבלנות בעתיד. נוכל להיערך לחיים בעולם החדש אם נהיה סבלנים גם באשר לאמת הנגלית. האם אנו שקדנים וסבלנים בשעה שהבנתנו ביחס לאמת המקראית מתבהרת כיום בהדרגה? אם כן, אזי לא יהיה לנו כל קושי להתאזר בסבלנות בעולם החדש כאשר יגלה יהוה את דרישותיו מבני האדם (מש׳ ד׳:18; יוח׳ ט״ז:12). מ15 8/15 ג׳:9, 10
יום ו׳, 17 בנובמבר
שנגיע כולנו... אל שיעור קומתו המלא של המשיח (אפ׳ ד׳:13).
השליח פאולוס כתב על כך שהמשיחיים באפסוס צריכים היו לגדול מבחינה רוחנית. הוא עודד אותם לעשות מאמצים כדי ’להגיע אל אחדות האמונה ואחדות הידע המדויק על אודות בן אלוהים, אל היותם אנשים בוגרים, אל שיעור קומתו המלא של המשיח’ (אפ׳ ד׳:13). כאשר כתב פאולוס את איגרתו אל קהילת אפסוס כבר הייתה הקהילה קיימת מספר שנים. תלמידים רבים בה הגיעו לרמה גבוהה של התפתחות רוחנית. אלא שהיו משיחיים שעדיין היו צריכים לחתור אל הבגרות. מצב דומה שורר כיום בקרב עדי־יהוה. אחים ואחיות רבים כבר משרתים את אלוהים שנים רבות, והם התקדמו אל בגרות רוחנית. אך ברור שלא כולם נמצאים בשלב זה. לדוגמה, אלפי חדשים נטבלים מדי שנה, ולכן יש שעדיין צריכים לחתור אל הבגרות. מה לגביך? (קול׳ ב׳:6, 7). מ15 9/15 א׳:2, 3
שבת, 18 בנובמבר
ההתאמנות הגופנית מועילה במעט (טימ״א ד׳:8).
רבים הגיעו למסקנה שמידה מסוימת של פעילות גופנית קבועה תורמת לבריאות תקינה ומרעננת את הגוף ואת הנפש. אך אם אנו רוצים להתאמן בקבוצה, האם יהיה זה נבון שנתאמן עם כל אדם ואין זה משנה מיהו? במשלי י״ג:20 נאמר: ”הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים יֵרוֹע”. האם אין להסיק מכך שעלינו להיות בררנים בבחירת בידור ובילוי ולפעול בהתאם למצפוננו המודרך על־פי המקרא? ישנה גם השאלה מתי לבלות. האם אתה מתכנן את בילוייך כשבמרכז עומדות הפעילויות התיאוקרטיות כגון אסיפות, שירות השדה ולימוד אישי? או האם אתה שם לב שאתה מנסה למצוא מקום לפעילויות התיאוקרטיות בין בילוי אחד למשנהו? מהו סדר העדיפויות שלך? ישוע אמר: ”אם כן, תמיד חפשו תחילה את המלכות ואת צדקתו, וכל שאר הדברים האלה ייווספו לכם” (מתי ו׳:33). האם מצפונך מניע אותך לקבוע לעצמך סדר עדיפויות העולה בקנה אחד עם עצתו של ישוע? מ15 9/15 ב׳:13, 15
יום א׳, 19 בנובמבר
למה חרה לך ולמה נפלו פניך? הלוא אם תיטיב, שְאֵת... ואתה תמשול בו [בחטא]? (בר׳ ד׳:6, 7).
זו הייתה עצה בעתה בליווי הדרכה חיובית. כך הזהיר יהוה את קין כאשר היה ברור שקין מתהלך במסלול מסוכן מאוד. למרבה הצער, קין לא שעה לאזהרה זו ובעקבות כך נשא בהשלכות המרות (בר׳ ד׳:11–13). כאשר חש ברוך, מזכירו של ירמיהו, תשישות ודכדוך נתן לו יהוה עצה כדי לעזור לו לראות את בעייתו באור נכון. בשונה מקין, ברוך שעה לעצת יהוה וכתוצאה מכך ניצלו חייו (יר׳ מ״ה:2–5). ”יהוה מטיל מוסר על מי שהוא אוהב; הוא מלקה את כל מי שהוא מקבל כבן”, כתב פאולוס (עב׳ י״ב:6). אך מוסר אין משמעו אך ורק עונש. הוא לובש צורות שונות. ישנן דוגמאות רבות במקרא של משרתי אלוהים נאמנים שעברו ניסיונות קשים ביותר אשר היו אולי בבחינת מוסר, והם למדו מכך. מ15 9/15 ד׳:12, 13
יום ב׳, 20 בנובמבר
באו עבדיך לשם יהוה אלוהיך, כי שמענו שומעו ואת כל אשר עשה (יהו׳ ט׳:9).
בחוכמתם הכירו הגבעונים בכך שהאל האמיתי תומך בעם ישראל. גם רחב הבחינה ביד אלוהים באירועים שהתרחשו בתקופתה. כאשר שמעה כיצד הציל יהוה את עמו אמרה לשני המרגלים מישראל: ”ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ”. אף שנקיטת עמדה זו הייתה כרוכה בסכנה היא הביעה את אמונתה שיהוה אלוהים יוכל להציל אותה ואת בני ביתה (יהו׳ ב׳:9–13; ד׳:23, 24). הדוגמאות הללו ועוד רבות אחרות המצויות במקרא עוזרות לנו להבין מה משמע לראות את אלוהים או את ידו במצבים שונים. אנו לומדים להכיר אותו וכך גם אנו יכולים לראות את ידו, משום שאנו מבחינים בתכונותיו ובפעליו באמצעות ’עיני לבבנו’ (אפ׳ א׳:18). אנו בהחלט רוצים להידמות לאנשים בימי קדם ובימינו אשר ראו ורואים את תמיכת יהוה במשרתיו. מ15 10/15 א׳:6, 7, 9
יום ג׳, 21 בנובמבר
ישוע אהב את מרתא, את אחותה ואת אלעזר (יוח׳ י״א:5).
אף שמרתא היא האישה היחידה המוזכרת בשמה ככזו שישוע אהב, הייתה לו אהבה טהורה ובלתי אנוכית כלפי נשים יראות אלוהים אחרות כגון מרים אמו היקרה ומרים אחותה של מרתא (יוח׳ י״ט:25–27). אם כן, מדוע מוזכרת כך מרתא בספר יוחנן? ישוע אהב את מרתא לא רק בשל היותה מכניסת אורחים וחרוצה, אלא ללא ספק גם בשל רוחניותה. היא הייתה אישה אשר אהבה באמת ובתמים את תורתו של ישוע. הייתה לה אמונה יוצאת מגדר הרגיל בישוע כמשיח המובטח (יוח׳ י״א:21–27). יחד עם זאת, כמו כולנו היא לא הייתה מושלמת. יום אחד כאשר התארח ישוע בביתה הרשתה לעצמה מרתא לומר לו מה עליו לעשות כדי לתקן מצב שנראה לה לא־תקין. ”אדוני”, אמרה מרתא, ”האם לא אכפת לך שאחותי השאירה אותי לדאוג לבד לכל הדברים? אמור לה לבוא ולעזור לי” (לוקס י׳:38–42). מ15 10/15 ג׳:1, 2
יום ד׳, 22 בנובמבר
קרבו לאלוהים, והוא יקרב אליכם (יעקב ד׳:8).
אם נמשיך להרהר בדברים רוחניים, תישמר התלהבותנו לאמת. כך נהיה מקור רענון לאחינו ולאנשים המעוניינים שאותם אנו פוגשים בשירות השדה. הרהורים עמוקים במתנתו הגדולה מכול של אלוהים — קורבן הכופר של ישוע — יעזרו לנו להוקיר את הזכות לרקום יחסים הדוקים עם אבינו הקדוש, יהוה (רומ׳ ג׳:24). מרק מדרום אפריקה, שריצה שלוש שנות מאסר בשל עמדתו הניטראלית המשיחית, אמר: ”אפשר להשוות את ההרהורים להרפתקה מרגשת. ככל שאנו מהרהרים בדברים רוחניים, כך אנו מגלים דברים חדשים על יהוה אלוהינו. לפעמים, כשאני חש מעט רפיון ידיים או מודאג לגבי העתיד, אני פותח את המקרא ומהרהר בקטע מקראי. אני מרגיש שזה ממש מרגיע אותי”. מ15 10/15 ד׳:15
יום ה׳, 23 בנובמבר
הבינני [הענק לי הבנה] ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב (תהל׳ קי״ט:34).
אם הדבר מתאים הסבר לילדיך את הסיבות שמאחורי כלל שאתה קובע או החלטה שאתה מקבל. אם בן העשרה יבין את חשיבתך בנושא, סביר יותר להניח שהוא יציית לך מרצון. ”הצגת נימוקים עוזרת לבני הנוער לבטוח בך מפני שהם רואים שהחלטותיך אינן שרירותיות או קפריזיות אלא סבירות”, אומר בארי שגידל ארבעה ילדים. בן העשרה גם גדל והופך למבוגר בעל ’כושר חשיבה’ משלו (רומ׳ י״ב:1). בארי מסביר: ”בני הנוער צריכים ללמוד לקבל החלטות נבונות על בסיס היגיון ולא רגש”. כאשר אתה מנמק בענווה את החלטותיך יכול ילדך בן העשרה לחוש שאתה מכיר בכך שהוא הולך ומתבגר, והוא לומד בעצמו לקבל החלטות בעזרת ”כושר החשיבה” שלו. מ15 11/15 ב׳:11
יום ו׳, 24 בנובמבר
ניטיב עם כל אדם, ובייחוד עם בני אמונתנו (גל׳ ו׳:10).
ישנם ברחבי העולם מיליונים העובדים את יהוה ומעידים על שמו ומטרתו. כיצד צריך כל עובד יהוה להתייחס אל אחיו לאמונה? (רומ׳ י״ב:10) השליח פטרוס כתב: ”כעת משטיהרתם את נפשותיכם על־ידי ציותכם לאמת, ובעקבות זאת שוררת ביניכם אהבת אחים שאין עמה צביעות, אהבו איש את רעהו אהבה עזה בכל לבבכם”. עוד אמר פטרוס לאחיו לאמונה: ”מעל לכול, אהבו זה את זה אהבה עזה” (פט״א א׳:22; ד׳:8). הואיל וקיימת אהבה עזה בין משרתי יהוה, אנו מהווים ארגון ייחודי חובק עולם. בנוסף לכך, הואיל ואנו אוהבים את יהוה ונשמעים לחוקיו, הוא תומך בנו בעזרת הכוח החזק ביותר ביקום — רוח קודשו או כוחו הפעיל. הדבר מאפשר לנו ליהנות מאחדות נפלאה כאגודת אחים שהיא אכן בינלאומית (יוח״א ד׳:20, 21). מ15 11/15 ד׳:8, 9
שבת, 25 בנובמבר
עשרה אנשים מכל לשונות הגויים... [יאמרו]: ”נלכה עמכם” (זכ׳ ח׳:23).
יהוה אינו עומד על כך שנלמד שפה מסוימת כדי להכיר אותו או את מטרותיו (ההת׳ ז׳:9, 10). האם השימוש בשפות שונות והבדלי הנוסח הקלים בתרגומים משבשים את התקשורת בין אלוהים לבין בני האדם? לא. לדוגמה, אנו יודעים רק מעט מן המילים המקוריות שבהן השתמש ישוע (מתי כ״ז:46; מר׳ ה׳:41; ז׳:34; י״ד:36). אך יהוה דאג לכך שהמסר של ישוע יועבר ביוונית, ועם הזמן בשפות אחרות. מאוחר יותר שוב ושוב הועתקו כתבי יד מקראיים בידי יהודים ומשיחיים לשימור הכתבים הקדושים, והללו תורגמו לעוד הרבה מאוד שפות. יואַנֶס כְּריסוֹסְטוֹמוֹס מן המאה הרביעית/החמישית לספירה אמר שנכון לימיו תורגמו תורותיו של ישוע ללשונותיהם של הסורים, המצרים, ההודים, הפרסים, האתיופים ואינספור עמים אחרים. מ15 12/15 א׳:10, 11
יום א׳, 26 בנובמבר
דבר בעתו מה טוב! (מש׳ ט״ו:23).
ייתכן שמילותינו הן בדיוק מה שבן שיחנו צריך באמת, אבל אם לא נדע מהו הזמן המתאים ביותר לדבר עלולים דברינו לאבד את משמעותם. לדוגמה, במרס 2011 החריבו רעידת אדמה ונחשול צונאמי חלקים ממזרח יפן ומחו ערים שלמות. יותר מ־000,15 איש קיפחו את חייהם. אף שעדי־יהוה באזור סבלו גם הם כמו שכניהם, הם ניצלו כל הזדמנות לנחם את האבלים בעזרת המקרא. אבל רבים מהתושבים המקומיים מחזיקים באמונות בודהיסטיות בעלות שורשים עמוקים, ויש להם ידע מועט במקרא, אם בכלל. אחינו שמו לב שמייד אחרי הצונאמי לא היה זה בהכרח הזמן הכי מתאים לספר לנפגעים מוכי היגון על תקוות תחיית המתים. במקום זאת, הם השתמשו במתת הדיבור בעיקר כדי להעניק תמיכה רגשית ולהסביר מתוך המקרא מדוע דברים נוראים כאלה קורים לאנשים חפים מפשע. מ15 12/15 ג׳:7
יום ב׳, 27 בנובמבר
פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו (מש׳ י״ד:15).
למרבה הצער, בעולם תאב בצע זה, יש שמנצלים את החולי שאדם נתון בו כהזדמנות להרוויח כסף. כמה אנשים או חברות מקדמים שימוש במוצרים יקרים כדי להגדיל את רווחיהם. ”שיטות ריפוי” אלו יכולות לקסום לחולה המחפש נואשות הקלה או דרך להאריך את חייו. הפיקח ייזהר במיוחד כאשר ’הדבר’, או ההמלצה, באים ממישהו שכישוריו מוטלים בספק. הפיקח עשוי לשאול את עצמו: ’הוא טוען שהוויטמין הזה, צמח המרפא הזה, או הדיאטה הזו עזרו למישהו, אבל האם יש מספיק עדויות לביסוס העניין? אנשים שונים זה מזה. האם יש סיבה מוצקת להאמין שזה יעזור גם לי? האם עליי לערוך מחקר נוסף או אפילו להתייעץ עם אנשים שידוע שהם מומחים או כשירים בתחום זה?’ (דב׳ י״ז:6). מ15 12/15 ד׳:14, 15
יום ג׳, 28 בנובמבר
אהבתו של המשיח דוחקת בנו (קור״ב ה׳:14).
פאולוס הכיר בכך שאם נפעל בהתאם לאהבתו המופלאה של המשיח, היא תדחק בנו, או תניע אותנו, לחיות למענו. כאשר אנו מבינים לעומק מה עשה למעננו יהוה ונפעמים מגודל אהבתו, אנו משתוקקים לחיות למען המשיח ישוע בכל נפשנו. כיצד אנו מוכיחים זאת? מי שאוהבים את יהוה עושים מאמץ לחקות את דוגמתו של המשיח וללכת בעקבותיו בקפידה (פט״א ב׳:21; יוח״א ב׳:6). אנו מוכיחים את אהבתנו לאלוהים ולמשיח על־ידי צייתנותנו. ישוע אמר: ”המקבל את מצוותיי ושומר אותן, הוא האוהב אותי. והאוהב אותי אבי יאהב אותו, ואני אוהב אותו” (יוח׳ י״ד:21; יוח״א ה׳:3). אם כן, שאל את עצמך: ’באילו תחומים אני מקפיד ללכת בעקבותיו של המשיח ישוע? באילו תחומים אוכל להשתפר?’ בחינה עצמית זו חיונית מפני שכל הזמן מופעלים עלינו לחצים לחקות את דרכי העולם (רומ׳ י״ב:2). מ16.01 ב׳:7–9
יום ד׳, 29 בנובמבר
נהיה כמוהו, כי נראה אותו כמו שהוא (יוח״א ג׳:2).
האם אתה חושב שאתה נלהב בשירות יותר מהרגיל? האם אתה תלמיד שקדן של דבר־אלוהים ואוהב לחקור את ”עמוקות אלוהים”? (קור״א ב׳:10) האם הרגשת שיהוה בירך אותך באופן מיוחד בשירות? האם בוערת בך השאיפה לעשות את רצון יהוה? האם יש לך תחושת מחויבות חזקה לעזור לאחרים מבחינה רוחנית? האם ראית הוכחה לכך שיהוה התערב בחייך? אם ענית לכל השאלות האלה בכן חד־משמעי, האם עולה מכאן שקיבלת את הקריאה השמימית? לא ולא. מדוע? מפני שהרגשות הללו אינם ייחודיים רק למי שיש להם קריאה שמימית. רוח יהוה פועלת במידה שווה במי שיש להם תקווה לחיות לנצח עלי אדמות. למעשה, אם אתה שואל את עצמך אם קיבלת את הקריאה השמימית, הדבר כשלעצמו מוכיח שלא קיבלת אותה. מ16.01 ג׳:14, 15
יום ה׳, 30 בנובמבר
משחקת לפניו בכל עת (מש׳ ח׳:30).
ישוע נהנה לעבוד לצד אביו, והוא מצא שמחה במלאכתו ובידיעה שיהוה רוחש לו חיבה עמוקה. ומה לגבינו? ישוע אמר שגם הנותן וגם המקבל חווים אושר (מה״ש כ׳:35). למידת האמת הסבה לנו שמחה, וכשאנו חולקים אמת זו עם הזולת אנו מתמלאים שמחה. כאשר אנו חולקים אמיתות מקראיות עם הרעבים מבחינה רוחנית, אנו רואים עד כמה הם שמחים להבין את האמיתות היקרות שבמקרא ולרקום יחסים עם אלוהינו. זה נוגע ללבנו לראות שהם עושים שינויים לא רק בדרך חשיבתם אלא גם באורח חייהם. אנו מבינים שפעילות הכרזת הבשורה הטובה חיונית ביותר. היא פותחת בפני מי שמתפייסים עם אלוהים את הדרך לחיי נצח (קור״ב ה׳:20). היש פעילות משמחת ומספקת יותר מאשר לעזור לאנשים לעלות על הנתיב שיוביל אותם לחיי נצח? מ16.01 ה׳:6, 7