דצמבר

המקרא מכנה את אברהם ידיד אלוהים (‏יעקב ב׳:‏23‏)‏.‏ למעשה,‏ אדם נאמן זה הוא היחיד במקרא המתואר כך בצורה מפורשת.‏ אך האם עלינו להסיק שאברהם הוא האדם היחיד שהיה ידידו של יהוה?‏ לא,‏ משום שהמקרא מראה שכולנו יכולים לרקום יחסי ידידות עם אלוהים.‏ דבר־אלוהים שופע בדוגמאות של גברים ונשים נאמנים שגילו יראת יהוה,‏ האמינו בו ורקמו יחסי ידידות קרובים עמו.‏ השליח פאולוס כתב על ’‏ענן עדים גדול’‏,‏ אשר כולם היו ללא ספק ידידיו של אלוהים (‏עב׳ י״ב:‏1‏)‏.‏ ביניהם אנו מוצאים מגוון מרשים של אנשים.‏ הם נהנו מהזכות הנהדרת להיות ידידיו של אלוהים.‏ מי ייתן ונמשיך לחקות את אמונתם המופתית (‏עב׳ ו׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ בעשותנו כן,‏ נוכל להיות בטוחים שנזכה בגמול נפלא — להיות ידידיו הקרובים של יהוה לנצח נצחים!‏ מ16.‏02 ב׳:‏1,‏ 2,‏ 19

תאר לעצמך שחבר נותן לך רכב במתנה.‏ הוא מוסר לך את המסמכים הנחוצים ואומר:‏ ”‏המפתחות יישארו אצלי.‏ ואני אהיה זה שינהג ברכב,‏ לא אתה”‏.‏ מה תחשוב על כך?‏ כעת חשוב על מה שיהוה מצפה בצדק ממי שמקדיש לו את חייו,‏ מי שאומר לו:‏ ”‏אני נותן לך את חיי.‏ אני שייך לך”‏.‏ מה אם אותו אדם יתחיל לחיות חיים כפולים ואולי לנהל קשר רומנטי עם אדם לא־מאמין?‏ מה אם הוא יסכים לעבוד בעבודה שתמנע ממנו להשתתף בשירות בכל נפשו או לנכוח בקביעות באסיפות הקהילה?‏ האם הוא לא יהיה כמו מי ששומר אצלו את מפתחות הרכב?‏ מי שמקדיש את עצמו ליהוה בעצם אומר:‏ ”‏החיים שלי שייכים לך יותר משהם שייכים לי.‏ אם אי פעם תהיה סתירה בין מה שאתה רוצה לבין מה שאני הייתי רוצה,‏ רצונך שלך ינצח — וינצח תמיד”‏.‏ גישה זו משקפת את חשיבתו של ישוע,‏ ככתוב בפסוק היומי.‏ מ16.‏03 א׳:‏16,‏ 17

לפני כ־000,‏3 שנה הזמין הנביא אליהו את אלישע הצעיר להיות לו למשרת.‏ אלישע נענה מייד להזמנה ושירת נאמנה את אליהו המבוגר יותר על־ידי כך שביצע עבורו משימות פשוטות (‏מל״ב ג׳:‏11‏)‏.‏ כעבור שש שנות הכשרה בערך נודע לאלישע ששירותו של אליהו בישראל עומד להסתיים.‏ בשלב זה קרא אליהו לעמיתו המאומן להפסיק ללכת אחריו,‏ אבל אלישע היה נחוש להישאר עם המדריך שלו זמן רב ככל האפשר.‏ אם אתה אח צעיר,‏ כיצד תוכל לחקות את אלישע?‏ הסכם ללא דיחוי לקבל תפקידים,‏ כולל תפקידים פשוטים.‏ ראה במורה שלך ידיד,‏ והראה לו עד כמה אתה מעריך את המאמצים שהוא עושה למענך.‏ מעל לכול,‏ בצע נאמנה כל תפקיד שיינתן לך.‏ מדוע חשוב מאוד שתעשה כן?‏ משום שרק לאחר שתוכיח שאתה נאמן ואמין יהיו הזקנים בטוחים שיהוה רוצה להפקיד בידך תפקידים נוספים בקהילה (‏תהל׳ ק״א:‏6;‏ טימ״ב ב׳:‏2‏)‏.‏ מ15 4/‏15 ב׳:‏13,‏ 14

שאול דחק ביהונתן לרדוף אחר האינטרסים האישיים שלו (‏שמ״א כ׳:‏31‏)‏.‏ אך נאמנותו לאלוהים הניעה את יהונתן להתיידד עם דוד במקום לשאוף להשיג את המלוכה לעצמו.‏ יהונתן לא הפר את הבטחתו לדוד,‏ וגם עלינו לנהוג כדוגמתו ולא להפר את הבטחותינו.‏ לדוגמה,‏ אם אנו מתקשים לכבד הסכם עסקי שעשינו,‏ נאמנותנו לאלוהים והכבוד שאנו רוחשים למקרא יניעו אותנו לעמוד בדיבורנו.‏ ומה אם מתחוור לנו שנישואינו הם לא בדיוק מה שציפינו?‏ אהבתנו לאלוהים תניע אותנו להיות נאמנים לבן הזוג שלנו (‏מל׳ ב׳:‏13–16‏)‏.‏ כמו כן,‏ נרצה להיות נאמנים ליהוה על־ידי כך שנהיה נאמנים למשרתיו,‏ גם אם הם מאכזבים אותנו.‏ כאשר אנו שומרים אמונים ליהוה אלוהים לנוכח מצבים קשים,‏ אנו משמחים את לבו (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ אם נישאר נאמנים ליהוה,‏ ניווכח שבסופו של דבר הוא ידאג שהכול יסתדר לטובת אוהביו.‏ מ16.‏02 ג׳:‏16,‏ 17

יהוה מודע באופן מוחלט למגבלותינו (‏תהל׳ ק״ג:‏14‏)‏.‏ על כן אין הוא מצפה מאתנו להחזיק מעמד בניסיונות בכוחנו אנו,‏ אלא מושיט לנו את עזרתו האבהית.‏ כמובן,‏ לעיתים אנו חשים שאיננו יכולים עוד להמשיך.‏ אבל יהוה מבטיח לנו שהוא לעולם לא ייתן למשרתיו לסבול למעלה מיכולתם.‏ כן,‏ הוא ”‏יכין.‏.‏.‏ את דרך המוצא”‏ (‏קור״א י׳:‏13‏)‏.‏ לפיכך יש לנו סיבות טובות לבטוח ביהוה שיעריך נכונה את גבולות כוחנו.‏ כאשר ההקלה אינה מגיעה מייד לאחר תפילותינו לעזרה,‏ הבה נוחיל לאלוהים אשר יודע מתי בדיוק לפעול למעננו.‏ זכור שגם הוא נוהג בסבלנות,‏ שכן הוא להוט מאוד לבוא לעזרתנו.‏ ”‏יחכה [‏ימתין בסבלנות]‏ יהוה לַחֲנַנְכֶם,‏ ולכן ירום לרחמכם.‏ כי אלוהי משפט יהוה”‏.‏ מ15 4/‏15 ד׳:‏8,‏ 9

בזמן התוכנית הרוחנית המשפחתית מתמקדת המשפחה בעניינים רוחניים ולכן הדבר תורם לאחדותה.‏ תרגולים לשירות השדה יכולים לעזור לבני המשפחה לבשר בצורה יעילה יותר.‏ כמו כן,‏ טבעי שכאשר בני המשפחה משוחחים יחד על דבר־אלוהים הם מתקרבים זה לזה,‏ שהרי כולם אוהבים את אותו האל וחפצים לעשות את רצונו.‏ מה יכולים לעשות זוגות נשואים כדי לשתף פעולה וכך להסב כבוד ליהוה?‏ כאשר שני בני הזוג משרתים בנאמנות את יהוה,‏ הם יכולים לשמוח באחדותם.‏ אברהם ושרה,‏ יצחק ורבקה,‏ אלקנה וחנה — כולם ביטאו אהבה זה לזה.‏ עלינו לעשות מאמץ לחקות את דוגמתם (‏בר׳ כ״ו:‏8;‏ שמ״א א׳:‏5,‏ 8‏)‏.‏ הדבר יחזק את עבותות האחדות בנישואינו ויעזור לנו להתקרב לאבינו שבשמיים (‏קהלת ד׳:‏12‏)‏.‏ מ16.‏03 ג׳:‏12,‏ 13

השטן נלחם בשארית המשוחה וב’‏כבשים האחרים’‏ (‏יוח׳ י׳:‏16‏)‏.‏ מטרתו לטרוף רבים ככל האפשר מקרב משרתי יהוה בזמן הקצר שנותר לו (‏ההת׳ י״ב:‏9,‏ 12‏)‏.‏ הנוכל לנצח במלחמתנו בו?‏ כן!‏ המקרא אומר:‏ ”‏התייצבו נגד השטן,‏ והוא יברח מפניכם”‏ (‏יעקב ד׳:‏7‏)‏.‏ רבים לועגים אף לעצם הרעיון שהשטן קיים.‏ מנקודת מבטם השטן והשדים הם דמויות בדיוניות מספרים,‏ סרטי אימה ומשחקי וידיאו.‏ אנשים אלה סבורים כי אדם בר־דעת אינו מאמין ברוחות רעות.‏ האם אתה חושב שהשטן מוטרד מכך שהוא וחבר מרעיו הבלתי נראים נחשבים לדמויות מעולם הפולקלור?‏ סביר להניח שלא!‏ הרי קל לשטן לעוור את שכלם של אלה המפקפקים בקיומו (‏קור״ב ד׳:‏4‏)‏.‏ אחת הדרכים הרבות שבהן הוא מטעה את ההמונים היא קידום הרעיון שיצורים רוחניים אינם קיימים.‏ מ15 5/‏15 ב׳:‏1,‏ 2

מהוריו הביולוגיים ודאי למד משה על יהוה ועל מטרתו לשחרר את העברים מעבדות ולתת להם את הארץ המובטחת (‏בר׳ י״ג:‏14,‏ 15;‏ שמ׳ ב׳:‏5–10‏)‏.‏ כאשר חשב משה לעומק על מה שהבטיח יהוה לעשות למען בני ישראל,‏ התחזקו אמונתו באלוהים ואהבתו כלפיו.‏ בדומה ליראי אלוהים אחרים,‏ הוא יכול היה מן הסתם לראות בדמיונו את התקופה שבה ישחרר יהוה את בני האדם מן המוות (‏איוב י״ד:‏14,‏ 15;‏ עב׳ י״א:‏17–19‏)‏.‏ אין פלא שניצתה במשה אהבה לאל אשר חמל על העברים ועל כל בני האדם.‏ לאורך כל חייו פעל משה מתוך אמונה ואהבה (‏דב׳ ו׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אפילו בשעה שאיים פרעה על חייו,‏ שאב משה כוח מתוך אמונתו,‏ אהבתו לאלוהים וככל הנראה גם מתוך תמונת העתיד המזהיר שהצטיירה במחשבותיו.‏ כך התמודד באומץ לב עם האיום (‏שמ׳ י׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ מ15 5/‏15 ג׳:‏11–13

במסיבת חתונה בקָנָה שבגליל חולל ישוע את הנס הראשון שלו.‏ ייתכן שמספר האורחים היה גדול יותר מן המצופה.‏ מכל מקום,‏ היין אזל.‏ בין האורחים הייתה מרים,‏ אמו של ישוע.‏ אין ספק שבמשך השנים היא חשבה על ההבטחות הנבואיות הקשורות לבנה וידעה שייקרא ”‏בן האל העליון”‏ (‏לוקס א׳:‏30–32;‏ ב׳:‏52‏)‏.‏ האם האמינה שיש לו כוחות שטרם נתגלו?‏ מה שברור הוא שבקָנָה ריחמו מרים וישוע על הזוג הטרי ורצו לחסוך מהם מבוכה.‏ ישוע ידע שהכנסת אורחים נחשבה לחובה,‏ ולכן הפך כ־380 ליטר מים ל’‏יין משובח’‏ (‏יוח׳ ב׳:‏6–11‏)‏.‏ האם הוא היה מחויב לחולל את הנס הזה?‏ לא.‏ פשוט היה אכפת לו מבני אדם,‏ ובנדיבותו חיקה את אביו השמימי.‏ מ15 6/‏15 א׳:‏3

לפני שעלה ישוע השמיימה שאלו אותו שליחיו את המילים שלעיל.‏ תשובתו של ישוע הראתה שטרם הגיעה שעתם לדעת מתי תתחיל מלכות אלוהים למלוך.‏ הוא אמר לתלמידיו להתמקד במלאכת הבישור החשובה שהופקדה בידיהם (‏מה״ש א׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ למרות זאת,‏ ישוע לימד את תלמידיו לצפות בשקיקה לביאת מלכות אלוהים.‏ אם כן,‏ מאז ימי השליחים מתפללים המשיחיים לביאת המלכות.‏ בהתקרב העת שבה החלה מלכות אלוהים שבידי ישוע למלוך מן השמיים עזר יהוה למשרתיו להבין את מועדי המאורעות.‏ בשנת 1876 יצא לאור בכתב העת בייבל אקזמינר מאמר פרי עטו של צ׳ארלס טייז ראסל בנושא ”‏עתות הגויים — מתי תסתיימנה?‏”‏ המאמר הצביע על שנת 1914 כעל שנה משמעותית.‏ הוא קשר בין ’‏שבעת העידנים’‏ שבנבואת דניאל לבין ”‏עתות הגויים”‏ שהזכיר ישוע (‏דנ׳ ד׳:‏13;‏ לוקס כ״א:‏24‏)‏.‏ מ15 6/‏15 ד׳:‏11,‏ 12

כאבם של אחרים השפיע עמוקות על ישוע.‏ לנוכח תגובתם של הסובבים למותו של חברו אלעזר,‏ ’‏נאנח ישוע ונפשו נסערה’‏.‏ כך חש אף שידע כי עוד מעט יקים לתחייה את אלעזר (‏יוח׳ י״א:‏33–36‏)‏.‏ ישוע לא התבייש להביע רגשות עזים.‏ הצופים מן הצד יכלו לראות את החיבה שרחש לאלעזר ולמשפחתו.‏ איזו חמלה הפגין ישוע כאשר השיב את חברו לחיים בעזרת הכוח שהעניק לו אלוהים!‏ (‏יוח׳ י״א:‏43,‏ 44‏)‏ המקרא מתאר את ישוע כַּ”‏בבואה המושלמת של ישותו”‏ של הבורא (‏עב׳ א׳:‏3‏)‏.‏ לפיכך באמצעות נסיו הוכיח ישוע שהוא ואביו רוצים לבטל את ייסורי החולי והמוות.‏ רצון זה אינו בא לידי ביטוי אך ורק בנסי התחייה הספורים המתועדים במקרא.‏ ישוע אמר:‏ ”‏קרבה השעה שכל שוכני הקברים.‏.‏.‏ יֵצאו”‏ (‏יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ מ15 6/‏15 ב׳:‏13,‏ 14

להבדיל מאנשים דתיים רבים הטועים לחשוב שהם יהללו את אלוהים לאחר שיעזבו את כדור הארץ ויעלו השמיימה,‏ כל עדי־יהוה מכירים בצורך להלל אותו כאן ועכשיו עלי אדמות.‏ כשאנו מהללים את יהוה אנו למעשה נשמעים לכתוב בתהלים צ״ט:‏1–3,‏ 5‏.‏ כפי שמציג המזמור,‏ תמכו משה,‏ אהרון ושמואל תמיכה מלאה במסגרת של עבודת אלוהים האמיתית בימיהם (‏תהל׳ צ״ט:‏6,‏ 7‏)‏.‏ כיום,‏ לפני שיעלו השמיימה וישמשו ככוהנים עם ישוע,‏ משרתים בנאמנות שארית אחיו המשוחים בחצר הארצית של המקדש הרוחני.‏ מיליוני ”‏כבשים אחרים”‏ תומכים בהם נאמנה (‏יוח׳ י׳:‏16‏)‏.‏ אף שיש להן תקוות שונות,‏ שתי הקבוצות עובדות את יהוה באחדות כאן בהדום רגליו.‏ אך כיחידים כדאי שנשאל את עצמנו:‏ ’‏האם אני תומך תמיכה מלאה במסגרת שכונן יהוה לעבודת אלוהים האמיתית?‏’‏ מ15 7/‏15 א׳:‏4,‏ 5

עוד מימי קדם חיו עובדי יהוה בציפייה להתגשמות הנבואות שנכתבו ברוח אלוהים.‏ ישעיהו,‏ אשר חזה שלאחר חורבן יהודה ישיב יהוה את הגולים אל ארצם,‏ הכריז:‏ ”‏אשרי כל חוכי לו [‏המחכים לו בציפייה]‏”‏ (‏יש׳ ל׳:‏18‏)‏.‏ מיכה,‏ שגם נבואותיו היו קשורות לעם אלוהים הקדום,‏ החליט החלטה אישית נחושה:‏ ”‏ואני ביהוה אצפה”‏ (‏מיכה ז׳:‏7‏)‏.‏ במשך מאות שנים חיו משרתי אלוהים בציפייה גם להתגשמותן של הנבואות הנוגעות למשיח (‏לוקס ג׳:‏15;‏ פט״א א׳:‏10–12‏)‏.‏ גם משרתי אלוהים בני זמננו חיים בציפייה,‏ שכן ישנן נבואות על המשיח אשר התגשמותן עדיין בעיצומה.‏ באמצעות מלכות המשיח ישים יהוה בקרוב קץ לסבלות האדם על־ידי כך שישמיד את הרשעים ויציל את משרתיו מעולם לא־יציב זה הנתון לשליטת השטן (‏יוח״א ה׳:‏19‏)‏.‏ אם כן,‏ הבה נשמור על ערנות תוך מודעות מלאה לכך שהסדר העולמי הזה מתקרב במהירות אל קצו.‏ מ15 8/‏15 ב׳:‏1,‏ 2

במצוות יהוה בנו בני ישראל את המשכן (‏שמ׳ כ״ה:‏8‏)‏.‏ לימים הם בנו מקדש לעבודת יהוה (‏מל״א ח׳:‏27,‏ 29‏)‏.‏ לאחר ששבו מגלות בבל נהגו היהודים להתכנס יחדיו בבתי כנסת (‏מר׳ ו׳:‏2;‏ יוח׳ י״ח:‏20;‏ מה״ש ט״ו:‏21‏)‏.‏ המשיחיים הקדומים התאספו בבתיהם של חברי הקהילות (‏מה״ש י״ב:‏12;‏ קור״א ט״ז:‏19‏)‏.‏ כיום משרתי יהוה מתאספים ללימוד ולעבודת אלוהים בעשרות אלפי אולמי מלכות ברחבי העולם כולו.‏ אהבתו והערכתו של ישוע כלפי מקדש יהוה בירושלים היו כה עמוקות שאחד ממחברי ספרי הבשורה ייחס לו את המילים הנבואיות טעונות הרגש המצוטטות בפסוק היומי (‏תהל׳ ס״ט:‏10‏)‏.‏ שום אולם מלכות אינו יכול להיקרא ”‏בית יהוה”‏ במובן שבו חלו המילים הללו על המקדש שבירושלים (‏דה״ב ה׳:‏13;‏ ל״ג:‏4‏)‏.‏ למרות זאת,‏ המקרא מכיל עקרונות המראים לנו כיצד עלינו להשתמש בבתי התפילה שיש לנו כיום וכיצד לכבדם.‏ מ15 7/‏15 ד׳:‏1,‏ 2

האם נוכל לנהוג באהבה זה עם זה במשך אלף שנות שלטון המשיח?‏ אם כיום נלמד לסלוח ברוחב לב ונימנע מיצירת מתחים ביחסינו זה עם זה,‏ יהיה לנו קל יותר לעשות כן בעתיד (‏קול׳ ג׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ החיים בעולם החדש אין משמעם שתמיד נקבל את מה שאנו רוצים,‏ מתי שאנו רוצים.‏ תחת זאת,‏ אנו נפיק תועלת מכניעתנו לריבונותו האוהבת של יהוה ונהיה מלאי הערכה ומרוצים בכל מצב שהוא.‏ אנו נגלה את אותן התכונות שיהוה מלמד אותנו כיום לפתח.‏ אם אנו לומדים לחיות כיום כפי שאנו מצפים לחיות בעתיד,‏ אנו למעשה רוכשים תכונות שיידרשו לנו לנצח נצחים.‏ אנו מחזקים את אמונתנו בממשות ”‏העולם המיושב העתיד לבוא”‏ (‏עב׳ ב׳:‏5;‏ י״א:‏1‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ אנו מראים עד כמה אנו כמהים לתנאי הצדקה שישררו אז בכדור הארץ.‏ אנו אכן נערכים לחיי הנצח בעולם החדש שיביא אלוהים.‏ מ15 8/‏15 ג׳:‏11,‏ 12

כאשר אתה בוחן פירות בשלים בשוק,‏ אתה מבחין שלא כולם זהים זה לזה.‏ עם זאת,‏ יש להם מספר מאפיינים משותפים המעידים על בשלותם.‏ באותו אופן,‏ בין המשיחיים הבוגרים ישנם הבדלי לאום,‏ רקע,‏ בריאות,‏ גיל וניסיון.‏ ישנם גם הבדלים באישיות או בתרבות.‏ למרות זאת,‏ כל מי שגדלים מבחינה רוחנית מפתחים תכונות המעידות על בגרותם.‏ כיצד?‏ משרת יהוה בוגר בונה את חייו סביב דוגמתו של ישוע,‏ אשר השאיר לנו מופת כדי ’‏שנלך בעקבותיו בקפידה’‏ (‏פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ מה הדגיש ישוע כדבר חשוב ביותר?‏ הוא הדגיש שחשוב לאהוב את יהוה בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל שכלנו ולאהוב את רענו כמונו (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ משיחי בוגר משתדל לחיות על־פי עצה זו.‏ הוא סיגל לעצמו אורח חיים הממחיש שהוא נותן עדיפות ליחסיו עם יהוה ומגלה אהבה שיש בה הקרבה עצמית.‏ מ15 9/‏15 א׳:‏3–5

מצפון טוב אינו רק מזהיר אותנו מפני מעשים רעים,‏ אלא גם מניע אותנו לעשות מעשים טובים.‏ בין המעשים הטובים החשובים הם השתתפותנו בשירות מבית לבית וניצול הזדמנויות לבשר באופן לא־רשמי.‏ מצפונו של פאולוס הניע אותו לעשות כן.‏ הוא כתב:‏ ”‏חובה מוטלת עליי ואוי לי אם לא אבשר!‏”‏ (‏קור״א ט׳:‏16‏)‏ בחקותנו אותו מצפוננו מדבר אלינו ומבטיח לנו שאנו עושים את הדבר הנכון.‏ וכאשר אנו מבשרים את הבשורה הטובה אנו פונים אל מצפונם של האנשים שאתם אנו משוחחים.‏ אין ספק שהמצפון יכול להיות כלי יקר לאין ערוך.‏ אם נהיה תמיד משוקעים בדבר־אלוהים ואם נהרהר במה שאנו מוצאים בו ונשתדל ליישמו,‏ נדריך את מצפוננו.‏ כך יהיה הוא נכס יקר בחיינו כמשיחיים!‏ מ15 9/‏15 ב׳:‏16,‏ 18

סיפוריהם של יוסף,‏ משה ודוד הם מבין הסיפורים המפורטים והחיים ביותר במקרא כולו.‏ כשאנו קוראים כיצד יהוה היה אתם בניסיונותיהם וכיצד הוא השתמש בהם בעוצמה אנו חשים עוד יותר את דאגתו ואת אהבתו כלפי משרתיו.‏ המוסר שמאת יהוה מסייע לנו לראות היבט נוסף של אהבתו.‏ כאשר יהוה מטיל מוסר על החוטאים,‏ והם מקבלים זאת ומתחרטים הוא ’‏מרבה לסלוח’‏ (‏יש׳ נ״ה:‏7‏)‏.‏ מה הכוונה?‏ דוד הציג תיאור מרגש של סלחנות יהוה במילים הבאות:‏ ”‏הסולח לכל עוונֵכי,‏ הרופא לכל תחלואָיְכי.‏ הגואל משחת חַיָיְכי,‏ המְעטרֵכי חסד ורחמים”‏ (‏תהל׳ ק״ג:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הבה נהיה תמיד קשובים לעצותיו של יהוה ולמוסר שמטעמו ונמהר להגיב מתוך הכרה בכך שזהו ביטוי של אהבתו העצומה לאין שיעור כלפינו (‏תהל׳ ל׳:‏6‏)‏.‏ מ15 9/‏15 ד׳:‏13,‏ 14

מרתא הייתה עסוקה בהכנת ארוחה מיוחדת לישוע,‏ והיא החלה לכעוס על מרים.‏ ישוע שם לב שמרתא מנסה לעשות יותר מדי ולכן אמר לה בנועם:‏ ”‏מרתא,‏ מרתא,‏ את טרודה מאוד בדאגה לדברים רבים”‏,‏ והציע שדי היה בתבשיל אחד.‏ אז הפנה ישוע את תשומת לבו אל מרים והבהיר שלא הייתה כל התרשלות מצדה באמרו:‏ ”‏מרים בחרה בחלק הטוב,‏ והוא לא יילקח ממנה”‏ (‏לוקס י׳:‏38–42‏)‏.‏ סביר להניח שמרים שכחה כעבור זמן קצר מה היא אכלה באותו אירוע מיוחד,‏ אבל היא לעולם לא תשכח את דברי השבח ואת המזון הרוחני המשובח שקיבלה מישוע תודות לתשומת הלב המלאה שהקדישה לו.‏ בחלוף יותר מ־60 שנה כתב השליח יוחנן:‏ ’‏ישוע אהב את מרתא ואת אחותה’‏ (‏יוח׳ י״א:‏5‏)‏.‏ מילים אלו שנכתבו ברוח הקודש ודאי מצביעות על כך שמרתא הפנימה את התיקון האוהב שנתן לה ישוע והשתדלה לשרת את יהוה בנאמנות לכל שארית ימיה.‏ מ15 10/‏15 ג׳:‏3,‏ 4

יש לנו שפע סיבות להאמין שיהוה מתערב בחייהם של אנשים כיום.‏ שוב ושוב אנו שומעים חוויות על אנשים שביקשו בתפילה עזרה רוחנית ותפילתם נענתה (‏תהל׳ נ״ג:‏3‏)‏.‏ אלן בישר מבית לבית באי קטן בפיליפינים ופגש אישה שהחלה לבכות.‏ הוא מספר:‏ ”‏באותו בוקר ממש היא התפללה ליהוה שעדיו ימצאו אותה.‏ אלוהים ענה לתפילתה כל כך מהר שהיא לא יכלה להסתיר את התרגשותה”‏.‏ בתוך שנה הקדישה את חייה ליהוה.‏ רבים ממשרתי אלוהים הבחינו בעזרתו כאשר השתחררו מהרגלים ממכרים כגון עישון,‏ צריכת סמים או צפייה בפורנוגרפיה.‏ יש שאומרים שהם שוב ושוב ניסו בכוחות עצמם להתנתק מהרגלים אלה אבל לא הצליחו.‏ אולם כאשר פנו אל יהוה לעזרה הוא העניק להם ”‏כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל”‏ ולבסוף גברו על חולשתם (‏תהל׳ ל״ז:‏23,‏ 24‏)‏.‏ מ15 10/‏15 א׳:‏10,‏ 11

יש שקמים השכם בבוקר כדי לקרוא,‏ להרהר ולהתפלל.‏ אחרים עושים כן בהפסקת הצהריים.‏ אולי תוכל לעשות זאת בשעות הערב המוקדמות או לפני השינה.‏ יש שנהנים לקרוא במקרא בבוקר וקוראים שוב לפני פרישתם לשינה.‏ כך הם ’‏הוגים בו יומם ולילה’‏,‏ כלומר באופן קבוע (‏יהו׳ א׳:‏8‏)‏.‏ מה שחשוב הוא לקנות את הזמן המושקע בדברים פחות חשובים ולהקדיש אותו להרהורים יומיומיים בדבר־אלוהים.‏ דבר־אלוהים שב ומבטיח ברכות לכל מי שמהרהרים בו ומשתדלים ליישם את מה שהם לומדים (‏תהל׳ א׳:‏1–3‏)‏.‏ ”‏אשרי השומעים את דבר אלוהים ושומרים אותו”‏,‏ אמר ישוע (‏לוקס י״א:‏28‏)‏.‏ החשוב מכול הוא שהרהורים בדברים רוחניים מדי יום ביומו יאפשרו לנו להסב כבוד לבורא הנאדר שיצר את מוחנו הנפלא,‏ והוא יגמול לנו באושר עתה ובחיי נצח בעולמו החדש רב־הצדקה (‏יעקב א׳:‏25;‏ ההת׳ א׳:‏3‏)‏.‏ מ15 10/‏15 ד׳:‏17,‏ 18

לשליח פטרוס הייתה כוונה טובה כאשר עודד את ישוע לחוס על עצמו כדי שלא ייהרג.‏ אבל ישוע ידע שדבריו של פטרוס העידו על חשיבה מוטעית.‏ כדי לעזור לו ולתלמידים אחרים תיקן אותו ישוע בצורה נחרצת,‏ הסביר לאן מוביל חוסר הנכונות לתת מעצמנו והראה אילו ברכות נובעות מרוח של הקרבה עצמית (‏מתי ט״ז:‏21–27‏)‏.‏ פטרוס למד את הלקח (‏פט״א ב׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ לאור זאת,‏ התפלל ליהוה שיעניק לך תובנה כדי שתוכל להבין במה זקוק בנך בן העשרה לעזרה (‏תהל׳ ל״ב:‏8‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אילו סימנים יכולים להעיד שאמונתו מתערערת?‏ אולי שמחתו דועכת,‏ הוא מדבר בצורה ביקורתית על אחים לאמונה או הוא נעשה סגור.‏ אל תמהר להסיק שסימנים אלה מצביעים על חיים כפולים ועל חטאים חמורים.‏ מאידך,‏ אל תתעלם מסימנים אלה או מהתבודדותו של בנך בן העשרה ואל תתייחס לזה בביטול כאל שלב חולף בהתפתחותו.‏ מ15 11/‏15 ב׳:‏12,‏ 13

אהבה ואחדות אמיתיות מזהות את משרתי יהוה ככאלה המקיימים את דת האמת,‏ שהרי ישוע אמר:‏ ”‏בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם,‏ אם תהיה אהבה ביניכם”‏ (‏יוח׳ י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ כמו כן,‏ השליח יוחנן כתב:‏ ”‏בזאת ניכרים ילדי אלוהים וילדי השטן:‏ כל מי שאינו מוסיף לעשות צדקה איננו מאלוהים,‏ וכן מי שאינו אוהב את אחִיו.‏ הן זהו דבר הבשורה אשר שמעתם מראשית,‏ שעלינו לאהוב איש את רעהו”‏ (‏יוח״א ג׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ אהבה המולידה אחדות יוצאת מגדר הרגיל היא תכונה המאפיינת את עדי־יהוה כתלמידיו האמיתיים של המשיח — האנשים שבהם משתמש אלוהים לביצוע מטרתו שתוכרז הבשורה הטובה על המלכות בכל העולם המיושב (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ מ15 11/‏15 ד׳:‏10,‏ 11

מאחר שקיים מגוון רחב של תרבויות ואמונות דתיות,‏ אנו צריכים לגלות חוש הבחנה בבחירת העת המתאימה לדבר.‏ ישנם מצבים רבים שבהם עלינו לדעת מהו הזמן המתאים לדבר.‏ לדוגמה,‏ אולי מישהו יפגע בנו,‏ אפילו במילים שייאמרו מתוך כוונה טובה.‏ יהיה זה נבון מצדנו לעצור לרגע ולחשוב אם העניין חמור דיו כדי לומר משהו.‏ אם עלינו לדבר,‏ לא יהיה זה חכם לגשת למי שפגע בנו כאשר אנחנו נסערים,‏ כי אז אנו עלולים לדבר בפזיזות (‏מש׳ ט״ו:‏28‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ עלינו לגלות חוש הבחנה כאשר אנו מדברים על האמת עם קרובי משפחה לא־מאמינים.‏ אנו רוצים שהם יכירו את יהוה,‏ אך עלינו להיות סבלניים וחדי הבחנה.‏ אם נאמר את המילים הנכונות בעת המתאימה,‏ עשוי הדבר לעזור להם לפתוח את לבבם.‏ מ15 12/‏15 ג׳:‏6,‏ 8,‏ 9

בהחלט יש מקום לגלות ’‏יישוב דעת’‏,‏ או צלילות דעת,‏ כאשר ההסבר על שיטת אבחון או טיפול נראה מוזר או מסתורי.‏ האם יכול המטפל או מי שמקדם את השיטה או הטיפול להסביר במידה מספקת כיצד הם עובדים?‏ האם הם תואמים את העובדות הידועות,‏ והאם מספיק אנשים מומחים מחשיבים שיטות וטיפולים אלה לאמינים?‏ (‏מש׳ כ״ב:‏29‏)‏ או האם הפנייה היא בעיקר לרגשות?‏ אולי הטענה היא שהדבר התגלה או יושם במקום רחוק או נידח,‏ ככזה שנעלם מעיני המחקר המודרני.‏ האם טענה כזו מוכיחה משהו או אף נראית סבירה?‏ יש כלי אבחון או סוגי טיפול המתוארים ככאלה שעושים שימוש ב’‏מרכיב סודי’‏ או ב’‏כוח הגוף’‏.‏ הדבר מחייב משנה זהירות,‏ שכן אלוהים הזהיר מפני ”‏אוון”‏,‏ כלומר שימוש בכוחות מאגיים,‏ ומפני מדיומים ומתקשרים (‏יש׳ א׳:‏13;‏ דב׳ י״ח:‏10–12‏)‏.‏ מ15 12/‏15 ד׳:‏16

אנו קוראים בכתבי־הקודש על דוגמאות רבות של אנשי אמונה שרוח הקודש הניעה אותם לפעולה,‏ אך לא הייתה להם תקווה לחיות בשמיים.‏ יוחנן המטביל היה אחד מהם.‏ ישוע אומנם דיבר בשבחו,‏ אך ציין שהוא לא ייכלל במלכות השמימית.‏ רוח הקודש נשפכה גם על דוד (‏שמ״א ט״ז:‏13‏)‏.‏ הוא היה אדם בעל עומק רוחני רב,‏ והוא אפילו כתב בהשראת רוח הקודש חלקים מהמקרא (‏מר׳ י״ב:‏36‏)‏.‏ עם זאת,‏ בחג השבועות אמר פטרוס על דוד שהוא ”‏לא עלה השמיימה”‏ (‏מה״ש ב׳:‏34‏)‏.‏ רוח הקודש פעלה בגבורה באנשים אלה,‏ אך היא לא הקנתה להם את העדות המיוחדת שהם נבחרו לחיות בשמיים.‏ זה לא מצביע על כך שהם לא היו ראויים או שנמצא בהם דופי כלשהו.‏ זה מצביע על כך שיהוה יקים אותם לתחייה בגן עדן בכדור הארץ (‏יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29;‏ מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏ מ16.‏01 ג׳:‏16

כאשר אנו משרתים לצד מי שאנו אוהבים,‏ אנו קרבים אליהם ולומדים להכיר את אישיותם ואת תכונותיהם.‏ אנו מבינים לא רק אילו מטרות יש להם אלא גם כיצד הם מתכוונים להגשים אותן.‏ ישוע היה שותפו של יהוה למלאכה ככל הנראה במשך מיליארדי שנים,‏ והם רקמו קשר בל יינתק של אהבה וחיבה לבבית.‏ הייתה ביניהם אחדות מופלאה,‏ והם תמיד פעלו בשיתוף פעולה מלא.‏ ישוע ביקש מיהוה בתפילה שישמור על תלמידיו.‏ מדוע?‏ הוא אמר:‏ ”‏כדי שיהיו אחד כפי שגם אנחנו אחד”‏ (‏יוח׳ י״ז:‏11‏)‏.‏ ככל שאנו מתאימים את חיינו לאמות המידה של אלוהים ומשתתפים בפעילות הבישור,‏ אנו לומדים להכיר טוב יותר את תכונותיו שובות הלב.‏ אנו לומדים מדוע מן התבונה לבטוח בו ולפעול על־פי הדרכתו.‏ ככל שאנו קרבים לאלוהים,‏ הוא קרב אלינו (‏יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ אנו גם קרבים לאחינו ואחיותינו לאמונה מכיוון שאנו מתמודדים עם אותם קשיים וחווים רגעי שמחה דומים ומכיוון שיש לנו אותן מטרות.‏ מ16.‏01 ה׳:‏9,‏ 10

נעמי נחושה להמשיך בדרכה אל ישראל,‏ ארץ מולדתה.‏ רות נמצאת אתה,‏ והיא ניצבת בפני ההחלטה החשובה ביותר בחייה.‏ היא יכולה לשוב לביתה ולעמה במואב או לדבוק בנעמי חמותה ולהמשיך במסע לבית לחם (‏רות א׳:‏1–8,‏ 14‏)‏.‏ רות יכולה הייתה לחשוב לעצמה שיש לה משפחה במואב — אם וקרובים שיכולים לקחת אותה לביתם ולדאוג לצרכיה בתור אלמנה צעירה.‏ מואב הייתה ארץ מולדתה.‏ התרבות במואב הייתה התרבות שהיא הכירה,‏ השפה שם הייתה שפתה,‏ ואנשי המקום היו עמה.‏ נעמי לא הייתה יכולה להבטיח לה את כל היתרונות הללו בבית לחם.‏ למעשה,‏ היא ייעצה לרות להישאר במואב.‏ נעמי חששה שלא תוכל לספק לכלותיה בעל או בית.‏ מה תעשה רות?‏ שים לב לניגוד בינה לבין עורפה,‏ אשר ”‏שבה.‏.‏.‏ אל עמה ואל אלוהיה”‏ (‏רות א׳:‏9–15‏)‏.‏ האם רות רצתה לשוב אל אלוהי הכזב של עמה?‏ לא ולא.‏ מ16.‏02 ב׳:‏4,‏ 5

באישון לילה מתגנבים דוד ואבישי למחנה שאול וחולפים על פני 000,‏3 חיילים ישנים.‏ בלב המחנה מוצאים השניים את המלך שאול שקוע בשינה עמוקה.‏ הוא עשה דרכו למדבר יהודה כדי למצוא את דוד ולהרגו.‏ אבישי לוחש לדוד:‏ ”‏אכנו נא,‏ בחנית ובארץ פעם אחת,‏ ולא אשנה לו”‏.‏ תגובתו של דוד מפתיעה מאוד!‏ ”‏אל תשחיתהו,‏ כי מי שלח ידו במשיח יהוה וניקה?‏ .‏.‏.‏ חלילה לי מיהוה משלוח ידי במשיח יהוה!‏”‏ (‏שמ״א כ״ו:‏8–12‏)‏ דוד הבין מה מקפלת בתוכה הנאמנות לאלוהים.‏ לא הייתה לו כל כוונה לפגוע בשאול.‏ מדוע?‏ כיוון ששאול נמשח על־ידי אלוהים להיות מלך ישראל.‏ משרתיו הנאמנים של יהוה מכבדים את הנציגים שהוא ממנה.‏ ברור אפוא שיהוה דורש שכל משרתיו ’‏יאהבו חסד [‏נאמנות]‏’‏.‏ מ16.‏02 ד׳:‏1,‏ 2

האם אתה צעיר ששוקל להיטבל?‏ אם כן,‏ ניצבת לפניך הזכות הגדולה ביותר שיכולה להיות לאדם.‏ אך הטבילה היא צעד רציני.‏ היא מסמלת את הקדשתך — הבטחה כבדת משקל שאתה מבטיח ליהוה לשרת אותו לנצח ולתת עדיפות לרצונו על פני כל דבר אחר בחייך.‏ כמובן,‏ עליך להיטבל רק כשאתה בוגר מספיק לקבל החלטה זו.‏ כמו כן,‏ צעד זה צריך לנבוע מרצונך האישי,‏ ועליך תחילה להבין את משמעותה של ההקדשה.‏ מה אם אינך בטוח שאתה מוכן לטבילה?‏ או מה אם אתה רוצה להיטבל אבל הוריך סבורים שכדאי לך לחכות,‏ אולי עד שתרכוש יותר ניסיון בדרך החיים המשיחית?‏ כך או כך,‏ אל תתייאש.‏ נצל את ההזדמנות כדי להתקדם,‏ וכך לא יחלוף זמן רב עד שתגיע לשלב שבו כן תהיה מוכן לטבילה.‏ מ16.‏03 ב׳:‏1,‏ 2

כמה ממי שמשרתים כעת את אלוהים היו כבר נשואים כאשר למדו את האמת,‏ ובן או בת זוגם אינם עדי־יהוה.‏ בכל זאת,‏ יישום עקרונות המקרא יכול לתרום לאחדות בתוך המשפחה.‏ כרוכה בכך הנכונות לשתף פעולה כמה שאפשר מבלי להתפשר על האמונה.‏ זה אולי קשה,‏ אבל התמקד בתועלת שיכולה לצמוח מכך.‏ כמו כן,‏ לנוכח מתקפתו של השטן על מוסד המשפחה בימינו,‏ חיוני שכל משרתי אלוהים ישמרו על שיתוף פעולה הדוק בנישואיהם.‏ בלי תלות במשך הזמן שבו אתה נשוי,‏ חשוב על מה שאתה אישית יכול לומר או לעשות כדי לחזק את נישואיך.‏ המבוגרים בקהילה יכולים לעזור בתחום זה לאחים ואחיות צעירים יותר.‏ אולי תוכלו לפעמים להזמין אליכם הביתה זוג צעיר לתוכנית הרוחנית המשפחתית שלכם.‏ כשהם יהיו בחברתכם,‏ הם יוכלו לראות שהחיבה והאחדות חשובות ללא תלות במשך הזמן שבו בני הזוג נשואים (‏טיט׳ ב׳:‏3–7‏)‏.‏ מ16.‏03 ג׳:‏14,‏ 15