פברואר

איזו ’‏פעולה’‏ צריך כוח העמידה להשלים?‏ הוא עוזר לנו להיות ”‏שלמים ובלא דופי בכול”‏ כדי ש”‏לא יחסר [‏לנו]‏ דבר”‏ (‏יעקב א׳:‏4‏)‏.‏ במקרים רבים הניסיונות חושפים את חולשותינו – היבטים באישיותנו שעלינו לשפר.‏ אך אם אנו עומדים איתן בניסיונות הללו,‏ אישיותנו המשיחית נהיית שלמה יותר וללא דופי.‏ לדוגמה,‏ אנו עשויים ללמוד לגלות יותר סבלנות,‏ הערכה וחמלה.‏ כוח העמידה משלים פעולה חיונית:‏ הוא מעצב את אישיותנו המשיחית.‏ לכן אל תתפשר על עקרונות המקרא כדי לשים קץ למבחני אמונה הנקרים בדרכך.‏ למשל,‏ מה עליך לעשות אם אתה נאבק במחשבות טמאות?‏ במקום להיכנע לפיתוי,‏ התפלל ליהוה שיעזור לך לדחות את התאוות הללו.‏ כך תחזק את שליטתך העצמית.‏ האם אתה מתמודד עם התנגדות מצד בן משפחה לא־מאמין?‏ במקום להיכנע ללחציו,‏ היה נחוש להמשיך לעבוד את אלוהים בלב ונפש.‏ זכור:‏ כדי להשביע את רצון אלוהים,‏ עלינו לגלות כוח עמידה (‏רומ׳ ה׳:‏3–5;‏ יעקב א׳:‏12‏)‏.‏ מ16.‏04 ב׳:‏15,‏ 16

אנו יודעים שהתפארות בשל גזע,‏ תרבות או לאום נוגדת את השקפתו של יהוה על שלטון האדם והמשפחה האנושית.‏ כמובן,‏ אלוהים אינו מצפה מאתנו לנטוש את תרבותנו.‏ למעשה,‏ הבדלי תרבות ממחישים את המגוון המדהים הקיים במשפחה האנושית.‏ עם זאת,‏ עלינו לזכור שבעיני אלוהים כל בני האדם שווים (‏רומ׳ י׳:‏12‏)‏.‏ גאווה שאינה במקומה באשר למולדתנו היא הגורם העומד בלב לבה של הלאומנות,‏ והיא עלולה להיות הצעד הראשון בדרך להתפשרות.‏ המשיחיים אינם מחוסנים מכך,‏ שהרי אפילו כמה משיחיים בני המאה הראשונה הפלו את אחיהם בשל מוצאם (‏מה״ש ו׳:‏1‏)‏.‏ כיצד נוכל לדעת אם מתפתחת בלבנו גאווה שאינה במקומה?‏ נניח שאח או אחות מארץ אחרת נותנים לנו עצה.‏ האם נדחה אותה על הסף במחשבה ש’‏הדרך שלנו יותר טובה’‏?‏ במקום לחשוב כך,‏ כולנו צריכים ליישם את העצה המוזכרת בפסוק היומי,‏ עצה שנכתבה בהשראת אלוהים.‏ מ16.‏04 ד׳:‏12,‏ 13

ישוע בישר את ’‏הבשורה הטובה על המלכות’‏,‏ והוא מצפה שגם תלמידיו יעשו כן.‏ איזו קבוצה מבשרת את המסר הזה ל”‏כל העמים”‏?‏ (‏מתי כ״ח:‏19‏)‏ התשובה ברורה – רק עדי־יהוה.‏ כומר מיסיונר סיפר לאחד מעדי־יהוה שהוא התגורר בארצות רבות ושאל את העדים בכל מדינה איזה מסר הם מכריזים.‏ איזו תשובה הוא קיבל?‏ הכומר אמר:‏ ”‏כולם היו כל כך טיפשים שהם ענו לי את אותה תשובה:‏ ’‏הבשורה הטובה על המלכות’‏”‏.‏ אותם עדים כלל וכלל לא היו ”‏טיפשים”‏,‏ אלא הם דיברו פה אחד כיאה למשיחיים האמיתיים (‏קור״א א׳:‏10‏)‏.‏ הם הכריזו את אותו המסר שבו מתמקד כתב העת המצפה מכריז על מלכות יהוה.‏ כתב עת זה זמין ב־254 שפות וכל הוצאה מודפסת בכ־59 מיליון עותקים בממוצע,‏ מה שהופך אותו לכתב העת הנפוץ ביותר בעולם.‏ מ16.‏05 ב׳:‏6

בתור מבשרי מלכות אולי אנו רוצים להתחיל לשרת בשירות המורחב כחלוצים רגילים.‏ כדי להגשים מטרה זו,‏ אנו מתחילים לנקוט צעדים לפישוט חיינו.‏ אך אנו תוהים אם באמת נהיה מאושרים אם יהיה לנו פחות מבחינה חומרית.‏ כמובן,‏ אין צו מקראי המורה לנו להיות חלוצים;‏ אנו יכולים להמשיך לשרת את יהוה גם כמבשרים נאמנים.‏ אולם ישוע הבטיח שמי שיעשו הקרבות למען המלכות יזכו לשפע ברכות (‏לוקס י״ח:‏29,‏ 30‏)‏.‏ יתר על כן,‏ מכתבי־הקודש עולה שיהוה שבע רצון מ’‏נדבות פינו’‏ ומכך שאנו מקדמים בשמחה את עבודת האמת כמיטב יכולתנו (‏תהל׳ קי״ט:‏108‏)‏.‏ אם נהרהר בנקודות המקראיות הללו ונתפלל לקבלת הדרכה,‏ נוכל להבין מהי השקפתו של יהוה.‏ בעקבות זאת נוכל לקבל החלטה המתאימה לנסיבותינו,‏ החלטה שתביא עלינו את ברכתו של אבינו השמימי.‏ מ16.‏05 ג׳:‏13

רבות מהבעיות הנידונות בפרסומים המיועדים לצעירים אינן ייחודיות רק להם.‏ כולנו צריכים להגן על אמונתנו,‏ לשלוט ברגשותינו,‏ לעמוד בפני לחץ חברתי ולהימנע מחברה רעה ובידור מזיק.‏ נושאים אלה ועוד רבים אחרים נידונים בחומר המיועד לבני נוער.‏ האם משיחיים מבוגרים צריכים לחשוב שאין זה מכבודם לקרוא פרסומים המיועדים לצעירים?‏ כלל וכלל לא!‏ אף שהמידע מוצג בצורה שנועדה לעניין את הצעירים,‏ הוא מבוסס על עקרונות מקראיים על־זמניים.‏ לכן כולנו יכולים להפיק תועלת מאמצעים רוחניים אלה.‏ פרסומינו לא רק מסייעים לצעירים להתמודד עם בעיותיהם,‏ אלא גם עוזרים להם לגדול רוחנית ולקרוב אל יהוה.‏ מידע זה יכול להועיל גם למשיחיים מבוגרים (‏קהלת י״ב:‏13‏)‏.‏ מ16.‏05 ה׳:‏15,‏ 16

‏”‏יהוה אלוהינו יהוה אחד”‏.‏ איזו אמירה רבת־עוצמה!‏ תזכורת זו נסכה בבני ישראל את הכוח להתמודד עם הקשיים שניצבו בפניהם בכניסתם לארץ המובטחת ובכיבושה.‏ אם ננצור בלבנו את המילים הללו,‏ הן יעניקו לנו את הכוח להחזיק מעמד בצרה הגדולה שבפתח ויתרמו לשלום ולאחדות בגן העדן העתיד לבוא.‏ הבה נגלה מסירות בלעדית ליהוה על־ידי כך שנאהב אותו ונשרתו בכל נפשנו ונתאמץ לשמור על האחדות השוררת באגודת האחים שלנו.‏ אם נמשיך לעשות כן,‏ נוכל להביט קדימה בביטחון אל היום שבו יתגשמו הדברים שיאמר ישוע למי שיישפטו ככבשים:‏ ”‏בואו,‏ ברוכי אבי,‏ ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז נוסד העולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏34‏)‏.‏ מ16.‏06 ג׳:‏2,‏ 20

הגאווה עלולה לגרום לנו להצדיק את מעשינו ולהפוך לאנשים בלתי נוחים לעיצוב.‏ האם נפגעת פעם מאח לאמונה או התאכזבת בעקבות אובדן זכויות מסוימות?‏ אם כן,‏ מה הייתה תגובתך?‏ האם הגאווה נכנסה לתמונה?‏ או האם מה שעמד בראש מעייניך היה להתפייס עם אחיך ולשמור אמונים ליהוה?‏ (‏תהל׳ קי״ט:‏165;‏ קול׳ ג׳:‏13‏)‏ כשאדם הופך את החטא להרגל,‏ ואולי אף חוטא בסתר,‏ הוא עלול לדחות עצות שמקורן באלוהים.‏ במצב זה ייתכן שהחטאים לא יעוררו ייסורי מצפון (‏קהלת ח׳:‏11‏)‏.‏ אח אחד,‏ שהצפייה בפורנוגרפיה הפכה אצלו להרגל,‏ הודה לימים:‏ ”‏שמתי לב שהתפתחה אצלי גישה ביקורתית כלפי זקני־הקהילה”‏.‏ ההרגל שלו הסב לו נזק רוחני.‏ בסופו של דבר נחשפו מעשיו,‏ והוא קיבל את העזרה הנחוצה.‏ כמובן,‏ כולנו לא־מושלמים.‏ אך אם נתחיל לטפח גישה ביקורתית או להצדיק התנהגות פסולה במקום לבקש מחילה ועזרה מאלוהים,‏ הדבר יעיד על כך שלבנו כבר התחיל להתקשות.‏ מ16.‏06 ב׳:‏5,‏ 6

מאזיניו של ישוע היו מודאגים מדברים שלא היו צריכים להטרידם.‏ ישוע אמר להם לחדול מכך,‏ ובצדק.‏ דאגות מיותרות,‏ אפילו לגבי דברים לגיטימיים,‏ עלולות לגרום לפרט להיות חצוי ולהסיח את דעתו מהדברים החשובים יותר בחיים – הדברים הרוחניים.‏ מתוך דאגתו הרבה לתלמידיו הזהיר אותם ישוע ארבע פעמים בדרשת ההר מפני נטייה מסוכנת זו (‏מתי ו׳:‏27,‏ 28,‏ 31,‏ 34‏)‏.‏ ישוע ידע היטב מה הם הצרכים היומיומיים של האדם.‏ הוא גם ידע באילו תנאים קשים יחיו תלמידיו מאות שנים מאוחר יותר ”‏באחרית הימים”‏,‏ תקופה של ”‏עתות משבר קשות להתמודדות”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏1‏)‏.‏ בין התנאים הללו הפוקדים רבים בימינו נמנים אבטלה,‏ אינפלציה,‏ מחסור במזון ועוני מחפיר.‏ עם זאת,‏ ישוע ציין ש”‏הנפש חשובה מן המזון,‏ והגוף חשוב מן הלבוש”‏.‏ מ16.‏07 א׳:‏8,‏ 9

אילו מילאנו את כל דרישות יהוה בצורה מושלמת,‏ היינו ראויים לטובו.‏ אך איננו עומדים בדרישותיו.‏ המלך החכם שלמה כתב:‏ ”‏אין צדיק בארץ,‏ אשר יעשה טוב ולא יחטא”‏ (‏קהלת ז׳:‏20‏)‏.‏ השליח פאולוס אמר דברים דומים:‏ ”‏הכול חטאו ואין הם מגיעים לרמת כבודו של אלוהים”‏,‏ ו”‏השכר שמשלם החטא הוא מוות”‏ (‏רומ׳ ג׳:‏23;‏ ו׳:‏23א‏)‏.‏ לפיכך כולנו ראויים למוות.‏ אולם יהוה ביטא את אהבתו כלפי בני האדם החוטאים במעשה חסד שאין שני לו.‏ הוא שלח לכדור הארץ את ”‏בנו יחידו”‏,‏ מתנתו הגדולה מכול,‏ כדי למות למעננו (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ משום כך כתב פאולוס שישוע ”‏מעוטר כעת בעטרת כבוד והדר על שסבל מוות;‏ בחסד אלוהים הוא טעם מוות למען הכול”‏ (‏עב׳ ב׳:‏9‏)‏.‏ אם כן,‏ ”‏המתנה שמעניק אלוהים היא חיי עולם באמצעות המשיח ישוע אדוננו”‏ (‏רומ׳ ו׳:‏23ב‏)‏.‏ מ16.‏07 ג׳:‏3,‏ 4

הנישואין ממלאים תפקיד חשוב בחיים.‏ אם נדע מה מקורו של מוסד הנישואין ומהי מטרתו,‏ נוכל לפתח השקפה נכונה לגביו ונדע איך להפיק את מלוא היתרונות מקשר הנישואין.‏ לאחר שברא אלוהים את אדם הראשון,‏ הוא הביא אליו את בעלי החיים כדי שייתן להם שמות.‏ אולם ”‏לאדם לא [‏נמצא]‏ עזר כנגדו”‏.‏ לכן אלוהים הפיל עליו תרדמה,‏ לקח ממנו את אחת מצלעותיו ויצר ממנה אישה.‏ לאחר מכן הוא הביא אותה לאדם (‏בר׳ ב׳:‏20–24‏)‏.‏ מכאן שאלוהים כונן את מוסד הנישואין.‏ ישוע אמר שהיה זה יהוה אשר הכריז:‏ ”‏יעזוב איש את אביו ואת אמו וידבק באשתו ויהיו שניהם לבשר אחד”‏ (‏מתי י״ט:‏4,‏ 5‏)‏.‏ כאשר ברא אלוהים את האישה הראשונה מצלע האדם,‏ הדבר המחיש לזוג הראשון עד כמה קרוב צריך להיות הקשר ביניהם.‏ לא הוזכרה האפשרות להתגרש או לשאת בן זוג נוסף.‏ מ16.‏08 א׳:‏1,‏ 2

ישוע הרבה לדבר עם אנשים על המלכות.‏ לדוגמה,‏ הוא ניהל שיחה ערה ופורה עם אישה ליד באר יעקב בקרבת העיר סיכר (‏יוח׳ ד׳:‏5–30‏)‏.‏ הוא גם שוחח עם מתי (‏לוי)‏ שהיה מוכס,‏ ומתי נענה להזמנתו של ישוע להפוך לתלמידו.‏ מתי ואחרים הקשיבו לדברים שנשא ישוע במשתה שנערך בביתו של מתי (‏מתי ט׳:‏9;‏ לוקס ה׳:‏27–39‏)‏.‏ במקרה אחר דיבר ישוע בצורה ידידותית עם נתנאל,‏ אשר החזיק בהשקפה שלילית על אנשי נצרת.‏ אולם נתנאל היה מוכן לשנות את דרך חשיבתו.‏ הוא החליט לבחון את תורתו של ישוע הנצרתי (‏יוח׳ א׳:‏46–51‏)‏.‏ אם כן,‏ יש לנו סיבות טובות ללמד מבשרים חדשים לשוחח עם אנשים באופן ידידותי ונינוח.‏ אין ספק שהמבשרים שאנו עוזרים להם ישמחו לראות את ישרי הלב מגיבים בחיוב להתעניינות אישית ומילים אדיבות.‏ מ16.‏08 ד׳:‏7–9

כאשר בני הזוג מתמודדים לאורך זמן עם בעיות נישואין קשות,‏ ייתכן שאחד מהם או שניהם ישקלו פירוד או גירושין.‏ פירוד מבן הזוג לנישואין אינו עניין שיש להקל בו ראש.‏ אף שהפירוד עשוי להיראות הפתרון לבעיות קשות בנישואין,‏ במקרים רבים הוא יוצר בעיות נוספות.‏ לאחר שציטט את דברי אלוהים,‏ לפיהם על האיש לעזוב את אביו ואת אמו ולדבוק באשתו,‏ הוסיף ישוע:‏ ”‏מה שחיבר אלוהים תחת עול אחד אל יפריד האדם”‏ (‏מתי י״ט:‏3–6;‏ בר׳ ב׳:‏24‏)‏.‏ משמע הדבר שאל לבעל או לאישה ’‏להפריד את מה שחיבר אלוהים’‏.‏ יהוה רואה בנישואין קשר שנועד להימשך לכל החיים (‏קור״א ז׳:‏39‏)‏.‏ אם בני הזוג יזכרו שכולנו ניתן דין וחשבון לאלוהים על מעשינו,‏ הם יתאמצו בכל מאודם לפתור בעיות מהר ככל האפשר בטרם הן יחמירו.‏ מ16.‏08 ב׳:‏10,‏ 11

אויבינו עלולים לתקוף אותנו במועד בלתי צפוי לחלוטין ולהכות בנו כשאנו פגיעים ביותר.‏ לכן עלינו תמיד לשמור על ערנות.‏ מן המילים ”‏אל תניח לרע להתגבר עליך”‏ עולה שאנו באמת יכולים לגבור על הרע.‏ נוכל לעשות כן אם לא נחדל להילחם בו.‏ בניגוד לכך,‏ השטן,‏ עולמו המרושע ונטיות בשרנו החוטא יכריעו אותנו אם נפסיק לעמוד על המשמר ונחדל להיאבק.‏ לעולם אל תיתן לשטן לגרום לך להתייאש ולוותר (‏פט״א ה׳:‏9‏)‏.‏ מי ששרויים במאבק צריכים תמיד לזכור מדוע הם נאבקים.‏ כדי להשביע את רצון אלוהים ולזכות בברכתו,‏ עליהם לנצור בשכלם את הכתוב בעברים י״א:‏6‏:‏ ”‏הקרב [‏אל אלוהים]‏ חייב להאמין שהוא קיים ושהוא גומל למחפשים אותו בשקידה”‏.‏ הפועל היווני שתורגם כ’‏לחפש בשקידה’‏ מצביע על מאמץ מרוכז ואינטנסיבי (‏מה״ש ט״ו:‏17‏)‏.‏ מ16.‏09 ב׳:‏4,‏ 5

דבר־אלוהים מספק הדרכה מעשית שיכולה לסייע לנו להחליט החלטות נבונות שיסבו כבוד לאלוהים.‏ בנושא הלבוש יש מקום להעדפות אישיות.‏ לכל אדם יש טעם אחר ומצב כלכלי שונה.‏ אך בגדינו צריכים תמיד להיות מסודרים,‏ נקיים,‏ צנועים,‏ מתאימים לנסיבות ומקובלים באזורנו.‏ יש להודות שאין זה תמיד קל להחליט החלטות מאוזנות ושקולות בהתחשב בכל הגורמים.‏ חנויות רבות משווקות את סגנונות האופנה הפופולאריים,‏ ולכן לעיתים יש להשקיע זמן ומאמצים נוספים כדי למצוא חצאיות,‏ שמלות,‏ חולצות,‏ חליפות ומכנסיים צנועים שאינם צמודים מדי.‏ אולם אחינו לאמונה ודאי יוקירו את מאמצינו הכנים למצוא בגדים יפים והולמים.‏ הסיפוק שנחוש מכך שאנו נותנים הלל לאבינו השמימי האוהב יעלה פי כמה וכמה על כל ויתור שנעשה כדי להתלבש באופן שמסב לו כבוד.‏ מ16.‏09 ג׳:‏15,‏ 16

הואיל ולילדים יש דמיון פורה,‏ עליכם כהורים להרבות להשתמש בדוגמאות כשאתם מלמדים אותם.‏ דוגמאות יעילות יכולות לחזק את אמונתו של הילד בדיוקו של המקרא.‏ לדוגמה,‏ תנו דעתכם לכתוב בפסוק היומי.‏ כיצד תוכיחו לו שפסוק זה נכתב ברוח אלוהים?‏ במקום פשוט לציין עובדות,‏ מדוע שלא תגרו את דמיונו של הילד?‏ אמרו לו שאיוב חי זמן רב לפני שהיו טלסקופים וחלליות.‏ תפקידו של הילד יהיה להראות עד כמה קשה היה לאחרים להאמין שעצם גדול מאוד,‏ כמו כדור הארץ,‏ יכול לרחף מבלי להיתמך על דבר.‏ הילד ישתמש בכדור או באבן כדי להמחיש את העובדה שעצמים בעלי מסה צריכים להיתמך על משהו.‏ שיעור זה ימחיש לו שיהוה דאג לתעד במקרא עובדות מסוימות זמן רב לפני שבני האדם הוכיחו את אמיתותן (‏נחמ׳ ט׳:‏6‏)‏.‏ מ16.‏09 ה׳:‏9,‏ 12

האמונה כרוכה בהרבה יותר מהבנה שכלית של מטרת אלוהים.‏ היא כוח מניע רב־עוצמה הדוחק באדם לנהוג בהתאם לרצון אלוהים.‏ האמונה באמצעי הישועה שמאת אלוהים מניעה את האדם המאמין לחלוק עם הזולת את הבשורה הטובה.‏ כדי שתתממש תקוותנו לחיות לנצח בעולם החדש של אלוהים,‏ עלינו לרכוש אמונה ולשמור על חוסנה.‏ כפי שצמח זקוק למים,‏ כך אמונתנו זקוקה להזנה.‏ בשונה מצמח מלאכותי,‏ צמח חי משתנה עם הזמן.‏ צמח חי נובל אם הוא אינו מקבל מספיק מים,‏ אך הוא משגשג אם הוא מקבל אספקה קבועה של מים.‏ אם צמח בריא לא יקבל כמות מספקת של מים,‏ בסופו של דבר הוא ימות.‏ אותו הדבר נכון לגבי אמונתנו.‏ אם נזניח אותה,‏ היא תדעך ותמות (‏לוקס כ״ב:‏32;‏ עב׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ אולם אם נטפח היטב את אמונתנו,‏ היא תמשיך לחיות ו’‏לגדול’‏,‏ וכתוצאה מכך נהיה ”‏בריאים באמונה”‏ (‏תסל״ב א׳:‏3;‏ טיט׳ ב׳:‏2‏)‏.‏ מ16.‏10 ד׳:‏4,‏ 5

לאחר שהוגלו דניאל ורעיו,‏ הבבלים לימדו אותם את ’‏לשון הכשדים’‏ בניסיון לגרום להם להיטמע בתרבותם.‏ כמו כן,‏ הסריס שהופקד על חינוכם העניק להם שמות בבליים (‏דנ׳ א׳:‏3–7‏)‏.‏ השם שניתן לדניאל נגזר משמו של בֵּל,‏ ראש אלילי בבל.‏ המלך נבוכדנאצר כנראה רצה להחדיר לדניאל את הרעיון שהאל הבבלי הביס את יהוה אלוהיו (‏דנ׳ ד׳:‏5‏)‏.‏ אף־על־פי שהוגשו לדניאל מעדני המלך,‏ הוא גמל בלבו שלא ’‏להתגאל’‏,‏ או להיטמא,‏ מהם (‏דנ׳ א׳:‏8‏)‏.‏ תודות לכך שהוא לא חדל ללמוד את ה”‏ספרים”‏ הקדושים בשפת אמו,‏ הוא שמר על בריאותו הרוחנית בארץ זרה (‏דנ׳ ט׳:‏2‏)‏.‏ בחלוף כ־70 שנה מהגלייתו לבבל,‏ הוא עדיין נודע בשמו העברי (‏דנ׳ ה׳:‏13‏)‏.‏ מ16.‏10 ב׳:‏7,‏ 8

ישוע מינה את ”‏העבד הנאמן”‏ להיות האפיק היחיד שמספק מזון רוחני (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏ ישוע המשיח,‏ ממעמדו המפואר,‏ משתמש מאז 1919 באותו עבד כדי לעזור לתלמידיו להבין את ספרו של אלוהים ולפעול על־פי הדרכותיו.‏ כשאנו מצייתים להנחיות המצויות במקרא,‏ אנו תורמים לטוהר,‏ לשלום ולאחדות של הקהילה.‏ מוטב שכל אחד ישאל את עצמו:‏ ’‏האם אני נאמן לאפיק שבו משתמש כיום ישוע?‏’‏ דברו הכתוב של יהוה חושף בפנינו את חלקו השמימי של ארגונו.‏ לדוגמה,‏ יחזקאל הנביא קיבל חזון ובו ראה את חלקו השמימי של ארגון אלוהים בדמות מרכבה שמימית (‏יח׳ א׳:‏4–28‏)‏.‏ המשיח והמלאכים הקדושים עומדים להשמיד את העולם המרושע הזה,‏ ומרכבתו של יהוה ממשיכה לנוע לעבר הצדקת ריבונותו וקידוש שמו!‏ מ16.‏11 ג׳:‏9,‏ 10

בדומה לתלמידיו הקדומים של ישוע גם אנו מתאספים יחדיו כדי ללמוד ולהתעודד (‏קור״א י״ד:‏31‏)‏.‏ אפילו משרתי אלוהים מנוסים זקוקים לעידוד.‏ תן דעתך ליהושע.‏ הוא שירת את אלוהים בנאמנות שנים רבות.‏ אך יהוה ביקש ממשה לעודד אותו באמרו:‏ ”‏צו את יהושע וחזקהו ואמצהו,‏ כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה”‏ (‏דב׳ ג׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏ יהושע עמד ליטול לידיו אחריות עצומה – להנהיג את בני ישראל בכיבוש הארץ המובטחת.‏ הוא עתיד היה להתמודד עם מכשולים ולנחול לפחות תבוסה צבאית אחת (‏יהו׳ ז׳:‏1–9‏)‏.‏ אין פלא שיהושע היה זקוק לעידוד וחיזוק!‏ אם כן,‏ הבה נעודד באופן אישי את זקני־הקהילה,‏ לרבות משגיחי הנפה,‏ העמלים בחריצות כדי לדאוג לעדר אלוהים (‏תסל״א ה׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ מ16.‏11 א׳:‏12,‏ 13

תלמידי המקרא הבינו שאין זה מספיק להודיע לבני משפחה,‏ ידידים קרובים וחברי הכנסייה על עמדתם באשר לדתות הכזב.‏ העולם כולו צריך היה להיווכח בָּאמת באשר לבבל הגדולה – שהיא זונה דתית!‏ לכן בין דצמבר 1917 לתחילת 1918 הפיצו בקנאות תלמידי המקרא,‏ אשר מנו אז אלפים בודדים,‏ 000,‏000,‏10 עותקים של העלון ”‏נפילת בבל”‏ – שהיווה כתב אישום נוקב נגד הנצרות.‏ כצפוי אנשי הכמורה רתחו מזעם.‏ אולם תלמידי המקרא לא נרתעו,‏ אלא המשיכו לבצע פעילות חשובה זו.‏ הם היו נחושים לציית ”‏לאלוהים כשליט ולא לבני אדם”‏ (‏מה״ש ה׳:‏29‏)‏.‏ מה נוכל להסיק מכך?‏ משיחיים אלה לא השתעבדו לבבל הגדולה כלל וכלל במרוצת המלחמה,‏ אלא החלו להשתחרר מאחיזתה ועזרו לאחרים לעשות כן.‏ מ16.‏11 ה׳:‏2,‏ 4

יש החושבים שמדובר כאן בניגוד בין המשיחיים לבין מי שאינם משיחיים.‏ אולם פאולוס כתב אל ”‏כל אהובי אלוהים ברומא הקרואים להיות קדושים”‏ (‏רומ׳ א׳:‏7‏)‏.‏ לפיכך הוא הציג את הניגוד בין משיחיים שהתהלכו על־פי הבשר לבין משיחיים שהתהלכו על־פי הרוח.‏ הוא קשר בין אורח חיים ”‏לפי הבשר”‏ לבין ”‏תאוות החטא”‏ ה’‏פועלות באיברי’‏ הגוף (‏רומ׳ ז׳:‏5‏)‏.‏ מכאן שכאשר דיבר פאולוס על מי ש”‏ממקדים את מחשבותיהם במה ששייך לבשר”‏,‏ הוא התייחס למי שנשלטים על־ידי תאוות ונטיות האופייניות לאנשים לא־מושלמים.‏ הם בדרך כלל פועלים על־פי תאוותיהם,‏ תשוקותיהם ודחפיהם המיניים או האחרים.‏ מ16.‏12 ב׳:‏5,‏ 7

חלק מהדאגות נובעות מטעויות העבר של האדם או כישלונותיו.‏ לעיתים חש דוד המלך ש’‏עוונותיו עברו ראשו’‏,‏ ואמר:‏ ”‏שָאַגְתי מנהמת לבי”‏ (‏תהל׳ ל״ח:‏4,‏ 5,‏ 9,‏ 19‏)‏.‏ מה היה קו הפעולה הנבון במצב זה?‏ כיצד פעל דוד?‏ הוא בטח ברחמיו ובסלחנותו של יהוה (‏תהל׳ ל״ב:‏2,‏ 3,‏ 5‏)‏.‏ לעיתים אולי תיתקף דאגות באשר להווה.‏ לדוגמה,‏ בתקופה שכתב דוד את מזמור נ״ה‏,‏ נשקפה סכנה לחייו (‏תהל׳ נ״ה:‏3–6‏)‏.‏ בכל זאת,‏ הוא לא נתן לדאגותיו למוטט את ביטחונו ביהוה.‏ דוד שטח בפני אלוהים את בעיותיו בתפילות עזות,‏ אך הוא גם הבין שחיוני לנקוט צעדים מעשיים כדי להתמודד עם מקור הדאגות (‏שמ״ב ט״ו:‏30–34‏)‏.‏ למד מדוגמתו של דוד.‏ במקום לתת לדאגות להכריע אותך,‏ נקוט כל צעד שאתה מסוגל כדי להתמודד עם המצב,‏ ואחרי כן הותר בלב שלם את העניינים בידי יהוה.‏ מ16.‏12 ג׳:‏14,‏ 15

דוד היה מוכן לקבל תיקון מנתן הנביא ששימש כנציג יהוה.‏ בנוסף,‏ דוד התפלל ליהוה,‏ התוודה על חטאיו והביע את רצונו העז לזכות שוב בחסדו (‏תהל׳ נ״א:‏3–19‏)‏.‏ דוד לא הניח לאשמה לשתק אותו,‏ אלא למד מטעויותיו.‏ הוא מעולם לא חזר על אותם חטאים חמורים.‏ לבסוף הוא מת כאדם נאמן,‏ ונאמנותו חקוקה בזיכרונו של יהוה (‏עב׳ י״א:‏32–34‏)‏.‏ מה אנו למדים מדוגמתו של דוד?‏ אם ביצענו חטא חמור,‏ עלינו להתחרט מעומק הלב ולבקש את מחילתו של יהוה.‏ עלינו להתוודות בפניו על חטאינו (‏יוח״א א׳:‏9‏)‏.‏ אנו גם צריכים לפנות לזקני־הקהילה היכולים להושיט לנו עזרה רוחנית (‏יעקב ה׳:‏14–16‏)‏.‏ אם נפעל על־פי הדרך שקבע יהוה,‏ נַראה שאנו בוטחים בהבטחתו לרפא אותנו ולסלוח לנו.‏ לאחר מכן מן התבונה שנלמד מטעויותינו,‏ נמשיך הלאה בשירות יהוה ונביט אל העתיד בביטחון (‏עב׳ י״ב:‏12,‏ 13‏)‏.‏ מ17.‏01 א׳:‏13,‏ 14

מה מאפיין עזות מצח?‏ אדם הנוהג בעזות מצח עושה דבר מה שאין בסמכותו לעשות,‏ וזאת מתוך פזיזות או חוצפה.‏ בשל החטא התורשתי,‏ כולנו לעיתים מגלים עזות מצח.‏ אך כפי שממחישה דוגמתו של שאול המלך,‏ אם אנו עושים לנו להרגל לפעול בעזות מצח,‏ במוקדם או במאוחר נפגע קשות ביחסינו עם אלוהים.‏ בתהלים קי״ט:‏21 נאמר על יהוה:‏ ”‏גָעַרְתָ זדים”‏,‏ כלומר יהוה גוער בעזי המצח.‏ מדוע הוא עושה כן?‏ מעשים הנובעים מעזות מצח חמורים יותר מטעויות הנעשות בתום לב.‏ ראשית,‏ כשאנו נוהגים בחוסר צניעות,‏ אנו מגלים חוסר כבוד כלפי יהוה,‏ ריבוננו הצודק.‏ שנית,‏ אם אנו חורגים מסמכותנו,‏ קרוב לוודאי שיהיו לנו חיכוכים עם אחרים (‏מש׳ י״ג:‏10‏)‏.‏ שלישית,‏ כאשר מעשים אלה נחשפים,‏ ודאי נחוש נבוכים ואף מושפלים (‏לוקס י״ד:‏8,‏ 9‏)‏.‏ אם ננהג בעזות מצח,‏ יהיו לכך השלכות מרות.‏ כפי שמלמדים כתבי־הקודש,‏ צניעות היא תמיד קו הפעולה הנכון.‏ מ17.‏01 ג׳:‏4,‏ 5

אדם הראשון כבר לא היה מושלם ולא יכול היה לשקף את תכונותיו של אלוהים בצורה מושלמת.‏ הוא לא רק איבד את העתיד הנפלא שיכול היה להיות מנת חלקו,‏ אלא גם הוריש לילדיו חוסר שלמות,‏ חטא ומוות (‏רומ׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ הוא שלל מצאצאיו את האפשרות לחיות לנצח.‏ בנוסף,‏ אדם וחוה,‏ וכן צאצאיהם,‏ לא יכלו להביא לעולם ילדים מושלמים.‏ לאחר שהשטן הדיח את אדם וחוה למרוד באלוהים,‏ הוא המשיך להתעות את האנושות,‏ והוא עושה כן עד ימינו (‏יוח׳ ח׳:‏44‏)‏.‏ למרות כל מה שאירע,‏ אלוהים ממשיך לאהוב את בני האדם.‏ על אף מרדם של אדם וחוה,‏ יהוה רוצה שהאנושות תיהנה מיחסים טובים עמו.‏ הוא אינו חפץ במותו של איש (‏פט״ב ג׳:‏9‏)‏.‏ לכן מייד לאחר המרד,‏ אלוהים פעל כדי לאפשר לבני האדם לשקם את ידידותם עמו ובה בעת המשיך לדבוק באמות הצדק שלו (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ מ17.‏02 א׳:‏12–14

ככל שנחפש את הטוב באחרים כדוגמת אלוהינו,‏ תגבר הערכתנו לתפקיד שאנו ממלאים בשירות יהוה.‏ במקום לחפש את אור הזרקורים או לנסות לנהל את העניינים,‏ נבקש בצניעות את עצתם של אחרים ונשמע בקולם.‏ כמו כן,‏ נשמח בשמחתם של אחרים כאשר הם מקבלים זכויות ונהלל את יהוה על כך שהוא מברך את ”‏כל אגודת [‏אחינו]‏ ברחבי העולם”‏ (‏פט״א ה׳:‏9‏)‏.‏ נוכל לטפח שיקול דעת בריא אם נעשה לנו להרגל לבחון מצבים מנקודת מבטו של יהוה.‏ אם נתמיד ללמוד את המקרא באופן אישי,‏ להתפלל וליישם את הנלמד,‏ נחדד בהדרגה את מצפוננו (‏טימ״א א׳:‏5‏)‏.‏ המקרא גם מורה לנו להציב את טובתם של אחרים לפני טובתנו האישית.‏ אם נמלא את חלקנו,‏ יהוה מבטיח שהוא ’‏ישלים את הכשרתנו’‏ ויסייע לנו לטפח צניעות ותכונות משיחיות אחרות (‏פט״א ה׳:‏10‏)‏.‏ מ17.‏01 ד׳:‏17,‏ 18

בני אמונתנו ללא ספק ראויים לכבוד,‏ בעיקר זקני־הקהילה המשמשים כמובילי הדרך.‏ אנו מכבדים את האחים הללו,‏ ללא תלות בלאום שלהם,‏ בהשכלתם,‏ במעמדם החברתי ובמצבם הכלכלי.‏ המקרא מכנה אותם ”‏מתנות בבני אדם”‏,‏ ואלוהים העניק להם תפקיד מפתח במילוי צורכי משרתיו (‏אפ׳ ד׳:‏8‏)‏.‏ חשוב על זקני־הקהילה,‏ משגיחי הנפה,‏ חברי ועד הסניף וחברי הגוף המנהל.‏ אחינו ואחיותינו בני המאה הראשונה לספירה רחשו כבוד עמוק למי שנתמנו למובילי הדרך בקרבם,‏ וגם אנו חשים כך כלפי מובילי הדרך בקרבנו.‏ איננו מאלילים נציגים בולטים של הקהילה המשיחית או מתנהגים לידם כאילו אנו נמצאים בקרבת מלאכים.‏ עם זאת,‏ אנו מכבדים את האחים הללו על עבודתם הקשה ועל ענוותם (‏קור״ב א׳:‏24;‏ ההת׳ י״ט:‏10‏)‏.‏ מ17.‏03 א׳:‏13

איזה הבדל תהומי ניכר בין ישוע לבין הורדוס אגריפס הראשון שנעשה למלכהּ של יהודה.‏ במהלך מפגן דיפלומטי לבש הורדוס ”‏בגדי מלכות”‏.‏ קהל מעריציו קרא בקול:‏ ”‏זהו קול של אל ולא של אדם!‏”‏ הורדוס ודאי התענג על תהילה זו.‏ אולם ”‏מייד הכה אותו מלאך יהוה במחלה,‏ משום שלא נתן את הכבוד לאלוהים;‏ תולעים אכלו את גופו,‏ והוא מת”‏ (‏מה״ש י״ב:‏21–23‏)‏.‏ אין ספק שאיש לא יכול היה להסיק בצורה אובייקטיבית שיהוה בחר בהורדוס לשמש כמנהיג.‏ ישוע,‏ לעומתו,‏ סיפק עדות משכנעת לכך שהוא מונה בידי אלוהים,‏ והוא תמיד פיאר את יהוה כמנהיג העליון של עמו.‏ ישוע לא נועד לשמש כמנהיג לשנים מועטות בלבד.‏ ”‏ניתנה לי כל סמכות בשמיים ובארץ”‏,‏ הוא אמר לאחר תחייתו.‏ ”‏הנה אני אתכם כל הימים עד אחרית הסדר העולמי”‏ (‏מתי כ״ח:‏18–20‏)‏.‏ מ17.‏02 ג׳:‏20,‏ 21