מרס

אחיו למחצה של יפתח גירשו אותו מתוך קנאה ושנאה ושללו ממנו שלא כדין את הירושה שהוא אמור היה לקבל בתור הבן הבכור (‏שופ׳ י״א:‏1–3‏)‏.‏ אך כשהם ביקשו את עזרתו,‏ הוא היה מוכן לסייע להם (‏שופ׳ י״א:‏4–11‏)‏.‏ היה חשוב לו יותר להילחם למען שם יהוה מאשר להתמקד בסכסוכים אישיים.‏ הוא היה נחוש להישאר נאמן ליהוה,‏ והדבר הצמיח תועלת גם לו וגם לאחרים (‏עב׳ י״א:‏32,‏ 33‏)‏.‏ האם נאפשר לדוגמתו של יפתח לגעת ללבנו?‏ אולי קרה לנו שאחים בקהילה אכזבו אותנו או נהגו בנו בצורה לא־הוגנת.‏ אם כן,‏ אל לנו להרשות לקשיים הללו למנוע מאתנו לנכוח באסיפות המשיחיות,‏ לשרת את יהוה או להיות מעורבים לגמרי בפעילויות הקהילה.‏ בדומה ליפתח,‏ גם אנו יכולים להיעזר בעקרונות אלוהים כדי להתעלות מעל נסיבות שליליות ולהמשיך להיות גורם השפעה חיובי (‏רומ׳ י״ב:‏20,‏ 21;‏ קול׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ מ16.‏04 א׳:‏7,‏ 9,‏ 10

עלינו להחזיק מעמד לא לזמן קצר,‏ אלא עד הקץ.‏ חשוב לדוגמה על אונייה שהתהפכה.‏ כדי להינצל צריכים נוסעי האונייה לשחות עד החוף.‏ במצב זה גורלו של אדם שמוותר ומפסיק לשחות מטרים ספורים מהחוף יהיה כגורל אדם שוויתר הרבה לפני כן.‏ באופן דומה,‏ אנו נחושים לגלות כוח עמידה עד שנגיע לעולם החדש.‏ חיינו תלויים בכך.‏ אנו מחקים את גישתו של השליח פאולוס שציין פעמיים:‏ ”‏איננו אומרים נואש”‏ (‏קור״ב ד׳:‏16‏)‏.‏ נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה יסייע לנו להחזיק מעמד עד הקץ.‏ אנו מזדהים עם הדברים הבאים שאמר פאולוס בביטחון ברומים ח׳:‏37–39‏:‏ ”‏אנחנו נוחלים ניצחון מוחלט בעזרתו של זה אשר אהב אותנו.‏ ואני משוכנע שלא המוות ולא החיים ולא מלאכים ולא ממשלות ולא דברים שבהווה ולא דברים שעתידים לבוא ולא כוחות ולא גבהים ולא מעמקים ולא שום בריאה אחרת לא יוכלו להפרידנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע אדוננו”‏.‏ מ16.‏04 ב׳:‏17,‏ 18

בקש מיהוה את החוכמה לזהות מצבים שעלולים לגרום לך להפר את הניטרליות המשיחית שלך ובקש ממנו שיעזור לך להתמודד עמם.‏ אם נגזר עליך מאסר או הוטל עליך עונש אחר בשל עמדתך הנחושה לצד עבודת אלוהים האמיתית,‏ התפלל ליהוה שייתן לך כוח להגן על אמונתך באומץ לב ויעזור לך להחזיק מעמד ברדיפות (‏מה״ש ד׳:‏27–31‏)‏.‏ יהוה יכול לחזק אותך באמצעות דברו.‏ הרהר בפסוקים שיסייעו לך לשמור על ניטרליות בשעת מבחן.‏ למד אותם בעל פה כעת,‏ והם יפיחו בך כוח אם בשלב כלשהו המקרא לא יהיה בהישג ידך.‏ דבר־אלוהים יכול גם לחזק את תקוותך לזכות בברכות שתביא עמה המלכות.‏ תקווה זו חיונית לעמידה איתנה ברדיפות (‏רומ׳ ח׳:‏25‏)‏.‏ בחר בפסוקים המתארים את הברכות שאתה במיוחד מצפה להן,‏ ודמיין את עצמך נהנה מאותן ברכות בגן עדן.‏ מ16.‏04 ד׳:‏14,‏ 15

הכמרים בנצרות אינם מבשרים על מלכות אלוהים.‏ וכשהם מזכירים את המלכות,‏ רבים מהם מתארים אותה כרגש הקיים בלב המאמין (‏לוקס י״ז:‏21‏)‏.‏ הם אינם עוזרים לאנשים להבין שמלכות אלוהים היא ממשלה שמימית שבראשה עומד ישוע המשיח.‏ הם אינם מלמדים שהיא הפתרון לכל בעיות האנושות,‏ ושבקרוב היא תמחה את הרשע מעל פני האדמה (‏ההת׳ י״ט:‏11–21‏)‏.‏ תחת זאת,‏ הם מעדיפים לזכור את ישוע בחג המולד ובחג הפסחא.‏ הם אינם יודעים מה יבצע ישוע בתור השליט החדש של כדור הארץ.‏ הם גם אינם יודעים מאיזה מניע צריך לבשר.‏ אין לבצע פעילות זו על מנת לאסוף כספים ולבנות מבני פאר.‏ אין לסחור בדבר־אלוהים (‏קור״ב ב׳:‏17‏)‏.‏ אל למבשרי הבשורה לבקש להפיק רווחים אישיים מפעילותם (‏מה״ש כ׳:‏33–35‏)‏.‏ מ16.‏05 ב׳:‏7,‏ 8

נניח שאתה נמשך לסגנון לבוש שעלול להפריע לכמה אחים בקהילה.‏ אך אתה יודע שלא קיים חוק מקראי האוסר מפורשות להתלבש כך.‏ כיצד רואה זאת יהוה?‏ השליח פאולוס כתב את העצה הבאה ברוח אלוהים:‏ ”‏הנשים יתקשטו בלבוש הולם המעיד על צניעות ושיקול דעת;‏ לא במקלעות שיער מיוחדות ובזהב או בפנינים או בבגדים יקרים מאוד,‏ אלא.‏.‏.‏ כיאה לנשים המצהירות על מסירות לאלוהים”‏ (‏טימ״א ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ באופן עקרוני ניתן להחיל עצה זו גם על גברים משיחיים.‏ בתור משרתים מוקדשים של יהוה איננו מביאים בחשבון רק את העדפותינו האישיות,‏ אלא גם את ההשפעה שעשויה להיות ללבושנו ולהופעתנו החיצונית על אחרים.‏ צניעות ואהבה מניעות אותנו להתחשב בהשקפותיהם של אחינו לאמונה ולא לפגוע ברגשותיהם (‏קור״א י׳:‏23;‏ פיל׳ ג׳:‏17‏)‏.‏ מ16.‏05 ג׳:‏14

אדם הראשון איבד את מעמדו כבן אלוהים כאשר מרד בבוראו.‏ בכל זאת,‏ במרוצת הדורות היו מבין צאצאי אדם אנשים רבים כ’‏ענן גדול’‏ שבחרו לצדד בריבונות אלוהים (‏עב׳ י״ב:‏1‏)‏.‏ הם נכנעו בענווה לבוראם,‏ ובכך הראו שהם בוחרים בו,‏ ולא בשטן,‏ כאביהם וכיוצרם (‏יוח׳ ח׳:‏44‏)‏.‏ נאמנותם לאלוהים מזכירה לנו את הכתוב בפסוק היומי.‏ כל מי שעובדים כיום את יהוה ברוח ועל־פי האמת משתדלים לשקף את אותה רוח של ענווה וכניעה.‏ הם רואים זאת לזכות לפנות אל יהוה כאל אביהם ולהיכנע לו כיוצרם.‏ האם אתה רואה את עצמך כחומר רך בידי אלוהים ומניח לו לעצב אותך ולהפוך אותך לכלי רצוי בעיניו?‏ האם אתה רואה את כל אחיך ואחיותיך הרוחניים ככלים הנמצאים כמוך בתהליך עיצוב בידי אלוהים?‏ מ16.‏06 א׳:‏2,‏ 3

כיום אנו ניצבים על סף העולם החדש,‏ והאמונה שלנו נבחנת.‏ מן ההכרח שנאמוד את טיב אמונתנו.‏ לדוגמה,‏ אנו יכולים לבחון את השקפתנו על דבריו של ישוע במתי ו׳:‏33‏.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם סדר העדיפויות שלי והחלטותיי מראים שאני באמת מאמין בדברי ישוע?‏ האם אחמיץ אסיפות או אוותר על השירות כדי להגדיל את הכנסתי?‏ כיצד אנהג אם העבודה תיעשה יותר ויותר תובענית?‏ האם אניח לעולם הזה לעצב אותי כרצונו,‏ ואולי אפילו לגרום לי לסטות מהאמת?‏’‏ הנה דוגמה נוספת.‏ חשוב על מצב שבו משרת יהוה אינו דבק באמות המידה המקראיות בתחומים כגון התרועעות חברתית,‏ יחס למנודים או בחירת בילויים.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם יכול להיות שגם אני נוהג כך?‏’‏ אם אנו שמים לב שלבנו מתחיל להתקשות,‏ עלינו לבחון את אמונתנו ללא דיחוי!‏ בחינה עצמית כנה לאור הכתוב בדבר־אלוהים צריכה להיות חלק בלתי נפרד מאורח חשיבתנו.‏ מ16.‏06 ב׳:‏8,‏ 9

משרתי אלוהים הנאמנים עלי אדמות,‏ עדי־יהוה,‏ מהווים ארגון מיוחד במינו.‏ אמת,‏ ארגון זה מורכב מבני אדם לא־מושלמים בעלי מגרעות.‏ אך בזכות רוח קודשו של אלוהים קהילה כלל עולמית זו צומחת ומשגשגת.‏ בתחילת אחרית ימיו של הסדר העולמי הזה בשנת 1914,‏ משרתי אלוהים עלי אדמות היו מעטים יחסית.‏ אולם יהוה בירך את פעילות הבישור שלהם.‏ בעשרות השנים שחלפו מאז למדו מיליוני אנשים חדשים את אמיתות המקרא והפכו לעדי־יהוה.‏ יהוה חזה מראש שיתרחש גידול עצום כזה בנבואה המצוטטת בפסוק היומי והוסיף:‏ ”‏אני,‏ יהוה,‏ בעתה אחישנה”‏.‏ נבואה זו אכן מתגשמת כיום באחרית הימים.‏ ראוי לציין שמספר משרתי אלוהים עלי אדמות כיום גבוה מהאוכלוסייה של מדינות רבות.‏ מ16.‏06 ד׳:‏1,‏ 2

ישוע לא יכול היה להעלות על דעתו שאביו השמימי יספק מזון לציפורים,‏ אך לא ידאג לצרכים הבסיסיים של בני האדם (‏פט״א ה׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אומנם אלוהים לא יניח אוכל על שולחננו,‏ אך הוא יכול לברך את מאמצינו לגדל את המזון הדרוש לנו או להרוויח מספיק כסף כדי לספק את צרכינו היומיומיים.‏ בעתות מחסור הוא עשוי להניע אחרים לחלוק עמנו את מה שיש להם.‏ אף שישוע לא ציין כיצד מוצאים עופות השמיים מקום מחיה,‏ ידוע לנו שיהוה חנן אותם באינסטינקטים וביכולות וסיפק להם חומרים לבניית קנים.‏ בדומה לכך,‏ יהוה יכול לעזור לנו למצוא מקום מגורים ראוי עבור בני משפחתנו.‏ כשאמר ישוע את הכתוב בפסוק היומי,‏ הוא ככל הנראה חשב על כך שהוא עומד להקריב את חייו למען האנושות.‏ (‏השווה לוקס י״ב:‏6,‏ 7‏.‏)‏ ישוע לא מת למען עופות השמיים,‏ אלא למעננו כדי שנוכל לחיות חיי עולם (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ מ16.‏07 א׳:‏11–13

כיצד ירשו כל בני האדם את החטא המוביל למוות?‏ המקרא מסביר:‏ ”‏עקב עבירה של אדם אחד [‏אדם הראשון]‏ מָלַך.‏.‏.‏ המוות”‏ על כל צאצאיו (‏רומ׳ ה׳:‏12,‏ 14,‏ 17‏)‏.‏ למרבה השמחה,‏ אנו יכולים לבחור להשתחרר משלטון החטא.‏ כיצד הדבר אפשרי?‏ בזכות אמונתנו בקורבן הכופר של המשיח,‏ אנו זוכים לחסד יהוה (‏רומ׳ ה׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ אף־על־פי שאנו עדיין אנשים חוטאים,‏ אל לנו לאפשר לחטא לשלוט בחיינו.‏ אם נחטא,‏ נוכל להתפלל ליהוה לסליחת חטאים.‏ משום כך אנו מאפשרים לחסדו של אלוהים למשול בנו.‏ מה נובע מכך?‏ פאולוס הסביר:‏ ”‏חסד אלוהים.‏.‏.‏ מלמדנו לדחות את הרֶשע ואת תאוות העולם ולחיות ביישוב הדעת,‏ בצדקה ובמסירות לאלוהים בסדר העולמי הנוכחי”‏ (‏טיט׳ ב׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ מ16.‏07 ג׳:‏5,‏ 6

כאשר בחרו אדם וחוה לנצל לרעה את מתת הבחירה החופשית ולהמרות את פי יהוה,‏ הם הביאו אסון על קשר הנישואין שלהם.‏ ”‏הנחש הקדמוני”‏,‏ כלומר השטן,‏ הטעה את חוה וגרם לה להאמין שאכילת פרי ”‏עץ הדעת טוב ורע”‏ תקנה לה ידע מיוחד שיאפשר לה להחליט מה טוב ומה רע.‏ היא פעלה בלי להיוועץ בבעלה,‏ צעד שהעיד על חוסר כבוד כלפי ראשותו.‏ במקום לציית לאלוהים,‏ אדם אכל את הפרי שחוה נתנה לו (‏ההת׳ י״ב:‏9;‏ בר׳ ב׳:‏9,‏ 16,‏ 17;‏ ג׳:‏1–6‏)‏.‏ כשהיה על אדם לתת דין וחשבון לאלוהים,‏ הוא האשים את אשתו.‏ חוה הטילה את האשמה על הנחש אשר הוליך אותה שולל (‏בר׳ ג׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ היו אלה תירוצים עלובים שלא היה בהם כדי להצדיק את מעשיהם!‏ מאחר שאדם וחוה המרו את פי יהוה,‏ הם הפכו בעיניו למורדים הראויים לגזר דין מוות.‏ הדבר משמש עבורנו כאזהרה!‏ כדי להצליח בנישואין,‏ על כל אחד מבני הזוג לשאת באחריות אישית למעשיו ולציית ליהוה.‏ מ16.‏08 א׳:‏1,‏ 4,‏ 5

אחד הגורמים לבעיות בנישואין הוא ציפיות לא־מציאותיות.‏ כאשר מתנפצים החלומות על נישואין מאושרים,‏ האדם עלול לחוש מאוכזב,‏ מרומה או ממורמר.‏ הבדלים במבנה הרגשי ובחינוך שכל אחד מבני הזוג קיבל יכולים ליצור חילוקי דעות.‏ כמו כן,‏ אי־הסכמות עשויות להתעורר על רקע ניהול כספים,‏ יחסים עם החם והחמות או גידול ילדים.‏ אולם רובם המכריע של הזוגות המשיחיים מוצאים לכל הבעיות הללו פתרונות המקובלים על שני הצדדים מפני שהם נשענים על הדרכתו של אלוהים,‏ והדבר ראוי לשבח.‏ זוגות משיחיים החווים בעיות קשות בנישואין צריכים לבקש את עזרתם של זקני־הקהילה.‏ אחים מנוסים אלה יכולים לסייע לזוגות נשואים ליישם את העצות שבדבר־אלוהים.‏ כדי לפתור בעיות בנישואין,‏ עלינו להתפלל ליהוה שיעניק לנו מרוחו ויסייע לנו ליישם את עקרונות המקרא ולגלות את פרי הרוח (‏גל׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ מ16.‏08 ב׳:‏11–13

לישוע היה פרק זמן מוגבל למלא את שירותו.‏ למרות זאת,‏ הוא הקדיש מזמנו לטיפוח התעניינותם של מי שנענו לבשורה הטובה.‏ למשל,‏ ישוע לימד קהל מתוך סירה ששימשה עבורו כמעין במה.‏ במקרה זה הוא חולל נס וגרם לפטרוס ללכוד שלל גדול של דגים.‏ לאחר מכן הוא אמר לו את דברי הפסוק היומי.‏ איזו השפעה הייתה לדבריו ולמעשיו של ישוע?‏ הכתוב מציין שפטרוס ועמיתיו ”‏עזבו את הכול והלכו [‏אחרי ישוע]‏”‏ (‏לוקס ה׳:‏1–11‏)‏.‏ נקדימון,‏ חבר בסנהדרין,‏ התעניין בתורתו של ישוע.‏ הוא רצה לדעת עוד אבל פחד ממה שיאמרו אחרים אם יראו אותו מדבר עם ישוע.‏ אך ישוע גילה גמישות והיה מוכן לנדב מזמנו;‏ הוא נפגש עם נקדימון בשעות הלילה הרחק מעיני ההמונים (‏יוח׳ ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ בן אלוהים הקדיש מזמנו לחיזוק אמונתם של אחרים.‏ גם אנו צריכים להתאמץ לערוך ביקורים חוזרים ולנהל תוכניות שיעורי מקרא עם המעוניינים.‏ מ16.‏08 ד׳:‏10,‏ 11

כדי להיות צנועים,‏ עלינו לפתח הערכה עצמית מאוזנת,‏ במיוחד כשאנו חושבים על הטוהר והקדושה של יהוה,‏ שהרי אנו תלויים בו לגמרי כמקור ההדרכה הטוב ביותר.‏ בנוסף,‏ כדי להיות צנועים עלינו גם לגלות כבוד כלפי רגשותיהם ודעותיהם של אחרים.‏ לפיכך אנו ’‏מצניעים לכת עם אלוהינו’‏ כאשר אנו מתאימים את חיינו לסטנדרטים הנעלים שלו ומגלים כבוד כלפי רגשות הזולת.‏ לבושנו צריך לשדר לאחרים בבירור שאנו משרתי יהוה.‏ אחינו ואחיותינו לאמונה,‏ וכן האנשים ככלל,‏ צריכים לקבל את הרושם שאנו מייצגים נכונה את אלוהינו רב־הצדקה.‏ יש לו סטנדרטים גבוהים,‏ ואנו שמחים לשקף אותם.‏ אחים ואחיות שהופעתם והתנהגותם הטובה מושכות את ישרי הלב למסר המקראי מציל החיים,‏ ראויים לשבח ומסבים כבוד ושמחה ליהוה.‏ מ16.‏09 ג׳:‏18–20

יעקב נאבק בנחישות והראה שהוא לא מוכן לוותר!‏ (‏בר׳ ל״ב:‏25–27‏)‏ בסופו של דבר הוא זכה לגמול על התמדתו.‏ שמו שונה לישראל (‏שפירושו ”‏שׂרה [‏נאבק בהתמדה]‏ עם אלוהים”‏)‏.‏ יעקב קיבל גמול גדול שגם אנו חפצים בו – הוא שימח את לב יהוה וזכה בברכתו.‏ גם רחל,‏ אשתו האהובה של יעקב,‏ השתוקקה לראות כיצד יגשים יהוה את הבטחתו לברך את צאצאי בעלה.‏ אך לא היו לה ילדים.‏ בימיה מצבה נתפס כאסון נוראי.‏ מניין שאבה רחל את הכוחות הרגשיים והגופניים כדי להמשיך להתמודד עם נסיבות מייאשות שהיו מעבר לשליטתה?‏ היא מעולם לא איבדה תקווה.‏ תחת זאת,‏ היא התמידה במאבק והתפללה בעוצמה רבה.‏ יהוה שמע את התחינות ששטחה בפניו רחל,‏ ולימים הוא בירך אותה בילדים (‏בר׳ ל׳:‏8,‏ 20–24‏)‏.‏ מ16.‏09 ב׳:‏6,‏ 7

חשוּב במיוחד שההורים ימחישו לילדיהם את ערכם המעשי של עקרונות המקרא (‏תהל׳ א׳:‏1–3‏)‏.‏ ישנן דרכים רבות לעשות כן.‏ לדוגמה,‏ תוכלו לבקש מהילדים לדמיין שהם עוברים לאי נידח וצריכים לבחור כמה אנשים שיגורו אתם שם.‏ לאחר מכן שאלו:‏ ”‏אילו תכונות צריכות לאפיין כל אדם כדי שכל חברי הקבוצה יחיו בשלום ויסתדרו זה עם זה?‏”‏ שוחחו עם הילדים גם על העצות הנבונות המצויות בגלטים ה׳:‏19–23‏.‏ תרגיל זה ילמד את הילדים שני לקחים חשובים.‏ ראשית,‏ הסטנדרטים של אלוהים תורמים לשלום אמיתי ולהרמוניה.‏ שנית,‏ באמצעות ההכשרה שמספק לנו יהוה כיום,‏ הוא עוזר לנו להיערך לחיים בעולם החדש (‏יש׳ נ״ד:‏13;‏ יוח׳ י״ז:‏3‏)‏.‏ בחרו חוויה מתוך הפרסומים המבליטה את הלקחים הללו.‏ תוכלו לספר חוויה מהמדור ”‏בכוחו של המקרא לשנות חיים”‏ שבכתב העת המצפה.‏ מ16.‏09 ה׳:‏13,‏ 14

אף שאנו עסוקים מאוד,‏ כולנו צריכים להקצות זמן ללימוד האישי ולתוכנית הרוחנית המשפחתית (‏אפ׳ ה׳:‏15‏)‏.‏ אולם מטרתנו היא לא רק לקרוא מספר מסוים של עמודים או להכין תשובות לאסיפות.‏ אנו רוצים לאפשר לדבר־אלוהים לחדור ללבנו ולחזק את אמונתנו.‏ במהלך הלימוד עלינו למצוא את האיזון בין דאגה לצורכי הזולת לבין דאגה לצרכים הרוחניים שלנו (‏פיל׳ א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ עלינו לזכור שכאשר אנו מתכוננים לשירות,‏ לאסיפות או לנאום,‏ איננו תמיד מפיקים לקחים אישיים ממה שאנו קוראים.‏ לשם המחשה:‏ אף־על־פי ששף צריך לטעום את המנות לפני הגשתן,‏ הוא אינו יכול להתקיים רק מהטעימות הללו.‏ אם הוא רוצה לשמור על בריאותו,‏ עליו להכין לעצמו ארוחות מזינות.‏ באופן דומה,‏ עלינו להזין את לבנו במזון רוחני העונה על צרכינו האישיים.‏ מ16.‏10 ב׳:‏10,‏ 11

המקרא מתאר מהי אמונה בעברים י״א:‏1‏.‏ האמונה נוגעת לשני היבטים הסמויים מעינינו:‏ (‏1)‏ ה”‏דברים המקווים”‏,‏ שעמם נמנים מאורעות עתידיים שמבטיח אלוהים,‏ כגון מיגור הרשע וכינון העולם החדש.‏ (‏2)‏ ”‏ממשויות בלתי נראות”‏.‏ בהקשר זה המילה היוונית שתורגמה כ’‏הוכחה ברורה’‏ כוונתה לראיה משכנעת לממשויות בלתי נראות,‏ כגון קיום יהוה אלוהים,‏ ישוע המשיח והמלאכים,‏ וכן פעליה של המלכות השמימית.‏ כיצד אנו מוכיחים שתקוותנו חיה ושאנו מאמינים בדברים הבלתי נראים שמזכיר דבר־אלוהים?‏ במוצא פינו ובמעשינו,‏ שהרי בלעדיהם אמונתנו לא תהיה שלמה.‏ מ16.‏10 ד׳:‏6

יהוה וישוע מוקירים עמוקות את מה שכולנו עושים כדי לתמוך בענייני המלכות,‏ גם אם איננו יכולים לתרום רבות בשל נסיבותינו (‏לוקס כ״א:‏1–4;‏ קור״ב ח׳:‏12‏)‏.‏ לדוגמה,‏ חלק מאחינו הקשישים היקרים עושים מאמצים רבים כדי לנכוח באסיפות ולהשתתף בהן וכדי לצאת בקביעות לשירות.‏ אין ספק שהם ראויים לשבח ועידוד מצדנו.‏ אם כן,‏ נצל כל הזדמנות לעודד אחרים.‏ אם מישהו עשה מעשה הראוי לשבח,‏ אין כל סיבה להסס לומר לו זאת.‏ חשוֹב על מה שאירע כאשר פאולוס ובר־נבא היו באנטיוכיה שבפיסידיה.‏ ראשי בית הכנסת אמרו להם:‏ ”‏אחים,‏ אם יש בפיכם דבר עידוד לומר לקהל,‏ דברו”‏.‏ פאולוס נשא שם נאום מרתק (‏מה״ש י״ג:‏13–16,‏ 42–44‏)‏.‏ אם אנו יכולים לומר מילת עידוד,‏ אל לנו לשמור אותה לעצמנו.‏ אם נעשה לנו להרגל לעודד אחרים,‏ גם הם יעודדו אותנו (‏לוקס ו׳:‏38‏)‏.‏ מ16.‏11 א׳:‏3,‏ 15,‏ 16

איזו זכות זו להיות חלק מארגון יהוה!‏ לידע על אודות דרישותיו של אלוהים ואמות המידה שלו נלווית האחריות לעשות את הנכון והישר ולתמוך בריבונותו.‏ בעוד שהעולם הזה שוקע יותר ויותר בשחיתות מוסרית,‏ עלינו ’‏לשנוא את הרע’‏ כדוגמת יהוה (‏תהל׳ צ״ז:‏10‏)‏.‏ אנו מסרבים לנהוג כאנשים חסרי יראת אלוהים האומרים ”‏לרע טוב ולטוב רע”‏ (‏יש׳ ה׳:‏20‏)‏.‏ בשל רצוננו לשמח את אלוהים,‏ אנו עושים כל מאמץ לשמור על טוהר גופני,‏ מוסרי ורוחני (‏קור״א ו׳:‏9–11‏)‏.‏ אנו אוהבים את יהוה ושמים בו את מבטחנו;‏ אנו מוכיחים את נאמנותנו לו על־ידי כך שאנו חיים על־פי הסטנדרטים הברורים שבספרו היקר.‏ אנו משתדלים כמיטב יכולתנו לשמור על הסטנדרטים הללו בבית,‏ בקהילה,‏ במקום העבודה ובבית־הספר – למעשה בכל מקום.‏ מ16.‏11 ג׳:‏13

תלמידי המקרא פעלו ביושר לב.‏ אך בשנים 1914–1919 הם לא תמיד החזיקו בהשקפה הנכונה בנושא הכניעה לרשויות השלטון.‏ לפיכך,‏ כקבוצה הם לא תמיד נקטו עמדה ניטרלית בכל הנוגע למאמץ המלחמתי.‏ לדוגמה,‏ כאשר הכריז נשיא ארצות הברית על 30 במאי 1918 כיום תפילות לשלום,‏ המצפה עודד את תלמידי המקרא ליטול חלק בכך.‏ כמה אחים רכשו איגרות מלחמה כדי לתמוך כספית במאמץ המלחמתי,‏ והיו שאף התחפרו בשוחות כשבידם רובים וכידונים.‏ אולם תהיה זו טעות להסיק שתלמידי המקרא נשבו בבבל הגדולה רק מפני שהם נזקקו לתיקון ומוסר.‏ אדרבה,‏ הם הבינו שמחובתם להיבדל מדתות הכזב.‏ כמו כן,‏ במהלך מלחמת העולם הראשונה ההתנתקות שלהם ממעצמת עולם זו הייתה כמעט מוחלטת (‏לוקס י״ב:‏47,‏ 48‏)‏.‏ מ16.‏11 ה׳:‏9

ייתכן שאתה תוהה מדוע הדגיש פאולוס בפני המשיחיים המשוחים את הסכנה שבניהול אורח חיים ”‏לפי הבשר”‏.‏ כמו כן,‏ האם סכנה דומה נשקפת כיום למשיחיים,‏ מי שאלוהים מחשיב לצדיקים ולידידיו?‏ למרבה הצער,‏ כל משיחי עלול להתחיל להתהלך על־פי הבשר החוטא.‏ לדוגמה,‏ פאולוס כתב שכמה אחים ברומא היו משועבדים ל”‏תאוותיהם”‏.‏ ייתכן שמדובר היה בתאוות מיניות או בתאוות למזון,‏ שתייה או דברים אחרים.‏ חלקם ’‏הוליכו שולל את התמימים’‏ (‏רומ׳ ט״ז:‏17,‏ 18;‏ פיל׳ ג׳:‏18,‏ 19;‏ יהד׳ 4,‏ 8,‏ 12‏)‏.‏ זכור גם שלמשך תקופה מסוימת אחד האחים בקורינתוס ”‏חי עם אשת אביו”‏ (‏קור״א ה׳:‏1‏)‏.‏ אם כן,‏ אין פלא שבהכוונת אלוהים הזהיר פאולוס את המשיחיים מפני ”‏ההתמקדות בבשר”‏ (‏רומ׳ ח׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ אזהרה זו תקפה כיום כבעבר.‏ מ16.‏12 ב׳:‏5,‏ 8,‏ 9

תקשורת טובה,‏ כלומר לדבר על רגשותיך עם אדם שאתה בוטח בו,‏ יכולה לסייע לך להתמודד עם דאגות.‏ בן הזוג לנישואין,‏ חבר קרוב או זקן־קהילה יכולים לעזור לך לראות את דאגותיך בצורה מאוזנת.‏ תקשורת כנה וגלויה תעזור לך להבין בצורה ברורה יותר את דאגותיך ולהתמודד עמן בהצלחה.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏הפֵר מחשבות באין סוד [‏שיחה בגילוי לב]‏,‏ וברוב יועצים תקום”‏ (‏מש׳ ט״ו:‏22‏)‏.‏ יהוה עוזר למשיחיים להתמודד עם דאגותיהם גם על־ידי אסיפות הקהילה השבועיות.‏ באסיפות אתה מתרועע עם אחים לאמונה הדואגים לך וחפצים לעודד אותך (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ כשאנו ’‏מעודדים זה את זה’‏,‏ הדבר ממלא את המצברים הרוחניים שלנו ומקל עלינו להתמודד עם כל סוגי הדאגות (‏רומ׳ א׳:‏12‏)‏.‏ מ16.‏12 ג׳:‏17,‏ 18

כשאנו מתמודדים עם בעיות בריאותיות או עם קשיים אחרים שמעבר לשליטתנו,‏ אנו צריכים להשליך את דאגותינו על יהוה בביטחון שהוא דואג לנו (‏פט״א ה׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ עלינו גם להשתדל כמיטב יכולתנו להפיק תועלת מהאסיפות המשיחיות ומתוכניות רוחניות אחרות (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ מה לגבי הורים נאמנים שילדיהם חדלו לשרת את יהוה?‏ שמואל הקשיש לא יכול היה להכריח את בניו הבוגרים לדבוק באמות המידה הצודקות שהוא לימד אותם (‏שמ״א ח׳:‏1–3‏)‏.‏ היה עליו להותיר את העניין בידי יהוה.‏ עם זאת,‏ היה בכוחו של שמואל לשמור על נאמנותו שלו ולשמח את לבו של אביו השמימי יהוה (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ כיום ישנם הורים משיחיים המתמודדים עם מצב דומה.‏ הם בטוחים שיהוה תמיד משתוקק לקבל אליו בחזרה את המתחרטים על חטאיהם (‏לוקס ט״ו:‏20‏)‏.‏ במקביל,‏ הורים אלה עושים כל מאמץ להישאר נאמנים ליהוה בתקווה שדוגמתם תניע את ילדיהם לשוב אל צאן מרעיתו של אלוהים.‏ מ17.‏01 א׳:‏15,‏ 16

אדם עניו הוא לרוב גם צנוע,‏ והוא מסוגל לאמוד נכונה את כישוריו והישגיו,‏ להכיר בטעויותיו,‏ לקבל הצעות ולהתייחס בפתיחות לרעיונות חדשים.‏ אנשים ענווים משמחים מאוד את לבו של יהוה.‏ באופן דומה,‏ לאדם צנוע יש השקפה מאוזנת על עצמו,‏ והוא מודע למגבלותיו.‏ לפי היוונית המקורית,‏ נראה כי הדגש הוא בהשפעה שיש למודעות זו על יחסנו כלפי אחרים.‏ מה יעיד על כך שאנו מתחילים לחשוב או לנהוג בחוסר צניעות?‏ הנה כמה סימני אזהרה.‏ אולי אנו מייחסים חשיבות רבה מדי לעצמנו או לזכויותינו בקהילה (‏רומ׳ י״ב:‏16‏)‏.‏ אולי אנו מנסים למשוך תשומת לב לעצמנו בדרכים לא־הולמות (‏טימ״א ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אולי אנו מרשים לעצמנו להשמיע דעות נחרצות בגלל מעמדנו או קשרינו או רק על סמך דעותינו האישיות מבלי לשים לב שחצינו את הגבול שבין צניעות לעזות מצח (‏קור״א ד׳:‏6‏)‏.‏ מ17.‏01 ג׳:‏6–8

בשנים האחרונות גדלה פעילותם של משרתי יהוה בהיקפה ובמורכבותה.‏ אנו מבצעים פרויקטים חדשים ומאמצים שיטות חדשות שלרוב כרוכות בשימוש בטכנולוגיה שמתקדמת בקצב מסחרר.‏ חלק מהמבוגרים שבקרבנו מתקשים לעמוד בקצב (‏לוקס ה׳:‏39‏)‏.‏ מלבד זאת,‏ לצעירים יש יותר כוח ומרץ מאשר למבוגרים.‏ מכאן שאם המבוגרים יכשירו אחים צעירים מהם ליטול על עצמם אחריות נוספת,‏ יהיה זה קו פעולה מעשי ואוהב (‏תהל׳ ע״א:‏18‏)‏.‏ אחים אחראים לעיתים מתקשים להאציל סמכויות לאחים צעירים יותר.‏ חלקם חוששים לאבד תפקיד שהם אוהבים או סבורים שהצעירים אינם יכולים לבצע את התפקיד כראוי.‏ יש הטוענים שאין להם זמן להכשיר אחרים.‏ במקביל לכך,‏ על האחים הצעירים להישמר שלא לאבד את סבלנותם אם הם אינם מקבלים אחריות נוספת.‏ מ17.‏01 ה׳:‏3,‏ 4

ישוע היה אדם מושלם,‏ בדיוק כפי שהיה אדם הראשון (‏יוח׳ א׳:‏14‏)‏.‏ אך בשונה מאדם הראשון,‏ ישוע עמד באמות המידה שהציב יהוה לאדם מושלם.‏ גם לנוכח הניסיונות הקשים ביותר ישוע מעולם לא חטא ולא הפר אף חוק מחוקי אלוהים.‏ ישוע היה אדם מושלם,‏ ולכן במותו למען האנושות עלה בידו להושיעהּ מהחטא והמוות.‏ הוא היה בדיוק מה שאדם הראשון היה צריך להיות – אדם מושלם שגילה נאמנות מוחלטת וצייתנות מלאה לאלוהים (‏טימ״א ב׳:‏6‏)‏.‏ ישוע שימש כקורבן כופר שסלל את הדרך לחיי עולם עבור ”‏רבים”‏ – גברים,‏ נשים וילדים (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ ואכן,‏ קורבן הכופר הוא המפתח להגשמת מטרתו המקורית של אלוהים (‏קור״ב א׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ תודות לקורבן הכופר נפתחת בפני כל בני האדם הנאמנים האפשרות לזכות לחיי עולם.‏ מ17.‏02 א׳:‏15,‏ 16

תאר לעצמך שאתה באמצע מנהרה ארוכה וחשוכה.‏ אתה אולי תוהה אם אי פעם תראה שוב את האור.‏ בדומה לכך,‏ לעיתים אתה עשוי לחוש שהבעיות שלך מכריעות אותך.‏ ייתכן שאפילו ישוע הרגיש כך.‏ הוא ספג ”‏דיבור עוין.‏.‏.‏ מפי חוטאים”‏ ויחס משפיל,‏ ולבסוף מת בייסורים על ”‏עמוד הוקעה”‏.‏ אין ספק שהייתה זו התקופה החשוכה ביותר בחייו עלי אדמות!‏ (‏עב׳ י״ב:‏3‏)‏ עם זאת,‏ ישוע עמד איתן בכל הקשיים הללו.‏ הוא התמקד בגמול שיניב כוח העמידה שלו ובמיוחד חשב על תרומתו לקידוש שם אלוהים ולהצדקת ריבונות יהוה.‏ החשיכה שהביאו עמם ניסיונותיו של ישוע הייתה זמנית,‏ אך גמולו השמימי המזהיר יימשך לעד.‏ ייתכן שהניסיונות שאתה עובר היום מסבים לך כאב ואף שוברים את רוחך.‏ אך זכור שהצרות שאתה חווה בדרכך לחיי נצח הן זמניות.‏ מ16.‏04 ב׳:‏10

בעולם המתירני של ימינו מושג החטא איבד כל משמעות בעיני רבים,‏ ולכן לא מעט אנשים אינם מודעים לצורך בגאולה.‏ הם אינם מבינים מהו חטא,‏ כיצד הוא משפיע עלינו ומה יש לעשות כדי להשתחרר מהשעבוד אליו.‏ ישרי הלב חשים הקלה כשהם לומדים שברוב אהבתו וחסדו שלח יהוה את בנו לכדור הארץ כדי לפדות אותנו מן החטא ומפריו – המוות (‏יוח״א ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ קורבן הכופר של המשיח הוא העדות הגדולה מכול לאהבתו של אלוהים כלפינו,‏ והוא ממחיש את עושר חסדו.‏ איזו הקלה גדולה מסבה לנו הידיעה שבזכות אמונתנו בדמו השפוך של ישוע אנו זוכים לסליחת חטאים ולמצפון נקי!‏ (‏עב׳ ט׳:‏14‏)‏ זו אכן בשורה טובה שיש לחלוק עם הזולת!‏ מ16.‏07 ד׳:‏6,‏ 7

הדלת למחילה מוחלטת נפתחת בפנינו כשאנו מגלים אמונה בקורבן הכופר.‏ דבר־אלוהים מחזק את ביטחוננו בכך שחטאינו יכולים ’‏להימחות’‏ (‏מה״ש ג׳:‏19–21‏)‏.‏ על בסיס קורבן הכופר מאמץ יהוה את משרתיו משוחי הרוח כילדיו (‏רומ׳ ח׳:‏15–17‏)‏.‏ ומה לגבי אלה מקרבנו המהווים חלק מן ’‏הכבשים האחרים’‏?‏ יהוה כביכול הכין תעודת אימוץ הנושאת את שמנו.‏ לאחר שנגיע לכדי שלמות ונעבור את המבחן הסופי,‏ יהוה ישמח לחתום כביכול על תעודה זו ולאמץ אותנו כילדיו הארציים האהובים (‏רומ׳ ח׳:‏20,‏ 21;‏ ההת׳ כ׳:‏7–9‏)‏.‏ אהבתו של יהוה כלפי ילדיו היקרים לא תימוט לעולם.‏ התועלת שצומחת מקורבן הכופר תהיה נצחית.‏ מתנה זו לעולם לא תאבד מערכה.‏ שום אדם ושום כוח אינם יכולים לגזול אותה מאתנו.‏ מ17.‏02 ב׳:‏15,‏ 16

כשיהוה משך אותנו אליו ואפשר לנו לרקום עמו מערכת יחסים,‏ הוא ידע אילו נטיות שליליות יקשו עלינו במיוחד.‏ הוא גם ידע שנמעד מעת לעת.‏ אך בכל זאת הוא רצה שנהיה ידידיו.‏ ברוב אהבתו העניק לנו אלוהים מתנה יקרה – קורבן הכופר של בנו האהוב (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ כשאנו שוגים,‏ אנו יכולים להביע בפני יהוה את חרטתנו ולבקש את מחילתו על בסיס מתנתו היקרה לאין ערוך.‏ אם ננהג כך,‏ נוכל להיות בטוחים שידידותנו עמו עומדת בעינה חרף אי־שלמותנו (‏טימ״א א׳:‏15‏)‏.‏ מ16.‏05 ד׳:‏6,‏ 7