אפריל

מוטלת עלינו האחריות לספר לאחרים שהם יכולים לרקום יחסי ידידות עם בוראם.‏ כל עוד אדם אינו מגלה אמונה בקורבנו של ישוע,‏ אלוהים מחשיב אותו לאויבו.‏ השליח יוחנן כתב:‏ ”‏המגלה אמונה בבן יש לו חיי עולם;‏ מי שאינו נשמע לבן,‏ לא יראה חיים וחרון אלוהים לא יסור מעליו”‏ (‏יוח׳ ג׳:‏36‏)‏.‏ למרבה השמחה,‏ הודות לקורבן המשיח ניתן להתפייס עם אלוהים (‏קור״ב ה׳:‏18–20‏)‏.‏ אנו מלמדים אנשים את האמת המקראית ומסייעים לרבים לרקום יחסים אישיים עם יהוה.‏ זהו היבט חשוב של מלאכת הבישור שלנו.‏ מ16.‏07 ד׳:‏8–10

הבקשה הראשונה של ישוע בתפילתו לדוגמה הייתה ששם אלוהים יתקדש.‏ הואיל ויהוה קדוש,‏ כל העקרונות והחוקים שמטעמו קדושים.‏ למרות זאת,‏ בגן עדן חלק השטן בערמומיות על זכותו של אלוהים לקבוע לבני האדם אמות מידה.‏ השטן השמיע שקרים על יהוה ובכך השמיץ את שמו הקדוש (‏בר׳ ג׳:‏1–5‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ ישוע אהב מעומק לבו את שם יהוה (‏יוח׳ י״ז:‏25,‏ 26‏)‏.‏ הוא תרם לקידוש שם אלוהים (‏תהל׳ מ׳:‏9–11‏)‏.‏ אורח חייו כאדם מושלם הוכיח שמן ההיגיון והצדק שיהוה יקבע אמות מידה עבור ברואיו התבוניים.‏ בנאמנותו לאביו השמימי עד מוות הוכיח ישוע שאדם מושלם יכול לציית בצורה מושלמת לחוקי הצדק של אלוהים.‏ מ17.‏02 ב׳:‏2–4

השה הוא ישוע המשיח,‏ ”‏שה אלוהים המסיר את חטא העולם”‏ (‏יוח׳ א׳:‏29‏)‏.‏ המקרא מציין שהוא נעלה לאין שיעור על כל מלך בשר ודם שאי פעם קם בהיסטוריה.‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏הוא מלך המלכים ואדון האדונים,‏ לו לבדו האלמוות,‏ והוא שוכן באור שלא ניתן לקרוב אליו;‏ אדם לא ראה אותו וגם אינו יכול לראותו”‏ (‏טימ״א ו׳:‏14–16‏)‏.‏ האם אי פעם קם מלך אחר אשר היה מוכן למות כקורבן על חטאינו?‏ לבך ודאי מניע אותך להצטרף לקריאתם של רבבות היצורים השמימיים המכריזים:‏ ”‏ראוי השה שנשחט לקבל את הגבורה והעושר והחוכמה והכוח והכבוד והתפארת והברכה”‏ (‏ההת׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ גילוי כבוד ליהוה ולמשיח אינו עניין של בחירה.‏ תקוותנו לחיות לנצח תלויה בכך (‏תהל׳ ב׳:‏11,‏ 12;‏ יוח׳ ה׳:‏23‏)‏.‏ מ17.‏03 א׳:‏3,‏ 4

בקיאותו של יפתח בהיסטוריה של עם ישראל עזרה לו להבין היטב מה נכון ומה פסול בעיני יהוה (‏שופ׳ י״א:‏12–27‏)‏.‏ עקרונות אלוהים הגלומים בתורת משה עיצבו את חשיבתו ולבו של יפתח.‏ הוא ידע שיהוה מגנה נטירת טינה.‏ למעשה,‏ אלוהים דורש ממשרתיו לאהוב איש את רעהו.‏ מלבד זאת,‏ התורה לימדה שאל לאדם להתעלם מצורכי הזולת,‏ גם כשמדובר בשונאיו (‏שמ׳ כ״ג:‏5;‏ וי׳ י״ט:‏17,‏ 18‏)‏.‏ ייתכן שדוגמתם של נאמנים כגון יוסף,‏ אשר נהג עם אחיו ברחמים על אף שנאתם כלפיו,‏ השפיעה גם היא על תגובתו של יפתח (‏בר׳ ל״ז:‏4;‏ מ״ה:‏4,‏ 5‏)‏.‏ הרהורים בדוגמאות כאלה עזרו ליפתח לבחור בקו פעולה לשביעות רצונו של יהוה.‏ אין ספק שהוא נפגע מאוד מהתנהגות אחיו,‏ אך המצב לא מנע ממנו לשרת את יהוה ואת עמו (‏שופ׳ י״א:‏1–3‏)‏.‏ מ16.‏04 א׳:‏8,‏ 9

מאז ומתמיד הוקירו משרתי יהוה כל הזדמנות להתכנס יחדיו.‏ מייד לאחר שנוסדה הקהילה המשיחית החלו תלמידי ישוע ’‏להתכנס יום יום בבית המקדש’‏.‏ גם לך ודאי חשוב מאוד לנכוח בקביעות באסיפות הקהילה.‏ אולם כל המשיחיים ניצבים בפני מכשולים.‏ עבודה חילונית,‏ לוח זמנים עמוס או שגרה מתישה עלולים להקשות עלינו להגיע לאסיפות.‏ אך הערכתנו לאסיפות מניעה אותנו להתאמץ לגבור על המכשולים הללו ולנכוח בהן בקביעות.‏ עם זאת,‏ חלק מאחינו לאמונה אינם מסוגלים לנכוח בקביעות באסיפות בשל נסיבות שאינן בשליטתם,‏ כגון בעיות בריאות קשות.‏ זקני־הקהילה יכולים לסייע לאחים בעלי מוגבלויות להפיק תועלת מתוכניות רוחניות,‏ למשל על־ידי חיבור טלפוני לאסיפות או הקלטת התוכנית עבורם.‏ מ16.‏04 ג׳:‏3

דוגמתם של משרתי יהוה נאמנים יכולה לתת לנו את החוכמה והכוח הדרושים לנו כדי להחזיק מעמד.‏ לדוגמה,‏ שדרך,‏ מישך ועבד נגו סירבו לסגוד לפסל שייצג את המדינה הבבלית (‏דנ׳ ג׳:‏16–18‏)‏.‏ רבים מעדי־יהוה בימינו הקוראים על נחישותם שואבים מכך את האומץ לסרב לסגוד לדגל המדינה שבה הם חיים.‏ יתר על כן,‏ ישוע לא נטל כל חלק בסכסוכים הפוליטיים והחברתיים של העולם.‏ הוא היה מודע להשפעה שתהיה לדוגמתו על אחרים,‏ ולכן הוא האיץ בתלמידיו:‏ ”‏אזרו אומץ!‏”‏ תוכל לזכות בתמיכה גם מצד האחים והאחיות בקהילתך.‏ חברי הקהילה יוכלו לעודד אותך אם יהיו מודעים לקשיים שאתה עובר.‏ בקש מהם להתפלל למענך.‏ כמובן,‏ אם אנו רוצים שאחינו יתמכו בנו ויתפללו למעננו,‏ ראוי שגם אנו נעשה כן עבורם (‏מתי ז׳:‏12‏)‏.‏ מ16.‏04 ד׳:‏16,‏ 18

מה ניתן לומר על עדי־יהוה בנושא איסוף הכספים?‏ פעילותם ממומנת על־ידי תרומות מרצון (‏קור״ב ט׳:‏7‏)‏.‏ הם אינם עורכים איסוף תרומות באולמי המלכות או בכינוסים שלהם.‏ למרות זאת,‏ בשנת 2015 לבדה הקדישו עדי־יהוה 93.‏1 מיליארד שעות להכרזת הבשורה הטובה ולניהול למעלה מתשעה מיליון תוכניות שיעורי מקרא מדי חודש ללא תשלום.‏ למרבה הפלא,‏ הם לא רק מבצעים את פעילותם ללא שכר,‏ אלא גם שמחים לכסות את הוצאותיהם מכיסם.‏ חוקר אחד אמר באשר לפעילותם של עדי־יהוה:‏ ”‏מה שעומד בראש מעייניהם הוא הבישור וההוראה.‏ .‏.‏.‏ אין אנשי כמורה,‏ והדבר מפחית משמעותית את ההוצאות”‏.‏ אם כן,‏ מהו המניע שלנו בביצוע פעילותנו?‏ במילים פשוטות,‏ אנו מבשרים בחפץ לב מפני שאנו אוהבים את יהוה ואת הרע.‏ רוח נדיבה זו מגשימה את הנבואה המצוטטת בפסוק היומי.‏ מ16.‏05 ב׳:‏9

לאור פסוק זה עלינו לדחות סוגי בידור המעוררים מחשבות טמאות ונטיות לא־הולמות.‏ משיחיים חדי הבחנה אינם צריכים לשאול אחרים אם מותר להם לקרוא ספר מסוים,‏ לצפות בסרט כלשהו או לשחק במשחק מסוים המכיל תכנים המתועבים בעיני יהוה.‏ עמדתו של אלוהים בנושאים הללו מצוינת בבירור בדברו.‏ במקרים רבים אין רק החלטה נכונה אחת הרצויה בעיני יהוה.‏ אך בכל הנוגע להחלטות כבדות משקל,‏ לעיתים כדאי לבקש את עצתם של זקני־הקהילה או משיחיים מנוסים אחרים (‏טיט׳ ב׳:‏3–5;‏ יעקב ה׳:‏13–15‏)‏.‏ כמובן,‏ לא יהיה זה מתאים לבקש מאחרים להחליט החלטות במקומנו.‏ המשיחיים צריכים להפעיל ולאמן את כושר ההבחנה שלהם (‏עב׳ ה׳:‏14‏)‏.‏ כולנו צריכים ליישם את דבריו של פאולוס שנכתבו ברוח אלוהים:‏ ”‏כל אחד יישא את הנטל שלו”‏ (‏גל׳ ו׳:‏5‏)‏.‏ מ16.‏05 ג׳:‏15,‏ 16

כאשר מתבונן יהוה בבני האדם,‏ הוא אינו מתמקד במראה החיצוני.‏ הוא בוחן את לבם,‏ את האדם הפנימי שלהם (‏שמ״א ט״ז:‏7ב‏)‏.‏ עובדה זו נראתה בבירור כאשר ייסד אלוהים את הקהילה המשיחית.‏ הוא משך אליו ואל בנו אנשים רבים שחלקם נראו מנקודת מבט אנושית לא־ראויים (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ אחד מהם היה פרוש ששמו שאול.‏ ’‏בוחן הלבות’‏ לא ראה בשאול חומר חסר ערך (‏מש׳ י״ז:‏3‏)‏.‏ אלוהים ראה שניתן להכין ממנו כלי רצוי – ”‏כלי אשר נבחר”‏ לשאת עדות ”‏לפני הגויים ולפני מלכים ולפני בני ישראל”‏ (‏מה״ש ט׳:‏15‏)‏.‏ אחרים שהחשיב אלוהים לכלים פוטנציאליים ”‏לשימוש מכובד”‏ כללו אנשים שהיו בעברם שתיינים,‏ גנבים או ניהלו אורח חיים לא־מוסרי (‏רומ׳ ט׳:‏21;‏ קור״א ו׳:‏9–11‏)‏.‏ אך ככל שהם רכשו ידע מדויק מדבר־אלוהים וגילו אמונה,‏ הם אפשרו ליהוה לעצב אותם.‏ מ16.‏06 א׳:‏4

מבין האמצעים שמספק אלוהים כדי לעזור לנו להמשיך להיות כחומר רך נמנים דברו,‏ הקהילה המשיחית ושירות השדה.‏ כפי שמים מרככים חֵמר,‏ קריאה יומית במקרא והרהורים בכתוב יכולים לעזור לנו להיות נוחים לעיצוב בידי יהוה.‏ יהוה דרש ממלכי ישראל להכין לעצמם עותק של התורה ולקרוא בו יום יום (‏דב׳ י״ז:‏18,‏ 19‏)‏.‏ השליחים הכירו בעובדה שקריאה והרהורים בכתבי־הקודש הכרחיים לשירותם.‏ הם ציטטו מהתנ״ך והתייחסו אל הכתוב בו מאות פעמים בכתביהם.‏ הם גם עודדו את האנשים שהם בישרו להם לנהוג כמותם (‏מה״ש י״ז:‏11‏)‏.‏ גם אנו יודעים עד כמה חשוב לקרוא כל יום בדבר־אלוהים ולהרהר בו בליווי תפילות (‏טימ״א ד׳:‏15‏)‏.‏ אם נעשה כן,‏ נוכל להמשיך להיות ענווים ונוחים לעיצוב בידי יהוה.‏ מ16.‏06 ב׳:‏10

חשיבות הדבר הובלטה בייחוד בשנים האחרונות כאשר יצאו האומות למלחמות עקובות מדם בהיקף חסר תקדים.‏ לדוגמה,‏ במהלך מלחמת העולם השנייה לבדה מצאו כ־55 מיליון איש את מותם.‏ אולם עדי־יהוה לא נטלו חלק במרחץ הדמים הכלל עולמי (‏מיכה ד׳:‏1,‏ 3‏)‏.‏ הדבר סייע להם להישאר ’‏נקיים מדם כל איש’‏ (‏מה״ש כ׳:‏26‏)‏.‏ משרתי אלוהים משגשגים בתוך עולם עוין.‏ על־פי המקרא עולם זה נשלט בידי השטן,‏ ”‏אלוהי הסדר העולמי הזה”‏ (‏קור״ב ד׳:‏4‏)‏.‏ הוא מתמרן את הגורמים הפוליטיים של העולם ואת כלי התקשורת שבו,‏ אך נבצר ממנו לשים קץ למלאכת הכרזת הבשורה הטובה.‏ עם זאת,‏ השטן יודע שזמנו קצר,‏ ולכן הוא מנסה להרחיק אנשים מדת האמת.‏ לשם כך הוא נוקט כמה אמצעים (‏ההת׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ מ16.‏06 ד׳:‏3,‏ 4

ישוע מסב את תשומת לבנו ליצירות כפיו של יהוה.‏ אנו לומדים לקחים רבים מיופיים של ”‏שושני השדה”‏.‏ כשישוע אמר את הדברים הללו,‏ הוא ככל הנראה חשב על פרחי הגלדיולה,‏ היקינתון,‏ האירוס,‏ הצבעוני וכדומה;‏ לכל אחד מהם יופי ייחודי משלו.‏ צמחים אלה אינם צריכים לטוות חוטים ולתפור או לארוג לעצמם בגדים.‏ אולם פריחתם מרהיבה ביופייה!‏ הרי ”‏אפילו שלמה בכל תפארתו לא היה לבוש כאחד מהם”‏!‏ אל תחמיץ את הנקודה שהדגיש ישוע:‏ ”‏אם כך מלביש אלוהים את צמחי השדה,‏ .‏.‏.‏ על אחת כמה וכמה הוא ילביש אתכם,‏ קטני אמונה!‏”‏ (‏מתי ו׳:‏29,‏ 30‏)‏ וכך הוא אכן יעשה!‏ אך תלמידיו של ישוע גילו מידה מסוימת של חוסר אמונה (‏מתי ח׳:‏26;‏ י״ד:‏31;‏ ט״ז:‏8;‏ י״ז:‏20‏)‏.‏ היה עליהם לחזק את אמונתם וביטחונם ביהוה.‏ מה לגבינו?‏ האם אנו מאמינים בכל לבנו שיהוה חפץ ומסוגל לדאוג לצרכינו?‏ מ16.‏07 א׳:‏15,‏ 16

יהוה יכול לסייע לנו להתמודד עם כל קושי הניצב בדרכנו (‏פט״א א׳:‏6‏)‏.‏ לכל סוג של ניסיון אשר יפקוד אותנו תמיד יהיה ביטוי תואם של חסד אלוהים.‏ תודות לביטויי החסד השונים של יהוה,‏ אנו זוכים לברכות רבות.‏ אחת מהן היא סליחת חטאים.‏ הודות לחסד יהוה,‏ חטאינו נסלחים לנו כל עוד אנו מגלים חרטה וממשיכים להיאבק בכל כוחנו בנטייתנו לחטוא (‏יוח״א א׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ רחמי אלוהים צריכים למלא את לבנו הכרת תודה ולהניע אותנו להלל אותו.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏[‏יהוה]‏ הצילנו משלטון החושך והעביר אותנו אל מלכות בנו אהובו,‏ אשר דרכו יש לנו הפדות במחיר כופר – סליחת חטאינו”‏ (‏קול׳ א׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ סליחת חטאים פותחת בפנינו את האפשרות לזכות בברכות נפלאות אחרות.‏ מ16.‏07 ג׳:‏7–9

חרף הנזק שחולל השטן בגן עדן,‏ אלוהים נתן לאנושות קרן של תקווה בנבואה הראשונה במקרא.‏ אלוהים ישלח מישהו שימחץ את השטן ויספק את האמצעי שדרכו יוכלו בני האדם הנאמנים לזכות בחיים שאיבד הזוג הראשון – חיי נצח בגן עדן עלי אדמות,‏ בהתאם למטרתו המקורית של יהוה (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ מרדם של אדם וחוה השפיע לרעה על קשרי הנישואין שלהם ושל כל צאצאיהם.‏ לדוגמה,‏ על חוה ועל הנשים שיבואו אחריה נגזר לסבול כאב רב במהלך הלידה.‏ עוד נחזה שהנשים ישתוקקו לבעליהן,‏ אך הגברים ישלטו בהן,‏ אפילו עד כדי התעללות,‏ תופעה הנפוצה בקשרי נישואין רבים בימינו (‏בר׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ המקרא מורה לבעלים להפעיל את ראשותם באהבה,‏ והנשים צריכות להיכנע לראשות בעליהן (‏אפ׳ ה׳:‏33‏)‏.‏ שיתוף פעולה בין בני זוג יראי אלוהים מצמצם למינימום את החיכוכים ביניהם,‏ או אף מונע אותם לחלוטין.‏ מ16.‏08 א׳:‏6,‏ 7

ישנם משיחיים נשואים שבן זוגם עדיין אינו משרת את יהוה.‏ המקרא נותן להם סיבות טובות לא להיפרד ממנו (‏קור״א ז׳:‏12–14‏)‏.‏ גם אם בן הזוג הלא־מאמין אינו מודע לכך,‏ הוא ”‏מקודש”‏ בשל היותו נשוי לאדם מאמין.‏ הילדים שנולדים להם נחשבים ”‏קדושים”‏,‏ או טהורים,‏ בעיני אלוהים.‏ כמעט בכל קהילה של עדי־יהוה יש אנשים נשואים שסייעו לבן זוגם ’‏להיוושע’‏.‏ השליח פטרוס קורא לנשים המשיחיות להיכנע לבעליהן,‏ ”‏וכך אם יש שאינם מצייתים לַדבר,‏ ייקנה לבם ללא מילים על־ידי התנהגות נשיהם,‏ שכן הם יראו את התנהגותכן הטהורה המלווה בכבוד עמוק”‏ (‏פט״א ג׳:‏1–4‏)‏.‏ מ16.‏08 ב׳:‏14,‏ 15

המקרא מבליט את הזכות שקיבלנו לגלות ”‏אהבת אחים”‏ ולשרת איש את רעהו (‏לוקס כ״ב:‏24–27‏)‏.‏ בן אלוהים שירת אחרים והיה מוכן לתת למענם הכול,‏ אפילו את חייו (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ טביתא ”‏הרבתה במעשים טובים ובמתן עזרה לנזקקים”‏ (‏מה״ש ט׳:‏36,‏ 39‏)‏.‏ מרים,‏ משיחית מרומא,‏ ”‏עמלה רבות”‏ למען אחרים בקהילה (‏רומ׳ ט״ז:‏6‏)‏.‏ כיצד נוכל לסייע לחדשים להבין עד כמה חשוב לעזור לאחיהם ואחיותיהם?‏ משיחיים בוגרים יכולים להזמין את החדשים להצטרף אליהם לביקורי חולים וקשישים.‏ אם הדבר מתאים,‏ הורים יכולים לקחת את ילדיהם לביקורים הללו.‏ זקני־הקהילה יכולים לפעול לצד אחרים כדי לוודא שלאחינו הקשישים היקרים לא חסר מזון,‏ וכדי לסייע בתחזוקת ביתם.‏ כך הצעירים והחדשים המתרועעים עם הקהילה ילמדו לעשות מעשים טובים למען אחרים ולגרום לכל חברי הקהילה לחוש נאהבים (‏רומ׳ י״ב:‏10‏)‏.‏ מ16.‏08 ד׳:‏13,‏ 14

אחות צעירה בצרפת אמרה:‏ ”‏המורים בבית הספר שלי מתפלאים שעדיין יש תלמידים שמאמינים במקרא”‏.‏ כמשרת יהוה צעיר או כמי שלומד עליו,‏ האם אתה מרגיש שמופעלים עליך לחצים להסכים עם תפיסות נפוצות,‏ כמו תורת האבולוציה,‏ במקום להאמין בבורא?‏ אם כן,‏ יש כמה צעדים שתוכל לנקוט כדי לחזק את אמונתך ולשמור על חוסנה.‏ אחד הצעדים הוא להשתמש בכושר החשיבה שהעניק לך אלוהים.‏ יכולת זו ”‏תשמור עליך”‏ ותגן עליך מפני פילוסופיות העלולות להרוס את אמונתך (‏מש׳ ב׳:‏10–12‏)‏.‏ אמונה אמיתית מבוססת על ידע מדויק אודות אלוהים (‏טימ״א ב׳:‏4‏)‏.‏ לכן כאשר אתה לומד את דבר־אלוהים ואת פרסומינו המשיחיים,‏ אל תעבור ברפרוף על החומר.‏ השתמש בכושר החשיבה שלך כדי להבין את מה שאתה קורא.‏ מ16.‏09 ד׳:‏1–3

גם אם הייתה לנו ילדות קשה,‏ או אם אנו מתמודדים עם נסיבות קשות ולא רואים אור בקצה המנהרה,‏ עלינו להמשיך להיאבק בהתמדה.‏ אנו יכולים להיות בטוחים שאם נעשה כן,‏ יהוה יברך אותנו (‏בר׳ ל״ט:‏21–23‏)‏.‏ חשוֹב על קושי מסוים שאתה מתמודד אתו.‏ אולי נפלת קורבן לעוול,‏ דעות קדומות או לעג.‏ ייתכן שמישהו האשים אותך שלא בצדק,‏ אולי מתוך קנאה.‏ במקום להתייאש ולוותר,‏ עליך לזכור מה אפשר ליעקב,‏ רחל ויוסף להמשיך לשמור על שמחתם בשירות יהוה.‏ אלוהים חיזק את ידיהם ובירך אותם מפני שהם תמיד הוקירו דברים רוחניים מעומק לבם.‏ הם המשיכו במאבקם ופעלו בהתאם לתחינותיהם.‏ אנו קרבים לסיום הסדר העולמי המרושע הזה;‏ לכן יש לנו כל סיבה לאחוז בתקווה המונחת לפנינו!‏ האם אתה מוכן להתאמץ כדי לזכות בחסדו של יהוה?‏ מ16.‏09 ב׳:‏8,‏ 9

אם אתם הורים,‏ יש חשיבות רבה לדוגמתכם האישית בגילוי אמונה.‏ ילדיכם יתבוננו במעשיכם,‏ ודוגמתכם בהחלט תשפיע עליהם לטובה.‏ לפיכך עליכם להמשיך לבנות את אמונתכם.‏ הראו לילדיכם עד כמה יהוה ממשי עבורכם.‏ כשבני זוג מברמודה חווים רגעים קשים,‏ הם מתפללים ליהוה עם ילדיהם ומבקשים ממנו הדרכה ומעודדים אותם להתפלל בעצמם.‏ ”‏אנחנו גם מזכירים לבתנו הבכורה:‏ ’‏בטחי לגמרי ביהוה,‏ המשיכי להיות עסוקה בשירות למען המלכות ואל תדאגי יותר מדי’‏.‏ בכל פעם שהיא רואה את התוצאות שנובעות מכך,‏ היא מבינה שיהוה עוזר לנו.‏ זה מחזק מאוד את האמונה שלה באלוהים ובמקרא”‏.‏ כמובן,‏ בסופו של דבר יהיה על הילדים לטפח בעצמם אמונה.‏ בתור הורים,‏ אתם יכולים לנטוע ולהשקות.‏ אך אלוהים לבדו הוא המצמיח (‏קור״א ג׳:‏6‏)‏.‏ לכן בקשו מאלוהים בתפילה שיעניק לכם מרוחו ועשו כל מאמץ ללמד את ילדיכם היקרים.‏ אם תעשו כן,‏ תאפשרו ליהוה לברך אתכם במידה רבה (‏אפ׳ ו׳:‏4‏)‏.‏ מ16.‏09 ה׳:‏16–18

לאחר ששירתו למעלה משלוש שנים בשטח של דוברי שפה זרה,‏ סרז’‏ ואשתו מיוריאל שמו לב שבנם בן ה־17 אינו נהנה מפעילויות תיאוקרטיות.‏ ”‏כשהבנו שהמצב הזה עיכב את התקדמותו הרוחנית של בננו”‏,‏ מספר סרז’‏,‏ ”‏החלטנו לחזור לקהילתנו הקודמת”‏.‏ בשל אילו גורמים עשויים ההורים להחליט לחזור?‏ ראשית,‏ עליהם לבדוק אם יש להם מספיק זמן ומשאבים כדי לטעת בלב ילדיהם אהבה ליהוה ובה בעת ללמד אותם שפה זרה.‏ שנית,‏ אולי הם מבחינים שהתעניינות ילדיהם בפעילויות רוחניות פחתה,‏ או שהם כבר אינם נהנים לתמוך בקהילת דוברי שפה זרה.‏ בנסיבות הללו ההורים המשיחיים יכולים לשקול לחזור לקהילה שבה מדוברת השפה שילדיהם שולטים בה עד שהללו ינקטו עמדה נחושה לצד האמת (‏דב׳ ו׳:‏5–7‏)‏.‏ מ16.‏10 ב׳:‏14,‏ 15

אין ספק ששכניו של נוח שאלו אותו מדוע הוא בונה מבנה עצום זה.‏ האם נוח שתק או אמר להם לא להתערב בעניינים לא להם?‏ לא ולא!‏ אמונתו הניעה אותו לתת עדות באומץ ולהזהיר את בני דורו מפני משפטו הקרב של אלוהים.‏ סביר להניח שנוח חזר במדויק על הדברים שאמר לו יהוה:‏ ”‏קץ כל בשר בא לפניי,‏ כי מלאה הארץ חמס.‏.‏.‏ הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמיים.‏ כל אשר בארץ יגווע”‏.‏ בנוסף,‏ הוא ודאי הסביר לאנשים מהי הדרך היחידה להינצל וחזר על מצוותו של אלוהים:‏ ”‏ובאת אל התיבה”‏.‏ נוח המשיך לגלות אמונה בכך ששימש כ”‏מבשר הצדקה”‏ (‏בר׳ ו׳:‏13,‏ 17,‏ 18;‏ פט״ב ב׳:‏5‏)‏.‏ מ16.‏10 ד׳:‏7

הורים משיחיים מוכיחים את נאמנותם ליהוה על־ידי כך שהם מגדלים את ילדיהם לאור דברו.‏ הם אינם מושפעים יתר על המידה מהשקפות הרווחות בתרבותם באשר לגידול ילדים.‏ בבית משיחי אין מקום לרוח העולם (‏אפ׳ ב׳:‏2‏)‏.‏ אב משיחי טבול לא יאמר לעצמו:‏ ’‏במדינה שלנו הנשים דואגות לחינוך הילדים’‏.‏ במקרא יש הנחיה ברורה בנושא:‏ ”‏האבות,‏ .‏.‏.‏ גדלו [‏את ילדיכם]‏ במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ (‏אפ׳ ו׳:‏4‏)‏.‏ אבות ואימהות יראי אלוהים רוצים שילדיהם יהיו כמו שמואל,‏ אשר נאמר עליו שיהוה היה עמו עוד מילדותו (‏שמ״א ג׳:‏19‏)‏.‏ האם יהיה זה נבון להחליט החלטות חשובות לגבי משפחתנו ועבודתנו מבלי לפנות תחילה למקרא?‏ מובן שלא!‏ אנו זקוקים לעזרתו של אבינו השמימי מפני שאיננו יכולים לכוון את צעדינו באופן עצמאי.‏ מ16.‏11 ג׳:‏14,‏ 15

הבריאה מראה שאלוהים הוא אל של סדר וארגון.‏ ”‏יהוה בחוכמה יסד ארץ”‏,‏ נאמר במקרא.‏ הוא ”‏כונן שמיים בתבונה”‏ (‏מש׳ ג׳:‏19‏)‏.‏ אנו מכירים רק את ”‏קצות דרכיו”‏ של אלוהים ויודעים רק ”‏שמץ דבר”‏ על אודותיו (‏איוב כ״ו:‏14‏)‏.‏ בכל זאת,‏ די במעט שאנו יודעים על כוכבי לכת,‏ כוכבים וגלקסיות כדי להיווכח שהגרמים השמימיים מאורגנים להפליא.‏ הגלקסיות מכילות מיליוני כוכבים,‏ וכולם נעים בחלל בצורה מסודרת.‏ כוכבי הלכת במערכת השמש החגים במסלולם כביכול נשמעים בענווה לחוקי תנועה!‏ אין ספק שהסדר המדהים הניכר ביקום עוזר לנו להבין שיהוה,‏ ”‏עושה השמיים בתבונה”‏ ויוצר הארץ,‏ ראוי שנהלל אותו,‏ נשמור לו אמונים ונעבוד אותו (‏תהל׳ קל״ו:‏1,‏ 5–9‏)‏.‏ מ16.‏11 ב׳:‏3

במלאכי ג׳:‏1–3 מתוארת תקופת הצריפה של המשוחים,‏ ”‏בני לוי”‏,‏ אשר נמשכה משנת 1914 עד ראשית 1919.‏ במרוצת תקופה זו הגיע יהוה אלוהים ”‏האדון”‏,‏ כשלצדו ישוע המשיח ”‏מלאך הברית”‏,‏ אל המקדש הרוחני כדי לבחון את מי שמשרתים בו.‏ לאחר שקיבלו משרתי יהוה את המוסר הנחוץ וטוהרו,‏ הם היו כשירים לקבל משימה נוספת.‏ בשנת 1919 מונה ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ כדי לספק מזון רוחני לכל משרתי אלוהים (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ כעת לא היה עם אלוהים נתון עוד להשפעת בבל הגדולה.‏ מאז ואילך,‏ תודות לחסדו של יהוה,‏ ממשיכים משרתיו לרכוש עוד ועוד ידע על רצונו ולגדול באהבתם כלפי אביהם השמימי.‏ אנו אסירי תודה על הברכות שהוא מרעיף עלינו!‏ מ16.‏11 ה׳:‏14

אנו אוהבים את יהוה ”‏מפני שהוא אהב אותנו תחילה”‏ (‏יוח״א ד׳:‏19‏)‏.‏ כביטוי לאהבתו ודאגתו נקט יהוה את היוזמה לברך את משרתיו הנאמנים.‏ ככל שאנו מעמיקים את אהבתנו כלפי אלוהינו,‏ כך מתחזקת אמונתנו בכך שהוא קיים ושהוא תמיד גומל למי שהוא אוהב (‏עב׳ י״א:‏6‏)‏.‏ העובדה שיהוה גומל למשרתיו היא חלק מהותי מאישיותו ומפעליו.‏ אמונתנו לא תהיה שלמה אם לא נהיה משוכנעים לגמרי שאלוהים יגמול למי שמחפשים אותו בשקידה,‏ שהרי ”‏האמונה היא הציפייה הוודאית לדברים המקֻווים”‏ (‏עב׳ י״א:‏1‏)‏.‏ האמונה טומנת בחובה ביטחון מלא בהתגשמות הבטחותיו של אלוהים.‏ כפי שעולה מהפסוק היומי,‏ יהוה מזמין אותנו לנקוט פעולה כדי לזכות בברכתו.‏ כשאנו נענים להצעתו הנדיבה,‏ אנו מראים מהו עומק הוקרתנו והערכתנו.‏ מ16.‏12 ד׳:‏1–3

משיחי המשרת את אלוהים כבר שנים עלול להתחיל למקד את מחשבותיו במה ששייך לבשר.‏ לא מדובר במשיחי החושב לעיתים על מזון,‏ תעסוקה,‏ בידור או אפילו על קשר רומנטי.‏ אלו הם היבטים רגילים בחייו של משרת אלוהים ממוצע.‏ גם ישוע אכל להנאתו,‏ והוא סיפק מזון לאחרים.‏ מלבד זאת,‏ הוא הבין שיש צורך בבילויים.‏ בנוסף,‏ פאולוס כתב שלתשוקה ואינטימיות יש מקום במסגרת הנישואין.‏ המילה היוונית שבה השתמש פאולוס משמעה ”‏למקד את השכל או הלב במשהו,‏ לרתום את כושר החשיבה לעריכת תוכניות.‏ המילה מדגישה את הנטייה או הגישה של האדם”‏.‏ אנשים שמתהלכים על־פי הבשר מרשים לטבעם החוטא לנהל את חייהם.‏ חוקר אחד אמר באשר למילה המופיעה ברומים ח׳:‏5‏:‏ ”‏הם ממקדים את מחשבותיהם בדברים הקשורים לבשר.‏ דברים אלה הם עיקר מעייניהם;‏ הם אינם חדלים לדבר עליהם,‏ לעסוק בהם וליהנות מהם”‏.‏ מ16.‏12 ב׳:‏5,‏ 9,‏ 10

כל אדם עלול לנהוג בעזות מצח אם ירשה לעצמו להיכנע לתאוות הבשר,‏ ולו לזמן קצר.‏ שאיפות אנוכיות,‏ קנאה וכעס בלתי מרוסן גרמו לרבים לנהוג כך.‏ מעשי הבשר הללו גרמו לאבשלום,‏ עוזיהו,‏ נבוכדנאצר ואחרים לפעול בעזות מצח,‏ ולכן יהוה השפיל אותם (‏שמ״ב ט״ו:‏1–6;‏ י״ח:‏9–17;‏ דה״ב כ״ו:‏16–21;‏ דנ׳ ה׳:‏18–21‏)‏.‏ קיימות סיבות נוספות היכולות לגרום לאדם לנהוג בחוסר צניעות.‏ חשוֹב למשל על הפרשות המקראיות הבאות:‏ בראשית כ׳:‏2–7 ומתי כ״ו:‏31–35‏.‏ לכאורה אבימלך ופטרוס פעלו בעזות מצח,‏ אך האם מעשיהם נבעו מתאוות החטא?‏ או האם הם פשוט לא היו מודעים לכל העובדות או נכנעו לחולשה רגעית?‏ הואיל ואיננו יכולים לדעת מה טמון בלבם של אחרים,‏ יהיה זה חכם ואוהב שלא לשפוט את מניעי הזולת.‏ מ17.‏01 ג׳:‏9,‏ 10

בדומה לאלמנה הענייה,‏ גם רבים מאחינו לאמונה כיום מאמינים שאם הם יחפשו תחילה את המלכות,‏ יהוה יספק להם את כל צורכיהם (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ תן דעתך לאח ששמו מלקולם.‏ במשך עשרות השנים שהוא ואשתו שירתו את יהוה הם חוו עליות ומורדות.‏ ”‏החיים לפעמים בלתי צפויים,‏ לא־ודאיים ואפילו קשים להתמודדות”‏,‏ הוא אמר.‏ ”‏אבל יהוה מברך את מי שנשענים עליו”‏.‏ מה הייתה עצתו של מלקולם?‏ ”‏התפלל ליהוה שיעזור לך להיות פורה ופעיל בשירותו ככל האפשר.‏ התמקד במה שאתה יכול לעשות ולא במה שאינך יכול לעשות”‏.‏ ככל שסדר עולמי זה הולך ומידרדר,‏ נוכל לצפות ליותר ויותר קשיים (‏טימ״ב ג׳:‏1,‏ 13‏)‏.‏ לכן כיום חשוב יותר מתמיד שלא ניתן לקשיים לשתק אותנו,‏ אלא נטפח ביטחון עז ביהוה ונתמקד במה שיש בכוחנו לעשות.‏ מ17.‏01 א׳:‏17–19

המחשבה שליהוה אין ”‏בית”‏,‏ או מקדש,‏ טרדה את מנוחתו של דוד,‏ והוא השתוקק לבנות בית ליהוה.‏ אולם מטרתו של יהוה הייתה שונה,‏ כפי שאנו רואים בפסוק היומי.‏ ברוב אהבתו הבטיח יהוה שהוא ימשיך לברך את דוד,‏ אך הוא קבע שבנו שלמה יבנה את בית המקדש.‏ מה הייתה תגובתו של דוד?‏ (‏דה״א י״ז:‏1–4,‏ 8,‏ 11,‏ 12;‏ כ״ט:‏1‏)‏ דוד תמך בבניית המקדש.‏ הוא לא חשב לעצמו שאין טעם לתמוך במלאכה כי היא לא תיזקף לזכותו.‏ ואכן,‏ המקדש נודע כמקדש שלמה ולא כמקדש דוד.‏ ייתכן שדוד התאכזב מכך שלא היה בידו להגשים את משאלת לבו,‏ אך הוא תמך תמיכה מלאה בבנייה.‏ הוא ארגן במלוא המרץ את הפועלים ואגר ברזל,‏ נחושת,‏ כסף,‏ זהב ועצי ארזים.‏ בנוסף,‏ הוא עודד את שלמה באמרו:‏ ”‏עתה,‏ בני,‏ יהי יהוה עמך.‏ והצלחת ובנית בית יהוה”‏ (‏דה״א כ״ב:‏11,‏ 14–16‏)‏.‏ מ17.‏01 ה׳:‏6,‏ 7

גם בזמן רדיפות אנו עושים כל שביכולתנו כדי לחיות לאור עקרונותיו וחוקיו הצודקים של אלוהים.‏ תודות למעשינו הטובים אנו מאירים את אורנו ומסבים כבוד לשם יהוה (‏מתי ה׳:‏14–16‏)‏.‏ כאנשים קדושים אנו מראים באורח חיינו שחוקי יהוה טובים ושהאשמותיו של השטן חסרות כל שחר.‏ אמת,‏ כולנו עושים טעויות.‏ אך כשאנו טועים,‏ אנו מגלים חרטה אמיתית וסרים ממעשים שממיטים חרפה על שם יהוה.‏ על בסיס קורבן המשיח סולח יהוה לחטאיהם של מי שמגלים אמונה.‏ הוא מקבל לחיק משרתיו אנשים שמקדישים לו את חייהם.‏ יהוה מצדיק את המשיחיים המשוחים כבניו ואת ’‏הכבשים האחרים’‏ כידידיו (‏יוח׳ י׳:‏16;‏ רומ׳ ה׳:‏1,‏ 2;‏ יעקב ב׳:‏21–25‏)‏.‏ לכן כבר עתה קורבן הכופר מאפשר לנו ליהנות ממעמד של צדקה לפני אבינו ולתרום לקידוש שמו.‏ מ17.‏02 ב׳:‏5,‏ 6