מאי

יפתח היה מודע לכך שהוא זקוק לעזרתו של אלוהים כדי לשחרר את עם ישראל מעול העמונים.‏ הוא הבטיח ליהוה שאם ינחיל לו ניצחון,‏ הוא יעלה כקורבן ”‏עולה”‏ את האדם הראשון שיצא מביתו בשובו מהקרב (‏שופ׳ י״א:‏30,‏ 31‏)‏.‏ מה היה כרוך בכך?‏ הקרבת קורבנות אדם היא מעשה מתועב בעיני יהוה.‏ ברור אפוא שיפתח לא התכוון להקריב איש במובן המילולי של המילה (‏דב׳ י״ח:‏9,‏ 10‏)‏.‏ על־פי תורת משה,‏ קורבן עולה הועלה כולו ליהוה.‏ מכאן שיפתח התכוון שהוא יקדיש את אותו אדם באופן בלעדי לשירות אלוהים.‏ פירוש הדבר שאדם זה ישרת לצמיתות במשכן.‏ יהוה נענה לבקשת יפתח ובירך אותו בניצחון מוחץ (‏שופ׳ י״א:‏32‏)‏.‏ כאשר חזר יפתח מהקרב,‏ יצאה לקראתו בתו האהובה והיחידה!‏ כעת הוא ניצב בפני מבחן.‏ האם יעמוד במילתו?‏ מ16.‏04 א׳:‏11–13

לפני מספר שנים למדו רוב הקהילות את הספר קרב אל יהוה במסגרת שיעור המקרא הקהילתי.‏ אין ספק שכשלמדת על תכונותיו של יהוה ושמעת את אחיך ואחיותיך נותנים תשובות מעומק הלב,‏ גברה אהבתך לאביך השמימי.‏ אנו גם מעמיקים את הידע שלנו בדבר־אלוהים כאשר אנו מקשיבים במלוא תשומת הלב לנאומים,‏ להדגמות ולקריאת המקרא.‏ באסיפות אנו לומדים ליישם את עקרונות המקרא בכל היבטי חיינו (‏תסל״א ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ לדוגמה,‏ שיעור המצפה מותאם במיוחד לצורכי משרתי אלוהים.‏ האם קרה לך ששיעור המצפה הניע אותך לבחון מחדש את מטרותיך,‏ לסלוח לאח לאמונה או לשפר את איכות תפילותיך?‏ אסיפת אמצע השבוע מכשירה אותנו לשירות.‏ אנו לומדים כיצד לבשר את הבשורה הטובה וכיצד ללמד ביעילות את עקרונות המקרא (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ מ16.‏04 ג׳:‏4,‏ 5

האם הקדשת פעם מחשבה לסכסוכים האישיים המתועדים במקרא?‏ חשוב למשל על הפרקים הראשונים של ספר בראשית.‏ קין הורג את הבל (‏בר׳ ד׳:‏3–8‏)‏;‏ למך הורג צעיר שפצע אותו (‏בר׳ ד׳:‏23‏)‏;‏ פורץ ריב בין רועי אברהם (‏אברם)‏ ורועי לוט (‏בר׳ י״ג:‏5–7‏)‏;‏ הגר בזה לשרה (‏שרי)‏,‏ ושרה כועסת על אברהם (‏בר׳ ט״ז:‏3–6‏)‏;‏ ישמעאל מתנגד לכולם,‏ וכולם מתנגדים לו (‏בר׳ ט״ז:‏12‏)‏.‏ מדוע הסכסוכים הללו מוזכרים במקרא?‏ אחת הסיבות היא שהדבר מסייע לאנשים לא־מושלמים ללמוד מדוע עליהם לשמור על יחסי שלום איש עם רעהו.‏ המקרים הללו גם מלמדים אותנו כיצד ניתן לעשות כן.‏ כשאנו קוראים במקרא על אנשים אמיתיים שהתמודדו עם בעיות אמיתיות,‏ צומחת לנו מכך תועלת.‏ אנו רואים אילו תוצאות הניבו מאמציהם ומפיקים לקחים שנוכל ליישם במצבים שונים בחיים.‏ למעשה,‏ כל המקרים הללו עוזרים לנו להבין כיצד עלינו לנהוג ומה אל לנו לעשות במצבים דומים.‏ מ16.‏05 א׳:‏1,‏ 2

באילו שיטות השתמשו ישוע ותלמידיו כדי לבשר את הבשורה הטובה?‏ הם הלכו לכל מקום שבו היו אנשים – מקומות ציבוריים ובתים פרטיים.‏ פעילותם הייתה כרוכה בחיפוש הראויים מבית לבית (‏מתי י׳:‏11;‏ לוקס ח׳:‏1;‏ מה״ש ה׳:‏42;‏ כ׳:‏20‏)‏.‏ צורת הטפה שיטתית זו העידה על היעדר משוא פנים.‏ מה לגבי עדי־יהוה?‏ הם היחידים המבשרים שישוע מולך מאז 1914.‏ בהתאם להנחייתו הם מייחסים חשיבות רבה לפעילות הבישור.‏ בספר אחד נאמר:‏ ”‏עדי־יהוה.‏.‏.‏ אף פעם לא שוכחים שהמשימה העיקרית שלהם היא לחלוק מסר רוחני הנוגע לסופו הקרב של העולם ולצורך בישועה”‏ (‏Pillars of Faith—American Congregations and Their Partners)‏. עדי־יהוה ממשיכים להכריז מסר זה ונעזרים בשיטות שנקטו ישוע ותלמידיו.‏ מ16.‏05 ב׳:‏10,‏ 12

כשאנו מחליטים החלטות בהתאם לצורת חשיבתו של יהוה,‏ אנו קרבים אליו (‏יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ אנו משביעים את רצונו וזוכים לברכותיו.‏ כתוצאה מכך מתחזקת אמונתנו באבינו השמימי.‏ אם כן,‏ הבה נאפשר לחוקי המקרא ולעקרונותיו להנחות את צעדינו,‏ שהרי הם משקפים את דרך חשיבתו של אלוהים לגבי נושאים שונים.‏ כמובן,‏ תמיד יהיה לנו משהו חדש ללמוד על יהוה (‏איוב כ״ו:‏14‏)‏.‏ אך בעזרת מאמצים שקדניים נוכל לרכוש כבר עתה חוכמה,‏ ידע והבחנה הדרושים לנו כדי לקבל החלטות נבונות (‏מש׳ ב׳:‏1–5‏)‏.‏ רעיונותיהם ותוכניותיהם של בני אדם לא־מושלמים משתנים חדשות לבקרים.‏ לא בכדי הזכיר לנו מחבר התהלים:‏ ”‏עצת יהוה לעולם תעמוד;‏ מחשבות לבו לדור ודור”‏ (‏תהל׳ ל״ג:‏11‏)‏.‏ ברור אפוא שנוכל להחליט את ההחלטות הטובות ביותר אם מחשבותינו ומעשינו יעלו בקנה אחד עם צורת חשיבתו של אלוהינו כליל החוכמה,‏ יהוה.‏ מ16.‏05 ג׳:‏17

אמונתנו ביכולתו של יהוה לבחון לבבות ולמשוך אליו את מי שהוא בוחר צריכה להניא אותנו מלשפוט אחרים,‏ הן בשטח ההטפה שלנו והן בקהילתנו (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ אם נראה ביהוה יוצרנו,‏ הדבר ישפיע על גישתנו כלפי אחינו לאמונה (‏יש׳ ס״ד:‏7‏)‏.‏ האם אתה רואה את אחיך ואחיותיך כפי שאלוהים רואה אותם – ככלים שעדיין נמצאים בתהליך העיצוב ולא ככלים מוגמרים?‏ אלוהים מסוגל לראות את האדם הפנימי שלנו ויודע אילו אנשים נוכל להיות אם ידיו המיומנות יעצבו אותנו.‏ אם כן,‏ ליהוה יש גישה חיובית כלפי אנשים והוא אינו מתמקד במגרעותיהם הזמניות (‏תהל׳ ק״ל:‏3‏)‏.‏ נוכל לחקות אותו אם נראה את משרתיו באור חיובי.‏ למעשה אנו יכולים לשתף פעולה עם יוצרנו בכך שנתמוך במאמציהם של אחינו ואחיותינו להתקדם מבחינה רוחנית (‏תסל״א ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ בתור ”‏מתנות בבני אדם”‏,‏ על זקני־הקהילה לשמש דוגמה בנושא (‏אפ׳ ד׳:‏8,‏ 11–13‏)‏.‏ מ16.‏06 א׳:‏4–6

כשאנו חולקים את הבשורה הטובה עם הזולת,‏ הדבר מסייע לנו לטפח ענווה והיבטים אחרים של פרי רוח אלוהים (‏גל׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ כמו כן,‏ כאשר אנו מגלים תכונות שאפיינו את המשיח,‏ אנו מרבים את יופיו של המסר שבפינו,‏ מה שעשוי להשפיע על גישתם של האנשים שאנו מבשרים להם.‏ לדוגמה,‏ שני עדי־יהוה מאוסטרליה הקשיבו בכבוד לבעלת בית שדיברה אתם בגסות.‏ בהמשך היא הצטערה על התנהגותה וכתבה למשרד הסניף.‏ היא ציינה בין היתר:‏ ”‏אני רוצה למסור לשני האנשים הסבלנים והענווים האלה את התנצלותי על התנהגותי היהירה והצדקנית.‏ כמה טיפשי היה זה מצדי לעמוד מול שני אנשים שמפיצים את דבר־אלוהים ולגרש אותם”‏.‏ האם בעלת הבית הייתה כותבת את הדברים הללו אילו המבשרים היו מגלים ולו שמץ של כעס?‏ סביר להניח שלא.‏ שירותנו אכן מצמיח תועלת רבה גם לנו וגם לזולת!‏ מ16.‏06 ב׳:‏12,‏ 13

כולנו נולדנו בלתי מושלמים (‏רומ׳ ה׳:‏12,‏ 19‏)‏.‏ לכן לעיתים קורה שמישהו בקהילה אומר או עושה דבר מה שפוגע בנו.‏ הדבר עשוי לבחון את אהבתנו ליהוה ולמשרתיו.‏ מה נעשה במקרים כאלה?‏ לדוגמה,‏ שני בניו של הכוהן הגדול עלי הפרו את חוקי יהוה.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏בני עלי בני בלייעל;‏ לא ידעו את יהוה”‏ (‏שמ״א ב׳:‏12‏)‏.‏ אף־על־פי שאביהם מילא תפקיד מפתח בעבודת אלוהים האמיתית,‏ שניהם ביצעו חטאים חמורים מאוד.‏ עלי היה מודע למעלליהם והיה צריך להטיל עליהם מוסר,‏ אך הוא התרשל בכך.‏ בעקבות זאת אלוהים העניש בחומרה את בית עלי (‏שמ״א ג׳:‏10–14‏)‏.‏ לימים איבדו צאצאיו את הזכות לשרת ככוהנים גדולים.‏ אילו היית חי בימי עלי,‏ כיצד היית מגיב לסובלנות שלו כלפי חטאי בניו?‏ האם היית מניח לזה להכשיל אותך ולגרום לך להפסיק לשרת את אלוהים?‏ מ16.‏06 ד׳:‏5,‏ 6

מדוע יכול היה ישוע לומר את המילים שלעיל?‏ הוא ציין את הסיבה בפסוק הקודם:‏ ”‏אביכם שבשמיים יודע שזקוקים אתם לכל אלה”‏,‏ כלומר לצורכי המחיה.‏ יהוה מודע היטב לצרכינו האישיים – מזון,‏ ביגוד וקורת גג – אפילו לפני שאנו מודעים אליהם (‏פיל׳ ד׳:‏19‏)‏.‏ הוא יודע מתי יתבלו הבגדים שאנו לובשים.‏ הוא יודע לאיזה מזון אנו זקוקים ומהו מקום המגורים המתאים לנו בהתחשב בגודל משפחתנו.‏ יהוה ידאג שנקבל את מה שאנחנו באמת צריכים.‏ ואכן,‏ אם נעשה את מה שמצופה מאתנו – לתת עדיפות לעניינים רוחניים – נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה לא ימנע טוב מאתנו.‏ ’‏מסירותנו לאלוהים’‏ צריכה להניע אותנו להסתפק ב”‏מזון,‏ בגדים וקורת גג”‏ (‏טימ״א ו׳:‏6–8‏)‏.‏ מ16.‏07 א׳:‏17,‏ 18

מכיוון שהתפייסנו עם יהוה,‏ אנו נהנים מיחסי שלום עמו.‏ פאולוס מסביר את הקשר שבין זכות זו לבין חסדו של יהוה באמרו:‏ ”‏הואיל ואנו [‏אחיו המשוחים של המשיח]‏ נחשבים כעת לצדיקים בזכות אמונה,‏ הבה נשמור על יחסי שלום עם אלוהים על־ידי אדוננו ישוע המשיח,‏ אשר באמצעותו גם נסללה בפנינו הדרך,‏ על־ידי אמונה,‏ אל החסד שממנו אנו נהנים כעת”‏ (‏רומ׳ ה׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ זו אכן ברכה אדירה!‏ בשל טבענו החוטא,‏ איש מאתנו אינו צדיק.‏ אך דניאל הנביא חזה שבעת הקץ ”‏המשכילים”‏,‏ כלומר חברי השארית המשוחה,‏ ’‏יצדיקו רבים’‏ (‏דנ׳ י״ב:‏3‏)‏.‏ באמצעות פעילות הבישור וההוראה הם מסייעים למיליוני ”‏כבשים אחרים”‏ להגיע למעמד של צדקה לפני יהוה (‏יוח׳ י׳:‏16‏)‏.‏ אולם כל זה מתאפשר תודות לחסדו של יהוה (‏רומ׳ ג׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ מ16.‏07 ג׳:‏10,‏ 11

הזיווגים הלא־טבעיים בין המלאכים שעטו גוף גשמי לבין בנות האדם הובילו להולדת בני כלאיים הידועים כנפילים.‏ כמו כן,‏ על אותה תקופה נאמר:‏ ”‏רבה רעת האדם בארץ”‏ (‏בר׳ ו׳:‏1–5‏)‏.‏ יהוה הביא את המבול כדי להשמיד את הרשעים.‏ באותם ימים האנשים היו כה טרודים בענייני היומיום,‏ כגון נישואין,‏ שהם לא התייחסו בכובד ראש לדבריו של ”‏נוח,‏ מבשר הצדקה”‏ באשר להשמדה הקרבה (‏פט״ב ב׳:‏5‏)‏.‏ ישוע ניבא שהמצב בימינו יהיה דומה לתקופת נוח (‏מתי כ״ד:‏37–39‏)‏.‏ רוב האנשים כיום דוחים את הבשורה הטובה המוכרזת בכל רחבי תבל לעדות לכל העמים לפני קצו של הסדר העולמי הזה.‏ חשוב שנפיק לקחים מדור המבול ולא נאפשר אפילו לעניינים משפחתיים,‏ כגון נישואין וגידול ילדים,‏ לגרוע מתחושת הדחיפות שלנו בהתקרב יום יהוה.‏ מ16.‏08 א׳:‏8,‏ 9

הואיל ואנו חיים בשלהי ”‏אחרית הימים”‏,‏ אנו חווים ”‏עתות משבר קשות להתמודדות”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏1–5‏)‏.‏ אך אם נשמור על חוסננו הרוחני,‏ הדבר יפחית במידה רבה את השפעתו השלילית של העולם עלינו.‏ מן הפסוק היומי לא עולה שפאולוס הורה לזוגות הנשואים להזניח את מחויבויותיהם זה כלפי זה.‏ אך מאחר שלא נותר זמן רב,‏ עליהם לתת עדיפות לעניינים רוחניים (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ אף שאנו חיים בתקופה קשה מאוד ורואים כיצד קשרי נישואין מתפרקים מכל עבר,‏ אנו יכולים ליהנות מנישואין מאושרים ומוצלחים.‏ אין ספק שמשיחיים נשואים הדבקים בעם יהוה,‏ מיישמים את עצות המקרא ונכנעים להדרכת רוח הקודש יכולים לשמור על ”‏מה שחיבר אלוהים תחת עול אחד”‏ (‏מר׳ י׳:‏9‏)‏.‏ מ16.‏08 ב׳:‏17,‏ 18

בקהילה המשיחית קיים צורך רב ברועים,‏ ומי שימלאו בעתיד תפקיד זה זקוקים להכשרה מתמשכת.‏ פאולוס אמר לטימותיאוס:‏ ”‏את הדברים ששמעת ממני ושנתמכו על־ידי עדים רבים הפקד בידי אנשים נאמנים,‏ וכך יהיו הם כשירים דיים ללמד אחרים”‏ (‏טימ״ב ב׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ טימותיאוס למד רבות בזמן ששירת לצד השליח,‏ שהיה מבוגר ממנו.‏ לאחר מכן אימץ טימותיאוס את שיטותיו של פאולוס בפעילות הבישור ובהיבטים אחרים של השירות המקודש (‏טימ״ב ג׳:‏10–12‏)‏.‏ פאולוס לא הותיר את הכשרתו של טימותיאוס ליד המקרה.‏ הוא הזמין את הבחור הצעיר להתלוות אליו לשירותו (‏מה״ש ט״ז:‏1–5‏)‏.‏ זקני־הקהילה יחקו את דוגמתו של פאולוס אם יזמינו משרתים עוזרים כשירים להתלוות אליהם לביקורי רעייה,‏ כאשר הדבר מתאים.‏ בהזדמנויות הללו מאפשרים הזקנים לאחים אלה לחזות מקרוב בהוראה,‏ באמונה,‏ בסבלנות ובאהבה הנדרשות מהמשגיחים המשיחיים.‏ הדבר תורם להכשרתם של הרועים לעתיד של ”‏עדר אלוהים”‏.‏ מ16.‏08 ד׳:‏16,‏ 17

אדם שרפו ידיו הוא אדם מדוכא וחסר תקווה שנפלה רוחו (‏דה״ב ט״ו:‏7;‏ עב׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ אנשים במצב כזה נוטים להיכנע לייאוש ולהפסיק להתאמץ.‏ למרבה הצער,‏ החיים בעולמו המרושע של השטן מלווים בלחצים כבירים העלולים להסב לפרט דאגות ולהכביד עליו מאוד.‏ ניתן לדמות זאת לעוגן שאינו מאפשר לסירה להמשיך הלאה (‏מש׳ י״ב:‏25‏)‏.‏ מה עלול לגרום לך לחוש כך?‏ ייתכן שאתה מתמודד עם אובדן של אדם יקר,‏ נאבק במחלה קשה,‏ מנסה לפרנס את משפחתך לנוכח המצב הכלכלי הקשה של ימינו או חווה התנגדות.‏ הלחץ הרגשי שאתה חש עלול לכלות בהדרגה את כוחותיך ואף לגזול את שמחתך.‏ אך אתה יכול להיות סמוך ובטוח שאלוהים מושיט לך יד ומוכן לבוא לעזרתך (‏יש׳ מ״א:‏10,‏ 13‏)‏.‏ מ16.‏09 א׳:‏2,‏ 4

רבים מתקשים לגבור על חולשות הבשר.‏ אחרים צריכים להתאמץ מאוד כדי לשמור על גישה חיובית בשירות.‏ אולי במקרה שלך אתה צריך להמשיך לגלות התמדה חרף בריאות לקויה או בדידות.‏ מלבד זאת,‏ יש בינינו הנאבקים כדי לסלוח למישהו שפגע בהם או חטא נגדם.‏ אין זה משנה כמה זמן אנו משרתים את יהוה,‏ על כולנו להילחם במכשולים המפריעים לנו לשרת את אלוהינו הגומל לנאמניו.‏ אם אתה שם לב שאתה נמשך לדברים שליליים,‏ התפלל בעוז לקבלת רוח הקודש.‏ בעזרת התפילות ורוח הקודש תוכל לאזור את הכוח הדרוש כדי לנקוט קו פעולה נכון שיהוה יברך.‏ פעל בהתאם לתפילותיך.‏ נסה לקרוא מדי יום קטע מהמקרא ופנה זמן ללימוד אישי ולתוכנית הרוחנית המשפחתית (‏תהל׳ קי״ט:‏32‏)‏.‏ מ16.‏09 ב׳:‏10,‏ 11

האם מישהו אמר לך פעם שהוא מאמין באבולוציה מפני שהיא מבוססת על המדע,‏ ואילו התפיסה שאלוהים קיים מבוססת על אמונה?‏ רבים מחזיקים בהשקפה זו.‏ אבל חשוב שנזכור את העובדה הבאה:‏ אין זה משנה אם מישהו סבור שאלוהים קיים או דוגל באבולוציה,‏ בשני המקרים מדובר בסוג של אמונה.‏ מדוע?‏ מפני שאיש מאתנו לא ראה את אלוהים או חזה בתהליך הבריאה (‏יוח׳ א׳:‏18‏)‏.‏ כמו כן,‏ אף אדם,‏ גם אם הוא מדען,‏ לא ראה צורת חיים אחת מתפתחת לצורת חיים אחרת.‏ איש לא ראה,‏ למשל,‏ כיצד זוחל מתפתח ליונק (‏איוב ל״ח:‏1,‏ 4‏)‏.‏ לפיכך כולנו צריכים לבחון את הראיות ולהשתמש בכושר החשיבה שלנו כדי להסיק מסקנות הגיוניות.‏ באשר לבריאה כתב השליח פאולוס:‏ ”‏תכונותיו [‏של אלוהים]‏ הסמויות מן העין,‏ כלומר כוחו הנצחי ואלוהותו,‏ נראות בבירור מאז בריאת העולם,‏ בהיותן נתפסות באמצעות הדברים שנבראו,‏ ולכן אין להם במה להצטדק”‏ (‏רומ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ מ16.‏09 ד׳:‏4

ברוב אהבתו פעל יהוה לטובתם של הנוכרים שהתגוררו בישראל.‏ למשל,‏ הוא נתן להם את הזכות ללקט מזון (‏וי׳ י״ט:‏9,‏ 10‏)‏.‏ במקום לתת לבני ישראל הוראה יבשה לכבד את הזרים,‏ יהוה פנה לחוש ההזדהות של עמו (‏שמ׳ כ״ג:‏9‏)‏.‏ הם ידעו כיצד מרגיש אדם המתגורר בארץ זרה.‏ עוד לפני ששעבדו המצרים את בני ישראל,‏ הם ככל הנראה התרחקו מהם בשל גאווה גזעית או דעות קדומות על רקע דתי (‏בר׳ מ״ג:‏32;‏ מ״ו:‏34;‏ שמ׳ א׳:‏11–14‏)‏.‏ חייהם של בני ישראל כתושבים זרים היו חיים קשים,‏ ויהוה ציפה מהם להתייחס אל הזר שבקרבם ”‏כאזרח”‏ (‏וי׳ י״ט:‏33,‏ 34‏)‏.‏ אין ספק שיהוה מגלה דאגה דומה כלפי אנשים בעלי רקע זר הנוכחים באסיפות בקהילותינו (‏דב׳ י׳:‏17–19;‏ מל׳ ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ אם נחשוב על הקשיים שהם חווים,‏ כגון אפליה או מחסום שפה,‏ נחפש אחר דרכים לגלות כלפיהם אהבה והזדהות (‏פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏ מ16.‏10 א׳:‏3–5

האיגרת מאת יעקב מבהירה שהאמונה המשיחית האמיתית אינה מסתכמת בהכרה בעובדה כלשהי;‏ היא מלווה במעשים.‏ ”‏הראה לי את אמונתך ללא המעשים”‏,‏ כתב יעקב,‏ ”‏ואני אראה לך את אמונתי על־ידי מעשיי”‏ (‏יעקב ב׳:‏18‏)‏.‏ בהמשך הבהיר יעקב את ההבדל המהותי בין הכרה באמיתותו של דבר מה לבין גילוי אמונה בפועל.‏ השדים מכירים בקיומו של אלוהים,‏ אך אין להם אמונה אמיתית.‏ למעשה הם פועלים בניגוד גמור למטרות אלוהים (‏יעקב ב׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ מאידך,‏ בהתייחסו לאיש אמונה אחר מימי קדם,‏ שאל יעקב:‏ ”‏האם לא בזכות מעשים נחשב אברהם אבינו לצדיק אחרי שהעלה את יצחק בנו על המזבח?‏ הנך רואה שאמונתו פעלה יחד עם מעשיו,‏ ואמונתו הושלמה על־ידי מעשיו”‏ (‏יעקב ב׳:‏21–23‏)‏.‏ כדי להבליט את הנקודה שהאמונה צריכה לבוא לידי ביטוי במעשים,‏ הוסיף יעקב את המילים שבפסוק היומי.‏ מ16.‏10 ד׳:‏8

המדע חשף פרטים רבים לגבי היקום ומעוננו הארצי ושיפר את חיינו בתחומים שונים.‏ אולם קיימות שאלות רבות שהמדע אינו מסוגל להשיב עליהן.‏ לדוגמה,‏ אסטרונומים אינם יכולים לומר לנו כיצד בדיוק נוצר היקום או מדוע אנו נמצאים על פני כדור הארץ השוקק חיים.‏ כמו כן,‏ רוב האנשים אינם מסוגלים להסביר מדוע בני האדם משתוקקים לחיות לנצח.‏ מדוע שאלות חשובות כה רבות נותרו ללא מענה?‏ הסיבה נעוצה בין היתר בעובדה שמדענים רבים ואחרים מקדמים תפיסות השוללות את קיום אלוהים ודוגלים בתיאוריית האבולוציה.‏ אולם בספרו,‏ המקרא,‏ משיב יהוה על שאלות שמקננות בלבם של אנשים בכל מקום.‏ אנו תלויים בחוקי הטבע העקביים והמהימנים שקבע יהוה.‏ חשמלאים,‏ שרברבים,‏ מהנדסים,‏ טייסים ומנתחים נשענים כולם על החוקים הללו בביצוע עבודתם.‏ מ16.‏11 ב׳:‏4,‏ 5

יש לנו סיבות רבות להיות אסירי תודה ליהוה.‏ אנו חבים לו את חיינו,‏ שהרי בזכותו אנו מתנועעים וקיימים.‏ הוא גם העניק לנו מתנה יקרה מאוד – את ספרו המקרא.‏ אנו מוקירים ספר זה ורואים בו מסר מאת אלוהים,‏ בדומה למשיחיים בתסלוניקי אשר קיבלו את דבר־אלוהים והאמינו בו (‏תסל״א ב׳:‏13‏)‏.‏ תודות לדברו הכתוב של יהוה אלוהים התקרבנו אליו והוא התקרב אלינו (‏יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ אבינו השמימי העניק לנו את הזכות הנפלאה להיות חלק מארגונו.‏ עד כמה אנו מוקירים את הברכות הללו!‏ אנו מזדהים עם דבריו היפים של משורר התהלים אשר כתב:‏ ”‏הודו ליהוה,‏ כי טוב;‏ כי לעולם חסדו”‏ (‏תהל׳ קל״ו:‏1‏)‏.‏ הפזמון ”‏כי לעולם חסדו”‏ חוזר 26 פעמים במזמור קל״ו‏.‏ אם נמשיך להוכיח את נאמנותנו ליהוה ולארגונו,‏ נזכה לחיי נצח וכך נוכל להיווכח באמיתות מילים מחזקות אלה.‏ מ16.‏11 ג׳:‏18,‏ 19

פסוק זה מופיע שוב ושוב בספר מה באמת מלמד המקרא?‏.‏ במסגרת שיעוריך עם ילדיך או עם אחרים,‏ אתה קרוב לוודאי מקריא את הכתוב ברומים ה׳:‏12 כשאתה מסביר נושאים כמו מטרת אלוהים כלפי כדור הארץ,‏ קורבן הכופר ומצב המתים – פרקים 3,‏ 5 ו־‏6 בספר.‏ אולם כמה פעמים אתה חושב על הכתוב ברומים ה׳:‏12 בהקשר למעמדך מול יהוה,‏ למעשיך ולעתידך?‏ כמובן,‏ איננו יכולים להתעלם מהעובדה שאנו חוטאים.‏ אנו שוגים וטועים מדי יום.‏ אך ידוע לנו שאלוהים זוכר כי עפר אנחנו,‏ והוא מוכן לנהוג בנו ברחמים (‏תהל׳ ק״ג:‏13,‏ 14‏)‏.‏ בתפילתו לדוגמה לימד ישוע שעלינו לבקש מאלוהים:‏ ”‏סלח לנו על חטאינו”‏ (‏לוקס י״א:‏2–4‏)‏.‏ לכן אין כל סיבה שנשקע במחשבות על טעויות שאלוהים כבר סלח לנו עליהן.‏ עם זאת,‏ אם נחשוב על איזה בסיס הוא סולח לנו,‏ הדבר יצמיח לנו תועלת.‏ מ16.‏12 א׳:‏1–3

ראוי היה שהמשיחיים ברומא יבחנו את עצמם כדי לראות מה באמת עומד במרכז חייהם.‏ היה עליהם לבדוק אם חייהם נשלטים על־ידי ”‏מה ששייך לבשר”‏.‏ חיוני שגם אנו נערוך בחינה דומה.‏ מהו עיקר מעיינינו,‏ ועל מה אנו אוהבים לדבר?‏ לאילו מטרות אנו חותרים מדי יום?‏ יהיו שייווכחו שעיקר מעייניהם הוא לטעום סוגי יין שונים,‏ לעצב את הבית,‏ לחפש סגנונות לבוש חדשים,‏ להשקיע השקעות,‏ לתכנן חופשות וכדומה.‏ הדברים הללו אינם פסולים כשלעצמם;‏ אלו יכולים להיות עיסוקים רגילים בשגרת החיים.‏ לדוגמה,‏ ישוע הפך מים ליין,‏ ופאולוס יעץ לטימותיאוס לשתות ”‏מעט יין”‏ (‏טימ״א ה׳:‏23;‏ יוח׳ ב׳:‏3–11‏)‏.‏ אך האם היין שיחק תפקיד מרכזי בחיי ישוע ופאולוס?‏ האם הוא היה עיקר מעייניהם ושיחותיהם?‏ לא.‏ מה לגבינו?‏ מה עומד במוקד התעניינותנו?‏ מ16.‏12 ב׳:‏5,‏ 10,‏ 11

אנו מבינים שקיים קשר בין הבטחה זו לבין דבריו של ישוע באשר למי שמחפשים תחילה את המלכות ואת צדקת אלוהים (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ במקרה אחד שאל השליח פטרוס את ישוע:‏ ”‏הנה אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך;‏ אם כן,‏ מה יהיה לנו?‏”‏ (‏מתי י״ט:‏27‏)‏ במקום לגעור בפטרוס על שאלתו,‏ ישוע אמר לתלמידיו שהם יזכו לגמול על הקרבותיהם.‏ השליחים הנאמנים ואחרים ימלכו עמו בשמיים.‏ אך משרתי אלוהים זוכים לגמול כבר כיום.‏ ישוע אמר:‏ ”‏כל מי שעזב בתים או אחים או אחיות או אב או אֵם או ילדים או אדמות למען שמי,‏ יקבל פי כמה וכמה ויירש חיי עולם”‏ (‏מתי י״ט:‏29‏)‏.‏ תלמידיו יזכו בברכות המתעלות פי כמה וכמה על כל הקרבותיהם.‏ האין זה נכון שהאבות,‏ האימהות,‏ האחים,‏ האחיות והילדים הרוחניים שקיבלנו יקרים הרבה יותר מכל דבר שוויתרנו עליו למען המלכות?‏ מ16.‏12 ד׳:‏4,‏ 5

איזו תקווה נפלאה יש למשיחיים האמיתיים!‏ בין שאנו משוחים ובין שאנו מקרב ’‏הכבשים האחרים’‏,‏ כולנו מחזיקים בתקווה לחזות בהתגשמות מטרתו המקורית של יהוה ובקידוש שמו (‏יוח׳ י׳:‏16;‏ מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אלו הדברים החשובים ביותר שניתן לייחל להם.‏ אנו גם משתוקקים לקבל את הגמול המובטח של חיי הנצח כחלק מ’‏השמיים החדשים’‏ או ’‏הארץ החדשה’‏ (‏פט״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ בינתיים אנו תקווה שעמו של אלוהים ימשיך ליהנות משגשוג רוחני.‏ גם למי שמהווים חלק מעולמו של השטן יש תקוות שונות,‏ אך הם אינם בטוחים אם הן אי פעם יתממשו.‏ לדוגמה,‏ מיליוני מהמרים מקווים לזכות בלוטו אף שהם יודעים שסיכויי הזכייה קלושים.‏ אולם אמונה אמיתית היא ”‏הציפייה הוודאית”‏ לתקוותנו המשיחית.‏ מ16.‏10 ג׳:‏1,‏ 2

ברוב חסדו העניק יהוה לכולנו מתנות,‏ מעלות,‏ יכולות וכישרונות.‏ אנו יכולים להשתמש בהם לתהילתו ולתועלתם של אחרים (‏רומ׳ י״ב:‏4–8‏)‏.‏ יהוה מינה אותנו לסוכני בית,‏ ולתפקיד זה מתלווים כבוד,‏ אמון ואחריות.‏ עם זאת,‏ מקומנו בארגון אלוהים אינו קבוע.‏ הוא יכול להשתנות עם הזמן.‏ תן דעתך לדוגמתו של ישוע.‏ תחילה,‏ הוא היה לבדו עם יהוה (‏מש׳ ח׳:‏22‏)‏.‏ לימים יהוה נעזר בו לבריאת שאר היצורים הרוחניים,‏ היקום הגשמי ולבסוף המין האנושי (‏קול׳ א׳:‏16‏)‏.‏ בהמשך הוא מילא תפקיד חדש עלי אדמות.‏ הוא נולד כתינוק חסר ישע,‏ ולאחר מכן חי כאדם בוגר (‏פיל׳ ב׳:‏7‏)‏.‏ אחרי מותו כקורבן שב ישוע אל התחום השמימי והוכתר בשנת 1914 למלך במלכות אלוהים (‏עב׳ ב׳:‏9‏)‏.‏ בתום שלטונו בן אלף השנים ימסור ישוע את המלכות לידי יהוה כדי ”‏שאלוהים יהיה הכול לכול”‏ (‏קור״א ט״ו:‏28‏)‏.‏ מ17.‏01 ג׳:‏11,‏ 12

אישה שהייתה צריכה לקבל החלטה אישית אמרה לאחד מידידיה:‏ ”‏אל תבקש ממני לחשוב;‏ פשוט תגיד לי מה לעשות.‏ ככה קל יותר”‏.‏ האישה העדיפה שיאמרו לה מה לעשות במקום להשתמש במתנה היקרה שהעניק לה בוראה,‏ מתת הבחירה החופשית.‏ מה לגביך?‏ האם אתה אוהב לקבל החלטות אישיות או מעדיף שאחרים יחליטו במקומך?‏ מהי השקפתך בנושא הבחירה החופשית?‏ זה מאות שנים שאנשים מתחבטים בנושא.‏ יש הטוענים שאין לנו בחירה חופשית ומאמינים שאלוהים הכתיב מראש את כל צעדינו.‏ אחרים סבורים שבחירה חופשית אמיתית מחייבת חירות מוחלטת.‏ אולם כדי להבין את הנושא נכונה,‏ עלינו לפנות למקרא,‏ דברו של אלוהים.‏ המקרא מספר שאלוהים חנן אותנו בבחירה חופשית,‏ כלומר ביכולת ובחירות לקבל החלטות לפי שיקול דעתנו.‏ מ17.‏01 ב׳:‏1,‏ 2

דוד יכול היה לחשוב ששלמה אינו מסוגל להשגיח על מלאכה חשובה כמו בניית בית יהוה.‏ הרי המקדש נועד להיות מבנה מרשים ומפואר מאין כמותו,‏ ושלמה היה צעיר וחסר ניסיון.‏ אך דוד ידע שיהוה יכשיר את שלמה למילוי המשימה שהטיל עליו.‏ לכן הוא התמקד במה שהיה בידו לתרום וסיפק כמות גדולה של חומרים לבניית המקדש.‏ באופן דומה,‏ האחים המבוגרים כיום אינם צריכים להתמלא אכזבה כשעליהם להעביר את תפקידיהם לאחים צעירים יותר.‏ למעשה,‏ אחים צעירים המקבלים הכשרה לביצוע תפקידים שונים יכולים לתרום רבות לקהילה.‏ האחים הממונים צריכים לחוש סיפוק רב כשהם רואים שהצעירים שהכשירו ממלאים כעת תפקידים בקהילה.‏ מ17.‏01 ה׳:‏8,‏ 9

בתור המלך העומד בראש מלכות אלוהים ימחץ ישוע את ראש הנחש ויסיר מהעולם כל זכר למרד השטן.‏ כשהיה על הארץ עזר ישוע לתלמידיו להבין עד כמה חשובה מלכות אלוהים.‏ מייד לאחר טבילתו הכריז ישוע ”‏את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים”‏ לאורכה ולרוחבה של הארץ (‏לוקס ד׳:‏43‏)‏.‏ בדבריו האחרונים לתלמידיו לפני שובו השמיימה הוא ציווה עליהם לשמש כעדיו ”‏עד קצה העולם”‏ (‏מה״ש א׳:‏6–8‏)‏.‏ פעילות ההכרזה על המלכות פותחת בפני אנשים מכל רחבי תבל את ההזדמנות ללמוד על קורבן הכופר ולהפוך לנתיני מלכות אלוהים.‏ כיום אנו מראים שאנו תומכים במלכות בכך שאנו מסייעים לאחי המשיח עלי אדמות למלא את המשימה לבשר את הבשורה הטובה על המלכות בכל רחבי העולם (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ה:‏40‏)‏.‏ מ17.‏02 ב׳:‏7,‏ 8

אף־על־פי שהייתה לגוף המנהל סמכות על הקהילה המשיחית הקדומה,‏ חברי הגוף המנהל הכירו בכך שישוע הוא מנהיגם.‏ ”‏הבה נגדל באהבה בכל דבר אלי הראש – המשיח”‏ (‏אפ׳ ד׳:‏15‏)‏.‏ במקום להיקרא על שם שליח בולט,‏ ”‏התלמידים כונו,‏ בהכוונת אלוהים,‏ ’‏משיחיים’‏”‏,‏ כתב השליח פאולוס (‏מה״ש י״א:‏26‏)‏.‏ אמת,‏ פאולוס הכיר בכך שחשוב ’‏לדבוק במסורות’‏,‏ כלומר הדרכות המבוססות על המקרא,‏ שמסרו השליחים והגברים האחרים ששימשו כמובילי הדרך.‏ עם זאת,‏ הוא הוסיף:‏ ”‏אך רצוני שתדעו שראש כל איש [‏כולל כל חבר בגוף המנהל]‏ הוא המשיח,‏ .‏.‏.‏ וראש המשיח הוא אלוהים”‏ (‏קור״א י״א:‏2,‏ 3‏)‏.‏ ואכן,‏ תחת ראשותו של יהוה אלוהים,‏ ישוע במעמדו המפואר הדריך את הקהילה כמנהיג סמוי מן העין.‏ מ17.‏02 ד׳:‏7

גילוי כבוד כלפי מי שראויים לכבוד מצמיח לנו תועלת אישית.‏ הוא מסייע לנו שלא להיות מרוכזים בעצמנו,‏ או להתמלא חשיבות עצמית כאשר מישהו חולק לנו כבוד.‏ הדבר גם עוזר לנו לנהוג כדוגמת ארגון יהוה שאינו מעניק כבוד מופרז או לא־הולם לבני אדם,‏ בין שהם אחינו לאמונה ובין שלא.‏ כמו כן,‏ זהו קו פעולה חכם מפני שהוא עוזר לנו שלא להיכשל כשאנשים מסוימים שחלקנו להם כבוד מאכזבים אותנו.‏ התועלת החשובה ביותר שצומחת לנו מגילוי כבוד הולם כלפי הראויים לכך היא העובדה שאנו משמחים את לבו של אלוהים.‏ אנו נוהגים בהתאם לרצונו,‏ ובזאת מגלים נאמנות כלפיו.‏ כתוצאה מכך,‏ יהוה ייתן מענה לכל מי שמנסה לחרף אותו (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ העולם מלא באנשים בעלי השקפה מעוותת באשר לגילוי כבוד.‏ אנו אסירי תודה שאנו יודעים כיצד להעניק לאחרים כבוד בהתאם לדרכו של יהוה!‏ מ17.‏03 א׳:‏13,‏ 20,‏ 21

בדומה לאסא אביו,‏ קרא יהושפט לבני העם לדרוש את יהוה.‏ הוא עשה כן על־ידי כך שארגן מבצע הוראה בעזרת ”‏ספר תורת יהוה”‏ (‏דה״ב י״ז:‏7–10‏)‏.‏ הוא אף הגיע לשטחי ממלכת ישראל הצפונית,‏ להרי אפרים,‏ כדי ’‏להשיבם אל יהוה’‏ (‏דה״ב י״ט:‏4‏)‏.‏ כולנו יכולים ליטול חלק במבצע ההוראה הגדול מטעם יהוה המתבצע בימינו.‏ האם הצבת לך למטרה ללמד אחרים את דבר־אלוהים מדי חודש ולנסות להניע את לבם לשרת את אלוהים?‏ תודות למאמציך השקדניים וברכת אלוהים אולי יעלה בידך לייסד תוכנית שיעורי מקרא.‏ האם זו מטרה שאתה מתפלל לגביה?‏ האם אתה מוכן להירתם למשימה זו אפילו על חשבון חלק מזמנך הפנוי?‏ כפי שיהושפט הגיע לשטחי אפרים כדי לעזור לאנשים לשוב אל עבודת אלוהים האמיתית,‏ כך נוכל לעזור למי שהפכו ללא־פעילים.‏ מ17.‏03 ג׳:‏10,‏ 11